להאמין לחכם אמיתי, אמונה במורה רוחני, להאמין למורה רוחני, איך ללמוד מחכם אמיתי? העצות של החכם האמיתי, להבין את החכם האמיתי, אמונה בחכם אמיתי, השכל של החכם האמיתי, מורים רוחניים למה אסור להאמין בצורה עיוורת לחכם אמיתי? אליעד מסביר בצורה מפורטת איך נכון לגשת לעצה שמקבלים מחכם אמיתי או ממורה רוחני, ומדגיש נקודה חשובה מאוד: אף פעם לא להאמין בצורה עיוורת למה שהחכם אומר, אלא תמיד לנסות להבין למה הוא אמר את מה שהוא אמר. כשאדם שומע עצה או רעיון מחכם, גם אם מדובר בחכם אמיתי, אסור לו פשוט לקבל את הדברים כמו שהם ולפעול לפיהם בלי שאלות. חובה עליו לשאול את עצמו כמה שאלות: ... בהכרח תהיה נכונה לאדם אחר. אדם אחר עשוי דווקא להזדקק לעצה ההפוכה. מדוע חשוב להבין את הסיבה לעצה של החכם האמיתי? אליעד מסביר שהדבר החשוב ביותר הוא לא העצה עצמה, אלא ההבנה של הסיבה שהחכם אמר אותה. להבין למה החכם נתן את העצה חשוב אפילו יותר מאשר לקיים אותה בפועל. זאת מכיוון שאם מבינים את הסיבה, מבינים איך הוא חושב. כלומר, המטרה היא לא לחקות את הפעולה או ההוראה שהחכם נתן, אלא להבין את ההיגיון שעומד מאחוריה. לדוגמה, אליעד נותן דוגמה שבה הוא בעצמו יכול לומר לאדם דבר שאינו ... במובן הפשוט שלו. לכן ההבנה של למה הוא אמר זאת? היא קריטית. מה לעשות אם לא מבינים את כוונת החכם האמיתי? אליעד מתייחס גם למצב שבו אדם לא מצליח להבין מדוע החכם אמר את מה שאמר. במקרה כזה הוא מציע: לבצע את הפעולה לפי ההבנה הקיימת, אבל לזכור שזו רק אמונה, ... נאמרו בהכרח כדי להיות מובנים כפשוטם. מי שלא שואל למה נאמרו הדברים, עלול לעשות את ההפך הגמור ממה שהתכוון החכם, ולהגיע לתוצאות לא רצויות. לדוגמה, אם אליעד אומר למישהו אתה חייב להיצמד לאמת, והאדם לא מבין מדוע עליו להיצמד לאמת, עדיף לא להיצמד בכלל. המטרה היא לא עצם ההיצמדות, אלא הבנת הסיבה שעומדת מאחוריה. לסיכום: איך נכון ללמוד מחכם אמיתי? אליעד מבהיר שהדרך הנכונה ללמוד מחכם אמיתי היא לא להאמין לו בצורה עיוורת, אלא תמיד לשאול ולברר מדוע אמר את מה שאמר, להבין לעומק את הסיבה ואת הכוונה, וכך לפתח את היכולת לחשוב בכוחות עצמך ולהגיע להבנה אמיתית. הדבר החשוב ביותר הוא לא מה שהחכם אמר, אלא ההבנה של מדוע הוא אמר זאת. על ידי כך, הלומד באמת משתנה ומבין לעומק את השכל של החכם האמיתי, במקום רק לחקות אותו באופן שטחי. האם להאמין למורה רוחני? איך ללמוד נכון מחכם אמיתי? אמונה במורים רוחניים למה אסור להאמין בצורה עיוורת? איך להבין עצות של חכם אמיתי? מה הסכנה באמונה עיוורת? מה זה שכל של חכם אמיתי?

אלוהי החכם האמיתי / אלוהים של אלוהים - מיהו אלוהים, של החכם האמיתי? כי כל אחד יש לו אלוהים, וגם לאלוהים, יש אלוהים. אלא, שאצל אלוהים, אלוהיו, זה הוא עצמו ממש. וכאשר אדם שאינו חכם אמת, מדבר על אלוהים / מהות המציאות / המצוי הראשון / הסיבה הראשונה / הרצון הראשון וכיוב, הוא מדבר על ישות שהיא נפרדת ממנו. אבל החכם האמיתי, שהוא שקוף לגמרי, והוא באחדות אחת עם המציאות, כאשר הוא מדבר על אלוהים, הוא בעצם מדבר, על מי שהוא עצמו ממש. וכאשר האדם שומע את החכם האמת מדבר על אלוהים, בעיני האדם, החכם האמת, זה הגוף הגשמי והלבוש החיצוני שלו. ולכן קשה לאדם להבין, שהחכם האמיתי מדבר על אלוהים בגוף ראשון. כי הלבוש החיצוני של החכם האמת, הוא רק חלק מהמציאות, אך הוא לא המציאות האין סופית עצמה. אבל, אצל מי שהוא חכם אמת, אצלו האני שלו, הוא לא הלבוש הגשמי שלו (וגם התודעה, היא לבוש גשמי והיא רק הגוף של אלוהים האמיתי), אלא הוא נקודת האחדות הראשונה, שהיא מחויבת המציאות, שהיא אלוהים האמיתי. וכאשר החכם האמת אומר אני, זה בעצם אלוהים האמיתי, אחדות המציאות ממש, שאומרת אני, ושמלובשת בתוך גוף גשמי. והדבר דומה למלך, שבוחר ... מדבר מנקודת מבט של מלך, גם כאשר הוא מדבר על האני שלו כעבד. וכאשר האדם מדבר, עם מי שהוא חכם אמת באמת, הוא בעצם מדבר עם התודעה של המלך, שיודעת וחווה את זה שהיא המלך, ושהיא חווה גם שהיא בגוף גשמי וצמצום, שמדבר עכשיו עם לבוש אחר, שלו עצמו ממש. כי כל הלבושים, הם צמצומים של המלך. וכאשר החכם האמיתי מדבר עם אדם אחר, מנקודת המבט של החכם האמיתי, הוא מדבר עם עצמו ממש, בתוך המחשבה שלו עצמו ממש, שבתוכה נמצאת כל המציאות שלנו וכולי. וההסבר הנל, הוא רק כדי לסבר את האוזן של השומע. אבל מנקודת המבט של החכם האמת, של המלך האמיתי, אצלו אין שום חוויית נפרדות וצמצום כלל, כחוויה שנפרדת מחוויית האחדות. כי החכם האמת באמת, הוא יודע שהמהות וכל צורה שהיא, הם אחד תמיד. ולכן הוא לעולם, לא נמצא בחוויה של עבד. וזה ... השכל, שהלבוש, הוא גם המהות. ואעפכ, מי שמבין זאת בשכלו, חווה זאת גם ברגש שלו. וכאשר האדם מדבר עם החכם האמת, הוא בעצם מדבר עם האני האמיתי שלו עצמו. כי החכם האמת, מחובר לאני האמיתי של האדם עצמו. כי האני האמיתי של כולם, הוא אותו האני ממש, שהוא זה שחושב את המציאות כולה. והחכם האמיתי, מדבר מנקודת המבט של מהות המציאות ממש. וכאשר החכם האמיתי מדבר על אלוהים, על מהות המציאות, על אחדות המציאות, על הישות שחושבת את החלום וכיוב, הוא לא מדבר על ... עצמו ממש, והוא מדבר על עצמו בגוף ראשון. ורק עבור השומעים, הוא מדבר איתם במושגים שלהם. אבל בחוויה של החכם האמת, הוא מדבר על עצמו תמיד. וגם כאשר החכם האמת מדבר על אדם אחר, הוא תמיד מדבר על עצמו. כי אלוהים האמיתי, הוא מדבר על עצמו תמיד, כי הוא ... הוא מבין וחווה שהוא מדבר על עצמו ממש. אך החוויה של האדם הרגיל, היא לא מספיק חזקה. אבל אצל החכם האמת, יש התגלות של אלוהים האמיתי באמת. כי אצלו, הלבושים החיצוניים שלו, נמצאים באחדות גדולה יותר, עם האני הראשון של ... תמיד בכל כוחו, אל התגלות השכל שלו עצמו ממש, של אלוהים האמיתי ממש, שמתגלה בעוצמה חזקה, דרך הלבושים של החכם האמת. ועל ידי זה, האדם לומד להכיר את האני האמיתי שלו עצמו ממש. עד שהאדם בעצמו, חוזר להיות כולו חכם אמת, ומתאחד עם האני הראשון של המציאות כולה. ואז הוא יודע מבין וחווה, שהוא המלך הראשון וכולי.

