9:06איך לזהות מורה רוחני מואר? לזהות אדם מאושר, איך לזהות הארה רוחנית? מהי הארה רוחנית? איך להגיע להארה רוחנית? הדרך להארה רוחנית, להפוך מחויב לאפשרי, תורת ההיפוכים, גמישות מחשבתית
איך אפשר לזהות מורה רוחני מואר באמת?
אליעד כהן מסביר את הנושא של זיהוי מורה רוחני מואר באמצעות הבנת המושג הארה רוחנית, ומדגיש שהדרך לזהות זאת קשורה ליכולת של האדם להפוך מחויב לאפשרי, ולהתייחס למציאות כמשחק גמיש לחלוטין. בהרצאה זו, אליעד מסביר באריכות את המהות של הארה רוחנית ואת הדרך לזהותה, ונותן דוגמאות רבות והסברים מפורטים כדי לעזור להבין לעומק את הנושא.
למה קשה לזהות אדם שהגיע להארה רוחנית?
אליעד מסביר שקשה מאוד לזהות אדם מואר, משום שאדם שבאמת נמצא בהארה רוחנית מתייחס למציאות בצורה שאינה מקובעת ואינה מחויבת. צדיק או אדם מואר באמת, לפי ההסבר, אינו מזוהה על פי התנהגות חיצונית מסוימת. אם אדם באמת ייצמד אך ורק לאמת המוחלטת באופן מוחלט ומוחלט בלבד, הוא לא יוכל לפעול, כי פעולה בעולם מחייבת מידה של משחק ומידה של גמישות. לכן, אדם מואר חייב להשתתף במשחק החיים במידה מסוימת של העמדת פנים או משחק, וזו הסיבה שקשה לזהות אותו לפי פעולותיו החיצוניות בלבד.
מהי השיטה הוודאית לזיהוי הארה רוחנית לפי אליעד?
לפי אליעד, השיטה הטובה ביותר לזיהוי אדם מואר היא לבדוק עד כמה הוא יכול לחשוב בו - זמנית על דבר והיפוכו. הוא מדגיש שהיכולת הזו, של לחשוב על רעיון וגם על ההפך שלו, ובמיוחד לחשוב על היפוך ההיפוך של הרעיון, היא הסימן המובהק ביותר לכך שהאדם אינו מחויב לרעיונות שלו, אלא רואה אותם כאפשריים בלבד. מי שלא יכול לעשות זאת, מי שלא מצליח לחשוב על ההיפך של הדברים שהוא מאמין בהם, מתייחס אל הדברים כאל אובייקטיביים ומחויבים, ולכן אינו נמצא בהארה אמיתית.
לדוגמה, אם מישהו אומר שהוא רוצה מאוד דבר מסוים, הדרך היחידה להוכיח שהוא לא מחויב לרצון הזה ושהוא אכן מתייחס לחיים כמשחק אפשרי, היא לראות אם הוא מסוגל לרצות באותה מידה את ההפך הגמור של הדבר שהוא רוצה. כלומר, אדם שיכול בו - זמנית לרצות משהו וגם להיות שלם עם כך שההפך יקרה - הוא כנראה מואר, או לפחות קרוב לכך.
איך ניתן לבדוק את הגמישות המחשבתית של האדם?
אליעד מציע לבדוק את הגמישות של האדם על ידי הצגת רעיונות שונים ולראות כיצד הוא מגיב להיפוך של אותם רעיונות. הוא ממליץ להציע טענה מסוימת ולבקש מאותו אדם להסביר את ההפך של הטענה, ואז את ההפך של ההפך, וכך הלאה. ככל שהאדם מסוגל לעשות זאת מהר יותר, מדויק יותר וקל יותר, כך גדל הסיכוי שהוא באמת מתייחס למציאות בצורה גמישה ולא מחויבת, ומכאן שיש סיכוי גבוה יותר שהוא אכן הגיע להארה רוחנית.
לדבריו, אם אדם מתקשה להסביר או לחשוב על ההפכים של הדברים שהוא מאמין בהם, זה סימן לכך שהוא מקובע בתפיסתו ושרעיונותיו מחויבים מבחינתו. לעומת זאת, אדם שמצליח לתפוס את הרעיונות בצורה סובייקטיבית ולא אובייקטיבית, הוא ככל הנראה מתייחס לחיים כאל משחק גמיש ואפשרי, ולכן סביר שהוא מואר יותר מאחרים.
מהו ההבדל בין תפיסה מחויבת לתפיסה אפשרית של החיים?
