... דיבור כלל. כי כל הדיבורים וכל המחשבות וכל הרעיונות שישנם, הם כולם רק מצד הנפרדות של המציאות. כי כאשר הכל אחד ממש, לא שייך לחשוב שום מחשבה כלל. כי הטועים חושבים, שבאחדות של המציאות לא שייך דיבור, אבל שייך מחשבה. ... ממש. כי מצד הנפרדות של המציאות, אכן יש אמת ושקר. וגם מצד האחדות האמיתית של המציאות, גם בה לא הכל אחד. כי הטועים חושבים, שהכל אחד פירושו, שאין טוב ורע ואין אמת ושקר וכיוב. אבל מי שיודע את האמת של האחדות, הוא יודע ומבין שאחדות ... עצמה האחדות ממש. כי אפשרי המציאות, הוא המחויב ממש. ואין שום מהות / הוויה בצורה נפרדת מהלבושים השונים, אלא הכל אחד ממש. והאין סוף והסוף הם אחד ממש. ולכן גם באחדות המציאות, שייך דיבור ומחשבה ונפרדות. כי האחדות האמיתית, היא ... מצד השכל הזה, כל דיבור שיש בעולם, הוא של נפרדות. וממילא הוא נחשב לשקר ביחס לשכל של האחדות שבו הכל אחד. ולכן מצד האדם שעוד לא השיג את האחדות של המציאות, מנקודת המבט שלו, החכם האמיתי צריך לשקר שיש נפרדות, ...

... שבסוף מגלה האדם, כי הסיבה האמיתית לכך שרע לו, ולכך שהנפרדות קיימת, כמו גם הסיבה לכל דבר אחר, היא שהכל אחד, ואין שום שאלה כלל. ובפועל, על האדם לשאול את עצמו באופן ישיר ונוקב, למה באמת רע לי? למה באמת ... מטעה את עצמו, כדי לא לראות את האמת, וכדי לא להבין למה באמת הוא סובל, ולראות שהכל שקר, כי הכל אחד והכל טוב אמיתי. ולכן האדם משקר את עצמו, ומסביר לעצמו שהוא סובל בגלל כל מיני סיבות של שקר, שהן ... היא לא הייתה יכולה להיות חסרה שום דבר, כי אין את מה להיות חסר. ואם התודעה הייתה חווה באמת, שהכל אחד באמת, ושהכל זאת ישות אחת ממש, לא היה שייך להרגיש רע או טוב שקרי, כלל. והסיבה שרע לאדם, היא ... להבין קודם כל מה בכלל ישנו. וכאשר האדם מתבונן אל תוך צורה כלשהי של נפרדות, אז האדם מגלה, שבאמת הכל אחד ממש, ושאין שום צורות נפרדות כלל, אלא הכל אחד ממש. ואז ממילא האדם מבין, שאין בכלל שום שאלה למה רע לו, כי כאשר הכל אחד, אין שום ישות נפרדת וכולי.

... החלטות ולרצות רצונות ולפעול וכולי, אם באמת יש לו ספק אמיתי, וכל שכן אם יש לו ידיעה וודאית מוחלטת שהכל אחד? והתשובה על זה, היא נסתרת מעיני האדם. כי שורש השאלה הוא, כיצד מהאחדות נוצרה הנפרדות. שרק מי שמבין את ... מרגיש את השאלה באמת. וכאשר גם הלב של האדם, באמת רוצה לדעת את האמת, אז האדם רואה את האמת, שהכל אחד וכולי.