אי הבנה שמבטאת הבנה - האם וכמה אתה קרוב להבנת המציאות? כאשר האדם מתחיל להתבונן במציאות או בשכל של החכם האמיתי, אז בהתחלה נדמה לו שהוא לא מבין את דברי החכם האמת ואת המציאות. ואחכ האדם מתחיל להבין קצת את השכל של החכם האמיתי, וכך האדם בכל פעם מבין יותר ויותר את השכל של החכם האמיתי, עד שנדמה לאדם, כי הוא כבר חכם כמעט כמו החכם האמיתי, כי הוא כבר מבין את צורת החשיבה של החכם האמיתי. ואז, אחרי שהאדם עבר ממצב של חוסר הבנת החכם האמת, למצב של הבנה כמעט מלאה של החכם האמת, אחכ כאשר האדם ממשיך להעמיק אל תוך השכל של החכם האמת, שהוא השכל של המציאות, אז האדם פתאום מגלה שהוא מתחיל, פחות ופחות להבין את החכם האמיתי. ולא שהוא לא מבין את דברי החכם, אלא שהוא מבין אותם בצורה ככ טובה, עד שהוא רואה את כל הסתירות וההפכים והניגודים שיש בדברים של החכם האמת. עד שהם נדמים לשקרים של ממש ולשיגעון של ממש. עד שנדמה לאדם, שהוא הצליח לגלות את השקר של החכם האמיתי, ולחשוף את האמת, שהחכם האמיתי לא באמת מבין את עצמו, ושהוא סותר את עצמו וכולי. וזה סימן לאדם שידע שהוא מתחיל להבין קצת את השכל של החכם האמיתי, כאשר הוא מתחיל להבין את השכל של החכם האמיתי, בצורה ככ עמוקה, עד שהוא רואה את הסתירות שיש בדברי החכם האמיתי. כי כל דברי החכם האמיתי, כמו גם לבושי הנפרדות של המציאות, הם כולם מלאים סתירות עד אין סוף. כי מהות השכל של החכם האמיתי כמו מהות המציאות, היא האחדות. והלבוש הוא של נפרדות. וזה נראה כסתירה, עבור מי שאינו מבין שהאחדות והנפרדות הם אחד. ובכל פעם שהאדם מנסה להבין את השכל של החכם האמיתי, ויש לו כמה אפשרויות איך להבין את השכל של החכם האמיתי, עליו לבחור את האפשרות שהיא הכי מוזרה ולא הגיונית בעיניו, ואת האפשרות שהיא נראית, הכי לא אמיתית. כי השכל של החכם האמת, הוא הפוך לגמרי מהשכל של האדם. והשכל של החכם האמת, הוא היפוך השכל של האדם. כך שאין שום אפשרות בעולם, שהאדם יחשוב ויבין את כוונת החכם, אאכ הוא עצמו החכם עם השכל של החכם עצמו. ועד שזה לא קורה, עד אז האדם לא מבין את החכם האמת בהבנה של אמת, אלא רק בהבנות חלקיות, שעוטפות את האמת הפנימית של האחדות. כי האדם תופש את דברי החכם כנפרדות, למרות שבאמת הם כולם אחדות. ולכן, כאשר האדם מנסה להבין את השכל של החכם האמת ושל המציאות, עליו לבחור תמיד את הפירוש הפחות הגיוני שהוא יכול לפרש את דברי החכם האמת. והטוב ביותר הוא, לפרש את דברי החכם האמת, גם הפוך לגמרי מהלבוש החיצוני שלהם, וגם כפי הלבוש החיצוני שלהם. כי החכם האמיתי, רוצה להביא את האדם לשכל שאינו מוגדר כלל, שבו האדם רואה ומבין שהכל אחד. וכדי שזה יקרה, על האדם ... הטועה שחושב שיש כאן סתירה ושקר. כי האדם הוא ככ טיפש, עד שכאשר הוא רואה את פנימיות השכל של החכם האמיתי, נדמה לו שהחכם האמיתי הוא משוגע טיפש ושקרן. והאדם לא מבין, שזה הוא עצמו הטועה, עד שהוא אומר על האמת שהיא שקר ועל השקר שהוא אמת. ורק אחרי התבוננות רבה, רק אז האדם מבין את דברי החכם ורואה שיש בהם סתירות. ורק אחרי התבוננות נוספת של אמת, רק אז האדם מבין את האמת, שהסתירות הן האמת, ...

מנהיגות / אור החכם האמת - למה החכם האמת, לא מגלה את אורו הגדול באמת? כי יש אנשי חושך, שנדמה להם שהם אנשי אור, והם טורחים ומתאמצים מאוד לגלות את החושך שלהם, שנדמה בעיניהם לאור. אבל החכם האמת, האור שלו חזק יותר מכל האורות שבעולם, ובכל זאת הוא מסתיר את אורו הגדול. כמו ששלמות המציאות ואלוהים, מסתירים ... לכך היא, משום שאורו ככ גדול, עד שהוא לא רואה את החושך שיש בעולם. כי האור של מי שהוא חכם אמת, הוא ככ מאיר, עד שבעולם של החכם האמת, אין שום חושך כלל, שצריך להאיר אותו. וכאשר האדם הוא חכם אמת, שבעיניו הכל אחד ממש, אז ממילא אין לו השתוקקות להאיר את אורו, במקום שהוא כבר כולו אור אמיתי. והחכם האמת, צריך לצמצם את אורו, ולומר לעצמו שיש חושך, רק כדי שהוא יוכל לעזור, לאלו שהם מבחינתם נמצאים בחושך. (ולמה שהוא יעשה זאת? והכל אחד וכולי). ורק החכם האמת שחושב שהאדם כולו נמצא באור, רק הוא יכול לעזור לאדם להביא אותו אל האור. כי אנשי החושך, שנדמה להם ... שלו, מקלקל את המציאות. כי התיקון שהוא עושה, מחזק את השכל שאומר שהמציאות צריכה תיקון, שזה עצמו קלקול. לעומת החכם האמת, שהוא לא חושב שהמציאות צריכה תיקון כלשהו, אלא הוא חושב שהיא מושלמת כבר עכשיו בשלמות מוחלטת. ואעפכ הוא כאילו מנסה לתקן אותה, על ידי זה שהוא מפיץ את השכל שאומר, שאין צורך לתקן אותה וכולי... והחכם האמת שרואה את כל זה, שהוא עצמו מאיר באור אמיתי ואין סופי ממש, הוא לא רץ להציל את האדם מהחושך שבו הוא נמצא. כי בעיני החכם האמת, אין שום חושך כלל, והכל הוא אור אמיתי באמת. ואעפכ, מצד הנפרדות, החכם האמת, עוזר לאדם לראות את האמת. שבאמת, כל הצורות שבעולם, הן אור אמיתי, שהוא חסר כל צורה וכולי. ואעפכ, מחמת שהחכם האמת כבר ניצח את המלחמה, ומחמת שהוא כבר בשלמות שאין שלמות אחריה, לכן הוא לא רץ לפרסם ולגלות את אורו הגדול. וגם כל מה שהוא מגלה, אלו הכל צמצומים בלבד. כי השכל של החכם האמת הוא ככ גדול, עד שכדי לומר אותו, צריך זמן אין סופי ושכל אין סופי. ורק השתיקה, יכולה לומר את כל עוצמת השכל האין סופי, של החכם האמת. ואעפכ, החכם האמת מגלה מאורו קצת. והוא מלביש אותו בלבושים שונים וכולי. ועל האדם להתבונן היטב בכל זה, ולהבין, עד כמה הוא צריך לבקש מהחכם האמת, שיגלה לו את אורו הגדול. וככל שהאדם נמצא בחושך יותר גדול, כך הוא צריך יותר להתקרב אל החכם הגדול, שהוא חכם ככ גדול, עד שהוא לא רואה את החושך של האדם כלל. ועל ידי ההתקרבות האמיתית של האדם, אל החכם האמת, על ידי זה האדם זוכה לראות, את האור הגדול שהוא עצמו ממש וכולי.

