... צורה טבעית. כי הצורה, היא אינה טבעית. והטבע של הדברים, הוא חסר כל צורה. ומצד האחדות של המציאות ששם הכל אחד, שום דבר לא יותר הגיוני מאשר דבר אחר. ורק השכל של האדם, רגיל לתפוש את המציאות בצורה כלשהי, מחמת הזיכרון שיש לאדם בתוך חוויית הזמן. אך מצד האמת, מי שיודע את האמת שהכל אחד, הוא מבין, שבאמת כל הצורות כולן, הן חסרות כל כוח עצמאי, והן כולן רק אפשרויות שונות וצורות שונות אקראיות, שמנוהלות בצורה סיבתית, על ידי האחדות של המציאות. (שבה הכל אחד, ואין שום שינוי כלל). וכאשר האדם מתבונן בדמויות השונות בסרטים המצוירים, אז אם יש לאדם שכל אמיתי, אז לאחר ...

... ישויות סופיות, שיהיו כמה שיותר קטנות וסופיות עד כמה שאפשר, ועד כמה רחוק שאפשר מהאין סוף המקורי. והאמת היא, שהכל אחד. דהיינו, שיש כאן דבר והיפוכו. כי מצד אחד היש והאין הם שני הפכים. ומנקודת המבט הזו, האלוהים משמיד את עצמו, כי הוא מצמצם את האין סופיות שלו. אבל מנקודת מבט נוספת הכל אחד ממש. דהיינו, שגם אחרי הבריאה, הכל כמו לפני הבריאה. וכל סוף, הוא אחד עם האין סוף. ויש לנו ריבוי ... שרק כלפי חוץ הן נראות כנפרדות, ולכן זו התרבות. אך זו לא התאבדות או צמצום אמיתי, כי מצד האמת הכל אחד גם עכשיו, ואעפכ וכולי.

... וזהו הרצון הלא מוגדר ביותר, שהוא ככ לא מוגדר, עד שאין הבדל, בין הרצון לבין הרצוי לבין הרוצה, שאז הכל אחד ממש. ויש עוד סוג שלישי ונוסף, שבו יש לאדם כמה רמות שונות של רצון. שברמה החיצונית יש לאדם רצון ... של המציאות, בה יש סיבה ותוצאה, ויש תכלית וחוסר תכלית, ויש טוב ורע וכולי. אבל ברמה הפנימית של המציאות, הכל אחד ממש. ובסיכומו של דבר, כאשר האדם משתמש בשכל שלו, ומברר מה האמת. האם באמת, צורה אחת של המציאות טובה ... מחפש את ההבנה המוחלטת שאין בה שום ניגודיות כלל, אז על ידי זה האדם מקבל שכל, רואה את האמת שהכל אחד, והרצון שלו מתפרק והופך מרצון מוגדר לרצון שאינו מוגדר. וכל זה ברמה הפנימית. כי עדיין יש רצונות חיצוניים וכולי...

... חסר את הנפרדות, כי הוא אין סופי, וגם זאת מגבלה להיות אין סופי. (והכל מצד הנפרדות. כי מצד האחדות, הכל אחד ממש). ולאלוהים יש רצון אמיתי ואין סופי, שתהיה מציאות שנפרדת ממנו. ורצון של אמת, אין דבר שעומד בפניו. ולכן ... שלה. אבל האדם יכול להטיל ווטו, ואפילו לנצח את המציאות כרצונו, בתנאי שהוא באמת רוצה זאת. כי מצד האמת הכל אחד ממש. וכל מה שנכון לגבי האפשרי, נכון לגבי המחויב ולהפך. ומצד האמת, כל ישות סופית, היא האין סוף עצמו ...

