... מה חובה על האדם להבין, ומה אי אפשר להבין? פרדוקסים. פילוסופיה. במאמר האם קיימים פרדוקסים במציאות, ביארתי כי המציאות האין סופית מאפשרת את קיומן של אין סוף אפשרויות שונות בתוכה. בכלל זה המציאות מאפשרת את קיומן של מצבים שנתפסים כפרדוקסים בעיני השכל האנושי. השכל האנושי שנמצא בתוך המציאות האין סופית, אינו מסוגל להכיל בתוכו את המהות המלאה של המציאות האין סופית. כדי להבין את האין סוף, צריך להיות גדול יותר מהאין סוף ולהיות מסוגל להכיל את האין סוף בתוך מחשבה שגודלה צריך להיות גדול יותר מאשר האין סוף. מאחר שמחשבה = סוף, ממילא האין סוף של המציאות, אינו נכנס לתוך מחשבה סופית. שאלה = חוסר ידיעה מלאה. את כל השאלות שיש לאדם בחיים, ניתן לחלק ל 2 קטגוריות. 1 - שאלות שהתשובה עליהן כרוכה בידיעה נוספת = אינה תלויה ביכולת להבין את מהות האין סוף. 2 - שאלות שנובעות מחוסר יכולת טכנית של המחשבה הסופית, להבין את מהות האין סוף. כדי לחיות טוב באמת, על האדם להבין את כל המציאות בשלמות. כאשר האדם מבין את המציאות בשלמות = מרגיש ... דהיינו, על האדם למצוא תשובות לכל השאלות שיש על המציאות, כל זמן שהתשובה אינה כרוכה בצורך להבין את מהות האין סוף. אך, כאשר האדם מגיע לנקודה שבה חוסר ההבנה שלו נובע מחוסר היכולת של השכל האנושי להבין את מהות האין סוף, במקרה כזה על האדם לדעת לעצור ולשתוק. במקרה כזה של המחסום השכלי שיש לאדם להבין את האין סוף, במקרה כזה ורק במקרה כזה התשובה היא שתיקה. דהיינו, קבלת הדבר כפי שהוא מתוך שתיקה, ללא מחשבה / דיבור. יחד עם זאת, כל דבר שאינו מצריך את השכל של האדם להבין מהו האין סוף, הרי שעל האדם להבין אותו בשלמות. כאשר האדם חוקר בשכלו את כל מה שבאפשרותו של השכל האנושי להבין, בסופו של דבר הוא מגיע אל השאלות שנובעות מחוסר היכולת השכלית להבין את מהות האין סוף. שם על האדם לדעת את מקומו ולשתוק. יכולת השתיקה נובעת בין השאר מההבנה השכלית של האדם את כל מה ... רק מי שיש לו מספיק שכל, רק הוא מסוגל לדעת לשתוק באמת, על מה שהשכל שלו מוגבל לתפוס בתוכו. אין סוף = שתיקה = אין מחשבה = שלמות = אחדות. סוף = דיבור = שכל = מחשבה = חוסר שלמות ...

... שנמצא בתוך המציאות. האדם הוא חלק מהציור המלא של המציאות. התמונה המלאה = המציאות. האדם = חלק מהציור המלא והאין סופי של המציאות. השכל של האדם, גם הוא רק חלק מהמציאות האין סופית. להבין את המציאות בשלמות = להבין את מהות המציאות. מאחר שהמציאות היא אין סופית, ממילא להבין את מהות המציאות = להבין את מהות האין סוף. הבעיה שנוצרת היא: כיצד בדיוק יכולה להיכנס הבנה של אין סוף לתוך מחשבה סופית כלשהי?! כיצד האדם שהוא חלק בתוך התמונה, יהיה מסוגל לראות את התמונה מבחוץ?! מסקנה: השכל האנושי של האדם מוגבל לתפוס בתוכו את מהותה של המציאות האין סופית. כי כדי להכניס אל תוך המחשבה, צריך לעשות סוף. והמציאות היא אין סוף. מה הפתרון שהמציאות סיפקה לאדם לשם כך? תשובה: את הדמיון / רגש. המציאות סיפקה לאדם מלבד שכלו גם את הדמיון / רגש. את האין סוף אי אפשר להכניס אל תוך השכל, אך ניתן להכניס אותו בצורה כלשהי אל הדמיון / רגש. האדם בשילוב של השכל + דמיון, מסוגל לתפוס מעט את מהות האין סוף. זא שבסופו של תהליך, כדי להבין את המציאות כפי מה שהיא באמת, לשם כך צריך גם דמיון. נמצא אם ... בשלמות, משום שאינו משתמש בדמיון שלו בצורה נכונה. שימוש נכון בדמיון, היה אמור לגרום לאדם לדמיין את מהות המציאות האין סופית. שימוש נכון בדמיון = ראיית התמונה המלאה = שלמות = אושר. וזה בדיוק המקום שאליו נכנסים האמונות הטפלות. האמונות ... כדי לגרום לו להרגיש טוב. זו נקודת האמת שממנה הן שואבות את כוחן. משום שכדי להבין את מהות המציאות האין סופית, צריך דמיון, מכאן שואבות האמונות הטפלות את כוחן. בנוסף, בכל דמיון של אמונה טפלה באשר היא, תמיד יש בתוכו ...

