... מצד האמת האמיתית. ואעפכ יש גבוה מעל גבוה, ויש ריבוי של אמת ויש ריבוי של אלוהים ויש ריבוי של אין סוף ויש גם ריבוי של הטוב, בבחינת טוב מאוד, דהיינו, יותר טוב מאשר הטוב המוחלט. והעניין הוא, שמי שלא מחובר ... אבל יש אחדות של אמת, שבה אין הפרדה בין הנפרדות לבין האחדות והכל אחד ממש. ושם, כל אחת ואחת מאין סוף הישויות הנפרדות, היא עצמה ישות אין סופית בגודל שלה, למרות שהיא מצומצמת בחיצוניות שלה, ואעפכ הכל אחד ממש, ואין חילוק בין היש סוף לבין האין סוף. ונמצא שיש ריבוי של אחדות. שכל אחת מהישויות הנפרדות, היא עצמה האחדות האחת בפני עצמה. ויש כאן דבר והיפוכו. כי כיצד אפשרי שיהיו הרבה ישויות אין סופיות?! אך אעפכ כך הוא הדבר, שכל אחת מהישויות הסופיות, היא אין סופית ממש, ללא כל חילוק כלשהו, בינה לבין האין סוף. ויש שלמות מעל שלמות. וכמובן שלא מדובר על שלמות של שקר, אלא מדובר על כך שיש שלמות של אמת, ... שלמות אחרת גדולה ממנה, שגם היא אין שלמות אחריה, ואעפכ יש עוד שלמות אחרת אמיתית מעליה, וכך הלאה עד אין סוף. והדבר דומה לשני כלים של מים, ששניהם יכולים להיות מלאים בשלמות אמיתית ב 100%, ואעפכ הכלי הגדול יותר, השלמות ... מקום, יש יותר או פחות מים מאשר בעומק אחר, למרות שהכל מלא בשלמות. ושורש העניין הוא, כי גם השלמות והאין סוף, גם הוא לא שלמות באמת. כי מצד אחד המציאות השלמה והאין סופית, היא השלמות. אבל אעפכ היא לא השלמות המוחלטת, משום שהיא נפרדת, מכל מה ששונה ממנה. ויש שלמות אחרת גדולה יותר ממנה, שהיא החיבור של האין סוף עם הסוף, שזהו האין סוף האמיתי. אבל גם הוא נפרד ממה ששונה ממנו, ולכן יש אין סוף אחר גדול יותר, שמכיל את כל הישויות כולן כישות אחת, ויש עוד אין סוף אחר שמכיל את השלמות הקודמת ואת כל מה ששונה ממנה, כישות אחת. כך שיש שלמות מעל שלמות, שההבדל ביניהן, הוא לא במהות השלמות, כי המהות היא אחת, שבשלמות הכל אחד, אלא ההבדל הוא בעוצמת האחדות וכולי. (והאין סוף הוא מחוץ לזמן ולמקום, והוא עצמו נמצא בתוך אין סוף אחר גדול עוד יותר וכולי. אבל כל אין סוף, הוא נמצא באחדות עם האין סוף שגדול ממנו. כי כל האין סוף כולם, נמצאים מחוץ לזמן ולמקום, דהיינו, באותו זמן ומקום, ללא כל צורה, דהיינו, ישות אחת ממש. ואעפכ יש גבוה מעל גבוה עד אין סוף אין סוף). ודבר שהוא טוב מאוד, או שהוא רע, מאחר שהוא שונה מהטוב האמיתי כפי מה שהוא, שהרי הוא מוסיף עליו, ... מקיף גדול מהמקיף שבתוכו. וזהו ריבוי לעומק. ויש גם ריבוי לרוחב, שבו כל הישויות כולן נכללות אחת בשניה, וכולן אין סופיות בגודלן, למרות שהן נפרדות זו מזו (ולמרות שזה לא הגיוני, אעפכ כך הוא הדבר), ואז יש ריבוי של האין סוף. ובסיכומו של דבר, מי שלא זוכה לשכל של האחדות, אז אצלו הנפרדות היא רעה. משום שכל ישות, היא חסרה ...

