החכם האמיתי - מיהו? ובו יתבאר, כי החכם האמיתי, הוא בעצם השכל הפנימי ביותר של המציאות, שנמצא בתוך כל דבר ודבר שיש בעולם. כי יש שכל אחד ויחיד, שהוא השכל של המציאות, והוא, ההבנה שהכל אחד ושהכל מושלם, נגד השכל האנושי. בידיעה ישירה, מעל השכל האנושי. והוא החכם האמיתי, השכל האמיתי, השכל החכם ביותר, שחכם יותר מהשכל האנושי, שאינו מוגבל לשכל האנושי, שמכיל בתוכו את השכל האנושי, שהוא החכם ביותר שקיים במציאות. והשכל הזה מלובש בכל דבר בעולם, והוא החכם האמיתי של המציאות. והשכל הזה מלובש בצורות שונות ובהסתרות ובהתגלויות שונות, בכל מקום ומקום לפי התגלות ... השלמות שבחיסרון, של התגלות השכל שאינו מוגבל לחוקי הלוגיקה, השכל של אחדות ההפכים, שהוא מעל השכל האנושי. ולכן לדוגמה השכל של הספר הזה, הוא החכם האמיתי וכולי. והחכם האמיתי נמצא בתוך כל אחד ואחד בתוך עומק פנימיות שכלו של כל אדם. ומי שישתמש בשכלו עד הסוף, יגלה את החכם האמיתי שבתוכו, שהוא באחדות מוחלטת עם החכם האמיתי של המציאות, שכל אחד ממש, וראיית מציאות אחת ממש. והאדם הופך להיות חכם אמיתי ומגלה את החכם האמיתי שבתוכו, על ידי ההתקרבות שלו כמה שיותר אל הלבושים של החכם האמיתי. דהיינו, להיכן שהשכל של החכם האמיתי מתגלה ביותר, כגון לדוגמה בספר הזה. ועיקר ההתקרבות, היא לימוד השכל שיש בספר הזה. ועיקר הלימוד, היא ישום בפועל, העצות של הספר הזה. שהאדם לומד להטיל ספק, לבדוק הנחות יסוד, לגלות את המהות ואת שורשי הדברים. ששם ודרך שם מתגלה השכל של החכם האמיתי. עד שהאדם זוכה אל השלמות האמיתית של החכם האמיתי. ...

... של שיחת החולין של החכם האמיתי - מהו? כי החכם האמיתי ככ אוהב את האחדות של המציאות, עד שהוא לא יכול להסיח את דעתו ממנה, אפילו לא לרגע אחד, כי היא עצמה באחדות ממש עם דעתו. וכל הדיבורים והמחשבות של החכם האמת, הם כולם, רק על האחדות של המציאות. אלא, שבכל פעם אחדות המציאות, מולבשת אצלו בצורות שונות. והחכם האמיתי, הוא לעולם לא משוחח שום שיחת חולין, וכל שיחות החולין שלו, מלובש בהן שכל של האחדות. כי הדבר האחרון שמעניין את החכם האמת, זה הלבוש החיצוני של שיחת החולין. וכאשר החכם האמיתי, מדבר עם האדם איזו שיחת חולין, הוא מלביש לו שם שכל ודרך חשיבה, שבאמצעותם האדם מתקרב אל האחדות והשלמות של המציאות. ולכן, כאשר האדם שומע את החכם האמיתי משוחח בשיחת חולין כלשהי, עליו להקשיב היטב היטב, לשכל הפנימי של שיחת החולין, ולראות את צורת החשיבה של החכם האמיתי , שמלובשת בתוך שיחת החולין, וממנה לקבל עצות, איך להתקרב אל האחדות של המציאות. כי הטועים, נדמה להם ששיחות החולין של החכם האמיתי, הן שיחות חולין. והם עד כדי כך טועים, עד שלפעמים הם מעדיפים לשמוע דיבורים שנראים כחוכמה, ממי שאינו חכם אמיתי , יותר מאשר לשמוע שיחת חולין, של החכם האמיתי. ועל האדם לדעת, שהתכלית הסופית, נמצאת מחוץ לכל הדיבורים כולם ומחוץ לכל המחשבות כולן. והשכל שמלובש בשיחת החולין של מי שהוא חכם אמיתי, הוא כולו עצות של אמת עבור האדם, איך להבין את מה שיש מעבר לשכל. מה שאין כך השכל של מי שהוא חכם שקר, שדבריו נראים כחכמים, ... אלו רק הקדמות אל התכלית הזאת. ועל האדם להתבונן היטב על פנימיות השכל שיש בכל דבר, ובפרט בתוך שיחת החולין של החכם האמת, שהאדם מוכרח לחקור ולהבין את דרך החשיבה של החכם האמיתי. והאדם לא צריך לנסות להבין את הלבוש החיצוני של החכם האמיתי , אלא לנסות להבין רק את דרך וצורת החשיבה של החכם האמיתי. ועל ידי זה האדם מקבל אל תוכו את דרך החשיבה הנכונה, והוא זוכה להיות חכם אמיתי בעצמו וכולי. ...

