... והיא שלכל הבעיות שיש בעולם יש סוף. כי כמות הבעיות שיש בעולם, מוגבלת. וכמות הבעיות שיש בעולם, היא לא אין סופית, אלא היא סופית. ויש מספר סופי וכמות סופית לכמות השאלות שיש בעולם. ולמרות שיש בעולם שלנו אין סוף מצבים ואפשרויות, עדיין יש סוף לכל הבעיות והשאלות האפשריות. וזה משום שלכל הבעיות יש שורש. וגם לכל השאלות יש שורש. ויש שורש אחד ויחיד, שהוא הפתרון לכל הבעיות והתשובה לכל השאלות. והשורש הזה הוא האין סוף עצמו. כי כל הבעיות וכל השאלות, הן אין סופיות. כי בעולם שלנו יש אין סוף אפשרויות וממילא יש גם פוטנציאל של אין סוף שאלות ובעיות. אבל, כל הבעיות שיש בעולם, וכל מה שקורה בעולם, הכל נמצא בתוך האין סוף. כי האין סוף מקיף את כל מה שקיים. והאין סוף הזה הוא השורש של הכל. זא כי למרות שכלפי חוץ נראה שיש כמות אין סופית של דברים, הרי שיש המון מכנים משותפים בין המון דברים. וניתן לחלק את כל הדברים שבעולם לקבוצות. ולקבוצות גדולות ... בבעיות, על האדם לחפש את שורש הבעיה שלו. דהיינו, לנסות להסתכל על השכל של הבעיה. כי מבחינה חיצונית יש אין סוף בעיות. אבל מבחינה פנימית יש סוף לבעיות. ומי שרוצה להגיע לסוף כל הבעיות והשאלות, על להסתכל תמיד על הפנימיות ... שכל הזמן צצות בעיות חדשות, כי זה אומר שהוא מתקדם יותר מהר אל האושר. כי לבעיות יש סוף, ולאושר אין סוף.

אין דבר העומד בפני הרצון - השגת האין סוף ובו יתבאר העניין, שאין דבר שעומד בפני הרצון, ועניין השגת האין סוף, על ידי רצון אין סוף. ואין דבר העומד בפני הרצון, בתנאי שהוא רצון של אמת. ואמת היא אמת, ואין בה שום שקר כלל. וכל ... שקר, וממילא יש המון דברים שעומדים בפניו. ורצון של אמת, הוא כאשר הרצון הוא אחד. דהיינו, שיש לאדם רצון אין סופי אחד, כלפי דבר אחד ויחיד. כי כל זמן שהאדם רוצה, יותר מאשר דבר אחד, הרי שהרצון של האדם, הוא ... דבר העומד בפני הרצון, בכלל זה, כל דבר שהוא, כולל כל דבר שהוא. כי לא יראני האדם וחי (השגת האין סוף, תוך כדי קיום התודעה הסופית), הוא רק אצל מי שרוצה לצאת ידי חובה, שאז נחשב לו כאילו עשאה ושיצא ידי חובה. אבל מי שרוצה את המצווה עצמה, שרוצה את השגת האין סוף עצמה, אז אצלו יש חשק חושק ונחשק. כי כל דבר בעולם מתחלק לשלושה חלקים. והם הרוצה (= חושק), הרצוי ... הזה. ויש נחשק שהוא מעל כל הנחשקים, שהיא כמובן השלמות של המציאות שאין שלמות גדולה ממנה, והחשיבות שלה היא אין סופית ואין דבר חשוב מלבדה. ומי שרוצה להשיג את השלמות הזאת, עליו לחשוק בה בשלמות. והחשק צריך להיות כפי גודל הנחשק. ומאחר שהנחשק הוא בגודל אין סופי, כי הוא השלמות עצמה, לכן גם החשק, צריך להיות אין סופי, שזהו רצון של אמת. וכל זמן שיש לאדם עוד רצון, מלבד הרצון להשגת השלמות, הרי שזהו לא רצון של ... אם לא הייתה אמת אחת, לא הייתה שום אמת כלל. ובאמת האמיתית, אין שום שקר כלל, ושם האמת היא אין סופית, ללא שום שקר כלל. וגם השלמות של האחדות, גם היא שלמות של אמת. כי אין שם שום חיסרון כלל ... של אמת, שהוא מחויב המציאות והוא לא נשען על שום דבר אחר שקודם לו. והאדם לא יכול להשיג