אליעד מסביר שתפיסה מחויבת של המציאות משמעותה שאדם רואה דברים כאילו הם חייבים להיות דווקא כך ולא אחרת. לעומת זאת, תפיסה אפשרית וגמישה של החיים רואה כל מצב כמצב אפשרי בלבד, ולכן מסוגלת לקבל את כל האפשרויות באופן שווה. מי שרואה את המציאות כאפשרית בלבד מתייחס אליה כמו אל משחק שבו שום דבר אינו מוחלט ואינו סופי.
ככל שאדם יותר מואר, כך תפיסת המציאות שלו גמישה יותר והוא מסוגל לקבל כל מצב ולהתייחס אליו באופן שווה. תפיסה זו מתבטאת בכך שהוא יכול להבין ולראות את ההפכים של כל טענה, וכל רצון שיש לו אינו מוחלט, אלא אפשרות אחת מבין רבות.
למה אי אפשר למדוד הארה רוחנית רק לפי פעולות חיצוניות?
אליעד מבהיר שלא ניתן למדוד הארה רוחנית לפי ההתנהגות החיצונית של האדם, משום שהתנהגות חיצונית תמיד קשורה למשחק כלשהו בעולם. אדם מואר, אם ירצה לפעול בעולם, חייב לשחק משחק מסוים - אפילו אם הוא מודע לכך שמדובר במשחק. לכן, המדידה האמיתית והפנימית של הארה רוחנית קשורה אך ורק ליכולת התפיסה הגמישה שלו, ולא לפי איך שהוא פועל מבחוץ.
לדוגמה, אם אדם כלשהו מתעקש על עמדה מסוימת, אי אפשר לדעת אם הוא באמת מאמין בזה או שהוא רק משחק את המשחק של ההיצמדות לעמדה הזו. הדרך היחידה לדעת אם הוא משחק היא לבחון את יכולתו להחליף עמדות בקלות ובטבעיות, להציג את ההפך של העמדה שלו, ובכך להבין שהוא אינו מחויב באמת למה שהוא מציג.
איך אדם יכול לדעת על עצמו שהוא בדרך להארה רוחנית?
אליעד מציין כי אדם יכול לבדוק את עצמו ולראות אם הוא מתקדם לעבר ההארה הרוחנית לפי אותה השיטה בדיוק. ככל שהוא מסוגל להפוך רעיונות, רצונות ותפיסות בקלות רבה יותר ולראות כל דבר גם כהיפוך שלו, הוא כנראה מתקדם בכיוון הנכון. אם הוא מתקשה בכך, הוא עדיין תקוע בתפיסה מחויבת של המציאות.
לסיכום, אליעד כהן מדגיש שהיכולת לתפוס את החיים כמשחק ולא כמחויבות, והיכולת להביא היפוכים לרעיונות ולרצונות, היא האינדיקציה הטובה ביותר לזיהוי מורה רוחני מואר.
אליעד כהן מסביר את הנושא של זיהוי מורה רוחני מואר באמצעות הבנת המושג הארה רוחנית, ומדגיש שהדרך לזהות זאת קשורה ליכולת של האדם להפוך מחויב לאפשרי, ולהתייחס למציאות כמשחק גמיש לחלוטין. בהרצאה זו, אליעד מסביר באריכות את המהות של הארה רוחנית ואת הדרך לזהותה, ונותן דוגמאות רבות והסברים מפורטים כדי לעזור להבין לעומק את הנושא.
למה קשה לזהות אדם שהגיע להארה רוחנית?
אליעד מסביר שקשה מאוד לזהות אדם מואר, משום שאדם שבאמת נמצא בהארה רוחנית מתייחס למציאות בצורה שאינה מקובעת ואינה מחויבת. צדיק או אדם מואר באמת, לפי ההסבר, אינו מזוהה על פי התנהגות חיצונית מסוימת. אם אדם באמת ייצמד אך ורק לאמת המוחלטת באופן מוחלט ומוחלט בלבד, הוא לא יוכל לפעול, כי פעולה בעולם מחייבת מידה של משחק ומידה של גמישות. לכן, אדם מואר חייב להשתתף במשחק החיים במידה מסוימת של העמדת פנים או משחק, וזו הסיבה שקשה לזהות אותו לפי פעולותיו החיצוניות בלבד.
מהי השיטה הוודאית לזיהוי הארה רוחנית לפי אליעד?
