אלוהים - חלק 3 - כל יכול / יכולת אין סופית?! טיעון: מכך שאלוהים ברא את העולם, ניתן להסיק כי אלוהים הוא כל יכול. סוף טיעון. הפרכה: אין דרך להוכיח כי אלוהים הוא כל יכול. גם אם נאמר שהוא ברא את העולם, זה עדיין לא מעיד על יכולת אין סופית. אדרבה, הגיוני יותר לומר כי אלוהים הוא אינו כל יכול, כי אילו הוא כל יכול אז מדוע הוא ברא ...

... משמעות. וזה משום, שהוא נאחז באחדות, שהיא נפרדת מהנפרדות. שהוא נאחז באחדות, שהיא שאין שום משמעות לנפרדות שלנו, ושהמשמעות האין סופית, היא נפרדת מכל הדברים כולם. ועל ידי המחשבה הזאת, האדם באמת חווה שהמשמעות נפרדת ורחוקה מכל הדברים כולם, ועל ידי זה הוא לא חווה את המשמעות שיש בכל דבר. אבל, האחדות האמיתית פירושה הוא, שהמשמעות האין סופית שנפרדת מכל דבר ומכל צורה שהיא, היא בו זמנית באחדות מוחלטת עם כל דבר שהוא. כי קודם כל האדם ... שהיא המשמעות, מנקודת המבט, שלפני כל האירועים כולם. וזו עדיין הבנת אחדות של שקר. ואחכ על האדם להבין, שהמשמעות האין סופית, והשלמות האין סופית, שהיא כמובן לא נמצאת בתוך שום צורה כלל, כי היא אין סופית והיא חסרת כל צורה, היא עצמה נמצאת באחדות מוחלטת, רק בתוך הצורות עצמן, ובתוך כל צורה וצורה בשלמות. כי קודם שהאדם מבין את האחדות האמיתית של המציאות, אז הוא לא יודע מהי המשמעות האמיתית והאין סופית של המציאות, והוא גם לא יודע ולא יכול לחוות אותה, בכל צורה של המציאות. ולו רק, משום שהצורה, היא הפך השלמות. אבל על ידי השכל שהחכם האמיתי מגלה, על ידי זה האדם רואה ומבין, שהכל אחד. כי השלמות האין סופית שנמצאת מחוץ לכל המקום והזמן, שאין בה שום צורה כלל, היא באחדות מוחלטת עם כל צורה שהיא. שכל צורה, היא שלמה באמת, למרות שהיא רק צורה מצומצמת. וזהו דבר שהוא נגד השכל, שהצורה תהיה באחדות, עם המהות האין סופית שלה. כי הצורה היא יש מקום וזמן, והמהות היא אין מקום וזמן, ואלו שני הפכים מנוגדים. ולכן המשמעות והשלמות, ... לאדם כרחוקה מכל הצורות, כי בשום צורה אין שלמות. ואעפכ החכם האמיתי מגלה לאדם, שהכל אחד ממש. כי השלמות האין סופית שמחוץ למקום ולזמן, היא באחדות עם כל אחת מהצורות שבתוך המקום והזמן, והכל אחד ממש. ועל ידי זה שהאדם ... ומיד חווה את השלמות האמיתית, שיש בכל דבר. כי הוא זוכר ומבין, שהנפרדות והאחדות, הם ישות אחת ממש, ולכן האין סוף, מחובר אל הסוף באחדות אחת. וכאשר האדם מנסה להבין את האחדות ואת המהות ואת המחויב, אז הוא עושה זאת, ... שהמהות והצורה הם אחד, והנפרדות והאחדות הם אחד בשלמות, עד שאין שום אחדות ומהות כלל, אלא הכל אחדות אחת אין סופית, למרות הנפרדות של הצורות. אבל האדם שמאמין לשכל שלו, שהיש והאין הם נפרדים, הוא לא מסוגל לראות בכל צורה, ... ולחוות אותה, בתוך הנפרדות עצמה. וכל זה, רק על ידי זה שהאדם רואה את האמת, שהכל אחד ממש. ושהאחדות האין סופית, ששם הכל אחד והכל טוב, היא באחדות מוחלטת עם כל צורה של המציאות, שזה נגד השכל האנושי, ואעפכ זה ...

