... למעשה אינו טוב עבורו ולהפך. לעיתים אין כלל הבדל אמיתי בין טוב לרע, או שההבדל הוא דמיוני בלבד. כאשר אדם מגיע לתפיסת מציאות אמיתית, הוא באמת יודע להבחין בין טוב לרע בצורה נכונה. הוא רואה את הדברים כפי שהם באמת, ללא עיוותים של פחדים או דמיון לא מבוקר. כיצד השכל והרגש הופכים לאחד? במהותם, השכל והרגש אינם כוחות מנוגדים באמת, אלא שני היבטים של אותו דבר. השכל נתפס כרציונלי והרגש כלא רציונלי, אך האמת היא שכל דבר ... מיד. כאשר האדם לא מצליח להסביר משהו בשכלו, הוא מכנה אותו רגש. למעשה, הרגש הוא דמיון המאפשר לאדם לתפוס דברים שהשכל לא מצליח לתפוס. ברגע שהאדם מבין שכל הדברים, גם השכל וגם הרגש, הם חלק מאותה מציאות אחת, הם מתאחדים. במצב כזה נעלם הקונפליקט הרגשי לחלוטין, ... באופן עמוק שאין באמת הבדל מהותי בין הדברים השונים במציאות. מה הקשר בין רצון, דמיון וקונפליקט רגשי? אליעד מדגיש שהאדם צריך להתבונן לעומק ברצונות שלו. אנשים חושבים שהם יודעים מה הם רוצים (אני רוצה להרגיש טוב), אך למעשה הם אינם מבינים מדוע הם רוצים זאת. אדם שחוקר באמת את שורש הרצונות שלו יגלה שתחושת החוסר שהוא מרגיש נובעת מדמיון לא נכון. לדוגמה, אדם יכול לחשוב ששם יהיה לו טוב יותר מפה, אך כשהוא נמצא שם, הוא שוב רוצה להיות במקום אחר. על האדם לשאול את עצמו שאלות כמו: מדוע אני לא מסוגל להיות מרוצה ... השכל, הוא יגיד שזו תחושה, רגש, ולא משהו שניתן להסביר רציונאלית. האיזון בין השכל לדמיון האדם נמצא בתהליך מתמשך של איזון בין השכל לדמיון. השכל מבין דבר אחד, אך לא תמיד מצליח להסביר את מה שהוא מרגיש בו זמנית. אם הוא מצליח להסביר את הרגש, אז גם זה הופך להיות חלק מהשכל, כי השכל והרגש הופכים לאחד. המטרה היא להבין שהרגש הוא סוג של דמיון - דרכו אנו יכולים לדמיין דברים לא נכונים, אך גם יכול לדמיין דברים אמיתיים, שאין אפשרות להבין אותם בשכל הרגיל. לדוגמה, כדי להבין את רעיון אחדות הדברים, האדם צריך להשתמש בדמיון, כי השכל לא תמיד יכול לתפוס את ההפכים האלה כאחד. השכל יאמר שזו טוב וזה רע, אך יכול להיות שזה לא כל כך קריטי. אולי אין באמת הבדל בין טוב לרע? יכול להיות שהכל חלק מאותו ... לחלוטין. השאלה אם הרציונאל של האדם מצליח לתפוס אותו. אפשר להבין שיש את השכל והדמיון והכוחות הללו מאזנים האחד את השני. האדם בעצם צריך למצוא כיצד לאזן את הדמיון ואת השכל. בשכל אדם מבין דבר אחד, ואינו מצליח להסביר למה הוא מרגיש משהו אחר בו זמנית, ברגע שהוא יכול להסביר מדוע הוא מרגיש משהו אחר הרי שזה כבר הופך להיות שכל. הרגש זה סוג של דמיון. מדוע? כי דרכו האדם יכול לדמיין דברים לא נכונים. אך כמובן שבאמצעות הדמיון האדם יוכל לדמיין דברים אמיתיים שאין באפשרות האדם להבין אותם דרך השכל הרגיל. לדוגמה הדבר הכי בסיסי שעבורו צריך (לפחות בהתחלה) דמיון, הוא להבין שהכל אחד. משום ששם השכל של האדם חלש, לכן צריך את הדמיון שיצליח להכיל את ההפכים הללו. כי השכל של האדם אומר לו שזה טוב וזה רע, אבל אולי לא? אולי זה לא כל כך קריטי, אולי באמת אין הבדל ביניהם? הרעיון הוא שיש תפיסת מציאות שבה הכל ... שכל זמן שהאדם לא הגיע לתפיסת המציאות שבה הכל אחד. רק אם האדם יבין בשכל שלו וגם בדמיון שלו שמצד האמת למרות שהדברים נפרדים הם גם בו זמנית אחד. אין התכחשות לכך שיש רוצה ולא רוצה, אבל בו זמנית הכל גם אחד. רק אז הרגש של האדם יירגע. כי את הרגש אי אפשר לרמות. לא ...