... ידיעה חיצונית וידיעה פנימית. וידיעה חיצונית פירושה, לדעת את מה שקורה בכל מקום ובכל זמן בעולם. וזה דבר שהוא אין סופי, ואותו האדם לא יכול לדעת. כי יש אין סוף מקום ואין סוף זמן, והאדם לא יכול לדעת, את כל מה שקורה בכל מקום ובכל זמן באשר הם. וזאת ידיעה חיצונית, שאותה ... עוד סוג של ידיעה, שהיא ידיעה פנימית. וידיעה פנימית פירושה, להבין את המהות הפנימית של הדברים. כי אומנם קיימים אין סוף דברים בעולם, ואומנם קיימים אין סוף רצונות אפשריים שהאדם יכול לרצות, ולהרגיש בגללם טוב או רע. אבל בסופו של דבר, הבנת המנגנון של האושר של ... לדעת את כולו. והכוונה היא, כי האושר של האדם, תלוי בהמון דברים. כי יש לכל אדם בתת המודע שלו, אין סוף דברים שהוא רוצה להשיג. כי בתת המודע של האדם, יש הרבה יותר, מאשר רצונות בודדים. וגם כאשר האדם משיג ... מה שהוא חושב שהוא רוצה, תמיד הוא נזכר שיש עוד דברים שהוא רוצה. כי בתת המודע של האדם, יש אין סוף רצונות. ולא סתם רצונות, אלא אפילו רצונות מנוגדים. כגון לדוגמה, גם לנוח תמיד, וגם לא לנוח יותר מידי. גם להיות שבע תמיד, אבל גם להיות רעב לפעמים, וכיוב כל מיני רצונות מנוגדים. ואת כל אין סוף הרצונות שיש בתת המודע של האדם, האדם לא יכול למלא את כל הרצונות האלו בפני עצמם. והאדם תמיד מרגיש ... למלא את הרצון שלו, תמיד יהיו רצונות אחרים שהוא לא מילא אותם. כי התת מודע של האדם, רעב, ברעב אין סופי. ואם האדם לא היה רוצה שום דבר, או אם האדם היה מקבל את כל מה שהוא רוצה, רק אז ... חווה שלמות. שזה אפשרי, רק כאשר יש את כל מה שרוצים, או שאין שום רצון. ולמרות שכמות הרצונות היא אין סופית, אעפכ, יש דרך לא לרצות שום דבר, ויש דרך לקבל את כל מה שרוצים. ואיך? על ידי שמבינים את ... הרצונות שיש בעולם, כולם באים מאותה הנקודה ממש. ויש בתוך האדם דבר אחד, שהוא זה שאחראי לכך שיהיו לאדם אין סוף רצונות שונים. ואם האדם מגלה מהו הדבר האחד הזה, הוא יכול לנטרל אותו, ולקבל את כל מה שהוא באמת ... אפשר לקבל את כל מה שבאמת רוצים. דהיינו, למלא את החור הראשון ואת תחושת החיסרון הראשונה, שממנה נובעים כל אין סוף הרצונות והחסרונות שהאדם חווה בחיים שלו. והדבר שבו תלויים כל הרצונות שיש לאדם בחיים, זאת צורת המחשבה של האדם, שמפרידה בין דבר להיפוכו. שעל ידי זה נוצרת תחושת חיסרון אין סופית וכולי. וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקומות אחרים. והרעיון הוא, שאומנם אי אפשר לדעת את כל המידע האפשרי, ...