... - למה מוכרח שיהיו קושיות, על חכם אמיתי? איך לזהות חכם אמיתי? חלק 2 ועכשיו השאלה המתבקשת היא, מאחר שגם על חכם אמיתי יש שאלות וגם על טיפש ונוכל יש שאלות, אז כיצד ידע האדם להבדיל בין מורה דרך רוחני אמיתי, שהוא חכם אמיתי ושהקושיות שיש עליו, הן רק מצד האדם עצמו, לבין ... לו, על ידי זה הוא מקבע בעצמו את הטיפשות. ובנוסף על כך, הוא גם לא באמת מבין את מה שאמרו לו. כי נניח לדוגמה שהאדם מקורב לאיזה מנהיג אמיתי וחכם אמיתי. ואותו החכם האמיתי אומר איזה משהו חכם. במקרה כזה, למרות שהאדם מקורב לחכם אמיתי, אם הוא יבחר רק להאמין לדברי החכם, בלי לנסות להבין אותם, על ידי זה הוא לא באמת יבין את דברי החכם. כי כאשר החכם האמיתי אומר איזה דבר, אפשר להבין ולפרש את מה שהוא אמר בדרכים שונות. וכאשר האדם שומע איזה דבר חכם מאדם חכם אמיתי, האדם לעולם מבין את דברי החכם, אך ורק לפי השכל הקטן והאישי שלו. והפירוש שהאדם מבין את דברי החכם האמיתי, הוא לעולם יהיה שונה ממה שהחכם האמיתי התכוון. כי כל מה שהחכם האמיתי אומר, זה רק היטב מסוים של שכל אחר שאותו החכם לא יכול לומר, מאחר שהשכל הזה גדול מידי מכדי לומר אותו. כי אין מי שיבין אותו. וכאשר האדם שומע את החכם האמיתי אומר איזה משהו, אז אם הוא לא מסתכל על השכל שיש בתוך דברי החכם , אלא הוא בוחר לקבל את דברי החכם בלי להתבונן בהם, על ידי זה הוא מבין את דברי החכם בצורה מסולפת והפוכה ממה שהחכם התכוון. וכל זה משום שהוא לא מתבונן על השכל של החכם. וכאשר האדם שומע איזה רעיון, גם אם התמזל מזלו של האדם והוא שומע דיבור חוכמה אמיתי מחכם אמיתי, על האדם להבין שזה שגם אם הוא שומע דבר חכם מאדם חכם, זה עדיין לא אומר שהוא מבין את מה שהחכם אמר. כי החכם אומר את דבריו בדרך של משל ונמשל. ויש בדבריו של החכם עמקות מאוד גדולה. ועל האדם להתבונן היטב ולנסות להבין, את השכל האמיתי של החכם, שעליו החכם תמיד רומז, אך הוא לא אומר אותו בפירוש. והדרך של האדם להגיע להבנת השכל של החכם עצמו, היא על ידי זה שהוא מתבונן בשכלו האישי, על הדיבור של החכם, והוא מנסה להבין את המשמעות הפנימית של הדיבור של ...

