... להתגרש או להתפטר, ועד פעולות קטנות מאוד כמו להחזיק כוס, לקום מכיסא או לחתוך ירקות. בכל אחת מהפעולות האלו יש אפשרויות שונות איך לבצע אותן, ובפועל האדם בוחר בדרך מסוימת ... הוא פשוט פועל מתוך אוטומט ואומר לעצמו: מה זה משנה?. הבעיה היא שברגע שהאדם אומר זה לא משנה, הוא מפסיק לחקור את האפשרויות ולא חושב באופן מודע ועמוק. הוא בעצם מתרגל לחשיבה שטחית ... איך הדרך הכי יעילה לקום מהכיסא? איך הדרך הכי נוחה? הכי בטוחה? הכי מהירה?, הוא יתחיל להפעיל את השכל ולחקור את האפשרויות. עצם החקירה הזו מחדדת את המוח שלו והופכת אותו ליותר חכם ... להרגל. בכל פעולה קטנה, יש לשאול: אולי זה כן משנה?. כאשר האדם עושה זאת באופן קבוע, הוא מתרגל חקירה מעמיקה של אפשרויות ומפתח את ההיגיון, היצירתיות והיכולת האנליטית שלו. כך הוא ... או להישאר בעבודה, אך ישנן גם דילמות קטנות. למעשה, כל פעולה, אפילו הפעולה הפשוטה ביותר כמו החזקת כוס מים, כוללת אפשרויות בחירה. איך להחזיק את הכוס? באיזו תנוחה להרים אותה? איך להניח אותה חזרה? בכל רגע נתון יש לנו אפשרויות שונות, אך פעמים רבות המוח מקצר את הדרך ואומר: זה לא ... ממהר לומר לא משנה מבלי לבדוק אם זה באמת נכון, הוא מרגיל את עצמו לחשיבה שטחית ולא מודעת. אדם כזה מפסיק לבדוק אפשרויות, מפסיק לחשוב לעומק ומונע מעצמו הזדמנות לשפר את חייו. אם ... זאת, הוא למעשה מחמיץ הזדמנות להיות יעיל יותר, חכם יותר ומודע יותר לפעולותיו. איך לפתח חוכמה? חקירה מתמדת של האפשרויות במקום למהר ולקבוע שדבר מסוים לא משנה, יש לעצור ולשאול: ... עדיף להחזיק סכין בעת חיתוך עגבנייה? האם יש דרך טובה יותר ללחוץ על דוושת הגז בעת נהיגה? כל פעולה מורכבת ממספר אפשרויות, ואם לא חוקרים את כולן, לא ניתן לדעת איזו מהן הכי טובה. ... שלו והופך לחכם יותר. המשמעות של זה משנה מול זה לא משנה כאשר אומרים לא משנה, המשמעות היא שלא רואים הבדל בין שתי אפשרויות. אולם, ברוב המקרים כן יש הבדל. אם יש דרך טובה יותר לבצע ... מאחר שהוא לא הצליח להכריע, הוא נותר במקומו ולבסוף מת מרעב וצמא. מוסר ההשכל הוא שבמקרים מסוימים, אם באמת שתי האפשרויות זהות לחלוטין, אפשר פשוט לבחור אחת מהן באופן אקראי ולהתקדם. אך אם אינך בטוח שהן זהות, עליך לבדוק ולוודא. הקשר בין חקירה לחוכמה כאשר אדם מתרגל חקירה מתמדת של אפשרויות, הוא נהיה חכם יותר משני היבטים: 1. הוא לומד דרכים טובות ... או מייגע. עם זאת, ניתן להתחיל בצורה הדרגתית: להקדיש חמש דקות ביום לשאלה מה הדרך הטובה ביותר לעשות משהו? לבדוק אפשרויות שונות בפעולות יומיומיות כמו הליכה, נהיגה, שימוש ...

... ניצב בתחילה בפני אפשרויות רבות ומבלבלות. ככל שהוא מתקדם בתהליך ומתקרב לשורש של הדברים, האפשרויות מתחילות להצטמצם. בנקודה המכרעת הוא נשאר עם שתי אפשרויות. בתוכנית אל תפיל את המיליון יש תמיד תשובה אחת ... האדם מגלה ששתי האפשרויות לכאורה נכונות ושתיהן גם לא נכונות בו זמנית. ... לשורש השכל, כמות האפשרויות המובילות לתשובות מצטמצמת, ולפעמים ישנן שתי תשובות ... שואלים שאלה ו 4 אפשרויות לכל שאלה, כאשר אתה יכול לפצל את הכסף על האפשרויות, וככל שהמשחק מתקדם הקושי עולה ומצמצמים לך את האפשרויות, ולכן הלחץ שלך יותר עולה ואתה צריך, הרעיון שבסופו ... עכשיו יש לו שתי אפשרויות, הוא חייב לשים את כל הכסף או כאן או כאן, אין ... עצמו, אז יש הרבה אפשרויות, ומנסה להבין, זה נכון, זה נכון וזה נכון מתבלבל, ... של השכל, ככה כמות האפשרויות מתחילה להצטמצם לו, עד שמגיע למצב שיש לו שתי אפשרויות, אבל באל תפיל את המיליון אחת מהאפשרויות נכונה לפחות, ובמציאות האדם מגיע בסוף לשתי אפשרויות ששתיהן לא נכונות, זא, לדוגמה האדם שואל האם יש סיבה ... והוא מגיע לשתי אפשרויות, הוא מגיע לתשובה שיש סיבה ותשובה שאין סיבה, ...