... ולא חכם יכול להיות האדם בשכל האנושי. כך שלשכל האנושי, יש לו סוף. והסוף של השכל האנושי, הוא השכל האין סופי, שהוא מקיף את השכל האנושי מכל הצדדים שלו. זא שהשכל העל אנושי השכל שמעל השכל, הוא נמצא גם מתחת ... שמחבר את הכל. וגם לשכל הגדול שמחוץ לשכל, גם לו יש שכל אחר גדול יותר. דהיינו, מקיף למקיף עד אין סוף. כי השכל הגדול שמחוץ לשכל, הוא מקיף את השכל עד אין סוף. וגם הוא יש לו שכל אחר גדול יותר ממנו, דהיינו, אין סוף גדול יותר מאין סוף, עד אין סוף (ויתבאר במקום אחר). והשכל האנושי הוא רק ביטוי וצמצום של השכל הגדול. והשכל הגדול שמחוץ לשכל, הוא שורש השכל האנושי של האדם. והשכל הזה שמחוץ לשכל, אין בו שום קיום לעולם. כי מאחר שהוא אין סופי, ממילא בשכל הגדול יותר אין אפשרות להבדיל בין רגעי הזמן ובין המקומות השונים ובין הישויות השונות. כי שם הכל אין סוף. וכאשר אין סוף וגבול, אז גם אין גבול לרגעי הזמן ואין גבול למקומות ואין גבול לישויות השונות. ובכל מקרה, שם אין שום ... נובע מאותו השורש שממנו נובע הטוב. כי שניהם נובעים מהמקום שאין בו טוב ורע. והרע הוא ביטוי של הטוב האין סופי. וגם הטוב הוא ביטוי של הטוב האין סופי. כי בשורש של המציאות ששם הכל אחד, שם גם הכל טוב אין סופי. כי שם אין סוף וגבול בין הרע לבין הטוב. ובאחד לא שייך רע. כי הרע הוא סופי. ובאחד הכל מתהפך לטובה (וכפי שכבר ...

... לא לחשוב שום מחשבה, דהיינו, לחשוב על כלום. כמו כן האדם אינו מסוגל לחשוב על דבר שגדול יותר מאשר אין סוף, או קטן יותר מאשר כלום. מאחר שהאדם אינו מסוגל להכניס אל תוך המחשבה שלו את מהות הכלום / אין סוף, משום כך מבחינתו של האדם כל מה שגדול מאין סוף הוא אין סוף וכל מה שקטן מכלום הוא כלום. למרות שכמובן מצד האמת יתכן שגם אחרי האין סוף וגם מתחת לכלום עדיין ניתן להתקדם הלאה... רק משום שהשכל אינו מסוגל לתפוס שום הבדל בין אין סוף לבין שני אין סוף, או בין כלום לבין שני כלום, לכן האדם מגדיר את כל מה שמעבר לקצה כמהות אחת. זא מאחר שמצד השכל של האדם המהות של האין סוף זהה לחלוטין למהות של שני אין סוף (וכן כלום לשני כלום), רק משום כך האדם מגדיר את 2 הדברים ששונים זה מזה כישות וכמהות אחת, משום ... האחרון והגדול ביותר של מה שישנו, והכלום מייצג את הקצה האחרון והקטן ביותר של מה שישנו. ההכל מייצג את האין סוף, דהיינו, את השלם / התמונה המלאה / המציאות כולה. הכלום לעומתו מייצג את האין, דהיינו, ההעדר הגמור של השלם, הדבר שאינו קיים. ונחדד את העניין. כלום אמיתי אין משמעותו מקום אין סופי ריק. כלום אמיתי משמעותו אין מקום כלל. מקום ריק, הוא עדיין משהו. כלום אמיתי = העדר מוחלט של כל ...