... הפנימי באמת - החכם האמיתי, הוא האני הפנימי שלך כי אצל האדם, יש כמה אני. ויש, גם את האני הפנימי ביותר של האדם. שהאדם רחוק ממנו מאוד, למרות שבאמת הוא קרוב אליו תמיד. ואפילו כאשר האדם ... אך האדם לא רואה את האחדות של המציאות בתוכו. ולשם כך, המציאות נותנת לאדם לראות את האני הפנימי שלו, בצורה ממשית מחוצה לו, דרך התגלות השכל של החכם האמיתי. כי כאשר החכם האמיתי מדבר עם האדם, זה בעצם הקול הפנימי ביותר של האדם, שמדבר איתו. והאני הפנימי ביותר של האדם, הוא מדבר עם האדם, דרך השכל של החכם האמיתי. כי הקול הפנימי ביותר, מדבר תמיד. אבל מי שהוא ישנו, הוא מונע מהשמש לזרוח דרכו. והחכם האמיתי שהוא איננו כלל, דהיינו, שהוא בחוויה פנימית של כלום מוחלט, חסר כל הגדרה, האור של המציאות מתגלה דרכו, בלי הפרעות כלשהן. כי האני והלבוש החיצוני של החכם האמיתי, הוא מחובר לשורשו. והוא רחוק משורשו המופשט שאין בו שום צורה כלל, רק כדי שהוא יוכל להתגלות לאדם, כדי שלאדם תהיה אחיזה ממשית, באני הפנימי ביותר שלו. כי האני הפנימי ביותר, הוא חסר כל צורה. ולכן האדם לא מצליח להתחבר אליו. ולכן האני הפנימי הזה, מתגלה לאדם, דרך החכם האמיתי. והוא מצמצם את עצמו ללבוש גשמי, כדי לדבר עם האדם, וכדי לקרב אותו לעצמו. דהיינו, כדי שהאדם יתאחד עם מי שהוא באמת, דהיינו, המציאות. ומצד האמת, החכם האמיתי הוא תמיד מחובר לשורשו, כי הצורה והמהות הם אחד. אבל מצד הצופה שבנפרדות, מצידו, החכם האמיתי נמצא בלבוש גשמי וצמצום, כדי לדבר איתו וכולי. וכאשר האדם שומע את החכם האמיתי, עליו לדעת שהוא שומע את האני הפנימי ביותר שלו. שהוא האני האמיתי של האדם, שהוא מי שהאדם היה, לפני שהייתה לאדם את צורת האני שלו. כי האני הפנימי של האדם, הוא כולו קליפה שקרית. ויש אני פנימי אחר גדול יותר, שהוא כולו טוב אמיתי, ללא שום נפרדות כלל. והוא מתגלה לאדם, דרך החכם האמיתי. ולכן, מי שרוצה להתחבר לעצמו ולהקשיב לאני הפנימי ביותר שלו עצמו, הוא צריך להתחבר לשכל של החכם האמיתי וכולי. ...

... מבט שונות בתוך האדם, ששומעות את דיבורי החכם האמת מי שיתבונן יראה, כי כאשר האדם סובל, יש רמות עומק שונות לסבל שלו, ובו זמנית, הסבל הוא ברמות עומק שונות. כאשר לדוגמה, ברמה ... אין לאדם בחירה חופשית כלל, אז לא שייך להציע לו הצעות כלשהן, לגבי הסבל שלו. ואעפכ, כל נקודות המבט, קיימות בו זמנית. (ובשורשן, הן כולן נקודת מבט אחת). וכאשר החכם האמיתי מדבר עם האדם בשפה של נפרדות, הרי שמנקודת מבט מסוימת, ניתן לומר, שהחכם האמיתי משקר את האדם. כי אם באמת הכל אחד, אז מה שייך לדבר עם האדם, שעליו להבין כך או אחרת, הרי הכל אחד ממש?! וראשית כל, על האדם לדעת, ... ואעפכ הכל אחד ממש. ומצד האדם שעושה הפרדה בין אחדות לנפרדות, עליו להבין שאכן מנקודת המבט הזו, שמפרידה בין נפרדות לאחדות, מנקודת המבט הזו, דיבורי הנפרדות של החכם, הם אכן מנוגדים לנקודת המבט של האחדות. וזה כמובן, רק אם נאמר, שהנפרדות, היא נפרדת מהאחדות. ועל האדם להבין, שהחכם האמיתי, לא מדבר עם נקודת האחדות שיש באדם, אלא רק עם נקודת הנפרדות שיש באדם. כי בכל אדם, יש תמיד, גם את נקודת האחדות, שבה האדם כבר יודע שהכל אחד ממש. עד כדי כך, שהאדם כבר תמיד נהנה בטוב אמיתי מהמציאות. והחכם האמיתי, מדבר אל נקודות הנפרדות, שיש בתוך האדם. שהן, לא מחוברות לנקודת האחדות שיש באדם. והחכם האמיתי מדבר בשפת הנפרדות, אל נקודות הנפרדות שיש בתוך האדם, כדי להחזיר אותן בתשובה, ולחבר גם אותן אל נקודת האחדות של המציאות. וכאשר האדם שומע את החכם האמת, לפעמים הוא מרגיש בלבול וחוסר הבנה, בגלל ריבוי נקודות המבט שיש בתוך האדם עצמו. ועל האדם להתבונן תמיד, רק על דבר אחד ויחיד בתוך דברי החכם האמת. והוא, על נקודת השכל האמיתית, שיש בתוך דברי החכם האמת. וכאשר האדם שומע את החכם האמת, על האדם לנסות להתבונן, על הסיבה ועל השכל, שבגללו החכם האמת, אומר לו את דבריו. והחכם האמת, מוכרח לדבר עם האדם דיבור של נפרדות, כדי לגלות לו את האחדות. כי כל דיבור, הוא נפרדות. והאדם, שומע תמיד מהחכם האמת, דיבורים שנשמעים לו כנפרדות. כי האדם עצמו, עדיין לא חווה, שאחדות ונפרדות הם אחד. ועל האדם לזכור תמיד, שכל דיבורי החכם האמת, אלו רק הקדמות אל שכל אחר של אחדות אמיתית, שהוא מכיל בתוכו תמיד, גם את ההפך של הלבוש החיצוני, של כל דברי החכם האמת. וכאשר האדם מרגיש מבולבל, עליו להבין שזה נובע בגלל ריבוי הדעות השונות שנמצאות בתוכו. ובעיקר, בגלל שהאדם לא רואה ולא מבין, כיצד ...