... שורש ההנאה, איך נוצרת הנאה? במה תלויה הנאה? איך ליהנות בשלמות? הנאה גשמית / הנאה רוחנית / ההנאה של החכם האמיתי ובו יתבאר עניין ההנאות של האדם בחיים. ואיך ליהנות בשלמות? והעניין הוא, כי הנאה קורית אצל האדם, כאשר רצונו ... ומבין את המציאות, וכאשר על ידי זה האדם מפיק הנאה, ההנאה הזאת נקראת הנאה רוחנית פנימית, של אושר פנימי. והחכם האמיתי, האדם השלם, הוא זה שיש לו את שלמות ההנאה הרוחנית. כי ההנאה שלו, לא תלויה בשום צורה חיצונית בעולם, אלא ההנאה שלו היא נובעת מעצמה, מצד המהות של המציאות, שלא משתנה לעולם. כי מי שהוא חכם אמיתי, הוא מבין את הסיבה שבגללה קורים כל הדברים, בדיוק כפי מה שאלוהים עצמו מבין את סיבת כל האירועים שאותם הוא עצמו עושה. ועל ידי זה, ההנאה של החכם האמיתי, היא לא תלויה במה שקורה, אלא היא תמיד שלמה, בדיוק כפי שאלוהים שלם תמיד עם כל מה שהוא עושה, ... כאן יש היבטים שונים, מי ברא את הרצון של אלוהים וכולי). ועפ הנל, לכאורה ניתן להבין, כי מי שהוא חכם אמיתי, שהוא נהנה משורש ההנאה של המציאות, ראוי לו שלא ייהנה מהנאות גשמיות. כי אם האדם טוב לו באמת מבפנים, ... לא נהנה מכך שהוא משיג איזה דבר שלא חסר לו. וההנאה היא, רק כאשר נשלם החיסרון. ואם האדם הוא חכם אמיתי, אז אין לו שום חיסרון. ואכ, לכאורה נראה, שחכם אמיתי לא יכול ליהנות משום דבר. בין אם זה דבר רוחני ובין אם זה דבר גשמי. ובעיני העולם, נדמה להם, ... כי תמיד יש טוב יותר. משום שתמיד, כל דבר יש בו חיסרון. והשלמות של כל הדברים, היא השכל של החכם האמיתי, שהוא השכל של האחדות. דהיינו, אחדות ההפכים, היש והאין. כי כאשר היש והאין הם אחד, הרי שאין שום חיסרון ... רע, אי אפשר לדעת שטוב וכולי. ובשלמות, שאין שום רע כלל, אין גם ידיעה של טוב. וככל שהאדם יותר חכם אמת, דהיינו, מבין טוב יותר שהכל אחד, כך ההנאה שלו גדולה יותר. הנאה שאינה מוגדרת כהנאה, כי אין לה הפך ... לא מסוגל להגדיר עבור עצמו את החוויה של עצמו וכולי. ואעפכ, יש גם נפרדות. זא כי בשלמות האחדות של החכם האמיתי, גם שם יש נפרדות. ובשכל שמפריד בין אחדות לבין נפרדות, אי אפשר להבין את העניין הזה כלל. כי הוא ... היא כאשר יש רק נפרדות וגם רק אחדות בו זמנית כישות אחת. שאין הבדל בין הנפרדות לבין האחדות כלל. והחכם האמיתי, דהיינו, כל אדם בעומק פנימיות דעתו, הוא נהנה תמיד מכך שהכל אחד. הנאה שאינה תלויה בשום דבר, הנאה שאינה ... כי הכל אחד, ואעפכ, יש נפרדות, שהיא באחדות עם האחדות. דהיינו, למרות שהכל אחד, אעפכ יש נפרדות. וגם אצל החכם האמיתי, גם אצלו יש נפרדות כפשוטו. ואעפכ, זה לא כפשוטו. כי אצל החכם האמת, אין הבדל בין נפרדות לבין אחדות וכולי. ובנפרדות של החכם האמת, גם הוא יש לו גוף, דהיינו, תודעה עצמית, שהיא נמצאת בתוך גוף, שהוא הגוף הגשמי. וגם החכם האמיתי, גם הוא יש לו רצונות גשמיים, הן מצד התודעה והן מצד הגוף. וכמו שהמציאות משתנה כל הזמן, למרות שבמהותה ... וכמו שהמציאות משנה את רצונה ואת מעשיה כל הזמן, למרות שבאמת אין אצלה שום שינוי כלל, כך גם אצל החכם האמיתי, שאצלו הכל אחד תמיד, אעפכ יש נפרדות תמיד, ואין שום הבדל וכולי. והחכם האמיתי, בתוך הנפרדות שלו, גם ההנאה שלו, תלויה בדיוק באותו שורש ההנאה של כל ההנאות שיש בעולם, שהוא להתקרב אל ... כנל. ואפשר להתקרב אל האחדות בשתי צורות. גם על ידי שתיקה וגם על ידי דיבור. ועל ידי שתיקה, פירושו שהחכם האמיתי מבטל את שכלו ואת דעתו לגמרי, דהיינו, שהוא בחוויה שאין בה שום שכל כלל. והוא יכול לדבר ולעשות פעולות שונות, מתוך חוויה של אין שכל כלל. ואז החכם האמיתי, נהנה מהשתיקה שיש לו, תוך כדי הפעולות שהוא עושה. והשתיקה, היא לא שתיקה מוחלטת. כי אם היא הייתה שתיקה ... הנאה. ולכן מצד הנפרדות, יש גם את הנפרדות. שבה יש אין סוף מקום וזמן, דהיינו, צמצום של טוב ורע. והחכם האמיתי שותק, דהיינו, מתחבר אל האחדות, על ידי זה שהוא מבטל את שכלו, וממילא גם ישותו מתבטלת. אבל זאת, לא שתיקה מוחלטת. ובשורשו, זאת שתיקה מוחלטת. אבל מצד הנפרדות, זאת לא שתיקה מוחלטת. ובחיצוניות, החכם האמיתי עושה פעולות שונות כמו אדם רגיל, וחושב כמו אדם רגיל. אבל בתוך תוכו, הכל קורה מעצמו, והחכם האמיתי נמצא בשתיקה מוחלטת, שאין בה שום שינוי כלל. ובשורש, ההנאה היא של שתיקה. כי כאשר הכל אחד, יש שתיקה ... יותר וטוב יותר, משתיקה עוצמתית של המחשבה שלו, דהיינו, חיבור לשכל של האחדות. וזהו ההיבט הראשון, של ההנאה של החכם האמיתי, מהצד שהוא בנפרדות ובתוך צמצום. שהוא, הנאה שנובעת מחוויה של שתיקה ושל ביטול השכל של הנפרדות, אל השכל של האחדות. וכאשר החכם האמיתי נהנה באופן הזה ומההיבט הזה, הוא אדם פשוט לגמרי. דהיינו, שהוא מתנהג בפשיטות לגמרי, בלי שום שכל כלל, דהיינו, שלמות העדר השכל (שלמות, אך לא בשלמות לגמרי, כי רק בשורשו זה בשלמות אמיתית). ואז החכם האמיתי, נהנה מהנאה גשמית, אבל בתוכו, הוא נהנה מההנאה שיש בשתיקה, שתוך כדי הפעולה הגשמית. ונזכיר רק, כי כל פעולה ... הוא