לפי אליעד, השיטה הטובה ביותר לזיהוי אדם מואר היא לבדוק עד כמה הוא יכול לחשוב בו - זמנית על דבר והיפוכו. הוא מדגיש שהיכולת הזו, של לחשוב על רעיון וגם על ההפך שלו, ובמיוחד לחשוב על היפוך ההיפוך של הרעיון, היא הסימן המובהק ביותר לכך שהאדם אינו מחויב לרעיונות שלו, אלא רואה אותם כאפשריים בלבד. מי שלא יכול לעשות זאת, מי שלא מצליח לחשוב על ההיפך של הדברים שהוא מאמין בהם, מתייחס אל הדברים כאל אובייקטיביים ומחויבים, ולכן אינו נמצא בהארה אמיתית.
לדוגמה, אם מישהו אומר שהוא רוצה מאוד דבר מסוים, הדרך היחידה להוכיח שהוא לא מחויב לרצון הזה ושהוא אכן מתייחס לחיים כמשחק אפשרי, היא לראות אם הוא מסוגל לרצות באותה מידה את ההפך הגמור של הדבר שהוא רוצה. כלומר, אדם שיכול בו - זמנית לרצות משהו וגם להיות שלם עם כך שההפך יקרה - הוא כנראה מואר, או לפחות קרוב לכך.
איך ניתן לבדוק את הגמישות המחשבתית של האדם?
אליעד מציע לבדוק את הגמישות של האדם על ידי הצגת רעיונות שונים ולראות כיצד הוא מגיב להיפוך של אותם רעיונות. הוא ממליץ להציע טענה מסוימת ולבקש מאותו אדם להסביר את ההפך של הטענה, ואז את ההפך של ההפך, וכך הלאה. ככל שהאדם מסוגל לעשות זאת מהר יותר, מדויק יותר וקל יותר, כך גדל הסיכוי שהוא באמת מתייחס למציאות בצורה גמישה ולא מחויבת, ומכאן שיש סיכוי גבוה יותר שהוא אכן הגיע להארה רוחנית.
לדבריו, אם אדם מתקשה להסביר או לחשוב על ההפכים של הדברים שהוא מאמין בהם, זה סימן לכך שהוא מקובע בתפיסתו ושרעיונותיו מחויבים מבחינתו. לעומת זאת, אדם שמצליח לתפוס את הרעיונות בצורה סובייקטיבית ולא אובייקטיבית, הוא ככל הנראה מתייחס לחיים כאל משחק גמיש ואפשרי, ולכן סביר שהוא מואר יותר מאחרים.
מהו ההבדל בין תפיסה מחויבת לתפיסה אפשרית של החיים?
אליעד מסביר שתפיסה מחויבת של המציאות משמעותה שאדם רואה דברים כאילו הם חייבים להיות דווקא כך ולא אחרת. לעומת זאת, תפיסה אפשרית וגמישה של החיים רואה כל מצב כמצב אפשרי בלבד, ולכן מסוגלת לקבל את כל האפשרויות באופן שווה. מי שרואה את המציאות כאפשרית בלבד מתייחס אליה כמו אל משחק שבו שום דבר אינו מוחלט ואינו סופי.
ככל שאדם יותר מואר, כך תפיסת המציאות שלו גמישה יותר והוא מסוגל לקבל כל מצב ולהתייחס אליו באופן שווה. תפיסה זו מתבטאת בכך שהוא יכול להבין ולראות את ההפכים של כל טענה, וכל רצון שיש לו אינו מוחלט, אלא אפשרות אחת מבין רבות.
למה אי אפשר למדוד הארה רוחנית רק לפי פעולות חיצוניות?
אליעד מבהיר שלא ניתן למדוד הארה רוחנית לפי ההתנהגות החיצונית של האדם, משום שהתנהגות חיצונית תמיד קשורה למשחק כלשהו בעולם. אדם מואר, אם ירצה לפעול בעולם, חייב לשחק משחק מסוים - אפילו אם הוא מודע לכך שמדובר במשחק. לכן, המדידה האמיתית והפנימית של הארה רוחנית קשורה אך ורק ליכולת התפיסה הגמישה שלו, ולא לפי איך שהוא פועל מבחוץ.
לדוגמה, אם אדם כלשהו מתעקש על עמדה מסוימת, אי אפשר לדעת אם הוא באמת מאמין בזה או שהוא רק משחק את המשחק של ההיצמדות לעמדה הזו. הדרך היחידה לדעת אם הוא משחק היא לבחון את יכולתו להחליף עמדות בקלות ובטבעיות, להציג את ההפך של העמדה שלו, ובכך להבין שהוא אינו מחויב באמת למה שהוא מציג.
איך אדם יכול לדעת על עצמו שהוא בדרך להארה רוחנית?