... בשלמות. כל זמן שהוא יודע את האמת בידיעה פנימית. ויודע את האמת בידיעה פנימית, היינו שהוא יודע את האמת שהכל אחד ומושלם. כי בעולם שלנו של הנפרדות, האדם מוכרח לשקר. כי בלי השקר, אין שום קיום לעולם. כי כאשר האדם ... שהוא יוכל להתנהל כאן, בצורת החיים של הנפרדות. והאושר תלוי, רק בדבר אחד ויחיד. והוא, הידיעה הפנימית של האדם, שהכל אחד ומושלם. והמציאות, היא נראית כולה כשקר. כי היא מטעה את האדם שיש נפרדות, למרות שבאמת הכל אחד ממש. וכל העולם שלנו מושתת על השקר, של ההפרדה שבין היש לבין האין, ובין הטוב לבין הרע וכולי. אלא, שבפנימיות הכל אחד. ומי שיודע את האמת, אך בוחר לשקר, הוא הרבה יותר מחובר אל האמת, ממי שלא יודע את האמת ומשקר ... שמשקר בצורה מודעת, שהוא יודע שהוא משקר, הוא לפחות לא מזדהה בתוכו עם השקר. כי הוא יודע את האמת שהכל אחד ושהכל מושלם, והוא יודע שהנפרדות היא שקר. כך שלשקר אין לו כל אחיזה בו. וממילא האדם חי חיים טובים ... כי השקר שתת המודע של האדם, משקר את עצמו, השקר הזה נוקם בו. כי כאשר האדם יודע את האמת שהכל אחד, ורק בוחר לשקר כלפי חוץ, הוא מחובר לאמת בפנימיות שלו, ורק נותן חיות לעולם, על ידי השקר של הנפרדות. אבל מי שלא יודע את האמת בתוכו שהכל אחד, ומשקר את עצמו שיש נפרדות ובטעות חושב, שזו אכן האמת, הוא סובל ביותר. כי את המציאות, זה לא מעניין ... ובסיכומו של דבר, הדבר היחיד שחשוב, הוא ידיעת האמת בידיעה פנימית, של האדם אל מול עצמו, שיודע את האמת שהכל אחד ומושלם. ואדם כזה, מוכרח לשקר כדי לחיות בעולם שלנו של הנפרדות, שבו יש הפרדה בין טוב לרע וכולי. אבל ... נוצרה נפרדות? וכולי). ועוצמת העונש, תלויה ברמת השקר הפנימי של האדם. כי כל אחד כבר יודע בתוכו את האמת, שהכל אחד. וככל שהאדם מחובר יותר לנקודה הפנימית שבו, שיודעת שהכל אחד, כך טוב לו יותר. ולהיפך, להיפך. ועוד נוסיף ונאמר, כי הטועים שלא יודעים את האמת שהכל מושלם ושהכל אחד, הם עושים הפרדה בין האחדות לבין הנפרדות. ובעיניהם, מי שנמצא באחדות, חייב לשקר כדי להיות בנפרדות. אך מצד איש אמת אמיתי, שיודע שהכל אחד ושהכל מושלם ממש, הוא יודע שהאחדות והנפרדות הם אחד ממש, וממילא הוא לא משקר את עצמו כלל, כי הוא ...

... ממש. כי לפני הבריאה לא היה חילוק בין הבורא לבין רצונו או דעתו. ובנקודת ההתחלה הכל היה אחד. וכאשר הכל אחד, לא שייך שום הגדרה של טוב ורע, ולכן אלוהים לא יכול להיות טוב או רע. וכל שכן שדרך הטועים ... הגבלה ושום תכלית ושום טוב ורע ושום רצון ושום הפרדה של סיבה או העדר סיבה וכל כיוב, אלא שם הכל אחד ממש. ועל האדם לחקור את האחדות הזאת, במקום לשקר את עצמו שאלוהים הוא טוב וכולי, כי אלוהים האמיתי, הוא ...

