... את הפוטנציאל כולו. ככל שהאדם קרוב יותר אל השורש, כך יכולת היצירתיות שלו עולה. ליצור = לגלות אפשרות נוספת אלטרנטיבה נוספת שלא ידעו אותה קודם. ככל שהאדם קרוב יותר אל השורש, כך הוא קרוב יותר אל המקור של הפוטנציאל. המהות מכילה בתוכה את כל הפוטנציאל האפשרי. המעטפת החיצונית היא אחת מהאפשרויות הגלומות במהות. מהות = אין צורה = אפשרויות = פוטנציאל = יצירתיות. ככל שיש יותר אפשרויות, כך יכולת היצירתיות עולה. הצורה של הדבר מקטינה את כמות האפשרויות שלו. מסקנה: חשיבה מופשטת מובילה ליצירתיות. ברמה המעשית: כדי לשפר את היצירה, על האדם להתקרב אל השורש שממנו הכל נוצר. להתקרב אל השורש = לנסות להבין את מהות ... החיצונית שלו. להתקרב אל השורש = להבין מדוע הדבר כפי שהוא. כל דבר שישנו באשר הוא, הוא בעצם גילום של אחת מהאפשרויות האין סופית של המציאות. כל רגע של המציאות מייצג את אחת מהאפשרויות האין סופיות שנמצאות בפוטנציאל של המציאות בכל רגע. ככל שהאדם חוקר את הדברים לעומק, כך הוא מתקרב לשורש שלהם הפנימי יותר. ככל שהאדם קרוב יותר אל השורש, כך כמות האפשרויות שלו גדלה וכך יכולת היצירתיות גדלה. ככל שהאדם מתקרב יותר אל הפנימיות של עצמו = מבין את עצמו יותר, כך גדלה כמות האפשרויות שלו להרגיש טוב ביותר מצבים. ככל שהאדם המדע מתקרב יותר אל הפנימיות של המציאות = מבין את השכל היגיון של המציאות, כך הוא מתקרב יותר אל הפוטנציאל של המציאות = כמות אפשרויות גדולה = יצירתיות. ...

... שאינה מורכבת וממילא אין צורך שמישהו אחר ירכיב אותה וכולי. אך יש לזכור כי קיימות מספר אפשרויות נוספות: 1 - לכל מורכב יש מרכיב אחר עד אין סוף. 2 - לא לכל מורכב יש מרכיב, אלא יתכן כי דבר הורכב מעצמו ללא מרכיב כלשהו. (הערה: אנחנו מדלגים כאן על ... לא היה צריך להרכיב אותה על ידי מישהו). ועכשיו נוכיח מדוע על כורחך לומר כי אחת מ 2 האפשרויות הנל נכונות בהכרח, ומדוע אי אפשר לומר כי יש מרכיב ראשון דהיינו, אלוהים. זא נוכיח כי אין אפשרות שיהיה מרכיב ראשון שאינו מורכב וכולי כנל, אלא על כורחך ... שהן: 1 - אלוהים ללא פעולה. 2 - אלוהים + פעולה כלשהי. וברגע שאנחנו אומרים שקיימת 2 אפשרויות שונות של אלוהים ללא פעולה ואלוהים + פעולה כלשהי, הרי שמיד נשאל את השאלה: מי הרכיב את המצב של אלוהים + פעולה?! כי אלוהים + פעולה אלוהים + עולם ... של בריאה וכולי, אכ מי הכריח את המצב שקדם לפעולה של בריאת העולם? כי מאחר שיש לפחות 2 אפשרויות שונות לאלוהים עם או בלי עולם, אז מי הכריח את המצב של לפני בריאת העולם שיהיה כפי מה שהוא. זא השאלה היא לא רק מי הרכיב את הפעולה של הבריאה לאלוהים, ... ללא אלוהים לא לכל מורכב יש מרכיב. 3 - העולם קיים מאז ומעולם. ונוסיף, כל אחת מ 3 האפשרויות הנל אינה שוללת את קיומו של אלוהים, אלא היא שוללת את יחוס הפעולה של בריאת העולם לאלוהים כנל, כי זה כבר הופך אותו למורכב וכולי. תוספת חשובה: נא לשים לב ...