את האין סוף, מעצם מהותו כישות נפרדת מהאין סוף. כי הסוף, לא יכול להכיל בתוכו את האין סוף. וזאת החוקיות של העולם שלנו, שבה יש הפרדה בין הסוף לבין האין סוף. וזאת מהות השכל, שבה יש הפרדה בין היש לבין האין, ובין דבר להיפוכו. והאין האמיתי, הוא האין סוף, וכל דבר שהוא יש, יש לו סוף של זמן ומקום. ומצד השכל והמהות הנפרדת של האדם, האדם לעולם לא יוכל להשיג את השלמות, כי מצד מהותו הוא חסר את השלמות, מאחר שהאדם הוא לא הישות האין סופית שמכילה בתוכה את הכל. אלא, שאין דבר העומד בפני הרצון. ויש לאדם זכות ווטו ויכולת להתגבר על חוקי המציאות ... מהותו, כך גם הדבר לא אפשרי שאלוהים יברא את העולם ושמהאחדות תהיה נפרדות. כי כמו שהסוף לא יכול להיות אין סוף, כך גם עפ השכל, האין סוף לא יכול לצמצם את עצמו. והנה, למרות שעפ השכל האין סוף לא יכול לצמצם את עצמו לסוף, והאחדות לא יכולה להוות נפרדות, הנה אעפכ המציאות היא שיש צמצום וכולי. וכיצד ... אלא שיש רצון של אמת, שהוא חזק יותר מכל דבר אחר. והרצון של אמת שיש לאלוהים, הוא גורם לכך, שהאין סוף יוכל לצמצם את עצמו. כי מצד האלוהים, הנחשק הגדול ביותר, הוא דווקא הנפרדות. שהיא המשלים של האלוהים, שהוא חסר את הנפרדות, כי הוא אין סופי, וגם זאת מגבלה להיות אין סופי. (והכל מצד הנפרדות. כי מצד האחדות, הכל אחד ממש). ולאלוהים יש רצון אמיתי ואין סופי, שתהיה מציאות שנפרדת ממנו. ורצון של אמת, אין דבר שעומד בפניו. ולכן המציאות קיימת. והכל בזכות הרצון של האמת. ... ישות כלל, אלא הכל יחזור לקדמותו. והבריאה, לא יכולה להמשיך להיות קיימת מעצמה. כי העצמיות של הבריאה, היא ההוויה האין סופית של האחדות. ומצד חוקי השכל, אין אפשרות שהאחדות תהווה את הנפרדות, כי זה דבר והיפוכו (כפי שכבר ביארתי במקום ... אפשרי רק בגלל הרצון של אמת של אלוהים. והדבר אפשרי גם לכיוון ההפוך. שבו הנפרדות יכולה לחזור ולהיכלל ממש באין סוף כישות אחת ממש. ולמרות שזה נגד השכל, כי הסוף שונה במהותו מהאין סוף, אעפכ אין דבר העומד בפני הרצון של אמת. ואלוהים מהצד שלו, רוצה ברצון של אמת, שהאדם יהיה רחוק ממנו. ... האמת הכל אחד ממש. וכל מה שנכון לגבי האפשרי, נכון לגבי המחויב ולהפך. ומצד האמת, כל ישות סופית, היא האין סוף עצמו ממש, רק שהלבוש בעיני השכל, הוא של ישות סופית. ומצד האמת לאלוהים אין שום יתרון, על האדם. כי מצד האמת, יש אין סוף אלוהים אין סופיים, וגם האדם הוא אלוהים עצמו, שלא משתמש בכוח שלו, או משתמש בכוח שלו כדי להגביל את הכוח של עצמו ... הכוח האלוהי שלו, שהוא כוח הרצון האמיתי. וכאשר הישות עצמה רוצה ברצון אמיתי לבטל את הצמצום והלבוש, ולחזור ולהיכלל באין סוף שמהווה אותה, על ידי זה הרצון של האדם, מתגבר על הרצון של האלוהים. ואצל אלוהים, הרצון הוא תמיד רק ... שלם יותר. עד שמגיעה הנקודה, שבה בחוקיות של סיבה ותוצאה, הרצון של האדם גדל וגדל, עד שהוא מגיע אל האין סוף. ואיזה חוק יכול להגדיל את הרצון לאין סוף? הרי לאין סוף לא ניתן להגיע? והעניין הוא, שניתן להגיע לרצון אין סוף, על ידי ביטול כל שאר הרצונות הסופיים. ועל ידי