... על הרצון הזה אין צורך להתפשר, מאחר שכאשר האדם מבין מהו, באותו הרגע הוא רואה מיד כיצד יש לו אין סוף אלטרנטיבות למלא אותו. את הרצון הפנימי ביותר של האדם, אין אפשרות של מציאות שאי אפשר למלא אותו. הרצון הפנימי ... אתה יכול לבחור וכולי, כך המצב יהיה טוב יותר. וכאשר תגיע אל הרצון הפנימי ביותר שלך, תגלה שיש לך אין סוף אלטרנטיבות למלא אותו. מסקנה: את עיקר ההתמקדות שלך, תשים בלהבין את הרצון הפנימי והמהותי ביותר שלך, את הרצון שממנו ...

ייסורים. מהם הייסורים הגדולים ביותר שקיימים? איך להפוך אותם לטוב אין סופי? ייסורים. סבל. צרות. מהם הייסורים הגדולים ביותר שקיימים? איך לצאת מהם? הצער הגדול ביותר שיכול לחוות אותו האדם, הוא ... הנפשי הגדול ביותר שניתן להגיע אליו? תשובה: סבל כמעט משום דבר = הצער הגדול ביותר. במציאות לא קיים רע אין סופי. לכל רע יש גבול וסוף (ראה כאן). לטוב אין סוף. לרע יש סוף. יחד עם זאת, הרע הגדול ביותר שניתן להגיע אליו, הוא רע שנובע כמעט משום דבר. האדם ... כזה? תשובה: קיימת אך ורק דרך אחת לצאת מכל מבוי סתום, והיא באמצעות חיפוש האמת בלבד. הסבר: המציאות היא אין סופית. הפוטנציאל של המציאות מאפשר אין סוף אפשרויות. אין דבר שאינו אפשרי במציאות. הסיבה היחידה שהאדם נמצא במבוי סתום, הוא משום שהוא אינו רואה את האמת ... מצד האמת של המציאות. רק השקר והדמיון יוצרים את הבעיה הנל ולא מאפשרים לאדם לראות שאין בכלל בעיה. במציאות האין סופית אין שום בעיה בשום נושא. הדרך להגיע אל הפתרון לנל, היא על ידי חיפוש האמת לאמיתה. וכאן נדגיש כי ... דהיינו, אין לאדם שום שיקול נוסף באשר הוא מלבד לדעת את האמת, במצב כזה האדם פתאום מבין את המציאות האין סופית. כאשר כל התשוקה של האדם היא אל האמת, האמת הבלתי תלויה של המציאות מתגלה אליו. כאשר זה קורה, הרע ...

... הכל. חופש = אין חסר, אין דבר שאותו חסר האדם, אין רצון בלתי ממומש. חופש = אין גבול / אין סוף. המהות העיקרית של החופש היא השלמות הרגשית של האדם. רגש של אהבה ושמחה ללא גבול כלשהו. ישנם מצבים שונים ... בכל דבר, ממילא הפחדים / רצונות שלו נעלמים, ואז הוא יוצא לחופשי ומרגיש אהבה ללא גבולות, שמחה ללא גבולות, אין סוף של אושר ושלמות.