... במקרה קיצון? חשיבה חיובית לא תעבוד כאן, וגם הסתכלות על חצי הכוס המלאה, אמונה בעצמך, דמיון מודרך, לחיות את הרגע, כל אלה לא יעזרו. כי האדם אומר, איני רוצה שום דבר הקיים במציאות. התשובה בעניין זה תענה כיצד לרצות את המציאות בשלמות. המהות היא שהאדם כן רוצה דבר אחד, הוא ...

... קיימים דברים רבים ושונים, רעיונות רבים ושיטות שונות, והאדם ככל שהוא מתקרב להארה, יתחיל לראות קווי דמיון בין כל הדברים האלו, כי בשורש הכל הוא אחד. האדם שמסוגל לזהות את הדמיון, את הקשר ואת האחדות שבין כל התופעות, הוא האדם שמתקרב להארה רוחנית. איך בפועל מגיעים להבנת האחדות ... וליהנות ממנה כפי שהיא. וההארה היא המקום שהכל מתאחד. ככל שהאדם יגדיל את השכל שלו, הוא ימצא קווי דמיון בין הדברים, בין השיטות השונות, לא משנה אם הוא יראה את זה כרע או כטוב, העניין שהוא מודע שכל הדברים גם אם נראים שונים ורחוקים ולא קשורים, הם מאותו השורש, ואז קווי הדמיון מתחברים לאותו המקור. ככל שהאדם מבדיל בין דברים, הוא רחוק יותר מההארה, וככל שהאדם מוצא קווי דמיון, ובצורה זהה, אם הוא מבין כיצד דבר ודבר קרובים ומאוחדים, ידע שהוא קרוב להארה. ויותר יחווה את ...

... את האדם. מדובר במצב שבו האדם כבר התייאש לחלוטין מכל שיטות האושר המקובלות: חשיבה חיובית, דמיון מודרך, הסתכלות על חצי הכוס המלאה וכדומה. דווקא הייאוש העמוק הזה גורם לאדם להיפתח לתפיסה חדשה וחריגה לחלוטין: ההבנה שהכל אחד. כשאליעד אומר הכל אחד, הוא מתכוון ...

... כל דבר במציאות שלו. האדם יכול להתחבר בתוכו למשהו תודעתי, ואז יהיה מי שהוא המלך. והאדם מסיבות מסוימות, נכנס לדמיונות שהוא עבד, ושהוא צריך לעשות יותר טוב, וצריך לעשות אחרת. והאדם בתוכו יודע שאם ישיג משהו בתוכו מתוך תוכו ולא מבחוץ, יחזור להיות המלך בכבודו ובעצמו. ויש מי ... וברגע שמסבירים לאדם את תפישת המציאות של האחדות, הוא חווה סוג של פחד, ולמה הוא חווה פחד? כי אדם צריך להשתחרר מהדמיונות שלו, ומה זה אומר להשתחרר מהדמיונות שלו כל עוד הוא בנפרדות, כי האדם אוחז בשכל שלו, זה טוב וזה לא טוב, זה ימין וזה שמאל, פתאום אומרים לו לאדם יש עולם, יש שכל שבו הכל טוב, וזה לא מה שנקרא אצל ...