אליעד מציין כי אדם יכול לבדוק את עצמו ולראות אם הוא מתקדם לעבר ההארה הרוחנית לפי אותה השיטה בדיוק. ככל שהוא מסוגל להפוך רעיונות, רצונות ותפיסות בקלות רבה יותר ולראות כל דבר גם כהיפוך שלו, הוא כנראה מתקדם בכיוון הנכון. אם הוא מתקשה בכך, הוא עדיין תקוע בתפיסה מחויבת של המציאות.
לסיכום, אליעד כהן מדגיש שהיכולת לתפוס את החיים כמשחק ולא כמחויבות, והיכולת להביא היפוכים לרעיונות ולרצונות, היא האינדיקציה הטובה ביותר לזיהוי מורה רוחני מואר.
- איך לזהות אדם מואר?
- מהי הארה רוחנית?
- איך להגיע להארה רוחנית?
- מהי גמישות מחשבתית?
- איך להפוך מחויב לאפשרי?
- מהי תורת ההיפוכים?
איך לזהות מורה רוחני מואר באמת?
השאלה המרכזית שבה עוסק אליעד כהן בהרצאה היא כיצד אפשר לזהות אם אדם מסוים באמת הגיע להארה רוחנית או לא. לפי אליעד, הדרך לזהות אדם מואר היא לבדוק עד כמה האדם הזה תופס את החיים כמשחק, ועד כמה הוא יכול להתייחס לדברים באופן גמיש ולא מחויב.
מהי הארה רוחנית לפי אליעד כהן?
אליעד כהן מסביר שהארה רוחנית משמעותה לראות את החיים כמשחק אפשרי ולא כמחויב. ההבדל בין אפשרי למחויב הוא מהותי בתורתו של אליעד, שכן רוב האנשים רואים את הדברים שקורים להם כמחויבים, כלומר, כמציאות אובייקטיבית שאין לה אלטרנטיבה. לעומתם, האדם המואר רואה הכל כמשחק אפשרי שניתן לשחק בו בכל רגע באופן אחר, ללא תלות או קיבעון מוחלט.
איך ניתן לזהות אדם שחווה את החיים כמשחק?
אליעד מסביר שהדרך לזהות אדם שחווה את החיים כמשחק היא על ידי בדיקת הגמישות המחשבתית שלו. הוא מדגיש נקודה חשובה: אדם שחווה את החיים כמשחק מסוגל להחזיק בשכלו את האפשרות של ההפך לכל דבר שהוא רוצה או מאמין בו. כלומר, ככל שאדם מסוגל בקלילות ובמהירות להביא היפוכים, היפוכי - היפוכים, ולהראות מדוע הדבר ההפוך אפשרי והגיוני בדיוק כמו הדבר המקורי - זה סימן לכך שהוא רואה את המציאות כמשחק ואינו נאחז באופן נוקשה בשום רעיון או מחשבה.
לדוגמה, אם אדם רוצה משהו מאוד, האדם הרוחני המואר יהיה מסוגל לא רק לרצות את הדבר באופן מוחלט, אלא בו זמנית גם להחזיק בשלווה ובנינוחות את האפשרות ההפוכה לחלוטין, שבה הרצון שלו לא מתממש והוא עדיין שלם ומאושר. אליעד מדגיש שהיכולת הזו להחזיק הפכים, ללא סתירה, היא המדד האולטימטיבי לגמישות מחשבתית ואינדיקציה חזקה לכך שהאדם אכן נמצא במצב של הארה.
מדוע קשה לזהות אדם מואר לפי המעשים?
לפי אליעד כהן, קשה מאוד לזהות אדם מואר על פי מעשיו החיצוניים בלבד. זאת משום שאדם מואר באמת, צדיק אמיתי במובן של אליעד, מסוגל לשחק את המשחק של החיים בדיוק כמו אדם רגיל - עם רצונות, שאיפות, הצלחות וכישלונות. הוא יכול לחיות בצורה שנראית רגילה לחלוטין, ולכן אי אפשר לזהות אותו לפי פעולותיו או לפי חייו החיצוניים. כלפי חוץ הוא נראה כאדם רגיל לחלוטין, ולכן יש לחפש את הסימנים להארה דווקא באיכות התפיסה הפנימית שלו ובצורת החשיבה שלו.
אליעד מדגים זאת כך: "אם הצדיק היה באמת נאמן לאמת מוחלטת באופן מוחלט לחלוטין, לא היה לו בכלל קיום בעולם הפיזי. הוא לא היה יכול לפעול בכלל, כי העולם מבוסס על כך שיש רצונות ושאיפות. ולכן גם צדיק אמיתי חייב לשחק משחק כלשהו כדי לפעול בעולם, ולכם אי אפשר לדעת אם הוא באמת מואר רק לפי מה שהוא עושה."