... אחרת שקודמת לה. כך שגם לאלוהים עצמו יש סיבה דהיינו, אלוהים נוסף. ואת ההמשכיות הזו יש להמשיך כמובן עד אין סוף, דהיינו, לכל בורא יש בורא אחר שקדם לו וכולי. כך שבעצם גם אם אלוהים ברא את העולם יש מאין, ... וממילא ניתן לומר שגם אם אלוהים ברא את העולם, עדיין יתכן כי מישהו אחר ברא אותו וכן הלאה עד אין סוף...

האם הבריאה מעידה על בורא חכם, אין סופי וטוב - או אולי להפך? טיעון: העולם וכל מה שבו בנוי בצורה מתוחכמת ומופלאה... לדוגמה: גוף האדם. כל חלק ... נוכל לומר שהמוצר מעיד על יצרן חכם. ועכשיו נתבונן בעולם, האם הוא באמת ככ מושלם או שמא הוא מלא אין סוף פגמים ורחוק משלמות בצורה קיצונית. ניקח לדוגמה את גוף האדם. כל חלק וחלק בגוף האדם בנוי בצורה גרועה לחלוטין. ... האם לא הייתה דרך פשוטה יותר לספק לגוף האדם את אותה היכולת בלי כל הסיבוך הזה? תשובה: בוודאי שישנן אין סוף אפשרויות לספק את אותה היכולת בצורה יותר פשוטה. מסקנה: גוף האדם בנוי בצורה מאוד פרימיטיבית ולא חכמה. נתבונן על ...

... כל התיאוריות השונות לגבי היקום וכולי. יהדות / תורת הסוד / תורת הנסתר / תורת הקבלה / תורת הצמצום: אין סוף = השלם / הישות האחת שמהווה את הכל. בטרם בריאת העולם (שמתרחשת בכל רגע), הכל היה אין סוף. לא היה שום יש אלא רק אין. האין סוף שהוא אלוהים עצמו, צמצם את עצמו כביכול ויצר חלל פנוי, שבתוכו הוא ברא את העולם. החלל הפנוי היינו ההסתרה ... וכשונה מאשתו שהיא בכלל חלק ממנו ממש. התורה שקדמה לעולם, היא התורה הנצחית. התורה שקדמה לעולם היא ההתגלות של האין סוף בתוך הצמצומים השונים שיש בבריאה. אלו ואלו דברי אלוהים חיים, וכאשר האדם מבין שכל ההפכים נמשכים מאין סוף, וכאשר האדם רואה בעיני שכלו את ההשתלשלות הזאת ממש מהאין סוף עצמו, עד לנקודה האחרונה של עולם העשייה, זאת תורת ה ממש שקדמה לעולם ושלא תשתנה לעולם. לעתיד לבוא דהיינו, ... לבחינת העולם הבא והתכלית הסופית, שבו נכלל הבריאה בלפני הבריאה, שבו נתקן חטא אדם הראשון, בשלב הזה הכלל נכלל באין סוף, וכל העברות הופכת לזכויות כידוע. הקליפות והשדים הם הדמיונות שיש לאדם שלא נותנים לו להבין שהכל זו מהות אחת. שדים / קליפות = הסתרה ולבושים של האין סוף. כאשר האדם לא מרגיש אחדות עם כל מה שקיים, הרי שהוא בתוך הקליפות וההסתרה של האין סוף בתוך החלל הפנוי. סודות התורה נמצאים בעמקי הקליפות, ואפילו בעשרה כתרי דמסאבותא (טומאה) גם שם יש את סודות התורה ... סודות התורה שיתגלו לעתיד לבוא, תורה דעתיקא סתימאה, תורה דאריך אנפין, היא התורה והשכל שיגלה לאדם את ההתגלות של האין סוף בתוך הצמצומים השונים. כל החוכמות של העולם הזה, הם בחינת גמגום ביחס לתיקון הדיבור שהוא בחינת תיקון המלכות, דהיינו, ... חושב שהאני שלו נפרד מהבורא, זה עצמו גלות השכינה. בניין בית המקדש, היינו תיקון המוחין של האדם, דהיינו, הכנסת האין סוף אל תוך השכל של האדם. התהליך שבו האדם מבין שהכל זו מהות אחת ושכלום הוא בכלל הכל, זה קשה ...