ביטול כל הרצונות הסופיים, על ידי זה נשאר רק רצון אחד ויחיד שהוא רצון אין סוף. וביטול הרצונות הסופיים, הוא על ידי אמת. כי מצד האמת הפנימית, אין שום חיות לשום רצון חיצוני כלל. והאמת, ... יהיה נפרד ממנה. ומצד המציאות שמקיפה את הכל, מנקודת המבט הזו נשאר רק רצון אחד של האדם, והוא להיכלל באין סוף. וזה כמובן מה שקורה. ואם נשאל, מדוע ולמה רצונו של האדם להתאחד עם אלוהים, מתגבר על רצונו של האלוהים ... המציאות הכללית עצמה, פעם היא רוצה כך ופעם אחרת. ומנקודת מבט נוספת יש לבאר, כי מאחר שכל הישויות הן אין סופיות מצד האמת, לכן כאשר האדם באמת רוצה להתאחד עם המציאות, אז הוא מקבל את מה שהוא רוצה. כי הצמצום ... הוא מתאחד עם המציאות. למרות שתוך כדי זה, מנקודת המבט של המציאות, האדם נשאר נפרד ממנה. כי יש יותר מאין סוף אחד ויותר מצורה אחת של מציאות בו זמנית. ויש מספיק מקום לכולם. היינו שיכול להיות שבו זמנית, גם יתממש ... וגם לא חוקי הפיזיקה / העולם / השכל, שום דבר לא עומד בפני הרצון. ובתנאי שהוא רצון של אמת אין סופית, דהיינו, שהרצון הוא יחיד וכולי כנל.

... עצמה, ואעפכ הוא לא הוויה עצמה, דהיינו, כל הצורות כולן. והנה, ההוויה של הכל, היא ממלאת את הכל באופן אין סופי, עד שהיא ממלאת את כל המקום ואת כל הזמן כולם. כי ההוויה של הכל, היא הישות שמהווה את המקום ... הצורות כולן. שהרי בלעדיה, אין שום חיות לשום דבר. והוא נגד השכל, שהצורה היא גם צורה סופית, וגם הוויה אין סופית. וכאשר האדם מבין שהכל אחד ממש, דהיינו, שהצורה והמהות הם אחד ממש, אז ממילא זה אומר, שכל מה שנכון ... צורה, אבל מהצד השני, כל צורה וצורה שנפרדת ושונה זו מזו, היא עצמה המהות של הכל. דהיינו, שיש ריבוי אין סופי של מהויות שונות, שכל אחת מהן מהווה את כל המקום והזמן כולם, והכל בו זמנית ממש. ומי שיתבונן עוד ... בכל מקום ובכל זמן, אבל היא גם מקיפה אותם, מחוץ להפרדה שלהם. וכל צורה ממלאת את המקום והזמן, עד אין סוף, ועד ביטול הצורה של המקום והזמן עצמם). והכל אחד תמיד. דהיינו, כל האפשרויות כולן וכל הצורות כולן, נמצאות בכל מקום ובכל זמן תמיד. ואצל האדם, הדבר הזה נקרא יקומים מקבילים. שיש אין סוף יקומים מקבילים, שבכל אחד מהם, יש אפשרות אחת, מתוך אין סוף אפשרויות. וכולם קיימים במקביל. ולכן, בכל מקום ובכל זמן, מצד האמת, יש תמיד את כל הצורות ואת כל האפשרויות כולן. והאדם, וכל המציאות שלו, זאת לא יותר מאשר אפשרות אחת, בתוך אין סוף אפשרויות שקיימות כרגע. ולאדם נדמה שיש שינויים, ואז יש לו שאלות. למה המציאות משתנה? ומה טוב יותר או פחות? ... והמקום שלו. כי האדם מבין את האמת, שהזמן והמקום שלו, שבהם הוא רואה נפרדות, הם רק אפשרות אחת, מתוך אין סוף אפשרויות שקיימות כל הזמן, והוא עצמו רק אפשרות אחת, מתוך כל האפשרויות האלו. וכאשר כל היקומים וכל הצורות קיימים ... היקומים כולם כישות אחת, הם בעצם הכל וכלום בו זמנית. כי כל צורה ממלאת את כל המקום והזמן באופן אין סופי, בגלל שהכל אחד תמיד. וכאשר כל המקום והזמן מלאים בצורה אחת, וכל שכן שבכל מקום ובכל זמן, יש את ...