... רגשית, בחכם האמיתי - מה מהות העניין? ובו יתבאר, התלות הרגשית של האדם, בשכל של החכם האמיתי. האם היא טובה או רעה, ומה עניינה? והעניין הוא, כי מצד ... וככל שהאדם מבין טוב יותר את מערכת החוקים הזאת, כך טוב לו יותר בכל תחום שהוא. והחכם האמיתי, הוא מגלה לאדם את השכל של המציאות, שבו האדם תלוי ממילא כל הזמן. והאדם מרגיש שהוא תלוי בשכל של החכם האמיתי, כי זאת האמת. כי באמת, כל בני האדם בעולם, תלויים בשכל של החכם האמיתי. והשכל של החכם האמיתי, הוא מקור החיים והחיות, של כל מה שיש בעולם. וכל אדם בעולם שנהנה ממשהו כלשהו, הוא בעצם חווה הנאה, מהתגלות השכל של החכם האמיתי, שמלובשת במקום ובזמן ובצורה, שממנה הוא נהנה. אבל כל ההנאות שיש בעולם, כולם נובעות ממקור השפע, שהוא השכל של החכם האמיתי. וכל הפחדים שיש בעולם וכל הרע שיש בעולם, כולם נובעים, מכך שהאדם רחוק מהשכל של החכם האמיתי. כך שכל בני האדם בעולם, תלויים תמיד בשכל של החכם האמיתי. והחכם האמיתי עצמו, גם הוא עצמו תלוי בשכל של עצמו. אלא, שהוא אינו ... מצד עצמה, ולכן התלות שלה, לא יוצרת שום חיסרון כלל. אלא, זהו רצון, שהוא מתמלא תמיד. והחכם האמיתי, הוא מקבל את החיות שלו, מהשכל של המציאות, שהיא האמת ... בשום דבר, מלבד בקיומה העצמי, שהוא קיים מצד עצמו וכולי. וכל זמן שהאדם רחוק מהשכל של החכם האמת, כואבת לו יותר, התלות שלו בצורות השונות של המציאות. וכאשר האדם מגלה את המתיקות והיופי שבשכל של החכם האמיתי, האדם מתמכר לשכל של החכם האמיתי, כמו ילד קטן, שרץ אחרי הדברים שהוא אוהב. משום שהוא רואה בהם, את המקור למילוי ההנאות שלו. והשכל של החכם האמיתי, הוא הדבר הקרוב ביותר, לטוב האמיתי של המציאות שלנו. כי בכל המציאות כולה, יש טוב אין סופי אמיתי. אבל הוא מתגלה יותר, דרך השכל של החכם האמת. ששם, השכל הוא מזוכך יותר וצלול יותר, ולכן הטעם שלו, הוא טוב יותר. וכאשר האדם מגלה את השכל של החכם האמיתי, הוא בעצם מגלה, את הדבר שבו הוא היה תלוי כל חייו, כבר ... את הדבר, שבו תלויים כולם כל הזמן. ועל ידי זה שהאדם מוסר את נפשו, להבין את השכל של החכם האמיתי, על ידי זה האדם עצמו, מגלה את החכם האמיתי באמת, שנמצא בתוכו עצמו. דהיינו, שהאדם הופך להיות חכם אמיתי, בדיוק כמו החכם האמיתי ממש. עם אותה עמקות מחשבה והבנה של המציאות. כי כל ההבנה של המציאות, כבר קיימת בתוך כל אחד ואחד באשר הוא. והחכם האמיתי, עוזר לאדם לגלות את העמקות הזאת, שכבר נמצאת בו ממילא. עד שבסופו של דבר, האדם עצמו, זוכה להבין את השכל של החכם האמיתי בשלמות. שזה בעצם להבין את האני האמיתי של האדם עצמו בשלמות. כי החכם האמיתי, הוא האני האמיתי של האדם, שמדבר אליו, דרך גוף גשמי ... של המציאות, ונהנה ממנו באופן ישיר, דרך כל הלבושים כולם. וגם אז האדם תלוי בשכל של החכם האמיתי. אלא, שהוא לא חסר אותו לעולם. כי הוא מתגלה אליו, באין ...