... = הרצון הראשון = השורש של כל המציאות = השורש של כל המחשבות / דעות / רגשות וכולי = האין סוף = הידיעה שנמצאת בכל דבר = הידיעה הבסיסית של המציאות = המכנה המשותף הרחב ביותר = המאחד = האמת ... הטוב האמיתי = השלמות = טוב אמיתי. יהדות / תורת הקבלה: בריאת העולם / המפץ הגדול = ההתגלות של האין סוף באמצעות הצמצומים של ההפכים השונים. יש = יש סוף = יש אפשרות למחשבה של האדם להכיל אותו = יש אפשרות לחשוב אותו. אין = אין סוף = אין אפשרות למחשבה של האדם להכיל אותו = אין אפשרות לחשוב אותו. המפץ הגדול / בריאת העולם יש מאין = צמצום האין סוף אל הסוף. תורת הצמצום = התהליך שבו האין סוף מצמצם את עצמו לכל מה שנתפס במחשבה של האדם. מחויב המציאות = המהות של המציאות שמהווה את הכל = ... החיצונית של המציאות. החלל הפנוי = עולם ההפכים / צמצומים, שבטעות שקרית / דמיונית נראה כאילו הוא חלל פנוי מהאין סוף. למרות שמצד האמת הכל זה אין סוף ואין שום הבדל בין שום דבר לשום דבר והכל זה אחדות גמורה. כי אין עוד מלבדו. הקדוש ברוך הוא = הבורא / האין סוף. השכינה = ההתגלות של הבורא אל הנבראים. צרות / צרה = מלשון צורה ומלשון צר ההפך של רחב = הצמצום של המהות אל הצורה הצרה ושאינה אין סופית = צרות. להתפלל / תפילה = דבקות וחיבור של האדם בשורש של המציאות / הבורא. ללמוד תורה / לימוד תורה = כאשר האדם מקשר כל דבר לשורש שלו שהוא הבורא = כאשר האדם רואה את החוכמה של האין סוף שיש בכל דבר = תורה = חיבור הבורא לבריאה. תורת הנגלה = לראות את הצמצומים השונים שיש בעולם כצמצומים. ... שהם בכלל אחד. ששת ימי החול = פעולות שונות זו מזו שמייצגות את בריאת העולם / הצמצומים השונים של האין סוף. יום שבת = מנוחה מפעולות שונות = אחדות = לקשר את הבריאה לבורא. אדם הראשון: עץ הדעת טוב ורע ... הפכים שונים של טוב ורע = חוסר נצחיות = מוות. עץ הדעת = השכל האנושי = מוגבלות להבין את האין סוף = הנברא נראה כנפרד מהבורא = טוב ורע. אדם הראשון: עץ החיים = הכל טוב = אין טוב ורע, ...

... ועל ידי זה הוא משתעמם. והחכם האמיתי באמת, שהוא מבין את השכל של המציאות באמת, הוא מגלה שכל חדש ואין סופי, שהוא השכל של חיבור ההפכים, שאין לו סוף. ולמרות שהשכל הזה הוא נקודת הסוף של כל השכלים שבעולם, הרי שהוא גם נקודת ההתחלה של חיי הנצח הטובים והאין סופיים. כי חיבור ההפכים הוא אין סופי, והוא האין סוף עצמו, ושם באין סוף יש אין סוף התחדשות של טוב וכולי. והדרך של החכם להימנע משעמום, היא על ידי זה שהוא ינסה לראות את השכל הגדול עוד יותר, שהוא אין סופי והוא כולו טוב. כי החכם הרגיל שלא יודע שבסוף הכל מתחבר, הוא מבחינתו רואה נקודת סוף ללא התקדמות. כי ... הוא חכם אמיתי, וכאשר הוא מבין את האחדות באמת, אז הוא מבין שהאחדות נמצאת בתוך הנפרדות, דהיינו, הוא מגלה אין סוף של שכל. כי כל דבר נפרד הוא גם אחד, וכל דבר אחד הוא גם נפרד. וכאשר השכל ככ גדול, ...