... יש שאלות שאין להן תשובה? איך לזהות שאלה שאין לה תשובה? מה לעשות עם שאלה שאין לה תשובה? לולאה אין סופית, לזהות את סוג השאלה, זיהוי סוג השאלה, האם יש תשובה לשאלה? האם יש פתרון לבעיה? בטוח במאה אחוז, הרצון ... ופתרון לבעיות. והאדם כל הזמן מחפש לפתור בעיות ולמלא רצונות. וזה המשחק של החיים. לפתור בעיה אחרי בעיה, עד אין סוף. המרוץ אחרי פתרון בעיות, המרוץ אחרי מילוי רצונות וכולי. ועד כאן הכל טוב וזה משחק החיים וכולי. אבל בחיים ... ובכל מקרה, שאלות שכאלו, אין להן תשובה ואין אפשרות למצוא להן תשובה. במילים אחרות, המוח לא יכול לתפוש את האין סוף כי יש את מגבלת השכל האנושי שלא מאפשר לתפוס דברים של אין סוף (עע 5 דברים שנבדל מדעו ממדענו). ולכן המוחלט הוא האין סוף ותשובה מוחלטת מגיעה מהאין סוף. דהיינו, הרצון להיות בטוח במאה אחוז, הוא בעצם הרצון להיות באין סוף. וזה לא אפשרי במציאות שלנו. ולכן הרצון להגיע למוחלטות, נועד לכישלון. כיוב, יש גם רצון אין סופי. לדוגמה: אני רוצה להיות בטוח במאה אחוז, שתמיד אהיה בריא, שתמיד לא תהיה אפשרות שיהיה לי רע, שאני תמיד ... כך או אחרת. וזה משהו שלא אפשרי. כי האפשרות תמיד אפשרית ואין אפשרות לבטל את הפוטנציאל של משהו באופן אין סופי, אלא רק באופן יחסי ותמיד תהיה אפשרות שיהיה אחרת. 2 - לופ אין סופי / לולאה אין סופית - בהמשך להיבט הקודם, כאשר בן אדם מנסה לדוגמה להבין את הסיבה הראשונה של משהו, להבין באופן מוחלט למה משהו קורה, הרי שגם כאן הוא ילך לאיבוד. ושוב, זה הרצון להגיע למשהו שנמצא באין סוף. ולמה? כי כל סיבה שנמצא, נוכל לשאול מה הסיבה שלה. וכל פעם שנגיע לאיזו תשובה, נוכל להמשיך להטיל ספק עד אין סוף, מי אמר שזו האמת? מה הסיבה שזה כך ולא אחרת? ולמה דווקא כך ולא אחרת? לדוגמה: למה העולם קיים? כי X. ולמה X? כי Y. ולמה Y? וכולי עד אין סוף, לולאה אין סופית, שתוקעת את המחשב וגם את המוח האנושי. או לדוגמה, מה התכלית של החיים? תשובה: העולם הבא. ומה התכלית של ... התכלית של X? וכולי. עד במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור וכולי. כי יש שאלות, שהן לופ אין סופי, לולאה אין סופית, שלא ניתן למצוא להן תשובה. 3 - פרדוקס - וכאשר אדם מנסה למצוא תשובה מוחלטת לשאלה, הרבה פעמים הוא ... שאין אפשרות להבין אותם בשכל האנושי. אז מאחר שהאדם הוא ישות מצומצמת, לכן הוא מוגבל ולא יכול להבין את האין סוף. ולכן האדם לא יכול למצוא תשובות אין סופיות / תשובות מוחלטות / תשובות שלמות, לשאלות שלו. ובכל פעם שהאדם מחפש למצוא תשובה אין סופית / תשובה מוחלטת / תשובה שלמה, לשאלה שיש לו, הרי שהוא יקבל סחרחורת, יאבד את השפיות שלו, יאבד את ... להסתפק בתשובה יחסית שאינה מוחלטת לשאלה שלו. לדוגמה, למה אני רוצה X בגלל Y. בלי לחקור את Y עד אין סוף. או האם אני רוצה X או Y, תשובה: כלשהי. אבל בלי לנסות להיות בטוח במאה אחוז שזה נכון. וכן אפשרי לבדוק מה האמת ולחקור את האמת, אבל לא באופן אין סופי. כי זה ישגע את הבן אדם. לדוגמה: מה אני רוצה לעשות בחיים? תשובה: X. האם באמת? תשובה: כלשהי. אבל ... ואך ורק את האמת, בכל תחום, בכל מחשבה, בכל תחושה וכולי. והתהליך הזה, הוא בעצם הדרך של האדם להתחבר לאין סוף. שאם האדם מצליח לעשות אותו, אז האדם יוצא מהשכל שלו לחלוטין. ואז הוא הופך להיות אלוהים ואז אין לאדם שום שאלה גם לא שאלה שאין לה תשובה. כי השאלה עצמה לא קיימת וכולי. ויש כאן תהליך של ביטול לאין סוף שהוא מתקיים ב רצוא ושוב. וכאשר האדם חוזר לשכל שלו, אז יש לו רשימו שבו השכל שלו חוזר להיות ...