... של האחדות הכל טוב הכל אחד - מהי האמת? איך להרגיש שהכל טוב הכל אחד? כשאדם מתקרב לחכם האמיתי, נפתחים לו שבילי השכל להבין שהכל טוב ושהכל אחד. כי החכם האמיתי מגלה לאדם שהכל טוב תמיד ושהכל אחד תמיד. וכאשר האדם מקבל את השכל של החכם האמיתי שהכל טוב ושהכל אחד, עליו לשים לב לכך שהשכל שלו יהיה עם אמת. כי יש כאן עניין עמוק, והוא שכאשר האדם מנסה ללמד את עצמו שהכל טוב תמיד, הרי שבכך בעצם האדם ... ושהכל טוב תמיד. וכל בני האדם בעולם חיים בתפישת המציאות שבה יש בעולם שלנו טוב ורע, ושבה לא הכל אחד ולא הכל טוב תמיד. והנה, כאשר האדם מתקרב לשכל של החכם האמיתי, אז הוא מגלה את תפישת המציאות שבה הכל טוב והכל אחד תמיד. ואז האדם גם הוא רוצה להרגיש שהכל טוב תמיד. ואז האדם מנסה ללמד את עצמו ולהרגיל את מחשבתו לחשוב ... לחשוב שהכל טוב, הרי שבכך בעצם האדם גורם לעצמו לחשוב, שתפישת המציאות של טוב ורע, היא לא מספיק טובה, כמו תפישת המציאות שבה הכל טוב תמיד. כי השכל של החכם האמיתי הוא שכל עמוק מאוד. וכאשר החכם האמיתי מלמד את האדם שהכל אחד ושהכל טוב תמיד, אין הכוונה של החכם לומר שתפישת המציאות שבה יש טוב ורע היא שגויה. כי במציאות שלנו בהחלט יש גם טוב וגם רע. ולא הכל אחד ולא הכל טוב. אלא, שהחכם האמיתי מגלה לאדם את האמת, שידע שמצד האמת אין הבדל בין שתי תפישות המציאות המנוגדות האלו. כי כלפי חוץ נראה שיש הבדל בין מי שאומר שהכל אחד ושהכל טוב, לבין מי שאומר שלא הכל אחד ושלא הכל טוב ושיש גם טוב וגם רע. ואצל האדם נדמה לו שיש הבדל בין שתי תפישות המציאות האלו. והחכם האמיתי כאשר הוא אומר לאדם שהכל טוב תמיד, כוונתו היא לגרום לאדם להבין שתפישת המציאות שבה יש טוב ויש רע, היא טובה בדיוק כמו תפישת מציאות שאומרת שהכל טוב ושהכל אחד תמיד, וטובה בדיוק כמו תפישת מציאות שאומרת שהכל רע, ושהכל לא אחד תמיד. כי מצד האמת מצד עומק המציאות, אין הבדל בין תפישות המציאות האלו. והחכם האמיתי, גם הוא יודע להבדיל בין טוב לבין רע. כי בעולם שלנו יש טוב ויש רע. אלא, שהחכם האמיתי חווה את הנפרדות של הטוב והרע, כדבר שהוא עצמו טוב מוחלט. ואצל החכם האמיתי, אין הבדל בין הכל טוב לבין הכל רע לבין הכל טוב וגם או רע. כי מי שיש לו שכל גדול, הוא יודע שהכל אחד תמיד. וכאשר האדם שומע את השכל שהכל טוב תמיד, הוא ... חשיבה אחרת שאומרת שהכל רע. וכאשר האדם מנסה לגרום לעצמו לחשוב שהכל טוב, בזה בעצמו הוא יוצר רע. כי בכך האדם לא מאפשר לעצמו להכיל את הרע. כי החשיבה של החכם האמיתי היא עמוקה. ומצד האמת גם החכם האמיתי חי בעולם של טוב ושל רע. אלא שהחכם האמיתי יודע שמצד האמת, האחדות נמצאת באחדות עם הנפרדות. ושמצד האמת אין הבדל בין אחדות לבין נפרדות. ועל ידי זה החכם האמיתי חווה את המציאות שיש בה טוב ורע, בדיוק כמו מציאות שבה הכל טוב, או הכל רע. ונבהיר: למרות שאמרנו שאין הבדל בין הכל טוב לבין הכל רע לבין הכל טוב ורע, הרי ... הכל רע. כי הרע הוא סופי. ולמרות שיש מציאות שבה כמעט הכל רע, הרי שאין מציאות שבה הכל רע. וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקום אחר. ועיקר הדגש הוא, שאצל החכם האמיתי, אין הבדל בין תפישות המציאות האלו. כי החכם האמיתי