... של המציאות שלנו הוא סופי, וכי הוא מוגבל לחוקי הפיזיקה וחוקי הטבע וכיוב. והם שוכחים, שגם כל חוקי הפיזיקה, הם רק אפשרות אחת מיני אין סוף אפשרויות אחרות. והם גם שוכחים, שאין שום חוקי טבע אמיתיים באמת. כי כל חוקי הטבע, הם רק תיאור של התצפיות של בני האדם במקום וזמן מוגבלים. אך החוקים עצמם לא קיימים כלל. ואין שום חוק שאומר, ... מחדש. (ויש גם יתרון להיות זקן, שאז יש יציבות. וזה נובע רק מהשכל של האחדות, ששם שום דבר לא משתנה לעולם). ובכל נקודה של מקום וזמן, יש בה אין סוף אפשרויות אפשריות, כיצד אותה נקודת מקום וזמן תיראה. ומאחר שמרחב המקום שלנו הוא אין סופי, ומאחר שמרחב הזמן שלנו הוא אין סופי, ומאחר שמרחב האפשרויות והצורות השונות של המציאות גם הוא אין סופי, הרי שזה אומר שאנחנו כאן, לא יותר מאשר אפשרות אחת, מיני אין סוף אפשרויות נוספות, שפרושות על פני כל מרחב המקום והזמן. ומסתבר לומר, שבתוך מקום אין סופי וזמן אין סופי ואין סוף אפשרויות, כנראה שיש בהם את כל האפשרויות כולן. וממילא זה אומר, שאך הגיוני הוא הדבר, שיש חיים בעוד כוכבי לכת אחרים. משום שאין שום סיבה, שבתוך מקום וזמן אין סופיים ואפשרויות אין סופיות, אין שום סיבה לחשוב, שיהיו חיים רק כאן בכדור הארץ הקטן שלנו, במקום ובזמן הזה. כי אנחנו לא יותר מאשר רק צורה אפשרית וכולי. ואעפכ ניתן אולי לומר, שאולי רק ברמת הפוטנציאל של המציאות יש אין סוף אפשרויות, אך בפועל יש רק אפשרות אחת בלבד. ולא זו אף זו, אלא שמצד הפוטנציאל של המציאות שלנו, באמת יש אפשרות אחת, שאומרת, שיהיו חיים רק בכדור הארץ שלנו. ואכ, אולי למרות שברמת הפוטנציאל, יש אין סוף אפשרויות, אולי בפועל במקרה, יש רק את האפשרות שיש חיים, רק כאן בכדור הארץ? וכאן נכנס לתמונה העניין של היקומים המקבילים. והוא, כי מנקודת מבט ראשונה, העניין נשמע מופרך. כי על מה ולמה שיהיו ... אחר. וכאשר האדם מבין את מהות הזמן והמקום שלנו, ואת עניין האחדות של המציאות, אז הוא מבין שיש אין סוף יקומים שמקבילים ליקום שלנו, שיש בהם את כל האפשרויות האפשריות. כי כל זמן שהאדם הוא טועה, והוא מבדיל בין הפוטנציאל לבין הביטוי שלו, וכל שכן כאשר האדם הוא טועה, שהוא בכלל לא מודע לפוטנציאל, אלא רק לביטוי שלו, אז האדם באמת נופל ... הוא, כי מנקודת המבט של האחדות שלפני המקום והזמן שלנו, צורת המציאות שלנו, לא קיימת יותר מאשר כל צורת מציאות אחרת. כי מצד האחדות של המציאות, כל האפשרויות כולן קיימות בו זמנית, אפילו ללא הפרדה שלהן, גם לא ברמת הפוטנציאל של ההפרדה. כי גם פוטנציאל ההפרדה, גם הוא נפרדות. ובשורש, הכל אחד ממש, ללא שום הפרדה, אפילו לא ברמת הפוטנציאל. ובתוך האחדות של המציאות, שם כל האפשרויות קיימות כל הזמן ובכל מקום. כי שם, שום אפשרות לא קיימת, יותר מאשר אפשרות אחרת, כי שם הכל אחד ממש. ושם, כל מרחב המקום כולו וכל ציר הזמן כולו, מאוחדים ומחוברים לישות אחת ממש. ... והוא מבין גם, שמצד האחדות של המציאות, היש והאין הם אחד, והוא לא יותר קיים מאשר לא קיים וכולי, וכאשר האדם מבין שמצד האחדות של המציאות, כמות האפשרויות היא ככ גדולה והיא ככ שווה, עד שכל האפשרויות לא נפרדות זו מזו, אפילו לא ברמת הפוטנציאל שלהן, אז האדם מבין, שאכן יש עוד אין סוף יקומים מקבילים, כי הכל קיים בו זמנית תמיד. והעניין הוא, כי כל האפשרויות כולן קיימות כל הזמן ובכל מקום וכולי. והתודעה של האדם, אם היא הייתה חווה יותר מאשר אפשרות אחת בו זמנית, היא לא הייתה קיימת כלל. כי