עצבות ושמחה, שנובעים מהתקרבות אל האמת - עד הרפואה השלמה... כל זמן שהוא עוד לא הגיע אליה ממש, הוא חווה שמח ועצב מעורבים זה בזה. כי האמת, בפרט של החכם האמיתי, היא מזכירה לאדם את האלוהים שהוא, והיא גורמת לאדם להבין, עד כמה הוא רחוק מהמקום האמיתי שלו. כי האדם ... הוא זה שחושב את החלום, ולא זה שנמצא בתוך החלום. ואעפכ, הם אחד וכולי. וכאשר האדם מתקרב לשכל של החכם האמת, הוא נזכר כמה טובה המציאות יכולה להיות, אם הוא רק יצליח לחזור ולחוות, את מי שהוא באמת. כי ביחס ... ולכן האדם עצוב תמיד, בעצבות פנימית ועמוקה עד שורש נשמתו, ששם הכל טוב תמיד. וכאשר האדם מתקרב לשכל של החכם האמיתי, שהוא חי בגן עדן ממש, והוא מרחם על האדם ששכח את זה שהכל מושלם, ושהוא סובל תמיד בלי סיבה, ... כל הטוב שיש בכל העולמות, וגורם לו להיות כל הזמן, בחוויה של נפרדות צמצום וחיסרון. ואז האדם פוגש את החכם האמת, שמזכיר לו שהוא האדם עצמו, הוא המלך. ומספר לו, כמה החיים שלו היו טובים, כאשר הוא זכר שהוא מלך. ... המלך וכולי. אבל מצד שני, האדם גם מתמלא תקווה ושמחה וגעגועים, לחזור ולחוות את המלך שהוא. כי העצות של החכם האמיתי, מרפאות את האדם, וגורמות לו לחוות את המלך שהוא, גם אם הוא לא יחפוץ בכך. כי העצות של החכם האמיתי הן ככ חזקות, עד שאם האדם נאחז בהן, אז גם אם יש באדם כוחות רעים שרוצים שהוא ימשיך ויסבול, הכוח של השכל של החכם האמיתי הוא ככ גדול, עד שהוא גורם לכל השדים הרעים האלו, להיעלם מעצמם, ללא כל מלחמה כלל. והאדם לא צריך להילחם ברע כלל. אבל הוא כן צריך למסור את נפשו, להבין את השכל של החכם האמיתי. וזה בסדר גמור שהאדם ימשיך לשקר וימשיך לעשות טעויות, ואין שום צורך להילחם ברע. כי זה בסדר גמור מלכתחילה, שהאדם משקר את עצמו וסובל וכולי. אבל האדם מוכרח להבין באמת, את פנימיות השכל של החכם האמיתי. כי הידיעה, היא הנחמה. ועל ידי זה שהאדם מוסר את נפשו לקחת את התרופות של רופא הנפשות האמיתי, על ידי זה הוא מתרפא מעצמו, וכל המחלות נעלמות. כי על ידי זה שהאדם מתעמק בתוך השכל של החכם האמיתי, אז לאט לאט האדם מתרפא. עד שהאדם מגיע לשורש השכל של החכם האמת, שהוא האמת של המציאות, שהיא שורש השכל של החכם האמת. ואז האדם הופך להיות חכם אמת בעצמו, וזוכה להתרפא ...