... של המציאות. המהות האחת של המציאות מכילה בתוכה את כל הדברים כולם כדבר אחד. אם נתבונן נראה, כי כמות האפשרויות כיצד יראו המקום והזמן היא אין סופית. קיימות אין סוף אפשרויות בכל רגע ורגע כיצד יראה היקום וכל מה שבתוכו. למרות שלאדם זה נראה ברור מאליו שהכל כפי מה שהוא, הרי שבאמת בכל רגע ורגע קיימת אין סוף אפשרויות שונות כיצד יראה היקום, וזה עוד בלי להזכיר את זה שהמציאות גם צריכה להוות בכל רגע את מה שקיים. כך שלא רק שהמציאות בכל רגע מהווה את כל מה שקיים, היא גם מהווה את מה שקיים באפשרות אחת מבין אין סוף אפשרויות שונות. עכשיו, אם ניקח את כל האפשרויות השונות כולן של כיצד המציאות יכולה להיות, ונדחס את כולן לתוך נקודה אחת קטנה של רגע אחד ומקום אחד, גם זה עצמו עדיין לא באמת ימחיש את מהותה ...

... ונכונה? והתשובה היא כי שימוש נכון בדמיון מודרך, מאפשר לאדם להשיג את המטרות שלו בצורה הרבה יותר יעילה. לדוגמה, נניח שיש לך איזו מטרה להשיג, ויש לך מספר אפשרויות כדי להשיג את המטרה שלך, וברצונך לדעת באיזו אפשרות כדאי לך לבחור. כאן לדוגמה, הדמיון של האדם מאפשר לו, לדמיין את עצמו בוחר בכל אחת ואחת מהאפשרויות , ומנסה להשיג באמצעותה את המטרה. ואז, על ידי זה יכול האדם לנסות להבין, איזו אפשרות יעילה יותר. הדמיון מאפשר לאדם לקצר תהליכים, ולדעת מראש, שאם הוא ילך בדרך כלשהי, הרי ... היה מיותר, אלא באפשרותו של האדם לדמיין מראש את עצמו מבצע את העניין, ומראש לדעת עד כמה אכן כדאי ליישם את הדבר בפועל, ועד כמה הדבר הזה אולי מיותר, ואולי יש אפשרויות אחרות יעילות יותר. ואיך מבצעים דמיון מודרך? תשובה: כאשר האדם מתרגל להשתמש בדמיון שלו בצורה מסודרת, על ידי זה הוא יכול להשתמש בדמיון המודרך שלו, בכל זמן נתון בלי הרבה ... לתרגל את העניין הזה של הדמיון המודרך, בצורה הבאה: קח לך לדוגמה מטרה כלשהי שיש לך בחייך, בין אם זו מטרה גדולה ובין אם זו מטרה ממש קטנה. ועכשיו, יש כאן מספר אפשרויות של דמיון מודרך, כפי שמיד נבאר. אפשרות ראשונה. דמיין את עצמך מגיע אל המטרה הזאת, בלי להתמקד באיך הגעת אליה. תתמקד רק בכך שהגעת אליה. עכשיו תנסה לדמיין בצורה מפורטת את ...

... גם וגם. אלא, שעל כל אחת מהאפשרויות הנל, תמיד נוכל לשאול מה הסיבה לכך שהמציאות היא דווקא כך ולא אחרת. כי אם לדוגמה נאמר שהכל יש לו סיבה, אז נוכל לשאול למה להכל יש סיבה. ואם לחלק כלשהו אין סיבה, אז נוכל ... כי מצד האמת אין כאן 3 אפשרויות אלא רק שתי אפשרויות . כי לא יכול להיות שלחלק מהדברים במציאות יש סיבה ולחלק מהדברים במציאות אין סיבה. כי אם כן, אז נשאל, האם יש סיבה לכך שלחלק יש ולחלק אין. ואם כן, אז ממילא להכל יש סיבה. ... שבכל מקרה יש בסוף רק שתי אפשרויות, או שלהכל יש סיבה או שלהכל אין סיבה. ומי שרוצה לגלות את האמת, עליו להתבונן היטב על שורש ההבדל שבין סיבה לבין אקראיות והעדר סיבה. ועל האדם לנסות להבין, האם ההבדל קיים ...