... לפחד. מדוע? כי הוא חושש לוותר על התפיסות שלו לגבי טוב ורע. הוא מפחד לגלות שכל הטוב שהיה לו עד עכשיו הוא טוב דמיוני, מוגבל ומצומצם. הוא חייב לוותר על האחיזה בדמיונות שלו, וזה מפחיד אותו. איך אפשר להשתחרר מהפחד הזה? הדרך להשתחרר מהפחד היא ... נשארת תחושה שמשהו חסר. איך חוזרים להיות מלך? האדם נולד מלך. כלומר, היה במצב שבו הרגיש שלם. אך עם הזמן נכנס לדמיון, והתחיל לחשוב שהוא עבד. המרדף אחרי מטרות, הרצונות הבלתי נגמרים, הדאגות ... ברגע שמסבירים לאדם את תפיסת האחדות - שאין באמת הבדל בין טוב לרע - עולה בו פחד. כי זה מחייב אותו לוותר על הדמיונות שלו. הוא אוחז בתפיסות ישנות: את זה אני רוצה, ואת זה לא. פתאום אומרים לו שיש ... להתחבר למשהו תודעתי שבו הוא באמת מלך, הוא מחליט הוא קובע ובוחר מה יקרה במציאות. אך האדם מסיבות שונות, נכנס לדמיון ושם מדמה שהוא עבד, ושם עובד ומתאמץ ואינו מרוצה. ותמיד מלווה אותו תחושה שיכול ... של הרע. ושניהם מגיעים לאותה נקודה. ברגע שמסבירים את תפיסת האחדות לאדם, הוא חווה סוג של פחד. כי עליו להשתחרר מהדמיונות שלו. וזה בנפרדות. שם עליו לוותר. לשחרר אחיזה. האדם אוחז בשכל שלו, את זה אני ... אפשרויות גרועות. אבל בתור מלך אמיתי, ביכולתו לבחור במה שירצה ממש. וכדי לצאת מבית הכלא הזה, יש למאוס בכל הטוב הדמיוני שהיה לו. ואז מה שקורה, האדם מתחיל להרגיש רע. למרות שנדמה לו שטוב בחיים, הוא ...

... ונמצא בגיהינום. במקרים אחרים, האדם נמצא במצב של סבל אמיתי, אבל הוא בוחר לשקר לעצמו ואומר שהכל נפלא. כך האדם לא מתמודד עם המציאות כפי שהיא אלא יוצר מציאות דמיונית שגורמת לו לסבל מתמשך. הוא נותן דוגמאות נוספות לשקרים עצמיים, כגון אדם שמרגיש רע אבל משקר לעצמו ואומר שהוא מרגיש ...

... זה עצמו מובן מאליו? למה אני רוצה להרגיש טוב? ולמה זה עצמו חשוב? כי השקר מטעה את האדם, בונה הנחות יסוד בכל מיני הטעיות ודמיונות. מסקנה - שקרנים פוחדים משאלות. תשכנע אותי שכך ולא אחרת. אולי ההיפך הוא הנכון? השקרנים המקצועיים, לוקחים סיפור והופכים אותו לגמרי. כמו ילד שהרביץ, אך אומר לאימא ...