התודעה של האדם לא יכולה להיות בשני יקומים ... של התודעה, הוא צמצום. והתודעה של האדם חווה בכל פעם, צמצום וצורה אחרת של המציאות. והקיום של האדם, הוא לא יותר מאשר אפשרות אחת, מיני אין סוף אפשרויות, שכבר קיימות כרגע בכל מקום ובכל זמן תמיד. וכאשר האדם רוצה להשיג איזה דבר, עליו להבין שהוא בעצם רוצה שהתודעה שלו תחווה אפשרות אחרת של המציאות. וכל האפשרויות כבר קיימות כל הזמן. ולכן שום דבר לא באמת משתנה אף פעם. כי כל המצבים כולם, קיימים כל הזמן ובכל מקום. והאדם רק נדמה לו שיש שינוי, מחמת שהוא חווה מקום וזמן מוגבלים. וכאשר ... השינויים שהאדם חווה, הם רק בגלל שהאדם לא חווה את היקומים המקבילים. כי אם האדם היה רואה בעיני שכלו, את כל היקומים המקבילים שקיימים עם אין סוף אפשרויות, הוא לא היה יכול להגדיר שום צורה כלל, בשום מקום וזמן, והוא לא היה חווה שום שינוי כלל. כי כל האפשרויות כולן, קיימות כל הזמן. והאדם נמצא דווקא ביקום הזה ולא ביקום אחר, משום שבאמת הוא נמצא גם ביקום אחר וגם בכל שאר היקומים בכל מצבי התודעה האפשריים כל הזמן. ולכן, לא שייך לשאול ... חיים אחרות, שקיימות ברגע הזה ממש. ומי שרוצה לדעת, מה קורה כרגע ביקומים מקבילים ובמקומות אחרים ביקום שלנו, פשוט שיפעיל את הדמיון שלו, ויחשוב על כל האפשרויות האפשריות, שהן כולן קיימות כל הזמן, ושחלק קטן מהן, בא לידי ביטוי בעולם של הסרטים המצוירים והמדע הבדיוני ושאר כיוב. כי כל האפשרויות, קיימות בו זמנית בכל רגע ובכל מקום, כי הכל אחד תמיד. ...

... כשלקוח אומר זה יקר לי? במהלך ההדרכה, נדרש להבין את המהות של ההתנגדות של לקוח כאשר הוא אומר זה יקר לי. ההתנגדות הזו עשויה להסתיר מספר אפשרויות שיכולות לשמש כמפתח להבין את עמדת הלקוח ולסייע למכור את המוצר או השירות בצורה יעילה יותר. כאשר לקוח אומר זה יקר לי, יש להניח שמדובר בעיקר בהיבט הכספי. יש כמה אפשרויות לכך: הלקוח לא מעוניין לרכוש את המוצר בכלל. הלקוח רואה יותר חסרונות מיתרונות במוצר או בשירות. הלקוח לא בטוח שהתועלת שתצא לו מהמוצר שווה את ... עכשיו הנושא הוא כזה נגיד אתה בא למכור למישהו משהו והוא אומר לך זה יקר לי, מה הפירוש ומה העובדה כשמישהו אומר זה יקר לי למה הוא מתכוון מה האפשרויות. עכשיו למה זה משנה מה הפירוש כי אתה רוצה עכשיו איך קוראים לזה רוצה בעצם למכור לו אז אתה רוצה לדעת איך להתמודד, עכשיו אני מניח שכולם פה ... שהוא לא רוצה לקנות וזה שהוא אמר זה יקר לי זה רק פירוש כי אולי זה תירוץ והוא לא מתכוון לזה. בסדר אז בהנחה שהוא מתכוון יקר לי בקטע הכספי מה האפשרויות, השאלה שלי מה שאני חותר זה כשמישהו אומר יקר לי מה האפשרויות שמסתתרות מאחורי ה - יקר לי ואני גם אתן דוגמה נגיד שהוא אומר יקר לי והוא בכלל מתכוון להגיד משהו אחר סבבה אבל אם נגיד הוא אומר תקשיב זה יקר ... קונה ב12 שקלים לא קונה זאת אומרת מחויב, הוא אומר לך אני רוצה לקנות את זה אבל בעשרה שקלים לא ב12 שקלים זאת אומרת שהוא בעצם אומר שיקר לו מה האפשרויות שיש מאחורי ה - יקר לי הזה מה אתה אומר? ש: אם הוא אומר יקר לי ואני לא קונה זה סימן שהוא רואה יותר חסרונות מיתרונות. אליעד: אתה שמעת מה אני ... אם הוא אומר לא אני רוצה לקנות רק שיהיה יותר זול. ש: אוקי הוא אומר אני רוצה שיהיה פחות חסרונות מבחינתי. אליעד: נכון אבל מה יש עוד איזה שתי אפשרויות יש מאחורי ה - היקר לי, הוא אמר יקר לי יש שתי אפשרויות מאחורי שהוא אמר יקר לי. ש: יקר לי אומר המחיר גבוהה ביחס לתועלת