... של אותו אדם הוא שבחר את הפעולה הזו. מכאן עולה שאלה מהותית: מה גרם לאדם לרצות את מה שהוא רוצה? אליעד מציע שתי אפשרויות מרכזיות לגבי השאלה הזאת. אפשרות ראשונה היא שהכל מתרחש באקראיות ... ברמה העליונה הזו אין משמעות להבדלים בין מושגים כמו סיבה, רצון, בחירה או אקראיות. ברמה זו, כל המושגים הם אפשרויות בלבד, ואף אחת מהם אינה מחויבת. במקום זאת, קיימת אמת אחת כללית ... הבחירה כחלק ממערכת כללית יותר? לסיום, אליעד מציע כי כל המושגים של בחירה, חוסר בחירה, סיבה ורצון, הם בעצם רק אפשרויות בהן אנחנו בוחרים להגדיר את הדברים. כל הבחירות וההגדרות יכולות ...

... בין סיבה לאין סיבה, או בין מתוכנן לאקראי. לכן, הדרך להבין את התשובה לשאלות היא להעמיק לתוך השאלה עצמה. כאשר אדם שואל מי ברא את העולם?, הוא מניח מראש שקיימות אפשרויות כמו העולם נברא או העולם תמיד היה קיים. אבל אם האדם יחקור את המושגים עולם, בריאה, זמן, וישות, הוא יגיע למצב שבו כל אפשרות היא פרדוקסלית וניתן להוכיח את כל צדדיה. ככל ... יגלה שהשאלה מבוססת על פרדוקס של יכולת להוכיח דבר והיפוכו, וזו בעצם המהות האמיתית של השאלה. כשהוא יבין את הפרדוקס הזה, הוא יגלה שהתשובה היא שאין הבדל בין האפשרויות , ולכן אין באמת שאלה. האם יש סיבה או שהכל אקראי? בשאלה האם לעולם יש סיבה או שהוא נוצר באופן אקראי, ההסבר של אליעד כהן מוביל לאותו רעיון. כאשר אדם חוקר את מושג הסיבה ... השאלה האם יש סיבה או אין סיבה, הוא יגלה שלמעשה אין הבדל בין יש סיבה לאין סיבה. ההבנה העמוקה היא שלומר יש סיבה או אין סיבה זה למעשה אותו הדבר. כאשר אדם יבין שהאפשרויות האלו זהות, הוא לא יוכל להמשיך להחזיק בשאלה. מה המשמעות של תכנון מול אקראיות? כשאדם שואל אם העולם מתוכנן או לא מתוכנן, אליעד מסביר לו לחקור את המשמעות של המושגים ... יישות. מה זה זמן? השאלה הזו קשורה לזמן היא תלויה בקיומו של זמן. מי שיעמיק, הבנת שורש השאלה היא התשובה. אם תחקור את השאלה, קודם כל נגיד מי ברא את העולם? יש אפשרויות. תשאל האם העולם נברא או תמיד היה קיים. בשכל אפשר להוכיח שני דברים הפוכים אינסוף טיעונים לכאן ואינסוף טיעונים לכאן. וזה בעצם שאלה הרבה יותר קשה, מי ברא את עולם, הוא ... שהוא יבין את השורש של השאלה. ואז אתה מגיע לפרדוקס שאתה יכול להוכיח את כל הצדדים, כאשר אני יכול לחשוב על תכנון וחוסר תכנון ואז הוא שואל כי הוא חושב שיש שתי אפשרויות ואדם חווה שיש הבדל בין לפני לאחרי, האם העולם מתוכנן? תנסה להבין מה זה תכנון, מה זה אקראי. כשתבין ששניהם אחד, תבין שאין שאלה. המהות של השאלה זוהי מהותה של הנפרדות. ...