... רחוק יותר ממנו. וכל זמן שאליו יגיע האדם, תמיד יהיה זמן אחר מאוחר יותר ממנו. כך שלכל הדברים שבעולם, אין סוף, ותמיד אפשר להתקדם עוד ועוד. אבל, כאשר האדם משיג את היכולת להכיל בתוכו את ההפכים, זאת נקראת השגת האין סוף. כי היכולת להכיל את ההפכים, מהותה היא היכולת לאחד את הדברים. ואם האדם מסוגל לתפוס שני דברים הפוכים, כדבר אחד, הרי שהוא בעצם בנקודה של השגת האין סוף, כי אין דבר אחר שגדול ממנה. כי כדי שיהיה דבר אחד שגדול יותר מדבר אחר, לשם כך צריך שיהיה ... מתחברים גם הם, וממילא אין יותר להיכן להתקדם. אבל, עדיין אפשר להתקדם בעוצמה של יכולת הכלת ההפכים. כי יש אין סוף (אמיתי) של עוצמה עד כמה האדם מסוגל להכיל בתוכו את ההפכים. כי יש שני מצבים. או שהאדם מסוגל להכיל ... בתוכו את ההפכים, הרי שעכשיו הוא יכול להתקדם בהגדלת היכולת הרגשית שלו להכיל את השלמות ואת ההפכים. והדבר דומה לאין סוף אחד שגדול יותר מאין סוף אחר. כי כאשר מחברים את ההפכים, הרי שזהו אין סוף. כי אין סוף וגבול בין הדברים, מאחר שהם אחד. וכאשר הכל אחד, דהיינו, כאשר אין גבול והפרדה וסוף בין הדברים, הרי שזהו אין סוף. אבל עדיין יש אין סוף עוצמה וחוזק לעד כמה האדם מכיל בתוכו את האין סוף. ואחרי שהאדם מגיע אל האושר האמיתי, ואל השלמות שאין שלמות אחריה, ואל הטוב האמיתי וכולי, עכשיו הוא מתחיל לחיות ... משנה להיכן יתקדם האדם אחרי שהוא הגיע אל הנקודה הרחוקה ביותר, הרי שתמיד הוא יישאר באותה הנקודה. והיתרון של האין סוף הוא, שגם אם האדם יפסיק להתקדם, הרי שהוא יכול לחיות לנצח עם היכולת השכלית והרגשית שלו להכיל את האין סוף. כי כאשר האדם מגיע לנקודת האין סוף, לאחר מכן הוא כבר אינו חסר דבר. והוא חווה את השלמות ושלמות מלאה, והוא יכול ליהנות מכל רגע ורגע מחדש, גם בלי להתקדם בעוצמת ההכלה של האין סוף. אבל, הדבר הטוב בכל הסיפור הוא, שכאשר האדם מגיע למצב שבו הוא לא צריך יותר כסף, מאחר שכל הכסף ... הכל אחד ואין להיכן להתקדם. אך אף על פי כן, גם אחכ אפשר להתקדם בעוצמה של הכלת ההפכים. והשלמות והאין סוף שגדול מהשלמות ומהאין סוף השני, הם גם אחד ממש, וגם נפרדים ממש. ומשום שהם אחד, אין כאן התקדמות, ומשום שהם גם נפרדים, לכן ...