... אינה מאפשרת את קיומם של פרדוקסים. אך הלוגיקה עצמה היא רק שיקוף של יכולת התפיסה האנושית. המציאות עצמה היא אין סופית. האדם עצמו והמחשבה שלו נמצאים בתוך המציאות. המחשבה של האדם מוגבלת להבין את מהותו המלאה של האין סוף. אפשר לדמיין את מהותו, אך אי אפשר להכניס את הידיעה הזאת אל תוך המחשבה. המחשבה האנושית נמצאת בתוך המציאות האין סופית, ואינה יכולה לתפוס בתוכה את המציאות שמקיפה אותה עצמה. המחשבה מסוגלת לתפוס רק את מה שיש לו סוף, אך ... מקרה, חוקי הלוגיקה הם נגזרת של היכולת השכלית המצומצמת של האדם. הפרדוקסים קיימים רק בגלל חוקי הלוגיקה. המציאות כמציאות אין סופית מאפשרת את קיומן של אין סוף אפשרויות. המציאות מכילה בתוכה את כל הפוטנציאל האפשרי של כמה מה שאפשר לדמיין, גם את מה שאינו מסתדר לוגית. אין סוף אפשרויות כוללות בתוכן גם את האפשרות לקיומן של פרדוקסים לוגיים בתוך המציאות. הפרדוקס משקף את חוסר ההבנה האנושית של ... / וכיוב, הוא נתקל בפרדוקסים שכליים שנמצאים במציאות. על האדם לזכור, שזה שהשכל הסופי אינו מבין את יכולת האפשרות האין סופית של דברים להתקיים, גם אם הם נראים בעיניו כלא רגילים, עדיין אין זה אומר שהם אינם קיימים. האם הם ... השכל האנושי היא מצומצמת. באותו עניין, על האדם לדעת כי כל דבר שאינו נכנס תחת ההגדרה של פרדוקס / אין סוף, באפשרותו של האדם להבין אותו בצורה מלאה. זא כאשר האדם נתקל בשאלה כלשהי, עליו לדעת שאם חוסר ההבנה שלו ... נובע מחוסר היכולת להבין פרדוקס, הרי שקיימת בוודאות האפשרות לדעת את התשובה לשאלה, ועליו להמשיך לחפש תשובות. לסיכום: המציאות האין סופית מאפשרת את קיומן של אין סוף אפשרויות, ואחת מהן היא את קיומו של השכל האנושי, שזה בעצמו פרדוקס.