רצון מוגדר לצורה מוגדרת. ולכן תמיד ולעולם, האדם נמצא ברצון גשמי. ויש גם היבט נוסף, של ההנאה של החכם האמיתי, והוא, התבוננות שכלית, שגם היא מובילה אל השתיקה של האחדות. אלא שבגלל שהיא שכלית יותר, אז יש בה יותר ... שיהיה טוב מוגדר. ולמה צריך שיהיה טוב מוגדר? והתשובה בשורשה היא, כי הכל אחד ואין שום שאלה כלל. וכאשר החכם האמיתי מתעסק באיזה דבר גשמי, דהיינו, כל דבר בעולם, כי כל דבר בעולם הוא גשמי, אז החכם האמיתי מתבונן בשכלו בצורה מצומצמת, על שורש השכל שיש באותו הדבר הגשמי. והחכם משתמש בשכלו בצורה מצומצמת, כי הוא מצמצם את עצמו, כדי להיות בנפרדות. ואעפכ הוא משתמש בשכלו, כדי להתחבר אל האחדות. ובפועל, החכם האמיתי, דהיינו, כל אדם באשר הוא, ברובד מסוים של התודעה שלו, ובפרט מי שהרובד הפנימי של ההתבוננות שלו, הוא נמצא ברובד חיצוני שלו, דהיינו, חכם אמיתי, שהוציא את שכלו מכוח אל הפועל, כאשר הוא עוסק באיזה דבר גשמי, אז, ברמה החיצונית הוא אכן עוסק בדבר ... של השכל של האחדות, בכל צורה וצורה באופן אחר. כי בכל צורה, אותו השכל של האחדות, מלובש בצורה אחרת. והחכם האמיתי, מתבונן בדבר הגשמי, ומתבונן על הצורה שלו, כדי להכיר טוב יותר את האחדות של המציאות, וליהנות ממנה יותר, באופן ... את האחדות, ואת השתיקה, ואת המקום שאין בו שום התחדשות שכלית כלל. ונמצא אם כן, כי גם מי שהוא חכם אמת, גם הוא רודף אחרי הנאות גשמיות, כדי לגלות את השכל של האחדות שיש בכל דבר. וכל ההנאות שיש בעולם, הן הנאות גשמיות. והחכם רודף אחרי ההנאות, דהיינו, מילוי הרצונות. והחכם האמיתי, המחשבה שלו מקושרת תמיד, אל ההבנה של האחדות שמלובשת בכל דבר. ועל ידי זה, החכם האמיתי, חווה את שלמות ההנאה שיש בכל החסרונות. כי מצד האמת, כל ההנאות שיש בעולם, יש בהן חיסרון כנל. כי ... ולכן, ההנאה של האדם, לעולם היא אינה שלמה. משום החיסרון שיש בכל דבר. וככל שהאדם קרוב יותר לשכל של החכם האמיתי, כך הוא חווה את השלמות, שיש בכל חיסרון, וכך ההנאה הפנימית שלו (זו שאינה מוגדרת), הופכת להיות חזקה יותר. ... ומהותה הם אחד ממש. ואז האדם חווה את השלמות האין סופית שיש בכל דבר, באחדות אחת ממש. ולכן, גם חכם אמיתי, גם הוא נהנה מהנאה גשמית. אלא, שאצלו ההנאה הגשמית, היא מושלמת בשלמות שאין שלמות אחריה. כי אצל אדם רגיל, ... נהנה מהנאה גשמית, אך ההנאה אינה שלמה. כי הוא אינו יודע שבאמת הצורה הסופית, היא מושלמת. אבל מי שהוא חכם אמת, שהוא יודע שיש ריבוי אלוהות, שיש אין סוף אלוהים, דהיינו, אין סוף ישויות שונות, שהן בגודל אין סופי, הוא ...

מנהיג אמיתי, מיהו? ותלמיד טיפש, מיהו? והעניין הוא, כי רוב האנשים, נדמה להם שהם חכמים גדולים. ואם האדם היה חכם אמיתי, הרי שהוא היה חי חיים טובים באמת, והוא לא היה צריך שום עצה מאף אחד, איך לחיות טוב בשלמות באמת. והאדם יכול להבין שהוא לא חכם אמיתי, מכך שכל אחד יודע בתוכו, שהוא לא חי את החיים הטובים באמת. וזה בא לידי ביטוי, בכך, שהאדם מחפש ... נדמה להם שהם חכמים גדולים, למרות שבדכ הם לא חכמים גדולים וכולי. וכאשר האדם שומע ולומד את העצות של החכם האמיתי, נדמה לו שהוא באמת מבין את העצות של החכם האמיתי, כפי מה שהחכם האמיתי התכוון במחשבתו. והאדם מנסה ליישם את העצות של החכם האמיתי, ומגלה שהעצות של החכם האמיתי, לא עובדות אצלו ושהוא לא משיג את השלמות, למרות שנדמה לו שהוא נצמד אל העצות של החכם האמיתי. ואז האדם מאשים בטיפשותו ובחוצפתו את החכם האמיתי, שהוא לא באמת חכם, ושהעצות שלו לא באמת טובות וכיוב. והאדם הוא חסר בינה שלא מסתכל על מצבו. כי ... זה שנמצא בבעיה. כי החיים שלו, הם אלו שהם לא באמת טובים בטוב אמיתי. וראשית כל על האדם להבין, שהחכם האמיתי עושה איתו חסד של אמת, חסד חינם, שבו הוא עוזר לאדם ונותן לו שכל, איך להשיג את השלמות. כי כל מה שהחכם האמיתי עושה עבור האדם, זה הכל מתנת חינם לגמרי. כי מצד האמת, אי אפשר לגמול למי שהוא חכם אמיתי, גמול אמיתי על מעשיו (גמול חיצוני אפשר לגמול לחכם האמת, כגון לדוגמה כסף וכיוב, אך לא גמול, עבור פנימיות דעת החכם האמת). משום שהחכם האמיתי, חי בעולם שכולו טוב באמת. עולם, שבו לפני ואחרי הכל שווה תמיד. עולם, שבו יש ואין הם אחד. עולם, ... אפשר באמת, לגרום לחכם האמיתי להיות שמח יותר. מחמת, שמי שאפשר לגרום לו להיות שמח יותר, הרי שהוא לא חכם אמיתי. כי יש טועים שנדמה להם, שהם הגיעו להארה רוחנית וכיוב, ונדמה להם שהם מצאו את האושר ואת החיים הטובים, ... ושהכל מושלם כבר כרגע ברגע הזה. והוא לא באמת רוצה לעזור לאדם, כי הוא יודע שהכל כבר טוב תמיד. והחכם האמיתי בפנימיות עומק מחשבתו, אינו רוצה שום רצון כלל, כי הכל טוב תמיד והכל אחד תמיד. ולכן החכם האמיתי עושה חסד של אמת עם האדם, והאדם לא יכול לגמול לו מאומה מצד האמת. כי פנימיות החכם האמיתי, לא משתנה לעולם. ואעפכ, בחיצוניות, האדם יכול וראוי לו שיגמול טובה לחכם האמת. כי בחיצוניות, גם החכם האמת מוגבל במשאבים שלו. כי הוא מלובש בגוף, שצריך לאכול