כלומר, שהחסרונות גבוהים מהיתרונות ואני יכול בכסף לעשות אולי משהו אחר. ... יש לזה כמה משמעויות. ש: יקר לי זה אומר ככה אין באפשרותו לקנות בכלל. אליעד: לא יש לו את הכסף בכיס. ש: אוקי אם יש לו ויקר לי זה אומר שיש לו אלטרנטיבות יותר טובות. אליעד: אני אמרתי שיש שתי אפשרויות למה מתכוון מאחורי יקר לי. מה אתה אומר? ש: אני אומר יכול להיות שצריך לשאול אותו מה זה יקר לך יכול להיות שיש לו עשרה שקלים בכיס. אליעד: לא ... המוצר יהיה יותר טוב אז הוא יקנה גם ב - 12. אליעד: אז כשהוא אמר יקר לי למה הוא התכוון? ש: שהוא לא ממש רוצה את המוצר. אליעד: לא יודע מה שתי האפשרויות שכשהבן אדם אומר יקר לי למה הוא מתכוון שתי אפשרויות. ש: אני רוצה להרוויח יותר. אליעד: או אני רוצה להפסיד פחות כן זה ההפך של זה. ש: כן אני להיכנס איתך למשא ומתן זה גם פירוש. אליעד: לא בהנחה ... קודם כל נכון? אליעד: הראשון נכון בשני הפירושים כי אם הוא אמר זה יקר אז זה אומר שהוא התכוון להגיד שאני שווה לי רק עשרה שקלים. ש: לא מהאפשרויות שאתה התכוונת הראשון נכון? אליעד: הראשון לא נכון כאילו הוא נכון אבל לא אחד מהפירושים כי הוא נכון בשני המצבים, אני צריך משתי אפשרויות שונות. הוא הצביע קודם הלאה. ש: אם הוא ראה את אותו מוצר במקום אחר בעשרה שקלים אז הוא רוצה לקנות את זה בעשרה שקלים. אליעד: אוקי אז ... הוא אמר יקר לי זה אומר שהוא חושב שאם הוא יקנה זה לא יהיה יותר טוב מרע או שאם הוא יקנה יהיה יותר רע מטוב. טוב בפשוט התשובה היא פשוטה יש שתי אפשרויות למה הבן אדם אומר יקר לי אפשרות אחת כשהוא אומר יקר לי כי הוא חושב שאת אותו מוצר בדיוק הוא יכול לקנות במקום אחר ביותר זול, אפשרות שנייה ... שקופצים ומדיינים קודם כל בא נבין מה העניין האם הוא לא מבין את התועלת האם התועלת לא מספיק גדולה עבורו או שהעלות גדולה עבורו כי הוא חושב שיש אלטרנטיבה כי הוא חושב ככה כי הוא חושב ככה, מה שניסיתי לחדד פה זה שכשמישהו אומר אני לא רוצה משהו לא תמיד בהנחה שיש לו את היכולת וכו לפעמים זה נובע ...

... בחירה מתוך שלמות האם בחירה חופשית באמת טובה לך? אליעד כהן מסביר שהנושא של בחירה חופשית הוא מורכב. כשלאדם יש אפשרויות רבות לבחירה, זה יכול להיות ... אחד, זה טוב שיש אפשרות בחירה מכיוון שהאדם מרגיש חופש, יכולות מגוונות, ותחושת שליטה על המציאות. מצד שני, הרבה אפשרויות בחירה גורמות לתחושה של חוסר סיפוק, כי בכל אפשרות יש גם חסרונות, וכאשר יש יותר אפשרויות, כך מתחדדים ההבדלים והחסרונות בולטים יותר. למה כשיש לך יותר אפשרויות אתה יותר סובל? ככל שהאפשרויות רבות ומגוונות יותר, כך ... החמצה של היתרונות של החולצות האחרות. יוצא מכך שאף בחירה אינה מושלמת, מה שגורם לתסכול פנימי. ככל שיש יותר אפשרויות עם יתרונות וחסרונות שונים, ... לא משנה מה ייבחר - הוא ייראה שלם לחלוטין. ההחלטה במצב כזה נעשית מתוך תחושת שלמות ולא מתוך התפשרות. מדוע הרבה אפשרויות הן לא תמיד יותר טוב? אליעד ... למשל, כשיש לאדם יותר כסף, הוא חושב שיש לו יותר בחירה, והוא יכול לבחור בכל דבר שהוא רוצה. אבל למעשה, כמות האפשרויות הזאת רק מחדדת את החיסרון ... שבו הבחירה החופשית הופכת לדבר חיובי בלבד ולא מלווה ברגשות שליליים. הוא חווה שלמות פנימית אמיתית, לא בגלל האפשרויות עצמן, אלא בגלל הדרך שבה הוא ... בחירה בין חסרונות בחירה חופשית - טוב או רע? איך לבחור בלי להתחרט? מה זה FOMO ואיך להתגבר עליו? האם יותר אפשרויות הופכות אותך ליותר מאושר? ...