למה היכולת להביא היפוכים מעידה על הארה?
אליעד מסביר שאם אדם אינו מסוגל להביא היפוכים, זה אומר שהוא תופס את הדברים בחיים כ"מחויבים", כלומר, כאמת אובייקטיבית שאינה ניתנת לשינוי. זה מצביע על קיבעון תפיסתי, שהוא ההפך הגמור מהארה רוחנית.
השאלה המרכזית שבה עוסק אליעד כהן בהרצאה היא כיצד אפשר לזהות אם אדם מסוים באמת הגיע להארה רוחנית או לא. לפי אליעד, הדרך לזהות אדם מואר היא לבדוק עד כמה האדם הזה תופס את החיים כמשחק, ועד כמה הוא יכול להתייחס לדברים באופן גמיש ולא מחויב.
מהי הארה רוחנית לפי אליעד כהן?
אליעד כהן מסביר שהארה רוחנית משמעותה לראות את החיים כמשחק אפשרי ולא כמחויב. ההבדל בין אפשרי למחויב הוא מהותי בתורתו של אליעד, שכן רוב האנשים רואים את הדברים שקורים להם כמחויבים, כלומר, כמציאות אובייקטיבית שאין לה אלטרנטיבה. לעומתם, האדם המואר רואה הכל כמשחק אפשרי שניתן לשחק בו בכל רגע באופן אחר, ללא תלות או קיבעון מוחלט.
איך ניתן לזהות אדם שחווה את החיים כמשחק?
אליעד מסביר שהדרך לזהות אדם שחווה את החיים כמשחק היא על ידי בדיקת הגמישות המחשבתית שלו. הוא מדגיש נקודה חשובה: אדם שחווה את החיים כמשחק מסוגל להחזיק בשכלו את האפשרות של ההפך לכל דבר שהוא רוצה או מאמין בו. כלומר, ככל שאדם מסוגל בקלילות ובמהירות להביא היפוכים, היפוכי - היפוכים, ולהראות מדוע הדבר ההפוך אפשרי והגיוני בדיוק כמו הדבר המקורי - זה סימן לכך שהוא רואה את המציאות כמשחק ואינו נאחז באופן נוקשה בשום רעיון או מחשבה.
לדוגמה, אם אדם רוצה משהו מאוד, האדם הרוחני המואר יהיה מסוגל לא רק לרצות את הדבר באופן מוחלט, אלא בו זמנית גם להחזיק בשלווה ובנינוחות את האפשרות ההפוכה לחלוטין, שבה הרצון שלו לא מתממש והוא עדיין שלם ומאושר. אליעד מדגיש שהיכולת הזו להחזיק הפכים, ללא סתירה, היא המדד האולטימטיבי לגמישות מחשבתית ואינדיקציה חזקה לכך שהאדם אכן נמצא במצב של הארה.
מדוע קשה לזהות אדם מואר לפי המעשים?
לפי אליעד כהן, קשה מאוד לזהות אדם מואר על פי מעשיו החיצוניים בלבד. זאת משום שאדם מואר באמת, צדיק אמיתי במובן של אליעד, מסוגל לשחק את המשחק של החיים בדיוק כמו אדם רגיל - עם רצונות, שאיפות, הצלחות וכישלונות. הוא יכול לחיות בצורה שנראית רגילה לחלוטין, ולכן אי אפשר לזהות אותו לפי פעולותיו או לפי חייו החיצוניים. כלפי חוץ הוא נראה כאדם רגיל לחלוטין, ולכן יש לחפש את הסימנים להארה דווקא באיכות התפיסה הפנימית שלו ובצורת החשיבה שלו.
אליעד מדגים זאת כך: "אם הצדיק היה באמת נאמן לאמת מוחלטת באופן מוחלט לחלוטין, לא היה לו בכלל קיום בעולם הפיזי. הוא לא היה יכול לפעול בכלל, כי העולם מבוסס על כך שיש רצונות ושאיפות. ולכן גם צדיק אמיתי חייב לשחק משחק כלשהו כדי לפעול בעולם, ולכם אי אפשר לדעת אם הוא באמת מואר רק לפי מה שהוא עושה."
למה היכולת להביא היפוכים מעידה על הארה?
אליעד מסביר שאם אדם אינו מסוגל להביא היפוכים, זה אומר שהוא תופס את הדברים בחיים כ"מחויבים", כלומר, כאמת אובייקטיבית שאינה ניתנת לשינוי. זה מצביע על קיבעון תפיסתי, שהוא ההפך הגמור מהארה רוחנית.
050-3331-331