... הידיעות שלו בצורה נכונה = אשליה אופטית שכלית. כיצד תתכן אשליה אופטית שכלית? מדוע שתהיה כזו? תשובה: המציאות היא אין סופית והשכל של האדם הוא סופי = השכל האנושי של האדם מוגבל להבין את המציאות האין סופית = השכל משלה את האדם בדברים מסוימים. המציאות היא אין סופית ומהותה היא אין סופית. כדי להבין את המציאות בשלמות ובאמת, יש להבין את המהות של האין סוף באמת. משום שהשכל של האדם מוגבל להכניס לתוך מחשבה רק דבר סופי, ממילא לא ניתן להכניס לתוך המחשבה את מהות האין סוף. ומאחר שכל דבר הוא קודם כל המהות שלו, ורק אחכ הצורה החיצונית שלו, הרי שכל דבר שישנו מהותו היא קודם כל מהותה של המציאות האין סופית, ורק אחכ הוא מה שהאדם רואה / יודע / מרגיש וכולי. המהות של כל מה שקיים, היא המהות של המציאות האין סופית. ומשום שהשכל של האדם מוגבל להבין את מהותו של האין סוף, ממילא הוא מוגבל להבין באמת ובשלמות את המהות של דבר כלשהו באשר הוא. דוגמה לאשליה אופטית שכלית: כל נושא ... הסיבה היחידה שיש לאדם קונפליקטים / רע / סבל בחיים, היא רק משום שהשכל שלו מוגבל להבין את מהות האין סוף שהיא מהותה של המציאות. אז מה עושים? ראשית על האדם להבין את המגבלה הנל. לאחר מכן על האדם לדעת ... מה האדם מבין את המציאות, הרי השכל מוגבל כנל? תשובה: באמצעות הדמיון. הדמיון מסוגל לדמיין ולהבין קצת את מהות האין סוף. סיכום: על האדם לדעת כי החושים והשכל עלולים להטעות אותו, מחמת המוגבלות שלהם. הדרך היחידה להבין את המציאות באמת ...

... שמבינים שמצד של המהות של מימד המקום, הכל נמצא באותו המקום. כל נקודה שיש במקום, זה הכל צמצום של האין סוף שמהותו מהווה את מימד המקום / מימד הזמן וכולי. תהליך הקריסה הקוונטית = הרגע שבו האין סוף מצמצם את עצמו לתוך המחשבה של האדם. המפץ הגדול = האין סוף מצמצם את עצמו ל 3 גורמים שונים. לאדם החושב את המחשבה + המחשבה + הדבר שנכנס אל תוך המחשבה. שלושתם הם צמצום של מהות אין סופית אחת. רגע הקריסה הקוונטית = רגע הצמצום של האין סוף ל 3 הגורמים הנל. וכמובן שזהו תהליך שמתרחש בכל רגע ורגע. כי גם הזמן / מקום עצמם מתהווים בכל ... הסדקים - סופר פוזיציה + קריסה קוונטית. תוספות: המהות של לדעת הכל = לא לדעת שום דבר. הכל = האין סוף. לדעת הכל = לדעת את האין סוף. לדעת את האין סוף = לא לדעת, כי האין סוף אינו נכנס לתוך מחשבה. איך יכול האדם להגיע אל האין סוף שמאחד את הכל? תשובה: על ידי ששואלים על כל דבר, אולי ההפך הוא הנכון. אולי ההפך הוא הנכון = לעקור את הדבר מהשורש = להגיע אל השורש = להגיע אל האין סוף.

... שאם האדם מסוגל להסביר במילים את מה שהוא יודע, הרי שזה אומר שהוא לא יודע הרבה. מאחר שהמציאות היא אין סופית. והבנת המציאות שלנו היא אין סופית. וכאשר האדם מסוגל להסביר ולהגדיר במילים את כל מה שהוא יודע, הרי שהוא לא יודע הרבה. כי הידע הוא אין סופי. ואין אפשרות להפוך אותו למילים מרוב שהוא גדול. ולא רק שאי אפשר להסביר במילים את הידע האין סופי, אלא שגם אי אפשר אפילו לחשוב עליו בתוך מחשבה. זא הידע האמיתי הוא ככ גדול, עד שאפילו אי אפשר ... ושוב (רצוא ושוב), דהיינו, הוא יודע ולא יודע, מגיע ולא מגיע (מטי ולא מטי). כי מאחר שהמציאות שלנו היא אין סופית, ומאחר שהשכל של האדם הוא סופי, ממילא לא ניתן להכניס את כל ידיעת המציאות אל תוך השכל האנושי. אך ... מי שמסוגל להסביר לעצמו את כל מה שהוא יודע, הרי שהידיעות שלו הן סופית, ואכ הוא לא יודע את האין סוף. כי מי שיודע את האין סוף, לא מסוגל להסביר את עצמו בשלמות, אפילו לא לעצמו. זא, הוא יודע ולא יודע בו זמנית, את ידיעת האין סוף. ונסכם: מי שמסוגל להסביר לעצמו את כל מה שהוא יודע, ומי שמבין בשכלו שלו את עצמו בשלמות, הרי שהוא לא יודע הרבה על עצמו. כי המציאות שלנו היא אין סופית. וכאשר מגיעים להבנת האין סוף, שם ההסבר הוא כולו שתיקה.