... רע? האם טוב להחליט? האם רע להחליט? למה קשה לקבל החלטה? מתי קשה לקבל החלטה? מהי החלטה? החלטה וצמצום, צמצום זה טוב או רע למה קשה לנו לקבל החלטות? קבלת החלטה משמעותה צמצום אפשרויות. לפי אליעד כהן, כאשר האדם מחליט, הוא בעצם מוציא דבר מסוים מכוח אל הפועל, ומוותר על שאר האפשרויות. לדוגמה, אדם שמתלבט אם לאכול או לא לאכול, לפני ההחלטה הוא מחזיק בשתי אפשרויות פתוחות: האפשרות לאכול והאפשרות לא לאכול. ברגע שהוא מחליט, הוא מבטל את האפשרות השנייה ובכך מצמצם את הפוטנציאל שהיה לו קודם לכן. לפי אליעד, ההחלטה מהווה אקט של צמצום. האם החלטה עושה לנו טוב או רע? ההחלטה עצמה אינה בהכרח טובה או רעה, אלא יש לה יתרונות וחסרונות. מצד אחד, כאשר יש ספקות ואפשרויות פתוחות, האדם יכול ליהנות מהפנטזיה, מהאפשרויות הרבות ומהפוטנציאל הלא - מוגבל. לדוגמה, אדם ללא זוגיות יכול לדמיין בכל יום סוג אחר של זוגיות, וכך ליהנות מכל הפנטזיות האפשריות. ... בין רכבים שונים, נמצא במצב של חוסר סיפוק. ברגע שהוא מקבל החלטה וקונה רכב, איכות חייו משתפרת משמעותית, כיוון שכעת הוא נהנה מהרכב בפועל. אך גם כאן הוא מפסיד את ההנאה מהאפשרויות שהוא ויתר עליהן. מה קורה לנו כשיש לנו ספק? ספק הוא מצב שיש בו אפשרויות רבות פתוחות. לפי אליעד כהן, כשאדם נמצא במצב של ספק הוא למעשה חי בכמה מציאויות מקבילות בו - זמנית. הוא יכול לדמיין מספר אפשרויות, ולהפיק הנאה מהאפשרויות הרבות הללו. אך לעיתים, עצם קיום הספק דווקא גורם סבל. לדוגמה, בחירתה של סופי ממחישה מצב שבו קבלת ההחלטה היא בלתי אפשרית וכואבת, ... שהרבה אנשים מעדיפים לא להחליט כיוון שהם נהנים ממצב הספק ומהפנטזיה שהוא מאפשר. למשל, אדם שלא מחליט באיזו עבודה לעבוד, ממשיך לדמיין את עצמו עוסק בעבודות שונות, וכך נהנה מהאפשרויות המדומיינות. ברגע שהוא מחליט, הפנטזיות האלה נעלמות והוא חייב להתמודד עם המציאות והבחירה האחת שעשה. כך קורה גם כאשר אדם מתקשה להחליט בין מספר אפשרויות, כמו הזמנת אוכל במסעדה. כל עוד הוא לא החליט, הוא יכול לדמיין כל מנה שירצה. ברגע שהוא מחליט, הוא מצמצם את עצמו לאפשרות אחת בלבד. האם יש דרך מעשית להתמודד עם הקושי לקבל החלטות? אליעד מציע להיות מודעים לתועלת שאנחנו מפיקים מהספק. כאשר אדם מבין שהוא מפיק תועלת מסוימת מהספק (למשל, הנאה מפנטזיות ואפשרויות), הוא יכול לבחור בצורה מודעת אם להמשיך ליהנות מהספק או לוותר על ההנאה הזו לטובת קבלת החלטה ומימוש אפשרות אחת. המודעות הזו מאפשרת ... אם הוא מעדיף ליהנות מהאפשרות להמשיך לפנטז על כמה עבודות שונות, או לבחור עבודה אחת, לוותר על הפנטזיות, אך ליהנות ממימוש של אפשרות ספציפית במציאות. האם אפשר ליהנות מכל האפשרויות בו - זמנית? אליעד מדגיש שבמציאות, האדם מוגבל ולא יכול ליהנות מכל האפשרויות בבת אחת. למשל, אם האדם רעב וצמא מאוד, הוא לא יכול ליהנות באותו רגע גם מהאכילה וגם מהשתייה. גם אם הוא רוצה לראות שני סרטים ... תמיד אפשרות אחרת. אליעד מתאר מצב תיאורטי שבו האדם היה יכול ליהנות מכל ההנאות האפשריות בו - זמנית, אבל מכיוון שהמציאות מגבילה אותנו, אנחנו תמיד נמצאים במצב של ויתור על אפשרויות. לכן כל החלטה תמיד מלווה בתחושת אובדן של אפשרויות אחרות, ובו - זמנית מלווה בתחושת סיפוק ומימוש של אפשרות אחת בלבד. למה קשה לקבל החלטות? האם החלטה עושה טוב או רע? איך להתמודד עם ספקות? מה היתרון של לא להחליט? האם אפשר ליהנות מכל האפשרויות? ...