... ודרך המילוט השכלית והלוגית הראשונה, היא לומר שאין נקודת עצירה של סיבה ראשונה. אלא לכל סיבה יש סיבה עד אין סוף ללא נקודת התחלה. ודרך מילוט שנייה היא לומר שלא לכל סיבה יש סיבה. ולכן יכולה להיות סיבה אחת, שהיא ... המשמעות של כל הסיבות והתוצאות שיש אחריה. אבל כאשר אנחנו אומרים שלכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה עד אין סוף, הרי שבעצם אמרנו שאין שום משמעות אמיתית לשום סיבה. כי כל הסיבות טובות וחזקות בדיוק באותה המידה. ואם אין ... בתהליך הן חסרות משמעות. וזה בעצם אומר, שגם דרך המילוט שאומרת שלכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה עד אין סוף ללא נקודת התחלה, הרי שמשמעותה היא, שאין סיבה אמיתית לכל רצף הסיבה והתוצאה שלנו. דהיינו, שהאין סיבה, הוא סיבת ... תמיד נוכל להמשיך לשאול מה הסיבה של צורת התהליך הזו, ומדוע היא לא אחרת? כך שבעצם נכנסו כאן ללולאה אין סופית, שהמוח האנושי לא מסוגל לתת עליה תשובה. ועוד נעמיק ונאמר, שכל מה שהסברנו כאן לגבי מדוע האין סיבה הוא ... מיני שאלות שונות שעדיין אפשר לשאול, גם אם נאמר שהכל אין. ונחדד עוד יותר, כי יש כאלו שחושבים בטעות שהאין סוף הוא אין סופי ובלתי מוגבל. אך גם האין סוף גם הוא מוגבל. כי הוא מוגבל בכך שהוא אין סוף. דהיינו, בכך שהוא לא סוף. זא כל דבר הוא מוגבל בכך שהוא שונה מכל שאר הדברים ששונים ממנו. ולכן, גם האין סוף הוא לא שלמות. וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקום אחר. וזה עניין אחד עם ההבנה, שגם אם נאמר שהכל הוא אין / אין סוף / אין סיבה וכיוב, זה עדיין לא יכול להעלים את היש / יש סוף / יש סיבה. וכל הניסיונות של דרכי המילוט אל האין / אין סוף / אין סיבה וכיוב, הם לא פותרים את כל השאלות, כי הם לא מעלימים ולא יכולים להעלים את הקיום ...

... מה שהוא מדבר. אך עדיין הוא מדבר צמצומים. ומי שהוא חכם אמיתי, כל דבריו הם תמיד משל ונמשל עד אין סוף. כי החכם האמיתי מחובר לשורש השכל של המציאות, שהוא עמוק עד אין סוף. כי הוא גם סופי מצד אחד, והסוף של השכל, הוא האין סוף עצמו. אבל יש גם השגה גדולה יותר בתוך האין סוף עצמו, שהיא אין סוף מעל אין סוף, מה שנקרא מקיפים מעל הזמן ומעל המקום. והעומק הוא אין סופי אמיתי. וכאשר החכם האמיתי מדבר, הוא מדבר מתוך עומק כוונת הלב שלו. וכוונת הלב של החכם האמיתי, היא מחוברת תמיד לעומק האין סופי של המציאות. וכאשר היא באה בתוך הדיבור של העולם ובתוך המחשבה האנושית, אז היא מלובשת בלבושים שונים שהם צמצומים ... שיש בעולם, הם כולם משל ונמשל. כי יש תהליך כללי, שמצד האמת, ההבנה שלו, היא גם סופית וגם עד אין סוף בו זמנית. ומטרת החכם, היא לגרום לאדם להבין את התהליך הכללי של המציאות. כי כל האירועים שקורים לאדם בחיים, ... גם לגבי הרצון הראשון, ההתהוות הראשונה, המחשבה הראשונה, הרגש הראשון, הפעולה הראשונה, הפוטנציאל הראשון וכיוב. כי בעולם שלנו יש אין סוף שכל באין סוף לבושים. ומי שמבין את השכל של כל הלבושים של המציאות, הוא חי טוב באמת. והחכם עוזר לאדם להבין את השכל של המציאות. אך מחמת שכמות הלבושים היא אין סופית, וממילא לא ניתן לבאר את כל הלבושים של המציאות, לכן החכם בוחר נושאים מסוימים ומבאר אותם לאדם. והאדם אמור ...