... האפשרות האמיתית, בסופו של דבר, היא שאין באמת הבדל בין האפשרויות השונות. האמת היא שאין באמת מספר אפשרויות, אלא הכל אחד. לפי אליעד כהן, מי שממשיך לחפש אפשרות אחת מוחלטת בין כמה אפשרויות שונות, ימשיך לסבול ולהתלבט. אבל מי שרוצה לדעת מה האמת האמיתית יגלה שהאפשרויות השונות הן רק ביטוי של אותה אפשרות אחת. הוא ממליץ לקחת כל אפשרות לקצה שלה ולהבין שבסופו של דבר שני ההפכים הם אחד. מה הקשר בין סיבה לתוצאה ואיך ... היא שהסיבה נמצאת בתוך הדבר עצמו. בשני המקרים, שתי האפשרויות המנוגדות מובילות למסקנה אחת זהה: הכל הוא אחד. למה בכל התלבטות אמיתית אין באמת הבדל בין האפשרויות? אליעד כהן מסביר שאדם מתלבט משום שהוא אינו רואה בבהירות שלמעשה כל האפשרויות מובילות לאותה תוצאה פנימית. הוא נותן דוגמה לאדם שמתלבט מה לעשות, ואומר שאם האדם אינו מאושר בפנימיותו, הוא יסבול בשני המקרים שיבחר בהם. לעומת זאת, אם הוא מאושר באמת מבפנים, בשתי האפשרויות הוא יישאר מאושר. לכן ההתלבטות בין אפשרויות שונות נובעת משכל מצומצם, אשר רואה דברים כהפוכים, למרות שהם באמת אחד. איך אהבה ושנאה הן בעצם אחד? אליעד כהן מסביר גם את הנושא של אהבה ...

... שיש בכתם דיו אינסוף משמעויות נסתרות שהשכל האנושי פשוט לא מסוגל לקלוט. כלומר, מה שנראה לנו אקראי, יכול להיות מתוחכם אפילו יותר מספר שנכתב בכוונה תחילה. האם אינסוף אפשרויות מייצרות בהכרח סדר? אליעד מסביר נקודה פילוסופית חשובה: במרחב אינסופי של מקום וזמן, בהכרח כל האפשרויות וכל הצירופים האפשריים יקרו. הוא מדגים זאת דרך זריקת קובייה או רצף מספרים: אם יש אינסוף אפשרויות ואינסוף הזדמנויות, אז בהכרח ייווצרו רצפים מסודרים לגמרי, כמו המספרים מאחד עד מאה ברצף. לכן, העולם שלנו - עם כל החוקיות והסדר שלו - יכול להיות פשוט תוצאה מקרית לחלוטין של אינסוף אפשרויות ואינסוף זמן. זה אומר שאין שום הכרח לוגי לקיומו של מסדר, אלא רק תחושה אינטואיטיבית וסובייקטיבית של האדם. האם קיום אי - סדר מוכיח שאין מסדר? אליעד הופך את הטיעון ...

... גורם לו לפעול כדי להשיג אוכל. אם לא היה לו את החיסרון, לא היה לו שום דחף לפעול. איך עובדת מערכת השיקולים שמאחורי קבלת החלטות? כאשר אדם מתלבט בין כמה אפשרויות, הוא תמיד יעדיף את האפשרות שתביא לו יותר תועלת או שתמלא לו את החיסרון בצורה טובה יותר. למשל, אם האדם צריך ... שכאשר אדם שואל מי אני? או מה אני באמת רוצה? ואינו מוצא תשובה, גם זה סוג של תשובה. עצם האי - מציאה מסמנת שכל תשובה רגילה אינה מדויקת. כך הולכים ומוחקים אפשרויות, עד שיום אחד נחשפת התובנה המקורית של האחדות. רבי נחמן אמר: אם היית יודע את כל מה שזה לא, היית יודע מה זה כן. ... רוצה, זה בגלל שיש לך שכל. אם לא היה לך בכלל שכל, לא היית אומרת זה טוב וזה רע, אין הפרדות. שאלה: איך עושים את זה? אליעד: על ידי שימוש בשכל. יש לך שתי אפשרויות האחת לא להשתמש בשכל עד הסוף, ואפשרות שנייה להשתמש בשכל עד הסוף. מה את מעדיפה? שאלה: לא להשתמש בשכל. אליעד: אז ...