וכולי. וכאשר האדם מסייע לחכם האמת בענייני העולם הזה, הוא בעצם מסייע לחכם האמת, לסייע לו עצמו וכולי. ובעולם החיצוני בלבד, בו החכם חי בעולם של הנפרדות שלנו (שאצלו הוא נמצא באחדות עם העולם הפנימי שלו, למרות שהם נראים כהפוכים ומנוגדים), בעולם החיצוני שלנו, החכם האמיתי, הוא ורק הוא מרחם על האדם באמת. כי הוא יודע מה הם החיים הטובים באמת, והוא מבין את מהות ... כי האושר שלו, תלוי בסיבות כלשהן, והאדם תמיד מפחד לאבד את הטוב שיש לו, ולכן האדם הוא סובל אמיתי. והחכם האמיתי, הוא ורק הוא רחמן אמיתי. והוא איש חסד האמת, שרוצה שגם האדם יחיה טוב באמת, באושר אמיתי ופנימי, שאינו ... של המציאות. וברמה החיצונית, כן יש לחכם האמיתי רצון. וברמה החיצונית, האדם כן יכול לגמול טובה תחת טובה עם החכם האמיתי. על ידי זה שהוא עוזר לחכם האמיתי בכל מה שהוא יכול, להפיץ לפרסם ולגלות בעולם, את השכל של החכם האמיתי, בכל מה שאפשר. כדי שכל העולם כולו יהיה טוב באמת (ואעפכ, כל זה רק מצד עולם הנפרדות בלבד). וגם כמובן על ידי זה, שהוא עוזר לחכם האמיתי לעזור לו עצמו וכולי, כנל. ועל האדם להבין, שמצד האמת, החכם האמיתי עושה איתו חסד של אמת, ושהוא זה שצריך את טובת החכם האמיתי, ושהוא זה שצריך לקחת אחריות על חייו ועל מעשיו. כי החכם האמיתי, מקצר לאדם את הדרך אל השלמות. כי גם החכם האמיתי עבר את מה שעבר, והוא עוזר לאדם שלא יסבול סבל רב, בכך שהוא מאיר לו את דרכו, בחושך שבו ... נמצא בתוך החושך. כי עצם חוויית האני של האדם, היא עצמה חושך גדול, למרות שהיא נראית לאדם כאמת גדולה. והחכם האמיתי מאיר לאדם את דרכו, עד שכל החושך כולו ייעלם, ועד שהאדם יחיה באור אמיתי באמת שימלא את כולו, החל ... סוף הלבושים החיצוניים. ועל האדם לדעת את האמת, שמי שמקיים באמת (עם דגש על באמת), אפילו עצה אחת של החכם האמיתי עד סופה, מובטח לו באופן מוחלט, שיזכה להשיג את השלמות האמיתית של המציאות כולה, בשלמות שאין שלמות אחריה. והסיבה שנדמה לאדם שהוא מקיים את העצות של החכם האמיתי, ושהן לא עוזרות לו, היא רק משום שהוא מטעה את עצמו, ומשום שהוא לא מקיים באמת, את העצות של החכם האמיתי. כי קיום העצות של החכם האמיתי, הוא פנימי ולא חיצוני כלל!. כי העצות של הטועים, אלו עצות שאפשר לראות האם האדם מקיים אותן או לא. ... עצמו צמצום ושקר. כי הכל טוב, גם כאשר האדם לא יודע באופן גלוי שהכל אחד. ואעפכ, זהו צמצום הכרחי. שהחכם מוכרח להגדיר עבור האדם בשכל של נפרדות, איך להגיע לאחדות, שהאדם חושב שהיא נפרדת ממנו וכולי. והעצות של החכם האמיתי, הן כולן עצות של ידיעה והבנה של אמת בלבד. כי האושר תלוי רק בדבר אחד ויחיד, שהוא ידיעת האמת ... באמת. ואין שום טריק אחר ושום דרך אחרת להיות מאושר, מלבד על ידי הבנת המציאות באמת. והעצה היחידה של החכם האמיתי לאדם, היא שהוא יהיה איש אמת. דהיינו, שבאמת האדם ירצה לדעת ולהבין את האמת. כי אין שום טריק אחר. ... לא ניתן לזייף אותה. אלא, או שהאדם מחובר אליה, או שלא. ואין אפשרות שהאדם יקיים באמת את העצות של החכם האמת, בלי שהוא עצמו יהפוך להיות חכם אמת בעצמו, בדיוק כמו כל שאר חכמי האמת. ועל ידי זה שהאדם מתבונן על הדברים בעין אמיתית, שהאדם מוסר את נפשו להבין את עומק פנימיות כוונת דברי החכם האמת, ומוסר את נפשו להתקרב אל נקודת האמת של החכם האמיתי, על ידי זה האדם זוכה להפוך להיות איש אמת וכולי. וכל הנל הוא אנלוגיה גם לחכם האמת הראשי, שהוא אלוהים. שהוא נותן לאדם עצות. כי כל העולם שלנו מלא שכל ועצות. ומי שיקיים את העצות של החכם האמת, שהוא אלוהים, הוא יהפוך להיות אלוהים עצמו. אבל האדם נאחז בלבושים הגשמיים של העצות, במקום להסתכל על השכל שיש ...

... בחירה חופשית, לא רוצה לשכנע, לא מצליח לשכנע, לצמצם את יכולתך, צמצום עצמי, בריאת העולם, היכולת של אלוהים האם חכם אמיתי יכול לשכנע כל אדם בכל דבר? חכם אמיתי, על פי אליעד כהן, הוא אדם שמכיר את כל הסודות וכל הדרכים להשיג מטרותיו. אדם כזה לא רק יכול ... לכל דבר שהוא רוצה להתרחש. כוח השכנוע הוא רק חלק קטן מתוך יכולת רחבה בהרבה של יצירת מציאות, שבה החכם יכול להביא לכך שכל דבר יקרה בדיוק לפי רצונו. עם זאת, בעולם המציאותי נראה שישנם מצבים בהם החכם כביכול לא מצליח לשכנע אחרים. מדוע זה קורה? למה החכם בוחר שלא להשתמש בכל הכוח שלו? אליעד מסביר שהסיבה לכך שהחכם אינו מפעיל את מלוא כוחו נעוצה בהחלטה מודעת ומכוונת לצמצם את עצמו. החכם בוחר במודע לא להשתמש במלוא היכולות שלו, וזאת מתוך מטרה להשאיר לאנשים בחירה חופשית. הוא לא רוצה לפגוע בחופש הבחירה שלהם, מאחר שאם הכל היה מתנהל בדיוק לפי רצונו של החכם, כבר לא הייתה משמעות לאדם ולא לקיומו. איך ההחלטה של החכם קשורה לבריאת העולם? ההחלטה של החכם לצמצם את כוחו ולתת מקום לאחרים לפעול בעצמם, דומה מאוד לעקרון של בריאת העולם. בדיוק כפי שאלוהים בחר לצמצם את עצמו וליצור מציאות שיש בה חיסרון, שבה הדברים אינם תמיד מושלמים, כך גם החכם מצמצם את כוחו. זהו עיקרון של יצירת