... כל המציאות כולה ברגע אחד של ציר הזמן. נשאל: כמה אפשרויות קיימות לכיצד תהיה המציאות ברגע נתון כלשהו? תשובה: אין סוף. הסבר: בכל רגע ורגע, קיימות אין סוף אפשרויות לכיצד יהיה העולם באותו הרגע. נשאל: מדוע העולם ברגע נתון הוא דווקא כפי שהוא ולא אחרת? זא מאחר שקיימות אין סוף אפשרויות כיצד תהיה המציאות בכל רגע, אז מדוע המציאות בכל רגע היא דווקא כפי מה שהיא ולא אחרת? נשיב: ... אקראית דברים חוזרים על עצמם. אך באמת מצד האמת, אין שום סדר בעולם. הסבר: מאחר שבכל רגע נתון קיימות אין סוף אפשרויות לכיצד תראה המציאות לרמה של פרטי פרטים, ממילא נוצרת השאלה מדוע המציאות היא דווקא כך ולא אחרת. התשובה ... רגע של ציר הזמן. עבור כל רגע בציר הזמן, נבחר עבורו באופן אקראי אפשרות אחת מתוך סך כל האפשרויות האין סופי, לכיצד המציאות יכולה להיות ברגע X כלשהו. אם נסתכל על ציר הזמן, בוודאי נמצא דפוסים כלשהם שחוזרים על עצמם ...

... מכיל את האדם שצופה בו. ובצורה אחרת נאמר, ברגע שהאדם חושב על איזה דבר, ממילא הדבר הזה הוא לא אין סופי. כי כדי לחשוב על איזה דבר, לשם כך על האדם לעשות סוף וגבול לדבר שעליו הוא רוצה לחשוב. ולכן ... לו סוף. והמחשבה מכילה את הדבר שנמצא בתוכה. ואם הדבר נמצא בתוך דבר אחר, הרי שהוא לא יכול להיות אין סופי. ולכן האדם לעולם לא יכול לראות את התמונה המלאה. כי התמונה המלאה מטבעה, נוגדת את האפשרות להכיל אותה בתוך מחשבה. כי המחשבה עושה סוף. והתמונה המלאה היא כולה אין סוף. ואי אפשר להכיל אין סוף בתוך סוף, ושעדיין הוא יישאר אין סוף. ומשום כך, כל האומר שהוא ראה את כל המציאות כולה, את התמונה המלאה וכל כיוב, הוא אינו אלא טועה ... לאם התודעה מחוברת לגוף או לא. כי גם תודעה ללא גוף, גם היא לא יכולה לתפוס בבת אחת דבר אין סופי. כי אין סוף לא יכול להיכנס לתוך מחשבה. ואין לזה שום קשר משום סוג שהוא, לאם התודעה נפרדת או לא מהגוף. ואף ... התמונה המלאה? וכפי שאמרנו, אכן יש כאן סוד. כי יש שכל מיוחד כלשהו, שהוא מאפשר לאדם להכיל בתוכו מחשבה אין סופית. ולמרות שזה נשמע כדבר והיפוכו, אף על פי כן יש שכל ככ גדול שמאפשר להכיל גם דבר והיפוכו. והחכם ...

... אני. ונסביר: כי אם נתבונן נראה, כי האני של האדם, הוא לא יותר מאשר תחושה. וגם לתחושה הזאת יש אין סוף עוצמות. כי האדם יכול להרגיש תחושת שייכות ותחושת אני, לא רק כלפי עצמו ממש, אל גם לגבי רכושו וכיוב. ... מאשר בית שנמצא בקצה השני של העולם, ושאולי האדם אפילו לא יודע על קיומו. ונמצא אם כן, כי יש אין סוף רמות עוצמה של אני של האדם. ורמות העוצמה של האני של האדם, נקבעות לפי המינון של הכוחות המנוגדים, שהם ... הישויות כישויות נפרדות והכל בו זמנית כישות אחת. ומי שרוצה לחיות טוב באמת ולהיות מאושר באמת ולהתחבר לציר ההנאה האין סופית ששם יש אך ורק טוב תמיד עד אין סוף, לשם כך עליו לעבור דרך נקודת האיפוס שהיא נקודת השורש של כל הדברים. והנקודה הזאת היא הנקודה שנמצאת בין ... של המציאות, מיישר קו עם המציאות, מתחיל לחוות את המציאות כפי מה שהיא באמת, ואז האדם מתחבר לציר ההנאה האין סופית של המציאות עד אין סוף. תוספת: ולמי שלא הבין, לכל ההפכים שיש בעולם יש להם שורש. וגם תהליכי הסיבות שלנו, גם לו יש שורש. ...