מכיל בתוכו את ההפכים באחדות גמורה. ולהכיל את ההפכים באחדות גמורה, אין פירושו שאצל החכם האמיתי אין הפכים, אלא הכוונה היא שהחכם האמיתי חווה את הנפרדות של ההפכים, בדיוק כמו אחדות גמורה שבה אין שום הפכים. כי מי שמבדיל בין תפישת מציאות שמבדילה בין טוב לרע, לבין תפישת מציאות שלא מבדילה בין ... בעולם הפנימי שבתוכו. וזאת שלמות האחדות, כאשר אין הבדל בין הפכים לבין אחדות. כי גם המחשבה שיש הבדל בין הפכים לבין אחדות ההפכים, גם זאת נפרדות. ואצל החכם האמיתי, אצלו אין הבדל בין הפכים לבין אין הפכים לבין אחדות ההפכים לבין נפרדות לבין אחדות. כי אצלו הכל נפרד והכל אחד בו זמנית. והנפרדות נמצאת באחדות עם האחדות. ... חסרה את חוסר השלמות. כי מצד שני בכל דבר בעולם, יש בו גם משהו טוב. וגם בחיסרון יש משהו טוב. ולכן גם השלמות יש לה חיסרון, בכך שאין בה חיסרון. ולכן אצל החכם האמיתי, אצלו יש אחדות אמיתית. כי אצל החכם האמיתי הכל אחד באמת. כי אצל החכם האמיתי אין הבדל בין נפרדות לבין אחדות, לבין שלמות לבין חיסרון. כי הכל אחד ממש. וזאת השלמות, כאשר האדם מכיל בתוכו את ההפכים, ומבין שאין הבדל בין טוב ורע, לבין ... רע. דהיינו, שהאדם עדיין ממשיך להתייחס לרע כאל נפרד מהטוב, אך עדיין האדם מתייחס אל הטוב ואל הרע בצורה אחידה. ואז ורק אז האדם באמת זוכה להתקרב לשכל של החכם האמיתי באמת. כי ההבנה שהכל טוב, היא הבנה של אמת. אבל היא חייבת לנבוע מתוך האדם עצמו, מתוך הבנת האדם את המציאות. והאדם לא יכול לשקר את עצמו שהכל טוב, וגם זה לא ...

... עצמה לא זקוקה שיאמינו בה, כי מבחינה עקרונית היא האמת ואפשר להבין אותה. החכם האמיתי, הוא זה שאין לו שום אמונה. החכם האמיתי, הוא זה שיודע את האמת כפי מה שהיא באמת, ושהוא לא זקוק לאמונה כלשהי. האמת, לא מאמינה בעצמה. האמת, היא האמת. האמת, יודעת את עצמה. היא לא צריכה ... בעצמה כדי להיות קיימת, היא קיימת בכוחות עצמה, גם בלי אמונה. דעותיו של החכם האמיתי, הן לא אמונה אלא ידיעה. כאשר החכם האמיתי אומר משהו, הוא לא אומר זאת מתוך אמונה ומתוך זה שהוא מניח שדבר כלשהו נכון. אלא, החכם האמיתי מדבר מתוך ידיעה. כאשר החכם האמיתי חושב שמשהו מסוים הוא אמת, הרי שהוא אמת. החכם האמיתי לא טועה לעולם בנקודת האמת הפנימית. יתכן שהחכם האמיתי לא ידע פרט חיצוני כלשהו. אך בנקודת האמת הפנימית, החכם האמיתי לעולם לא טועה. כי כל זמן שהשכל של האדם עדיין יכול לטעות, הרי שהאדם עדיין לא חכם אמיתי. והחכם האמיתי ינסה להסביר לך את הדברים, ולא יתחמק ממך בתשובות של אמונה בלי שכל. כי האמת לא מפחדת משאלות, והאמת לא צריכה שיאמינו בה, מאחר שאפשר להבין אותה כי היא האמת. ואף על פי כן, ישנם מצבים שבהם האדם לא מסוגל להבין את השכל של החכם. ואז במקרה כזה, החכם מצד עצמו, בוודאי שהוא היה רוצה להסביר לאדם את השכל שלו ולהביא אותו לידיעה שלמה, אלא שלא תמיד האדם מסוגל להכיל בתוכו את השכל של האמת המלאה. ובמקרים כאלו כאשר אין ברירה, במקרים כאלו החכם יציע לאדם השני להאמין לו, אך לנסות להבין אותו ולחפש את האמת בכוחות עצמו, כדי שהוא עצמו ישיג בעצמו את הדברים, בלי שהאדם יצטרך להאמין לאף אחד. כי הנוכל יבקש ... ממך להאמין לו, בלי