השלמות דווקא מתוך חוסר ושל מתן משמעות לקיום ולפעולה עצמאית של אחרים. ללא הצמצום הזה, לא הייתה קיימת משמעות אמיתית לקיום עצמו. האם באמת החכם מוגבל ביכולת שלו לשכנע או ליצור מציאות? התשובה של אליעד היא חד משמעית: בפועל, החכם אינו מוגבל כלל. אם ירצה בכך, הוא יכול לא רק לשכנע כל אדם, אלא אף לגרום לאדם לעשות את ... מה החשיבות של בחירה חופשית לקיום האדם? הבחירה החופשית, לפי אליעד, היא המרכיב המהותי ביותר שנותן משמעות לקיום. אם החכם או האל היו משיגים הכל מיד ובקלות, ללא תהליך של בחירה חופשית וללא מאבק, לא הייתה משמעות להצלחה או ... אליעד מדגים כי פעמים רבות כדי להשיג הנאה במקום אחד, צריך לוותר על רצון אחר במקום אחר. הוא מסביר שהחכם יכול היה למלא מיד את כל רצונותיו, אך אם היה עושה זאת, לא היה מסוגל ליהנות באמת משום דבר, כי כל דבר היה מגיע ללא מאמץ או אתגר. לכן, החכם מוכן להקריב חלק מרצונותיו, כדי לשמר את ההנאה והמשמעות שיש בקיום. לסיכום, על פי אליעד כהן, היכולת לשכנע כל ... כוח השכנוע והשגת מטרות משמעות הצמצום בבריאת העולם איך לגרום לדברים לקרות האם אפשר להשיג כל דבר שרוצים? האם חכם אמיתי יכול לשכנע כל אחד בכל דבר? חכם אמיתי, שמכיר את כל הסודות, לא רק שיכול לשכנע כל אחד בכל דבר, אלא שהוא גם יכול לגרום לכל דבר ... דבר להתקיים על פי רצונו. אך אם כך, כיצד ייתכן שמציאותית רואים שהוא אינו מצליח לשכנע כל אדם? למה החכם בוחר שלא לשכנע? התשובה היא שהחכם בוחר באופן מודע ומכוון לצמצם את כוחו, כלומר, לא להשתמש בכל יכולותיו. הסיבה לכך היא שהוא רוצה להשאיר לבני ... בחירה חופשית. הוא לא מפעיל את כוחו במלואו כדי לאפשר לאנשים לפעול בעצמם. מה הקשר בין צמצום יכולתו של החכם לבריאת העולם? ההיגיון שמאחורי החלטתו של החכם לצמצם את כוחו דומה לרעיון של בריאת העולם. כמו שאלוהים בחר לצמצם את עצמו כדי לאפשר לבריאה להתקיים, כך גם החכם בוחר להגביל את כוחו. זהו אותו מנגנון שבו השלמות צומחת מתוך חיסרון - כדי לתת משמעות לבריאה ולפעולתה. האם החכם באמת לא מסוגל לשכנע או לגרום לדברים לקרות? מצד האמת, החכם אכן יכול לגרום לכל דבר לקרות. הוא יכול לא רק לשכנע מישהו, אלא לגרום לו לעשות משהו גם אם ... משמעות לעצם קיומם של בני האדם. מדוע הבחירה החופשית כל כך חשובה? בחירה חופשית היא מרכיב קריטי בקיום. אם החכם או האל היו מבטלים את הבחירה החופשית ומשיגים את מטרותיהם ללא תהליך, לא הייתה משמעות לקיום ולרצון. ההנאה והמשמעות ... לבחור. כיצד זה קשור לסבל ולהנאה? כדי ליהנות מדבר מסוים, לעיתים יש צורך לוותר על דבר אחר. לדוגמה, אם החכם היה משתמש ביכולתו באופן מלא, הוא היה מאבד את היכולת להרגיש הנאה מהשגת המטרות שלו. לכן, יש איזון שבו חלק מהמציאות פועלת נגד רצונו כדי לאפשר לו חוויה של השתוקקות והשגה. לסיכום החכם או האדם בעל היכולות המיוחדות יכול לשכנע כל אחד בכל דבר, אך הוא בוחר שלא לעשות זאת כדי לשמור ... הצמצום בבריאת העולם איך לגרום לדברים לקרות האם אפשר להשיג כל דבר שרוצים? אז אתה שאלת קודם האם הצדיק, החכם הוא יכול לשכנע כל אחד בכל דבר, אתה אומר ככה נאמר כמו שטכנאי מחשבים יכול לעשות כל דבר שהוא רוצה ... הסודות, יודע איך. עכשיו תראה לא רק ואז אתה אומר אז לכאורה איך אנחנו איך לפעמים אנחנו רואים בחוש שהחכם או מי שזה לא יהיה, לא יודע, לשכנע לא מצליח לשכנע מישהו במשהו נגיד. עכשיו, לא רק שהחכם יכול לשכנע כל אחד בכל דבר בעיקרון החכם גם יכול לעשות כל דבר, הוא יכול לגרום לכל דבר לקרות לא רק שהוא יכול לשכנע אותך במשהו הוא ... יותר, של לגרום לך לעשות משהו. אלא מה גם אם בפועל אתה יכול לראות שקורים דברים נגד רצונו של החכם, איך זה יכול להיות או במקרה הפרטי איך זה יכול להיות שהחכם לא מצליח לשכנע מישהו במשהו? התשובה היא כזאת, החכם בוחר מסיבה כלשהי שלא תפורט כאן, הוא בוחר מסיבה כלשהי לצמצם את עצמו ולצמצם את עצמו הכוונה לא להשתמש בכל הכוח שלו, לא להשתמש בכל הכוח שלו ולהשאיר לך בחירה חופשית. החכם בוחר לא להשתמש בכל הכוח שלו ולהשאיר לך בחירה חופשית, למה שהוא יבחר כזה דבר הרי הוא יכול שהכל יהיה כרצונו. נכון החכם יכול לגרום לכך שהכל יקרה כרצונו בפחות מרגע אחד אבל הוא לא רוצה את זה, למה הוא לא רוצה את זה? מאותה סיבה שהעולם קיים. בדיוק מאותה סיבה שהשלמות מהחיסרון מאותה סיבה החכם בוחר מבחירה חופשית מלאה או בבחירה חופשית כמו שהעולם נברא שאלוהים בחר לברוא את העולם מאותו מקור הוא בוחר ... שהוא יצמצם את היכולות שלו. האמת האמיתית היא, אז מה שזה אומר מה התשובה? התשובה היא כזאת האמת האמיתית שהחכם יכול לשכנע אותך מה שהוא רוצה, אם הוא ירצה הוא ישכנע אותך לא רק שאם הוא ירצה לשכנע אותך ... את היכולת שלו, שהוא בחר לצמצם את היכולת שלו. עכשיו אני אספר לך עוד משהו שלא ידעת, לא רק שהחכם יכול לשכנע כל אחד בכל דבר, לא רק שהחכם יכול לגרום לכל אחד לעשות מה שהוא רוצה ואפילו אתה יכול לשכנע כל אחד בכל דבר, ואתה עצמך יכול ...