... תשרוף את הנייר. וכפי שניתן לראות בחוש, שאכן ישנם דברים, שהאש הבוערת, לא שורפת אותם. כי במציאות שלנו יש אין סוף אפשרויות בכל רגע ורגע. וכל מה שנדמה לאדם כחוקי הטבע וחוקי הפיזיקה, אלו לא יותר, מאשר תיאור של האדם ... אחד, בלי שהאדם שם לב לכך, שהוא נמצא במציאות הזו, רק רגע אחד בלבד. והפוטנציאל של המציאות שלנו הוא אין סופי. ומרחב המקום והזמן גם הם אין סופיים. ובתוך המרחבים האין סופיים האלו, עם כמות האפשרויות האין סופית, האדם רואה מספר קטן מאוד של אירועים שחוזרים על עצמם, ואז נדמה לאדם שיש כאן חוקיות. למרות שבאמת, לא ... מבחינת ההיגיון ניתן ואפשר להבין, ששום דבר לא יכול לחייב שום דבר אחר לקרות. כי במציאות שלנו יש פוטנציאל אין סופי, ותמיד יכול להיות שבדיוק עכשיו יקרה אחרת, בשונה מכל שאר הפעמים שהאדם רגיל לראות שהדברים קורים בצורה כלשהי. בפרט כאשר האדם מודע לכך, שיש עוד אין סוף יקומים מקבילים וגם עולמות אחרים, שההיגיון אומר, שאם יש ככ הרבה מקום וככ הרבה זמן וככ הרבה אפשרויות, אז ... והאדם מתכחש לכך, שאין שום אפשרות שדבר אחד יחייב דבר אחר לקרות. משום, שמכל מציאות, ניתן להגיע ברגע הבא, לאין סוף צורות שונות, של מציאות אחרת. כי יש אין סוף צורות אפשריות של המציאות. ובכל רגע ורגע יכולה להיות צורה אחרת של מציאות. ושום דבר לא מכריח את המציאות להיות ברגע כלשהו בצורה כלשהי. והאפשרות שברגע הבא, המציאות תהיה בצורה אחרת, מתוך אין סוף הצורות האפשריות, האפשרות הזאת תמיד קיימת. ומאחר שתמיד קיימת האפשרות שבדיוק עכשיו מערכת החוקים שהאדם רואה תשתנה, הרי שזה ... אחד, הוא לא הסיבה, של מה שקורה במקום אחר גם לא באותו הרגע. כי בכל מקום בכל רגע, יש אין סוף אפשרויות כיצד המציאות תהיה. ומאחר שתמיד יש אין סוף אפשרויות בכל מקום ובכל זמן, הרי ששום מקום ושום זמן, לא מחייבים זה את צורת זה. והשכל הישר אומר, ... והבורא נפרד מהבריאה, הרי שממילא זה אומר שזהו לא אלוהים אמיתי. כי אם משהו נפרד ממנו, הרי שהוא לא אין סופי, והרי שהוא לא המחויב הראשון, ואכ הוא עצמו תוצאה של משהו אחר וכולי.

... במרחב המקום. נשאל: ומי הרכיב / חיבר את הבורא עצמו להיות מה שהוא? נשיב: הבורא עצמו הוא יחיד / אין סופי / אינו מורכב / אין לו שני וכיוב. הוא אינו מורכב אלא הוא ישות אחת ללא שינוי / השתנות ... ירכיב אותה וכולי. אך יש לזכור כי קיימות מספר אפשרויות נוספות: 1 - לכל מורכב יש מרכיב אחר עד אין סוף. 2 - לא לכל מורכב יש מרכיב, אלא יתכן כי דבר הורכב מעצמו ללא מרכיב כלשהו. (הערה: אנחנו מדלגים ... ראשון שאינו מורכב וכולי כנל, אלא על כורחך לומר או ש: 1 - לכל מורכב יש מרכיב אחר עד אין סוף. 2 - ישנם דברים שמורכבים מעצמם ללא מרכיב. ונסביר: ברגע שאנחנו אומרים שאלוהים ברא את העולם, הרי שבאותו הרגע הפכנו גם את אלוהים למורכב ולמחובר. וממילא