... להן גדר וגבול. כי כדי לדעת משהו, לשם כך צריך להגדיר ולהגביל אותו. ולכן האדם לא יכול לדעת את האין סוף, כי אין לו גדר וגבול ואחיזה כלל. כי ברגע שהגדרת אותו, הוא כבר לא האין סוף. ואם חשבת עליו, הוא כבר לא אין סופי, ואכ לא חשבת עליו (ולכן לא ניתן לראות את אלוהים האמיתי. כי אם ראית אותו, אז הוא לא אין סופי, ואז הוא לא אלוהים. ואם אתה רואה את אלוהים, ואתה יודע שהוא אלוהים, הרי שהוא שקרי וכולי). ולכן האדם ... שלו בעולם הזה, אז האדם חווה את תחושת הדבקות והאחדות עם המציאות. אלא, שמי שעוד לא זכה לחזור מביטול לאין סוף, הוא רק יכול לשער בדעתו את ההנאה הזאת. והאדם כוסף להנאה הזאת תמיד. משום שבתת המודע של האדם, צרובה ההנאה הזאת של הביטול לאין סוף. והשום דבר הזה מלובש בכל דבר. אלא שהאדם לא יודע לזהות את ההנאה הזאת שמלובשת בכל דבר. כי השום דבר, הוא ההנאה של השלמות. כי שם אין שום חיסרון כלל. וההנאה הזאת נמצאת באין סוף לבושים שונים של המציאות, כי היא החיות של המציאות. אלא, שהאדם לא מכיר את ההנאה הזאת, שמשתקפת אליו מכל ... אותה, משום שהוא לא מסוגל להגדיר אותה, כי היא חסרת כל צורה כנל. אבל אחרי שהאדם זוכה לחזור מביטול לאין סוף, אז ההנאה הזאת משתקפת לאדם מכל דבר, ואז האדם רואה את ההשתקפות של השום דבר, בכל דבר ממש.

... האפשרויות השונות שיש בעולם, הן רק גוונים שונים של הטוב האמיתי. בכל רגע שיש במציאות, יש בו טוב אמיתי אין סופי. כל הצורות השונות של המציאות, הן רק צורות שונות של טוב אמיתי ומושלם. גהנום = רע = כאשר הולך ... גוג ומגוג. כל אחת מהדעות השונות מושכת את האדם לכיוון שלה = האדם נקרע בין הדעות השונות. המציאות היא אין סופית במהותה. השכל של האדם הוא סופי במהותו = אין אפשרות להכניס לתוך מחשבה סופית את האין סוף. כדי להבין את השורש של המציאות, יש צורך להכניס את האין סוף לתוך השכל. מלחמת גוג ומגוג, מבטאת את הקושי להכניס את האין סוף אל תוך השכל. מלחמת גוג ומגוג מבטאת את הקושי של התודעה של האדם להבין שכל ההפכים שבעולם הם בכלל ... שהאדם מגלה את הטוב האמיתי שיש בכל דבר. מלחמת גוג ומגוג = הקושי הגדול של האדם להפנים את המהות האין סופית של המציאות. להפנים את המהות של המציאות = להבין בשלמות את המהות של האני של האדם. להפנים את המהות ... המשיח ואת הגאולה = האדם מגיע לשלמות תודעתית מלאה = האדם אינו חסר דבר = האדם מגיע אל הטוב האין סופי שאין טוב ממנו = הגאולה הנצחית.

... של התכלית עצמה?. מהי תכלית הבריאה? להתקרב / להתרחק מהבורא? אולי אין תכלית?. האם הבריאה מעידה על בורא חכם, אין סופי וטוב - או אולי להפך?. האם אלוהים במימד אחר ולכן האדם מוגבל להבין אותו?. סיבה ותוצאה. מי יצר את הרצף האין סופי הזה? האם אלוהים?. מדוע ציר הזמן והסיבה / תוצאה לא יכול להיות מעגלי?. האם על אלוהים לא חלים חוקי ... עד המגביל הראשון שאינו מוגבל?!. אלוהים / העולם - חלק 13 - כמה זמן עבר מהתחלת הזמן? האם זמן אין סופי?. אלוהים / העולם - חלק 14 - האם לכל שעון יש שען ולכל נברא בורא?. אלוהים / העולם - ... חלק 2 - מעל הזמן / לא שייך אצלו זמן?!. אלוהים - חלק 3 - כל יכול / יכולת אין סופית?!. אלוהים - חלק 4 - כל יכול / אינו כפוף לכוח כלשהו?!. אלוהים - חלק 5 - כל יכול?!. ... חלק 9 - כל יכול + משגיח + עושה את מעשיו למען תכלית וסיבה?!. אלוהים - חלק 10 - אין סופי + נמצא בכל מקום?!. אלוהים - חלק 11 - אין מלך בלא עם + קיומו אינו תלוי בדבר?!. אלוהים ... 13 - יודע את מה שיקרה / העתיד + כל יכול?!. אלוהים - חלק 14 - כל יכול / אין סופי / אינו מוגבל?!. אלוהים - חלק 15 - רצון לקבל / רצון להשפיע, אצל הבורא / נבראים?!. אלוהים - ... חלק 4 - הוכחה ליצירה אקראית 2!. העולם נוצר במקרה - חלק 5 - הסתברות סטטיסטית במרחב זמן ומקום אין סופיים!. העולם נוצר במקרה - חלק 6 - הוכחה לכך שהכל קרה מעצמו ולא עי אלוהים!.