... הוא להבין מראש את הרצון שמנחה את הבחירה. מה גורם להתלבטות בתהליך קבלת החלטות? במהלך החיים אנחנו ניצבים בפני התלבטויות רבות - כל פעם שמתחילים לחשוב בין שתי אפשרויות שונות , התהליך כולו מבוסס על המתח בין הרצון והאפשרויות. אליעד מציין שכשיש לך התלבטות, אתה קודם כל צריך ... לנישואין. הגדרה כזו יוצרת אי - בהירות שיכולה להקשות על קבלת החלטה. מהם שלבי קבלת ההחלטה? השלב הראשון הוא להבין את הרצון בצורה ברורה. השלב השני הוא לאתר את כל האפשרויות העומדות בפניך. אחרי שברור מה אתה רוצה, עליך לדעת מהן כל האפשרויות שעומדות בפניך. לדוגמה, אם אתה מתלבט אם לצאת עם מישהו מסוים, עליך לבדוק אם ישנה אפשרות נוספת, כמו לצאת עם אדם אחר או להישאר לבד תקופה. השלב השלישי הוא להבין איך כל אחת מהאפשרויות תשפיע על מה שאתה רוצה להשיג. אם אתה רוצה זוגיות טובה, חשוב לבדוק איך כל אפשרות תסייע להשגת מטרה זו. כיצד בודקים את ההשפעה של כל אפשרות? לאחר שמובנת מטרתך והאפשרויות שלך, עליך לבדוק איך כל אפשרות משפיעה על רצונך. לדוגמה, אם המטרה שלך היא לא להיות רעב, עליך לשקול בין שתי אפשרויות: שתיית מים או שתיית מיץ פטל. אתה צריך להעריך עד כמה ... להחליט? אם עדיין קשה לקבל החלטה, אליעד מציין שזו עשויה להיות אינדיקציה לכך ששלב כלשהו בתהליך לא הושלם כראוי. יש לבדוק אם הרצון לא הוגדר בצורה מספקת או אם האפשרויות לא הובהרו כראוי. יתכן שגם לא בררת איך כל אחת מהאפשרויות תשפיע על השגת הרצון. מהו תהליך סיום קבלת ההחלטה? לסיכום, אם תרצה להגיע להחלטה נכונה, יש לעבור שלושה שלבים עיקריים: 1. הגדרת הרצון בצורה ברורה ומדויקת. 2. ברירת האפשרויות שמולן אתה ניצב. 3. בדיקת ההשפעה של כל אפשרות על השגת הרצון שלך. ההגדרה של הרצון והאפשרויות בצורה ברורה תסייע להימנע מהתלבטויות מיותרות, ותקנה ... טוב, האם אני צריך את זה או לא, האם כדאי לי או לא. אנשים מוצאים את עצמם עם המון שאלות והחלטות שהם צריכים לקבל. השאלה היא איך להחליט. כאשר המוח מתלבט בין שתי אפשרויות, בכל פעם שאתה שומע את עצמך או מישהו אחר מתלבט בין ... שאחמד א - ניגאד ייבחר או לא? רק אם זה קשור לרצון כלשהו שלך, יש לזה משמעות. כלומר, עצם ההתלבטות נוצרת בגלל שיש לך רצון, ואתה חושב שהוא יכול להיות מושפע מאחת מהאפשרויות שתבחר. לכן, אם מישהו שואל מה עדיף, ככה או ככה?, ... טובה, או שזה העיקר? כל עוד יש הגדרה מעורפלת, היא תפריע בקבלת ההחלטה. לכן צריך לפרק את ההגדרה למה שרוצים בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים. מדוע חשוב לבדוק את כלל האפשרויות? לאחר שהגדרת מה אתה רוצה, השלב הבא הוא לבדוק את כל האפשרויות. אין טעם להתלבט אם לא ברור מה האפשרויות העומדות בפניך. לדוגמה, אם אתה מתלבט האם לצאת עם ... מסוימת, ייתכן שיש אפשרות לצאת עם בחורה אחרת, ואולי בכלל להיות לבד בתקופה זו. לכן, אם מישהו אומר האם עדיף לי לעשות כך או כך?, צריך לוודא: האם אתה בטוח שאלו כל האפשרויות? אולי יש עוד אפשרות? האם אתה מכיר את ההשלכות של כל אפשרות? דוגמה נוספת היא מצב של נהיגה: קופץ ילד לכביש, אתה שואל האם עדיף לבלום? אין לזה תשובה בלי לדעת מה קורה מסביב, אילו עוד אפשרויות יש, מה הסיטואציה וכדומה. איך בודקים את ההשפעה של כל אפשרות על הרצון? אחרי שהגדרת מה אתה רוצה באופן ברור, ואחרי שברור לך מה האפשרויות שלך, יש לבדוק כיצד כל אחת מהאפשרויות עשויה להשפיע על מילוי הרצון. לדוגמה, נניח שהמטרה שלך היא לא להיות רעב, ויש לך שתי אפשרויות: לשתות מים או מיץ פטל. שאל את עצמך: עד כמה מים ... להחליט? אם אתה עדיין לא מצליח להחליט, לרוב זה אומר שצריך לחזור לאחד השלבים הקודמים ולבדוק: האם לא הגדרת מה אתה רוצה בצורה מספיק ברורה? האם לא בדקת היטב את האפשרויות הקיימות? האם לא הבהרת לעצמך איך כל אפשרות משפיעה על מילוי הרצון שלך? לפעמים הרצון מורכב, ואתה צריך לפרק אותו לכמה סעיפים, כמו במקרה של זוגיות שבה יש לך כמה תנאים. אם לא תגדיר את כל התנאים ותברר מה האפשרויות, יהיה קשה מאוד להחליט. כיצד מסכמים את תהליך קבלת ההחלטה? כדי לקבל החלטה בצורה נכונה, צריך לעבור על שלושה שלבים עיקריים: להגדיר מה אתה רוצה ולהבין את הרצון הזה בצורה שלא משתמעת לשתי פנים. לברר את כל האפשרויות הקיימות, כולל אפשרויות נוספות שאולי לא חשבת עליהן מיד. להבין איך כל אפשרות תשפיע על מילוי הרצון שלך, ולשקלל את התוצאות. כל החלטה אחרת, שנעשית בלי להבין מה בדיוק רוצים ובלי לבדוק את כל האפשרויות, תהיה חסרת משמעות. אפשר להחליט משהו על עיוור, אבל זה לא מבטיח שתהיה מרוצה מהתוצאה. בסיכומו של דבר, אם תרצה לדעת כיצד בדיוק לגלות מה אתה רוצה, או כיצד למצוא עוד אפשרויות, או כיצד לבדוק איך כל אפשרות תשפיע, גם זו שאלה בפני ...