... לוקח את מה שמגיע לו ובצדק. שזה, להבין את המציאות, ולראות את האמת שהוא עצמו בשלמות אמיתית, אלוהים האמיתי, ושהכל אחד וטוב אמיתי תמיד. כי עזי הפנים שבדור, שנמצאים גם בתוך האדם עצמו, הם בעזות הפנים שלהם כופרים באלוהים האמיתי, ... את עצמה, דהיינו, כאשר השכל, מנצח את עצמו ומצליח לחסל את הגרסה הנמוכה שלו, אז מתגלה השכל הגדול, שבו הכל אחד, ושבו הספקות והאמונה והנפרדות, הם כולם טובים מאוד, כי הם הרחבה של האחדות של המציאות. וגם אז, האדם עדיין ... שורש הנפרדות והרע, אל המוחלט והאחדות, שהוא עצמו השורש של שורש הרע והנפרדות. וכאשר האדם מחובר לשורש הראשון, אז הכל אחד ויש שלום אמיתי. ומצד האמת, האדם תמיד מחובר אל האחדות, שהיא שורש הכל. וגם כאשר האדם כולו רע, עדיין ...

... לפעמים, האדם מתעורר אל האחדות של המציאות. והעניין הוא, שבאחדות של המציאות, אין שום תודעה עצמית כלל, כי שם הכל אחד ממש. ולכן לא שייך להתעורר אל תוך האחדות, ולהיות שם במודעות עצמית, שמודעת לכך שהיא נמצאת בתוך אחדות. כי ... האדם נמצא כרגע ממש. ואיך נוצר החלום שלנו? ואיך מתוך אחדות מוחלטת שאין שם שום תודעה עצמית כלל (כי הכל אחד ממש), איך משם נוצרת מעין מחשבה שחושבת ומהווה את המציאות שלנו? ומה הסיבה, לכך שהדבר הזה קורה? ומי מחליט מתי האדם יתעורר? וכולי. והתשובה לכל השאלות האלו, היא, שהכל אחד. והעניין הוא, כי השאלות האלו, שורשן הוא השאלה: כיצד היש מתהווה מתוך האין? שאין על כך, שום תשובה שכלית ... שיתעמק בשאלות האלו ובשורש שלהן, שהיא השאלה של, איך היש מתהווה מתוך האין, על ידי זה בסוף הוא יראה, שהכל אחד. והאדם יצא מחוויית השינוי והזמן, ששם ורק שם שייך לשאול את השאלות האלו. שהאדם שואל איך נוצרו הנפרדות והשינוי, ואז האדם רואה שהכל אחד ממש, ושאין שום שאלה כלל. ועוד באותו עניין נוסיף, כי בשעת החלום, האדם חווה מציאות ממשית לגמרי, שהיא באמת ...

... שום רעיון בעולם שמסכים איתו, הוא לומר שהיש והאין הם אחד. וזו במקרה כמובן, גם האמת הגדולה ביותר, שהיא שהכל אחד ממש. וכל דיבור שהאדם מדבר אותו, יש בו אמת כלשהי. כי כל דיבור שהאדם מדבר, יש בו הסכמה על ... גם אמת מנקודת המבט של הנפרדות, אבל הוא גם שקר מנקודת המבט של האחדות. כי מנקודת המבט של האחדות, הכל אחד ממש, וכל ההגדרות הן לא האמת הפנימית, אלא רק אמת חיצונית בלבד. ולכן כל דיבור בעולם, הוא גם אמת וגם שקר. ובשורש, הכל אחד כנל.

... נפרדת ממנה. וכל הדברים שיש בעולם ששונים מישות כלשהי, הם ההעדר המוחלט של אותה הישות. כי בשורש של המציאות הכל אחד ממש. ובנפרדות שלנו, כל ישות קיימת בנפרד בפני עצמה. וכל ישות, דוחקת את קיומן של כל שאר הישויות. וכאשר ... שכל ההפכים הם אחד, הכוונה היא לומר שאפילו הדברים שנראים כמנוגדים מצד מהותם, גם הם אחד. ובכלל זה נכלל, שהכל אחד ושכל הצורות הן אחד. ואפילו הצורות שמנוגדות זו לזו, כגון היש והאין, שהן צורות שמנוגדות זו לזו, גם הן אחד. אבל כל הישויות הן ישות אחת בשורשן, גם אם הן לא נראות כהפכים ממש. כי בשורש, הכל אחד ממש.