להרהר אחריו. כי אם תבדוק אותו, תגלה שהוא נוכל. אך החכם האמיתי, בשלב הראשון הוא ינסה להסביר לך את עצמו. כי מאחר שהוא נמצא בנקודת האמת, הרי שהוא לא מפחד משום דבר, כי הוא הרי מחזיק באמת. והחכם האמיתי ינסה ללמד אותך את השכל שלו, כדי שתהיה כמוהו ממש. והחכם האמיתי, הוא זה שיודע את האמת. אך לא זה שמאמין בה. כי גם מי שמאמין באמת, הרי שהוא לא חכם אמיתי, עד שהוא עצמו לא זוכה לדעת את האמת עצמה ממקור ראשון. כי יש אדם שהשמש מאירה עליו, ויש אדם שהוא השמש עצמה והוא עצמו מאיר. ומי שרק מאמין באמת, הרי שהשמש ... כי האור שלו, הוא לא אור עצמי, אלא אור שחיצוני לו, אור שתלוי בדבר אחר. אך החכם האמיתי, הוא זה שמבין בשכלו את הדברים כפי מה שהם, והוא זה שנקי מכל אמונה, מאחר שהוא במצב של ידיעת האמת, שאינה משאירה שום ספק כלשהו ושום דבר שצריך להאמין בו, מאחר שכבר יודעים את האמת כפי מה שהיא. והחכם הזה ינסה לגרום גם לך להבין את האמת ולראות את הדברים כפי מה שהם. ואם החכם יראה שהאדם לא מסוגל עדיין להבין אותו, אז הוא יכול להציע לך להאמין לו, אבל הוא תמיד ידגיש לך להסתכל בשכל שיש בכל דבר, ולנסות להבין את השכל שלו, כדי שגם אתה תהיה כמוהו ממש. ולהאמין לחכם זה טוב. אך מי שרוצה ליהנות באמת, עליו להיות החכם עצמו. ואפשר לחיות טוב גם עם אמונה בדבר שהוא אמיתי. אך עוצמת הרגשות, היא רק כאשר האדם מבין בשכלו האישי את הדברים, שאז האדם חווה את הטוב של המציאות בצורה ... מבין את עצמו. וכל שכן שהוא לא יהיה מסוגל להסביר לך את עצמו. אך מצד האמת, החכם תמיד יעדיף שתבין אותו, מאחר שאת האמת אפשר לדעת באמת. ונסכם: על האדם לנסות לברר את האמת, ולהגיע למצב שבו הוא יודע את האמת, וממילא הוא כבר במצב של ידיעה. ...

... מתייחס לחוכמה של עצמו? כפי שכבר ביארתי, ישנם רמות שונות של חוכמה ויש גם את החכם האמיתי. וכאן במאמר נבאר את אחד מההבדלים המהותיים שיש בין חכם אמיתי לבין כל שאר החכמים. והעניין הוא, כי האדם מטבעו רוצה להרגיש טוב. וכדי שהאדם ירגיש טוב, לשם כך הוא רוצה לחשוב שהוא טוב. וכאשר ... חושבים את המחשבות האלו, היא כדי לגרום לעצמם לאהוב את עצמם. ונזכיר: מי שהוא חכם אמיתי ומבין את המציאות בשלמות, הוא אוהב את עצמו בכל מקרה בשלמות, והוא אין לו שום עניין בלחשוב על עצמו שום דבר שהוא לא האמת לאמיתה. ובפרט שכל הבנת המציאות תלויה בכך שהאדם ייצמד אך ורק לאמת עצמה. והחכם האמיתי שזוכה להגיע אל האמת בשלמות, ממילא הוא מבין את ערכו האמיתי, והוא לא מוסיף ולא גורע ממנו אפילו לא כחוט השערה. ואם נחזור ... כי יש חכמים שהם נקראים חכמים, רק ביחס לאלו שהם פחות חכמים מהם. ויש גם את החכם האמיתי, שהוא נקרא חכם, משום שהוא מבין את השכל של המציאות בשלמות. שהוא ורק הוא ראוי להיקרא חכם עפ האמת. ויש המון הבדלים בין כל סוגי החכמים בעולם, לבין החכם האמיתי. ואחד מההבדלים הוא, שאצל כל החכמים שיש בעולם, אצלם החוכמה שלהם נחשבת בעיניהם לדבר ייחודי. אבל אצל החכם האמיתי, הוא חכם ככ גדול, עד שבעיניו החוכמה שלו היא כלל לא שבח כלשהו. כי החכמים הרגילים, הם חכמים רק ביחס לאנשים אחרים. כי ... חכם חושב על החוכמה שלו, הדבר הזה גורם לו לאהוב את עצמו יותר. אבל יש