... מימד הפוטנציאל האין סופי, מימד האפשרויות האין סופיות, אין הבדל בין יש לאין, דבר והיפוכו בו זמנית, יקומים מקבילים בו זמנית, הארה מה ההבדל בין פוטנציאל לממשי בתפיסת המציאות שלנו? התפיסה ... קורה. בכל רגע נתון קיימות אינסוף אפשרויות למה שיכול להיות, אבל מה שקורה בפועל הוא תמיד משהו אחד בלבד. לדוגמה, אם אנחנו מסתכלים על יד פתוחה, אנחנו יודעים שתיאורטית יכול היה להיות במקום ... אז אין כאן יד סגורה. מתוך אינסוף האפשרויות שהיו קיימות בפוטנציאל, התממשה רק אפשרות אחת מוגדרת וספציפית. כאשר פוטנציאל מתממש, הוא יוצר צמצום המאפשר הבחנה ברורה בין מה שיש לבין מה שאין. ... והפוטנציאל, אין הבדל ממשי בין האפשרויות השונות, כי כולן קיימות במקביל. כלומר, האדם שרואה את המציאות דרך הפוטנציאל, רואה בו זמנית את כל האפשרויות שקיימות. זוהי הפרספקטיבה של יקומים מקבילים: במקום ובזמן ספציפי קיימות אינסוף אפשרויות במקביל. במציאות הפשוטה יכול לקרות רק דבר אחד, אך במימד היקומים המקבילים, כל האפשרויות קיימות יחד, בו זמנית. האם במימד הפוטנציאל הכל באמת אפשרי? למרות שהאדם שרואה את המציאות דרך הפוטנציאל רואה אינסוף אפשרויות במקביל, גם כאן יש גבול. אפילו במימד של יקומים מקבילים, השכל האנושי אינו מסוגל לדמיין דבר והיפוכו באותו מקום ובאותו זמן. למשל, השכל לא יכול ... המציאות דרך הפוטנציאל, כלומר, מבין שכל האפשרויות קיימות במקביל. וכשהוא ממשיך מעבר לכך, לפני הפוטנציאל, הוא מגיע למצב שבו אפילו ההבחנה בין אפשרויות לא קיימת. ההארה היא התהליך שבו האדם עובר למצב שבו הכל אפשרי לחלוטין (Everything Is Possible - EIP), כלומר, הוא מתעלה מעל מגבלות השכל האנושי, ... תפיסת מציאות, שזה אומר שיש כל מיני אפשרויות איך בן אדם רואה את המציאות. אפשרות אחת, שזאת האפשרות שלנו ביום - יום, היא שהאדם מבדיל בין מה שיכול לקרות לבין מה שקורה בפועל. בתוך מה שקרה, הוא ... מקום ובכל זמן יכולות להיות אינסוף אפשרויות כל האפשרויות שיכולות להיות - נמצאות בו זמנית ברמה הראשונה של המציאות, יש אינסוף אפשרויות למה שיכול לקרות, אבל בפועל, בכל מקום ובכל זמן, מתממשת רק אפשרות אחת. אבל כאשר מסתכלים על המציאות דרך הפרספקטיבה של הפוטנציאל, בעצם בכל מקום ובכל זמן כל האפשרויות קיימות במקביל. זהו הרעיון של יקומים מקבילים. הגבולות של הפוטנציאל עם זאת, גם כאשר נמצאים ברמה של יקומים מקבילים, עדיין קיימת הבחנה בין יש ...

... במילים אחרות, שאלת איך לא נשאלת כשאדם חושב שיש לו תשובה ברורה וחד - משמעית. שאלת איך תמיד מניחה שיש יותר מאפשרות אחת או לפחות ספק לגבי מספר האפשרויות . למשל, אם אדם בטוח שהדרך היחידה להגיע מירושלים לתל אביב היא רק ברכב פרטי, הוא לא ישאל איך להגיע לתל אביב, כי מבחינתו אין מה לברר או להשוות בין אפשרויות שונות. איך לשאול את השאלה הנכונה: איך או האם? השימוש בשאלה האם מתרחש כאשר האדם עדיין בשלב שהוא כלל אינו בטוח אם המטרה שלו אפשרית. לדוגמה, אם אדם שוקל אפשרות לשבור שיא ... להיות מאושר?, הוא מניח מראש שיש יותר מדרך אחת להשיג אושר, והוא מנסה להבין איזו דרך היא המתאימה ביותר למטרה האישית שלו. לשאול איך מתוך ידיעת האפשרויות השונות כשאדם שואל איך, חשוב להבין תחילה מה בדיוק המטרה המדויקת של השואל, כיוון שברוב המקרים קיימות כמה אפשרויות שונות להשגת המטרה. לדוגמה, אדם שמעוניין להגיע מירושלים לתל אביב יכול לשאול איך להגיע לתל אביב בצורה הכי מהירה?, איך להגיע לתל אביב בצורה הכי זולה?, או איך להגיע לתל אביב בצורה הכי נוחה?. השאלה איך תמיד מגלמת בתוכה את ההבנה שיש אפשרויות שונות, ולכן יש להבהיר תחילה את נקודת המוצא - כלומר, מה בדיוק המטרה או ההעדפה של השואל. החשיבות של הבנת המטרה בשאלת איך כאשר שואלים איך, צריך