או שמישהו אחר הרכיב אותו וממילא זה עד אין סוף ללא נקודת התחלה, או שקיימים דברים שמורכבים מעצמם וממילא אין הוכחה לכך שיש אלוהים. נשאל: מדוע לומר שאלוהים ברא את העולם, זה בעצם לומר שאלוהים הוא ישות מורכבת, שאינה אחת, אינה אין סופית וכולי? נשיב: כי ברגע שאנחנו מייחסים לאלוהים הגדרה / פעולה / רצון כלשהו, הרי שאלוהים עצמו מורכב מהישות העצמית ... שמורכבת מדברים שונים, ואכ חוזרת השאלה מי הרכיב את הבורא וכולי. ואכ נסיק שגם לבורא יש בורא אחר עד אין סוף, או שהכל נברא מעצמו, או שהכל קיים מאז ומעולם ללא נקודת התחלה וכיוב. ונוסיף: בדוגמה הקודמת הסברנו כי רצון ... ולכן נסיק: או ש 1 - מישהו אחר הרכיב את התהליך, וממילא גם לו עצמו יש מרכיב אחר עד אין סוף. 2 - העולם הורכב מעצמו ללא אלוהים / לא לכל מורכב יש מרכיב. 3 - העולם קיים מאז ומעולם. ... בשום שלב. גם, לומר שאלוהים הנצחי ברא את הזמן, זו כמובן הטעיה לשונית, כי המושג נצחי פירושו ציר זמן אין סופי, ואם אין זמן, מה שייך אלוהים אין סופי ונצחי. בטיעון הנל לדוגמה, טוען הטיעון אינו שם לב לכך שגם האלוהים הוא ישות מורכבת וכי גם בריאת העולם ...

... עיקר השמחה של האדם, היא מההתחדשות של השכל שלו. וכאשר האדם נכנס לעולם של רוחניות ומגלה שכל חדש, ועולם אין סופי של מידע ושל צורת חשיבה חדשה. על ידי זה התודעה של האדם מתלהבת מאוד, והאדם מרגיש סוג של התעלות ... ומי שרוצה שקצב ההתפתחות שלו יגדל כל הזמן, בצורה יותר ויותר גדולה, מאשר בפעם הקודמת, עליו למצוא איזה מאגר אין סופי של ידע ושל הבנה, שככל שהאדם מתקרב אליו יותר, כך העוצמה שלו גדלה. והדבר דומה לכוח המשיכה של כדור ... כי לכל סיבה יש סיבה ושורש. ולכל סיבה ושורש, יש סיבה אחרת שקודמת לה ושהיא השורש שלה וכך עד אין סוף. וכל דבר גדול, יש דבר אחר שגדול ממנו. וכל התפתחות רוחנית ופנימית, היא רק ההקדמה של ההתפתחות הפנימית והרוחנית ... חיצוניות והקדמות ביחס להתפתחות הרוחנית הבאה. והרעיון הוא, שלמרות שנראה שגם ההתפתחות הרוחנית מוגבלת כנל, הרי שלשום דבר בעולם אין סוף, ותמיד יש להיכן להתפתח. וכאשר האדם מגיע אל קצה הרוחניות, עליו פשוט לנסות לגלות רוחניות חדשה, ולשאוב ממנה שכל ... הזמן. ומי שכן רואה בעיני שכלו ומבין את ההתחדשות הזאת, על ידי זה הוא חווה כל הזמן התחדשות חדשה ואין סופית. כי הזמן הוא אין סופי. ואפשר לנוע בציר הזמן קדימה ואחורה עד אין סוף. ומרחב המקום גם הוא אין סופי. וניתן לנוע במרחב המקום לכל כיוון עד אין סוף. וההתחדשות גם היא אין סופית, וניתן להתחדש עד אין סוף. ומי שזוכה לראות את ההתחדשות האין סופית שיש בכל רגע ורגע מחדש בכל דבר ודבר, על ידי זה הוא מתחדש כל הזמן. משום שהוא חווה את ... בכל רגע מחדש. ומי שמצליח לחוות באמת את זה שהכל מתחדש כל הזמן, על ידי זה הוא זוכה להתחדשות אין סופית...