זלזול בדעות של אחרים - מהי מהותו? וכיצד החכם מתייחס לדעות שונות משלו? החכם האמיתי לעולם לא יזלזל בדעותיהם של אחרים גם לא בדעות שמנוגדות לשלו. לא משום שהוא לא בטוח בדרכו ומשום שהוא ... בדעה שמנוגדת לשלו. והוא מבין מדוע הדעה המנוגדת לשלו נכונה, וכיצד גם היא מובילה אל דעתו שלו. היינו כי החכם השלם הוא מי שרואה את כל התמונה המלאה כולה. ולראות את התמונה המלאה היינו להבין את שורש האמת שיש בכל ... שלו להתמודד עם הדעה השנייה ובכך הוא יוצר אצל עצמו תחושה של יציבות וביטחון עצמי בדרכו שלו. לעומת זאת החכם האמיתי מבין היטב את שורש האמת שיש בכל דבר בעולם, ומבין מדוע הצד השני מחזיק בדעתו. ולא רק שהוא מבין ... משום חוסר ההבנה של האדם את עצמו, רק משום כך נדמה לו שהוא וחברו לא מסכימים זה עם זה. והחכם האמיתי יודע ורואה כיצד כל הדעות שבעולם מסכימות ומצביעות ומובילות אל נקודת האמת שבה הוא נמצא. וממילא הוא לא מרגיש מאוים משום דעה בעולם. משום שהוא מכיל בתוכו את כל הדעות השונות. ולמרות שברמה המעשית גם האדם החכם נוקט בעמדה כלשהי כדי להתקיים, כי כדי לחיות ולהתקיים בעולם לשם כך צריך לנקוט בעמדה כלשהי, הרי שהחכם בו זמנית מכיל בתוכו הבנה מלאה גם לצד השני. ועל ידי זה שהחכם מבין את שורש האמת שיש בכל דבר ודבר, כי הוא עצמו רואה את האמת עצמה ורואה כיצד כל הדברים מחוברים ומקושרים לשורשם, על ידי זה החכם האמיתי לא חושש ולא מרגיש מאוים מאף אחד שחושב אחרת ממנו. כי הוא מבין ויודע את האמת שבאמת גם הצד ... צודק. ובאמת גם הצד השני אילו הוא הבין את עצמו, הרי שהוא היה מבין בכלל את האמת האמיתית שבה החכם נמצא. ונחדד: כלפי חוץ החכם לא יכול להיות ולחיות עפ האמת האמיתית. כי האמת האמיתית מכילה בתוכה את הכל והיא לא מאפשרת לבחור בחירה כלשהי. וכדי לבחור משהו וכדי לרצות משהו צריך לנקוט עמדה כלשהי. אך החכם מכיל בתוכו גם את נקודת האמת שמכילה את הכל, וגם בו זמנית בוחר בחירה כלשהי ונוקט עמדה כלשהי. ועל ידי זה שהוא נמצא גם בנקודת האמת שמכילה את הכל, על ידי זה החכם מכיל בתוכו גם את זה שחושב אחרת ממנו ושנוקט עמדה הפוכה משלו. והחכם האמת יודע את האמת שכל הדעות מובילות אל נקודת האמת הפנימית שבתוכו. היינו לא אל נקודת האמת שאותה הוא מבטא, ... אמת יחסית, אלא כל הדרכים מובילות אל נקודת האמת הפנימית שלו שאותה הוא יודע אך לא מבטא. בכל מקרה, החכם האמת תמיד יעריך ויכבד את כל הדעות שבעולם מכל סוג שהם. משום שכל הדעות השונות שבעולם הן חלק מהמציאות. ומי ... כי מי שרואה את כל התמונה המלאה, הרי שבהכרח שהוא יבין גם את כל החלקים שבתוכה. ועל ידי זה שהחכם מבין בתוכו את שורש האמת שיש בכל דבר, הרי שלא רק שהוא לא מרגיש מאוים משום דעה שונה משלו, ... שהוא יכול ללמד את זה שמתנגד לו מדוע בכלל הדעה שלו של זה שמתנגד לו גם היא נכונה. כי החכם מבין את שורש המחשבה של כל הדעות השונות. והחכם יכול לגרום לטיפש להחזיק עוד יותר בטיפשות של עצמו, על ידי זה שהוא יכול להעצים אצל הטיפש את נקודת האחיזה של עצמו בטיפשות שלו. והחכם יכול גם להוציא את הטיפש מהטיפשות של עצמו, על ידי זה שהוא מקשר אותו אל נקודת האמת שיש בתוך דעתו השגויה וכולי. ואת כל זה עושה החכם, רק משום שהוא רואה את התמונה המלאה ורואה כיצד כל הדברים מתחברים אחד לשני וכיצד כל הדרכים מובילות לאותה הנקודה. וכאשר החכם מבין את כל זה, ממילא הוא לא יזלזל בדעתו של אף אחד אחר. ואם החכם האמת מזלזל בדעתו של מישהו, הרי שזה רק כדי לנקוט עמדה שתאפשר לאדם להבין טוב יותר את הדעה ההפוכה. היינו ... כך צריך לפעמים גם לזלזל בדעתו של הטיפש, כדי לעזור לו לראות את האמת. אך בפנימיות כוונתו ומחשבתו של החכם, הוא לעולם לא יזלזל בשום דעה בעולם. משום שהוא מבין היטב היטב את כל הדעות השונות, ומבין את שורש האמת שיש בתוך כל דעה. חכם אמיתי לא יזלזל בשום דעה, משום שכל הדעות השונות הן חלק ממנו. חכם אמיתי לא יזלזל בשום דעה, משום שהוא מזדהה עם האמת שמורכבת מכל הדעות השונות, וממילא כל הדעות השונות משקפות בצורה ...

העצות של החכם האמת - ללכת עד הסוף - ללכת על הקצה - אל האינסוף ומעבר לו כי לפעמים נדמה לאדם, שהוא הולך אחרי העצות של החכם האמיתי, ואעפכ הוא לא מצליח להגיע אל השלמות האין סופית. והכל, הוא רק מחמת השקר העצמי של האדם. כי אין האדם רחוק מהשלמות האין סופית, אלא רק משום, שהוא רחוק מלקיים את העצות של החכם האמיתי, בצורה אמיתית. כי כל העצות של החכם האמיתי, הן רק לבוש של שכל, שמלובש בתוך עצה. ולקיים באמת את העצה של החכם האמיתי, פירושו, להבין את מהות השכל שלה, ולוודא שהשכל של העצה, ממלא את האדם בשלמות. כי האדם רוצה להגיע אל ... וכל זמן שהאדם לא הולך עד הסוף ממש, הוא עדיין לא מגיע לאחדות עצמה, אלא רק ללבושים חיצוניים שלה. והחכם האמיתי, רוצה לגלות לאדם את האלוהים שהוא. והאלוהים שבתוך האדם, הוא נסתר בתוכו עמוק עמוק. ככ עמוק, עד שהוא מחוץ ... האדם, בעומק אין סופי, עד שהוא נעלם ונסתר מהאדם, כל זמן שהוא מסתכל על הלבושים החיצוניים. ומהות השכל של החכם האמיתי, היא אחת, והיא שהאדם יהיה איש אמת עד הקצה האחרון והסופי, שאין אחריו שום מקום כלל. וכל זמן שהאדם ... כלל, אלא ליבו מלא בידיעת האמת בלבד. ועל ידי זה שהאדם מוסר את נפשו לקיים באמת את העצות של החכם האמיתי, על ידי זה האדם מעמיק את מחשבתו, בתוך השכל של החכם האמיתי. ומצד האמת, אין שום צורך לקיים בפועל את העצות של החכם האמיתי, אלא מספיק להבין (אבל באמת להבין), את השכל שלהן, בלבד. ובתנאי, שההבנה תהיה הבנה של אמת, של שורש השכל של החכם האמת. כי אין שום משמעות אמיתית, ללבושים החיצוניים של המציאות. והעצות של החכם האמיתי, הן כולן רחוקות מהעולם המעשי של הלבושים החיצוניים, ולכן אי אפשר לקיים בפועל באופן ממשי, שום עצה של מי שהוא חכם אמיתי באמת. כי את העצות של חכמי השקר, אותן ניתן ליישם בעולם הממשי שלנו. והן גם נותנות לאדם תוצאות ממשיות, ... שלנו. שהעצות של חכמי השקר, עוזרות לאדם, לעבור מבית כלא אחד, לבית כלא אחר, לנצח נצחים. אבל העצות של החכם האמיתי, הן לא עצות ממשיות בממשות של העולם הזה הממשי, אלא הן עצות ממשיות באמת! כי הממשות של העולם הזה, ... בתוך החלום הממשי של האדם. והדבר הממשי באמת, זאת האחדות של המציאות, שהיא המהות שממלאת את הכל. והעצות של החכם האמיתי, הן ממשיות באמת, והן כולן מכוונות את האדם אל תכלית אחת, שהוא יחווה את האמת של המציאות, באופן ממשי. ... שום דבר, שהוא אינו אמת. ושהאדם לא ירגיש שום רגש, שהוא לא נובע מתפישת אמת של המציאות. והעצות של החכם האמיתי, לוקחות את האדם, והופכות עבורו את האמת המוחלטת, לדבר הממשי ביותר. שהאדם חווה באופן ממשי באמת, את המהות של ... כי שם ורק שם, יש את האחדות של המציאות. ומצד האמת, לא רק שהאדם לא מקיים את העצות של החכם האמיתי באמת, עד הסוף ועד הקצה האחרון שלהן ומעבר לקצה האחרון שלהן, אלא האדם גם לא הולך אחרי שום אמת ...