להבין מראש מהי בדיוק המטרה ... ספציפית. האם כל שאלה של איך מבוססת על אותה הנחת יסוד? כל שאלה שמתחילה באיך נובעת מהנחות יסוד מסוימות: שיש אפשרות להשיג את המטרה. שלא בטוח כמה אפשרויות קיימות, או שיש יותר מאפשרות אחת. שיש צורך לבחור את האפשרות הטובה ביותר מבין כמה אפשרויות אפשריות. אם האדם השואל אינו בטוח אם קיימת אפשרות להשיג את המטרה, הוא חייב תחילה לברר זאת בשאלה של האם. במצב שבו הוא בטוח שיש אפשרות להשיג, אך אינו יודע איזו אפשרות לבחור, ... עצמו או אחרים שאלה שמתחילה במילה איך, כדאי לעצור ולבדוק: האם הוא באמת משוכנע שיש אפשרות להשיג את המטרה? האם הוא כבר יודע על אפשרות אחת או כמה אפשרויות? האם הוא שואל איך מפני שיש ספק לגבי קיומן של אפשרויות נוספות? האם הוא צריך לשאול קודם האם המטרה אפשרית בכלל? מהי המטרה המדויקת שעומדת מאחורי השאלה שלו? הבנת ההנחות האלה מאפשרת לשואל לשאול שאלות מדויקות יותר, ולמי שעונה על ... כי הוא מניח שיש לו כבר את הדרך אחת הזו. במקרים כאלה, אם אדם בטוח שיש רק דרך אחת, הוא לא שואל איך כי כבר יש לו את הפתרון. השאלה איך מניחה שהאפשרויות אינן מוגבלות לדרך אחת, אלא יש לפחות יותר מאופציה אחת להשגת המטרה. ההבדל בין איך ל - האם אם אדם לא יודע אם אפשר להשיג את המטרה או לא, הוא ישאל האם ולא איך. לדוגמה, אם אדם לא ... יתחיל בשאלה האם זה בכלל אפשרי. כל שאלה של איך מניחה קודם כל שהאפשרות קיימת, ואם יש ספק, השאלה צריכה להתחיל ב - האם. לשאול איך מתוך הבנה של האפשרויות כאשר אדם שואל איך להשיג מטרה מסוימת, הוא מניח שהוא יודע שיש יותר מדרך אחת לעשות זאת. לדוגמה, אם אדם רוצה להגיע לירושלים, הוא יכול לשאול איך להגיע בצורה הכי קצרה, הכי מהירה, או הכי נוחה. המשמעות היא שהשאלה איך היא שאלה שמכילה בתוכה את האפשרויות השונות, וצריך להבהיר קודם כל מהי המטרה או האופציה המועדפת על האדם שואל השאלה. מה המטרה שלך? כאשר שואלים איך, חשוב קודם להבין את המטרה הספציפית שמנחה את השאלה. לדוגמה, אם אדם ...

... בחירה, האם לאלוהים, שנמצא כביכול בראש השרשרת, יש בחירה? הוא מדגים את הנקודה המרכזית כך: אם לאלוהים יש בחירה, משמעות הדבר שהוא יכול היה לבחור לפעול אחרת ממה שעשה. אך מה פירוש בחירה? בחירה אמיתית משמעה שישנן לפחות שתי אפשרויות פעולה, וניתן לבחור באחת מהן מתוך רצון חופשי. אליעד מחדד נקודה זו באמצעות דוגמה: אם אלוהים ... אם אכן אלוהים כל - יכול, אזי הוא יכול היה לבחור שלא לברוא את העולם. כלומר, אם אכן הוא מסוגל היה לא לברוא אך בכל זאת ברא, עולה שאלה קריטית - למה הוא בחר לעשות זאת? האם אלוהים מחויב לרצון שלו? אליעד מסביר בפירוט שיש שתי אפשרויות : או שאלוהים יכול לפעול בניגוד לרצונו, או שהוא חייב לפעול לפי רצונו. הוא בודק לעומק כל אחת מהאפשרויות : אם אלוהים יכול לפעול נגד רצונו ובכל זאת בחר לפעול לפי רצונו, נשאלת השאלה - מדוע הוא עשה ... מה זה רצון חופשי? האם לאלוהים יש בחירה חופשית? השאלה המרכזית שעולה היא האם לאלוהים יש בחירה חופשית. אם נניח שאין לאדם בחירה חופשית, נוכל לשאול אם לאלוהים יש בחירה. אם נגיד שיש לו בחירה, פירוש הדבר שהוא מסוגל לבחור בין אפשרויות שונות, כלומר, הוא רוצה לעשות דבר מסוים ולא דבר אחר. האם אלוהים הוא כל - יכול? יש מיתוס ... יכול היה לא לברוא את העולם אז למה הוא ברא את העולם, יכול היה לא לברוא אז למה הוא ברא? ש: זה מה שהוא רצה. אליעד: יפה אוקי כי זה מה שהוא רצה, עכשיו הוא היה מוכרח לעשות את מה שהוא רצה? ש: אין לי מושג. אליעד: תחשבי יש שתי אפשרויות את יודעת אין הרבה אפשרויות יש רק שתיים, את לא צריכה אין לך פה איזה אלף אפשרויות או שהוא יכול היה או שהוא לא היה יכול נכון. ש: אם לעשות את מה שהוא רוצה כן. אליעד: יפה לא בא ...