... מההתחדשות של השכל שלו. וכאשר האדם נכנס לעולם של רוחניות ומגלה שכל חדש, ועולם אין סופי של מידע ושל צורת חשיבה חדשה. על ידי זה התודעה של האדם מתלהבת מאוד, והאדם מרגיש סוג של התעלות רוחנית ושמחה ואושר ואופוריה וכולי. כי כאשר האדם ... יגדל כל הזמן, בצורה יותר ויותר גדולה, מאשר בפעם הקודמת, עליו למצוא איזה מאגר אין סופי של ידע ושל הבנה, שככל שהאדם מתקרב אליו יותר, כך העוצמה שלו גדלה. והדבר דומה לכוח המשיכה של כדור הארץ. שככל שדבר קרוב יותר לכדור הארץ, כך הוא ... יש סיבה ושורש. ולכל סיבה ושורש, יש סיבה אחרת שקודמת לה ושהיא השורש שלה וכך עד אין סוף. וכל דבר גדול, יש דבר אחר שגדול ממנו. וכל התפתחות רוחנית ופנימית, היא רק ההקדמה של ההתפתחות הפנימית והרוחנית הבאה. כי מה שנקרא אצל האדם התפתחות ... והרעיון הוא, שלמרות שנראה שגם ההתפתחות הרוחנית מוגבלת כנל, הרי שלשום דבר בעולם אין סוף, ותמיד יש להיכן להתפתח. וכאשר האדם מגיע אל קצה הרוחניות, עליו פשוט לנסות לגלות רוחניות חדשה, ולשאוב ממנה שכל חדש וידע חדש, כדי להתקדם רוחנית. ... בעיני שכלו ומבין את ההתחדשות הזאת, על ידי זה הוא חווה כל הזמן התחדשות חדשה ואין סופית . כי הזמן הוא אין סופי. ואפשר לנוע בציר הזמן קדימה ואחורה עד אין סוף. ומרחב המקום גם הוא אין סופי . וניתן לנוע במרחב המקום לכל כיוון עד אין סוף. וההתחדשות גם היא אין סופית , וניתן להתחדש עד אין סוף. ומי שזוכה לראות את ההתחדשות האין סופית שיש בכל רגע ורגע מחדש בכל דבר ודבר, על ידי זה הוא מתחדש כל הזמן. משום שהוא חווה את ההתחדשות של כל המציאות, בכל רגע ורגע מחדש. ואיך להגיע ... ומי שמצליח לחוות באמת את זה שהכל מתחדש כל הזמן, על ידי זה הוא זוכה להתחדשות אין סופית... ...

... אל האושר. ויש כאן בשורה טובה, והיא שלכל הבעיות שיש בעולם יש סוף. כי כמות הבעיות שיש בעולם, מוגבלת. וכמות הבעיות שיש בעולם, היא לא אין סופית, אלא היא סופית. ויש מספר סופי וכמות סופית לכמות השאלות שיש בעולם. ולמרות שיש בעולם שלנו אין סוף מצבים ואפשרויות, עדיין יש סוף לכל הבעיות והשאלות האפשריות. וזה משום שלכל הבעיות יש שורש. וגם לכל השאלות יש שורש. ויש שורש אחד ויחיד, שהוא הפתרון לכל הבעיות והתשובה לכל השאלות. והשורש הזה הוא האין סוף עצמו. כי כל הבעיות וכל השאלות, הן אין סופיות. כי בעולם שלנו יש אין סוף אפשרויות וממילא יש גם פוטנציאל של אין סוף שאלות ובעיות. אבל, כל הבעיות שיש בעולם, וכל מה שקורה בעולם, הכל נמצא בתוך האין סוף. כי האין סוף מקיף את כל מה שקיים. והאין סוף הזה הוא השורש של הכל. זא כי למרות שכלפי חוץ נראה שיש כמות אין סופית של דברים, הרי שיש המון מכנים משותפים בין המון דברים. וניתן לחלק את כל הדברים שבעולם לקבוצות. ולקבוצות גדולות יותר וכך הלאה. כך שלכל ... את המציאות. וכאשר האדם נתקל בבעיות, על האדם לחפש את שורש הבעיה שלו. דהיינו, לנסות להסתכל על השכל של הבעיה. כי מבחינה חיצונית יש אין סוף בעיות. אבל מבחינה פנימית יש סוף לבעיות. ומי שרוצה להגיע לסוף כל הבעיות והשאלות, על להסתכל תמיד על הפנימיות של הבעיות שאיתן הוא מתמודד. ועל ... אל האושר שלו. ועל האדם להתעודד מכך שכל הזמן צצות בעיות חדשות, כי זה אומר שהוא מתקדם יותר מהר אל האושר. כי לבעיות יש סוף, ולאושר אין סוף.