... קיים, והוא לא אלוהים אין סופי. וזה בעצם אומר, שלא יכול להיות קיים, גם אלוהים אין סופי. אלא, או שהכל אחד ממש, ואין שום הפרדה בין האין סוף לבין הסוף, שאז יש ישות אחת אין סופית בלבד, או שאם יש ... הוא וידיעתו הם שניים. ואפילו אם לאלוהים יש רצון / מחשבה / רגש כלשהו, גם זאת נפרדות. כי כאשר הכל אחד ממש, לא שייך שמישהו יהיה מודע למשהו. כי כאשר הכל אחד, אין שום משמעות או חוסר משמעות לשום דבר, ולא שייך שום ידיעה כלל, אפילו לא ידיעה עצמית. כל שכן, ... של האדם. אלא, שיש גם אלוהים אמיתי, שהוא האחדות והשלמות של המציאות. כי יש נקודת מבט של אמת, ששם הכל אחד ממש. ושם אכן אין שום ידיעה כלל ושום רצון ורגש ומחשבה כלל. וכל הרגשות והרצונות והמחשבות של העולם שלנו, ... התודעה של האדם מתחברת באמת לאחדות של המציאות, אז האדם אכן לא חווה שום תודעה עצמית כלל, כי שם הכל אחד ממש, ואז נשלמים אצל האדם כל החסרונות באמת. כי כאשר ישות האדם מתאחדת עם הכל באמת, אז התודעה אינה ... הדברים, תמיד איך שלא נסתכל על הדברים, תמיד תהיה מציאות אחת גדולה יותר מהכל, שמכילה וממלאת את הכל, שבה הכל אחד ממש. ולכן האדם הוא כרגע, גם רק אלוהים האמיתי ממש. ומצד האחדות של המציאות, האדם לא יכול להיות אלוהים האמיתי. משום שהוא כבר, גם רק אלוהים האמיתי. כי כאשר הכל אחד, לא שייך שום שינוי כלל. ולכן לא שייך שהאדם ישנה את מה שהוא, כי הוא כבר כל מה שהוא ... ולדעת, שאתה כבר אלוהים האמיתי. ואלוהים האמיתי, הוא החיבור של היש והאין, שזאת המהות הראשונה של כל הדברים, ששם הכל אחד ממש. (ואעפכ יש פנימיות לפנימיות עד אין סוף, בתוך האין סוף). וכל מה שהאדם צריך לעשות כדי לחזור ולחוות את האחדות של המציאות, זה להבין ולראות את האמת, שאכן הכל אחד ממש. ומיד ברגע שהאדם רואה שהכל אחד ממש, מיד באותו הרגע, בפחות מרגע אחד, הוא הופך להיות אלוהים אמיתי. דהיינו, שהאדם מגלה שהוא תמיד היה הווה ... שהאדם שואל את עצמו, האם באמת הדברים שונים? ואולי הם רק נראים שונים? עד שבסופו של דבר, האדם רואה שהכל אחד ממש, וישותו הנפרדת מתבטלת וכולי כנל.

... המוחלטת, ושונא את האמונה הטמאה, ואוהב באמת מוחלטת, את בירור האמת המוחלטת, על ידי זה האדם רואה שהכל מושלם ושהכל אחד ממש. ואז ורק אז, הרצון של האדם לשאול שאלות נעלם. משום, שבאמת אין שום שאלה כלל.

... מסביר, דיכאון נובע מכך שהנפש האנושית רוצה להתחבר לשורשה, כלומר, לחוות את האחדות של המציאות, את התחושה שהכל טוב והכל אחד. כאשר האדם מתמקד רק בדברים חיצוניים וחולפים, הנשמה מתגעגעת לחזור לשורש שלה, ואז מתעוררת תחושת ריקנות ודיכאון. אדם שמבין ...

... לחוויית התחדשות מתמדת, שבה הוא רואה (בנפרדות), את היש שמתהווה מהאין בכל רגע מחדש, על ידי זה שהוא זוכר שהכל אחד. כי ראשית, האדם מבין שהכל אחד ממש. ואחכ כאשר האדם חוזר לתודעה של נפרדות, אז הוא זוכר שהכל אחד ממש, ואז הוא חווה את התחדשות החיבור של היש והאין, בכל פעם ופעם מחדש. ואז גם האדם חווה את ... פעמים את חוויית השלמות, של הנפרדות, שנכללת באחדות, בכל פעם מחדש. ואעפכ מצד אחד, אין שום התחדשות כלל, כי הכל אחד ממש תמיד, ללא שום נפרדות כלל. ואעפכ מצד שני, יש התחדשות מתמדת כל הזמן וכולי. ובסיכומו של דבר, מי ... את מהות הדברים שהוא בטוח שהם ישנם ואינם, שהרי על ידי זה נוצרים האירועים, על ידי זה האדם רואה שהכל אחד, וכל חוויית הזמן של האדם משתנה וכולי.

... מחוץ לכל הצורות כולן, שהוא זה שמחייב את הצורות להיות כפי מה שהן, בכל רגע ובכל זמן. (ובשורשו, כאשר הכל אחד תמיד, שום דבר לא מחייב שום דבר, כי אין שום שינוי צורה כלל). ונחזור לאותו הטועה, שחושב שהסיבה שהוא ...

... לגמרי למהות של האחדות הגדולה יותר וכולי. ונמצא אם כן, כי יש אחדות מעל אחדות עד אין סוף, ואעפכ הכל אחד ממש.

... לבין המציאות. לפי רבי נחמן, ארץ ישראל היא סמל להבנת האחדות, ולכן מי שמגיע לארץ ישראל הרוחנית חייב להבין שהכל אחד. משה רבנו, לדבריו, עדיין היה בקונספט של נפרדות, ולכן נשאר בגדר עטאיסט, אחד שרואה הפרדה בין אלוהים למציאות. לפי ...