... בעייתי. והוא, כי מצד אחד כדי שהאדם ישתחרר לגמרי, מהישות הסופית שלו, לשם כך עליו להכיל בתוכו את המהות האין סופית של עצמו. אבל הדבר אינו אפשרי. משום שהאדם לא יכול מעצם קיומו להכיל דבר אין סופי. כי אם יכיל האדם בתוך התודעה שלו את מהותו, דהיינו, את מהות התודעה שלו, הרי שהתודעה עצמה תחדל מלהתקיים ... שהמכוון והתכלית, הם מחוץ להגדרות כלשהן. והדרך של האדם להשיג במחשבתו את הבלתי מושג, דהיינו, את מה שנקרא השגת האין סוף, שהיא השגת עצמות ומהות המציאות, שהיא בעצם תפישת האדם את האני האמיתי שלו, הדרך לעשות זאת, היא על ידי ... שהאדם יתבונן בהקדמות ובשכלים שיש בספר הזה, ושעל ידי זה האדם יצליח לאחר מכן להשיג באופן עצמאי את השגת האין סוף עצמו, שהיא נמצאת מעל השכל ובתוך עומק פנימיות השכל ובשורש השכל, של הספר הזה ושל המציאות כולה. והספר הזה ... יודע האם דרכו טובה או לא. והאדם לא יכול לראות את סוף הדרך שבה הוא הולך, משום שהמקום הוא אין סופי. וגם הדרך היא אין סופית. כי כל תוצאה סופית, היא גם הסיבה הראשונה של תהליך אין סופי חדש. וכדי שהאדם יראה את סוף הדרך שבה הוא הולך, לשם כך עליו לצאת מהמקום לגמרי, ולהסתכל משם על ...

... אלוהים בלבד. והעניין הוא, די פשוט. והוא כי אלוהים הוא השלמות. כי אלוהים הוא המצוי הראשון, שהוא הישות הראשונה והאין סופית. כי כל מה שיש לו סוף, יש עוד ישות אחרת ששונה ונפרדת ממנו מעבר לסוף שלו, ואכ הוא לא ... מהאדם, אלא הכל אחד. והישות היחידה שאין לה שום הכרה באלוהים כלל, היא הישות של אלוהים עצמו. כי השלמות האין סופית, אין לה אלוהים ואין שום ישות שגדולה ממנה. ומאחר שהשלמות היא אלוהים עצמו, ומאחר שאלוהים עצמו כופר ולא מכיר ... שממילא זה אומר, שרק מי שזוכה לכפור באלוהים בשלמות, רק הוא חווה את השלמות. כי רק מי שנמצא בשלמות האין סופית בעצמו, רק הוא יכול לזכות לכפור באלוהים בשלמות. כי כל זמן שהאדם לא רואה את התגלות אלוהים האין סופית, בתוך הנפרדות והצמצום, אז הוא מאמין / חושב שיש אלוהים אחר, שנפרד מהעולם של הצמצום שלנו. אבל כאשר האדם ... כלשהו. כי אם הוא עצמו ואלוהים הם אחד ממש מכל ההיבטים, כישות אחת ממש (למרות שזה נגד השכל, שהצמצום והאין סוף הם אחד), הרי שלא שייך שהוא יכיר בקיומו של אלוהים שנפרד ממנו. ואם האדם מכיר בקיומו של אלוהים שנפרד ... שהאדם מגדיר ישות כלשהי כאלוהים, הרי שזהו לא אלוהים. משום, שאלוהים הוא לא מוגדר, כי מה שמוגדר, הוא לא אין סופי וכולי. ורק בהבנת האחדות, רק שם אין חילוק בין היש לבין האין, ובין הסוף של זמן ומקום, לבין האין סוף שמחוץ לזמן ולמקום, ושם אין שום אלוהים כלל, כי יש רק אלוהים ואין שום אלוהים, והכל אחד ממש.