דמיון או שכל או רגש - מה אמת ומה שקר? האם הדמיון הוא שקר והשכל הוא אמת? שאלה חשובה שעולה בהסבר של אליעד כהן, נוגעת למהות הדמיון והשכל, ושואלת האם הדמיון הוא שקר מוחלט והשכל הוא אמת מוחלטת, או שאולי יש מורכבות גדולה יותר בנושא. מדוע לא ניתן להסתמך רק על דמיון או רק על שכל? אליעד כהן מתחיל בכך שמי שמעוניין לחיות חיים ... את האמת, על האדם להסתמך על השכל ולא על הדמיון, מכיוון שהדמיון יכול להטעות. למשל, אדם משוגע שהולך ברחוב ומדמיין פיל, למרות שאין פיל. השכל מבין מיד שהדמיון הוא שקר, והפיל איננו שם באמת. עוד דוגמה: אדם שנמצא במדבר וחושב שהוא רואה מים בגלל הדמיון, אך השכל יאמר לו שמדובר רק בהזיה. אך האם זה אומר שהדמיון הוא בהכרח שקר והשכל הוא תמיד אמת? לא, משום שאליעד מסביר שכל דמיון בעולם מכיל בתוכו גם אמת כלשהי, כמו כן השכל האנושי מלא אף הוא בשקרים רבים. כיצד גם השכל וגם הדמיון מכילים שקרים ואמיתות בו - זמנית? אליעד כהן מדגים זאת ... מבט מסוימת, אחדות מוחלטת יכולה להיתפס כדמיון בלבד, מכיוון שקשה לתפוס כיצד הכל אחד. מצד שני, דווקא התפיסה שהכל נפרד יכולה להיות דמיונית, כאשר המציאות האמיתית היא של אחדות. מה לעשות במקרה של מחלוקת בין שכל לדמיון? אליעד כהן מסביר שאם לאדם יש מחלוקת בין מה שהשכל שלו אומר לבין מה שהרגש או הדמיון אומרים, אז האמת היא שגם השכל וגם הדמיון טועים, משום שהאמת האמיתית היא מצב שבו כל הכוחות שבאדם ... אם האדם היה מגיע לאמת האמיתית, השכל והדמיון היו מסכימים לחלוטין, ולא היו מתעוררים ספקות. לדוגמה, אם ... שיבין את המציאות באופן אחיד, ואז גם השכל, הדמיון והרגש יתחברו לדבר אחד. מה העיקרון המרכזי בחיפוש האמת לפי ... המרכזי שאליעד מדגיש הוא לא להיתפס לשכל או לדמיון, אלא רק לאמת עצמה. האדם צריך להכיר בכך שהשכל שלו יכול להטעות בדיוק כמו הדמיון, ומה שנראה לו כדמיון מוחלט יכול להיות בעצם שכל מוחלט ולהפך. כלומר, השכל הכי גדול יכול להתברר כשקר, והדמיון הכי מופרך יכול להתברר כאמת. בסופו של דבר, אליעד מסביר ... הכל אחד. כאשר האדם מגיע לאחדות בין השכל, הדמיון והרגש, הוא חווה שקט נפשי מוחלט, משום שאין בו יותר ספק ... פנימי. מהו המסר הסופי של אליעד כהן לגבי הדמיון והשכל? לסיכום, אליעד כהן מבהיר שגם השכל וגם הדמיון חשובים וטובים. האדם צריך לשאוף לחבר בין שניהם דרך האמת, ... האדם לתחושת שקט נפשי ושלמות אמיתית. האם הדמיון הוא שקר? האם השכל הוא תמיד אמיתי? איך להגיע לאמת המוחלטת? מה עושים במחלוקת בין שכל לדמיון? כיצד למצוא שקט נפשי? איך להבין את המציאות באמת? דמיון ושכל השאלה היא האם הדמיון הוא שקר והשכל הוא אמת? מי שרוצה לחיות באמת, עליו להבין את ...

... כשאומרים לאדם ללכת רק לפי השכל ולא לפי הדמיון, מתעלמים מכך שגם בדמיון קיימים אלמנטים אמתיים. כלומר, המציאות גדולה מספיק כדי להכיל גם אמת וגם שקר, ולכן אי ... כי גם השליליות גם היא מצד האמת. גם בדמיון יש אמת, ויש בעולם מקום גם לחשוב שלילי וגם חיובי, ויש שקר ויש אמת, וגם כשאני אומר תחפשו ... גם בהם יש דבר אמיתי. לדוגמה הנושא של שכל ודמיון. כשאומרים לאדם תלך אחרי השכל ולא אחרי הדמיון, הרי גם בדמיון יש דברים אמתיים. המציאות מכילה בתוכה גם את האמת וגם את השקר. יש מקום גם לאמת וגם לשקר, ...