מנהיגות - למה מוכרח שיהיו קושיות, על חכם אמיתי? איך לזהות חכם אמיתי? חלק 1 במאמר הזה נבאר, מדוע מי שהוא חכם אמיתי, מוכרח שיהיו עליו קושיות ותמיהות. והעניין הוא, כי חכם אמיתי הוא מי זה שהוא מבין את השכל של המציאות. כי כל המציאות כולה פועלת לפי שכל מסוים. כי יש שכל מסוים שלפיו פועלת המציאות. ומי שמבין את השכל הזה שלפיו פועלת כל המציאות, הוא נחשב לחכם אמיתי. והנה, השכל של המציאות הוא מאוד גדול. ויש במציאות המון תהליכים שונים ואירועים שונים, שלא ברור לאדם מדוע הם ... שהשכל של המציאות הוא מאוד גדול. ולא כל אדם עם שכל קטן, יכול להבין את השכל הגדול של המציאות. וחכם אמיתי, הוא זה שהוא השלים את שכלו, והוציא את כל הפוטנציאל השכלי שלו מכוח אל הפועל. עד שהוא הגיע להבנת ... מסוגל להכיל בתוכו גם את השכל הגדול של המציאות. ואז האדם מבין את השכל של המציאות, ואז הוא נחשב לחכם אמיתי. ונאיר: כי לא מדובר רק על פוטנציאל שכלי בלבד, אלא גם על הפוטנציאל הרגשי, ועל כל הפוטנציאל האישי של ... רצונו, והאדם לא מבין מדוע הדבר הזה קורה נגד רצונו, הרי שזה סוג של קושיא שיש לאדם על המציאות. והחכם האמיתי, הוא זה שאין לו שום קושיא על המציאות. מאחר שהוא מבין בדיוק כיצד המציאות פועלת ולמה כל דבר קורה. ... ואז הוא פועל, בדיוק לפי אותה צורת המחשבה של המציאות. וכמו שהמציאות עושה דברים לא ברורים, כך גם אותו החכם אומר לפעמים דברים לא ברורים ועושה דברים לא ברורים. וכאשר החכם האמיתי עושה איזה דבר לא ברור, אז מי ששכלו קטן, הוא מפקפק בחוכמתו של החכם. כי כאשר האדם רואה איזה דבר, האדם מנסה להבין אותו בשכל שלו. אבל מאחר שהשכל של החכם גדול, לכן האדם לא מסוגל להבין את השכל של החכם עצמו. ואז האדם ממציא איזה פירוש למעשיו ולדבריו של החכם, עפ שכלו הקטן. וכאשר האדם עם השכל הקטן, מפרש עפ שכלו הקטן את מעשיו של החכם, על ידי זה נוצרת אצלו קושיא על החכם. כי אכן נכון הדבר, שאם באמת החכם פועל מאותן הסיבות שנדמה לאדם שבגללן החכם פועל, אז אכן נכון הדבר שיש כאן איזו קושיא. אבל החכם עצמו יש לו שכל אחר שונה לגמרי משכלו של האדם, והוא פועל עפ צורת חשיבה מאוד עמוקה, בדיוק כמו ... שיש לאדם על המציאות, הן רק משום שהוא לא מבין את צורת המחשבה שלפיה פועלת המציאות. וכאשר האדם הוא חכם אמיתי, אז הוא חושב וממילא פועל, בדיוק כמו המציאות. ואז הוא עושה לפעמים כל מיני דברים, שכלפי חוץ נדמה לאדם שהחכם הזה כנראה לא מבין את עצמו, או שאולי הוא מתנהג בצביעות כלשהי. כי גם על המציאות אפשר לומר שהיא לא מבינה את עצמה, ושהיא מתנהגת לפעמים בצביעות כלשהי. ומאחר שהחכם חושב כמו המציאות ופועל לפי אותו השכל, על ידי זה מוכרח שיהיו עליו קושיות ותמיהות. וכאשר יש לאדם קושיא על החכם האמיתי, על האדם לזכור שאפילו את עצמו הוא לא מבין בשלמות. כי מי יכול לומר שהוא מבין את עצמו בשלמות?! ... אחר שהוא חכם ממנו? ואילו היה מבין האדם את עצמו בשלמות, הרי שממילא האדם היה מבין גם את האדם החכם האמיתי בשלמות, ורואה את גודל החוכמה שלו. אבל מאחר שהאדם לא באמת מבין אפילו לא את עצמו בשלמות, לכן מוכרח שיהיו לאדם קושיות על החכם האמיתי. ועל חכם אמיתי מוכרח שיהיו קושיות. ולא סתם קושיות, אלא קושיות של פרדוקסים וסתירות. דהיינו, מוכרח שיראה לאדם שהחכם האמיתי כאילו סותר את עצמו, ואומר דברים הפוכים ולא ברורים. וזה משום שהשכל של החכם הוא מאוד גדול, והחכם מצמצם את השכל שלו לחלקים קטנים, ובכל פעם הוא אומר לאדם חלק אחר מהשכל החכם שלו. וכאשר החכם האמיתי אומר משהו, הוא לעולם לא מתכוון לומר שרק מה שהוא אומר זה נכון. אלא כוונתו לומר שעל האדם להתבונן ... כי כל הדעות שיש בעולם, הן חלקים של שכל אחד. ומאחר שהוא מאוד גדול, אז אי אפשר לומר אותו. והחכם שיודע את השכל הזה, הוא בכל פעם אומר לאדם חלק אחר מהשכל הזה. ולפעמים החלקים השונים של השכל הזה, ... עצמו, שהוא לא מבין את השכל הגדול יותר, שבתוכו נמצאות כל הדעות השונות בשלום. וכאשר יש לאדם קושיות על חכם אמיתי, עליו להבין שהקושיות שלו הן אכן נכונות. אבל הקושיות האלו הן לא על החכם עצמו, אלא על הצורה הסובייקטיבית והאישית שבה האדם מפרש את מעשיו של החכם. כי כל הקושיות שיש לאדם על המציאות ועל החכם האמיתי, כל הקושיות והשאלות האלו הן אכן נכונות. אבל הקושיא היא לא על המציאות עצמה, אלא אך ורק על הצורה ... הקושיות הן לא על המציאות, אלא רק על הדמיון שהאדם מדמיין את המציאות. והאדם נדמה לו שהוא מבין את החכם האמיתי, ואז יש לו עליו קושיות. והקושיות נכונות. רק שהן לא על החכם עצמו, אלא רק על הפירוש שהאדם מפרש לפיו את החכם. ולמרות שמוכרח שיהיו לאדם קושיות על החכם האמיתי, הרי שאין הדבר אומר שכל מי שיש עליו קושיות, הרי שהוא חכם אמיתי. כי יש כאלו שהם מבינים שמוכרח שיהיו קושיות על חכם אמיתי, ואז הם מדמיינים שמישהו כלשהו הוא חכם אמיתי. ...