גם את החכם האמיתי, שהוא חכם מצד האמת. ובעיניו של החכם האמיתי, החוכמה שלו היא לא בעלת ערך מיוחד. משום שבעיני החכם האמיתי שרואה את המציאות עין בעין כפי מה שהיא באמת, בעיניו הוא לא רואה שום מעלה בכך שהוא חושב כפי האמת, משום שזה נראה לו כדבר ... כמו אותו המשוגע. ואדם נורמאלי לא משבח את עצמו בכך שהוא לא משוגע. וכך גם החכם האמיתי, כאשר הוא מתבונן על השכל של עצמו, הוא לא רואה בכך שום מעלה יתרה. כי השכל של החכם האמיתי ככ גדול, עד שבעיניו זה נראה שאין שום אפשרות מחשבה אחרת. כי מאחר שהחכם האמיתי רואה את האמת בכל דבר, ומאחר שהאמת ברורה לו בצורה ככ חדה, אז הוא לא רואה שום ערך ייחודי בכך שהוא מבין את המציאות כפי ... בשלמות, הוא מגיע למצב שבו הוא כבר לא יכול לחשוב אחרת מהאמת. כי מאחר שהשכל של החכם האמיתי הוא גדול מאוד, על ידי זה הוא כבר לא יכול לחשוב אחרת מהאמת. כי בכל פעם שהוא מתבונן בשכלו על איזה דבר, הוא מיד רואה את ... מי שמגיע לאמת עצמה, אין לו ברירה אלא לחשוב כמוה. וכל הדברים האלו נכונים באיך החכם האמיתי מתייחס לחוכמה של עצמו ביחס לעצמו. כי גאווה היא של האדם ביחס לעצמו. כי יש כאלו שכלפי חוץ הם לא משבחים את עצמם, אבל ... כי המשוגע יכול לחוש גאווה על כך שהוא חכם בעיני עצמו יותר מאשר אדם אחר, והחכם יכול לא לחוש שום גאווה מכך שהוא חכם יותר מאשר המשוגע. וכאשר החכם האמיתי מסתכל על אלו שעוד לא הגיעו להיות חכמים כמותו, הוא רוצה לעזור גם להם להיות חכמים כמותו. כי החיים הטובים תלויים בהבנת המציאות. והחכם האמיתי מנסה כל הזמן לעזור לאדם להתקרב אל השכל של המציאות. וכאשר החכם האמיתי מסתכל על השכל של עצמו ביחס לשכל של אחרים, הוא מתייחס לכך בדיוק כמו שהאדם מתייחס להבדל בין יד ימין לבין יד שמאל. דהיינו, החכם מסתכל על החוכמה של עצמו, כעל לא יותר מאשר אירוע שהמציאות גרמה לו לקרות. כי החכם האמיתי שמחובר למציאות בשלמות, הוא אין לו שום גאווה כלל. ובעיניו החוכמה שלו נזקפת לטובת המציאות בלבד. ובעיניו החוכמה שלו, ... שהם חכמים, ובעיניהם הם רואים את זה כמעלה שהם חכמים יותר מאחרים. אבל יש גם את החכם האמיתי, שהוא אוהב את עצמו בכל מקרה, ובעיניו הוא רואה את החוכמה שלו אך ורק כזכות שהוא קיבל. ...

החכם הגדול ביותר והטיפש הגדול ביותר. במה הם דומים ושונים? כפי שכבר ביארתי מספר פעמים, החכם הגדול ביותר והטיפש הגדול ביותר, שניהם ... מבין אותם. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי יש קווי דמיון שונים בין החכם הגדול ביותר לבין הטיפש הגדול ביותר. ... כלשהו על המציאות, בדיוק כמו הטיפש הגדול ביותר בעולם. אלא, שהחכם הגדול ביותר בעולם, הוא מסוגל להכיל ... אלא שהוא עושה זאת מתוך נקודת מבט של הכל טוב. ונמצא אם כן, כי החכם הגדול ביותר שמבין את המציאות בשלמות, גם ... כמו הטיפש הגדול ביותר. אלא, שהטיפש לא מסוגל להיות גם חכם. והחכם, מסוגל להיות גם ללא שיפוט כלשהו על המציאות ... שני להמשיך לחיות בצורה רגילה, עם שיפוט של טוב ורע כאחד האדם. והחכם שמכיל בתוכו את ההפכים האלו, הוא נהנה יותר ... ביותר. כי שניהם מרגישים טוב. כי כאשר אין שכל אין דאגות. אבל החכם שיש לו שכל, ושבכל זאת השכל שלו מתאים ...