... הזאת, הם אנשים סובלים סתם, בגלל חוסר הבנה. והעניין הוא, כי ראשית כל יש לזכור, שהפוטנציאל של המציאות, הוא אין סופי. ומאחר שהוא אין סופי, ממילא זה אומר, שיכולה להיות מציאות שבה, יהיה לאדם רק טוב, ושהאדם יוכל להכיר בטוב שלו, בלי שיהיה לו ... הרע, מנקודת המבט הזאת, אין שום סיבה מוצדקת, לכך שיהיה רע, כדי לעשות טוב. וזה משום, שהמציאות שלנו היא אין סופית, עם פוטנציאל ואפשרויות אין סופיות. והטועים חושבים, שצריך שיהיה רע, כדי שיהיה אחכ טוב. והם לא מבינים, שאם תכלית הרע, הייתה כדי לעשות טוב, ... באמת ובשלמות, הרי שהוא היה עושה, אך ורק טוב אמיתי. ומאחר שאלוהים הוא המושלם, ומאחר שאלוהים הוא עם יכולת אין סופית, ממילא הדבר המתבקש הוא, שאם אלוהים באמת רוצה לעשות טוב, עליו ליצור עוד ריבוי אלוהים אין סופיים ממש, כמוהו ממש, ללא כל שינוי כלשהו, ממש. כי מי שהוא טוב, הוא עושה רק טוב. ומי שיש לו ... האנושי. והטועים האלו חושבים בטעות, שאלוהים הוא חסר כל יכולות וגם טיפש ורשע כמובן, שבמקום שהוא ייתן לאדם טוב אין סופי באופן מיידי ומלכתחילה, אז הוא מתעלל בו ויוצר את הרע, כדי לעשות לו בסופו של דבר טוב. והטעות של ... אלוהים עצמו הוא שלמות הטוב, אז זה אומר, שכל ישות בעולם שהיא לא אלוהים, הרי שהטוב שלה, הוא לא אין סופי ולא מושלם כמו הטוב של אלוהים. וממילא זה אומר, שלאדם שהוא לא אלוהים עצמו ממש, לעולם לא יהיה לו טוב אמיתי, כמו הטוב של אלוהים עצמו. ואם אלוהים, הוא טוב שרוצה להיטיב, היה עליו לברוא עוד אין סוף אלוהים כמותו, כדי שיהיה להם טוב כמותו ממש, שרק הוא הטוב האמיתי והמושלם. ומאחר שהם אומרים, שאלוהים הוא הטוב ... הכל רע. כי אין שום טוב אמיתי בעולם כלל. כי כל דבר בעולם, יש בו חסרונות. וכל דבר, חסר אין סוף אפשרויות שונות ממנו. והרע, עולה על הטוב שיש בעולם שלנו. וכל זמן שהאדם לא הגיע לגן העדן והעולם הבא ... עליו לברוא את האדם, כאשר הוא כבר קרוב אליו ממש. דהיינו, להיות בנפרדות, ואעפכ באחדות. וזהו ריבוי אלוהים, של אין סוף אלוהים. ומאחר שאלוהים שכזה עושה רק רע כל היום, לכן הוא הפריד ממנו את התודעה של האדם. ואז האדם ... טוב. והרעיון הוא, שאפשר לומר, שאלוהים תמיד חווה חיסרון. ולמה שאלוהים תמיד יהיה בחיסרון? משום, שהוא חסר את כל אין סוף הנפרדות שיש בעולם שלנו. כי אצל אלוהים, אין שום נפרדות כלל. ואלוהים, חסר את הנפרדות. ולכן אלוהים עושה את ...

... גם היא עצמה רק צורה. וזו אכן האמת, כי באמת יש מהות נוספת של אחדות גדולה יותר וכולי, עד אין סוף. כי כל הגדרת אחדות, היא בעצם יצירת צורה. ולכן כל מהות של אחדות, היא רק צורה, ולכן יש מהות פנימית למהות פנימית עד אין סוף, בבחינת המקיפים שמעל הזמן והמקום. שזאת ההתקדמות של החכם האמיתי והאדם השלם, שהגיע אל השלמות. שבכל פעם הוא חווה אחדות גדולה יותר, כי יש אחדות בתוך / מעל אחדות, עד אין סוף. ואעפכ אין שום שינוי כלל. כי המהות של האחדות הראשונה של היש והאין, היא זהה לגמרי למהות של האחדות הגדולה יותר וכולי. ונמצא אם כן, כי יש אחדות מעל אחדות עד אין סוף, ואעפכ הכל אחד ממש.