... + הבורא הרכיב גם את כל המקומות השונים שיש במרחב המקום. נשאל: ומי הרכיב חיבר את הבורא עצמו להיות מה שהוא? נשיב: הבורא עצמו הוא יחיד אין סופי אינו מורכב אין לו שני וכיוב. הוא אינו מורכב אלא הוא ישות אחת ללא שינוי השתנות וכולי. וממילא עליו לא ... שאינה מורכבת וממילא אין צורך שמישהו אחר ירכיב אותה וכולי. אך יש לזכור כי קיימות מספר אפשרויות נוספות: 1 - לכל מורכב יש מרכיב אחר עד אין סוף. 2 - לא לכל מורכב יש מרכיב, אלא יתכן כי דבר הורכב מעצמו ללא מרכיב כלשהו. (הערה: אנחנו מדלגים כאן על ... דהיינו, אלוהים. זא נוכיח כי אין אפשרות שיהיה מרכיב ראשון שאינו מורכב וכולי כנל, אלא על כורחך לומר או ש: 1 - לכל מורכב יש מרכיב אחר עד אין סוף. 2 - ישנם דברים שמורכבים מעצמם ללא מרכיב. ונסביר: ברגע שאנחנו אומרים שאלוהים ברא את העולם, הרי שבאותו הרגע הפכנו גם את אלוהים למורכב ולמחובר. וממילא או שמישהו אחר הרכיב אותו וממילא זה עד אין סוף ללא נקודת התחלה, או שקיימים דברים שמורכבים מעצמם וממילא אין הוכחה לכך שיש אלוהים. נשאל: מדוע לומר שאלוהים ברא את העולם, זה בעצם לומר שאלוהים הוא ישות מורכבת, שאינה אחת, אינה אין סופית וכולי? נשיב: כי ברגע שאנחנו מייחסים לאלוהים הגדרה פעולה רצון כלשהו, הרי שאלוהים עצמו מורכב מהישות ... שבעצם אומרים שהבורא הוא עצמו ישות שמורכבת מדברים שונים, ואכ חוזרת השאלה מי הרכיב את הבורא וכולי. ואכ נסיק שגם לבורא יש בורא אחר עד אין סוף, או שהכל נברא מעצמו, או שהכל קיים מאז ומעולם ללא נקודת התחלה וכיוב. ונוסיף: בדוגמה הקודמת הסברנו כי רצון ... מי הכריח את המצב של לפני הבריאה להיות כפי מה שהוא. ולכן נסיק: או ש 1 - מישהו אחר הרכיב את התהליך, וממילא גם לו עצמו יש מרכיב אחר עד אין סוף. 2 - העולם הורכב מעצמו ללא אלוהים לא לכל מורכב יש מרכיב. 3 - העולם קיים מאז ומעולם. ונוסיף, כל אחת מ 3 ... אך לא באמת מעלים את ציר הזמן לגמרי בשום שלב. גם, לומר שאלוהים הנצחי ברא את הזמן, זו כמובן הטעיה לשונית, כי המושג נצחי פירושו ציר זמן אין סופי, ואם אין זמן, מה שייך אלוהים אין סופי ונצחי. בטיעון הנל לדוגמה, טוען הטיעון אינו שם לב לכך שגם האלוהים הוא ישות מורכבת וכי גם בריאת העולם היא ...

... עצמה, ואעפכ הוא לא הוויה עצמה, דהיינו, כל הצורות כולן. והנה, ההוויה של הכל, היא ממלאת את הכל באופן אין סופי, עד שהיא ממלאת את כל המקום ואת כל הזמן כולם. כי ההוויה של הכל, ... הצורות כולן. שהרי בלעדיה, אין שום חיות לשום דבר. והוא נגד השכל, שהצורה היא גם צורה סופית, וגם הוויה אין סופית. וכאשר האדם מבין שהכל אחד ממש, דהיינו, שהצורה והמהות הם אחד ... כל צורה, אבל מהצד השני, כל צורה וצורה שנפרדת ושונה זו מזו, היא עצמה המהות של הכל. דהיינו, שיש ריבוי אין סופי של מהויות שונות, שכל אחת מהן מהווה את כל המקום והזמן כולם, ... נמצאת בכל מקום ובכל זמן, אבל היא גם מקיפה אותם, מחוץ להפרדה שלהם. וכל צורה ממלאת את המקום והזמן, עד אין סוף, ועד ביטול הצורה של המקום והזמן עצמם). והכל אחד תמיד. דהיינו, ... כולן וכל הצורות כולן, נמצאות בכל מקום ובכל זמן תמיד. ואצל האדם, הדבר הזה נקרא יקומים מקבילים. שיש אין סוף יקומים מקבילים, שבכל אחד מהם, יש אפשרות אחת, מתוך אין סוף אפשרויות. וכולם קיימים במקביל. ולכן, בכל מקום ובכל זמן, מצד ... תמיד את כל הצורות ואת כל האפשרויות כולן. והאדם, וכל המציאות שלו, זאת לא יותר מאשר אפשרות אחת, בתוך אין סוף אפשרויות שקיימות כרגע. ולאדם נדמה שיש שינויים, ואז יש לו שאלות. ... והמקום שלו. כי האדם מבין את האמת, שהזמן והמקום שלו, שבהם הוא רואה נפרדות, הם רק אפשרות אחת, מתוך אין סוף אפשרויות שקיימות כל הזמן, והוא עצמו רק אפשרות אחת, מתוך כל ... שכל היקומים כולם כישות אחת, הם בעצם הכל וכלום בו זמנית. כי כל צורה ממלאת את כל המקום והזמן באופן אין סופי, בגלל שהכל אחד תמיד. וכאשר כל המקום והזמן מלאים בצורה אחת, וכל ...

... השיטה הזאת, היא עוד שקר ובזבוז זמן. וכפי שכבר ביארתי, הספר הזה מצהיר, שהוא יביא את האדם אל החוויה של השלמות, שנראית כבלתי אפשרית מצד מהותו של האדם כישות שהיא אינה אין סופית. והשאלה הנשאלת היא, איך ניתן לעשות זאת וכיצד ניתן להביא את האדם אל החוויה של השלמות, למרות שהיא אינה אפשרית, מצד ... כי מצד האמת של המציאות, הכל אחד. והכל אחד פירושו, החיבור של כל ההפכים לישות אחת ממש (ויתבאר עוד בהמשך). ומצד האמת אין שום הבדל בין החיסרון והיש סוף, לבין השלמות והאין סוף . כי האדם הוא סוף, כי הוא מוגבל והוא ישות סופית. והמציאות שמכילה בתוכה את הכל, היא אין סופית. ונחדד כי לא מדובר על המציאות שנפרדת מהאדם, כישות נפרדת ואין סופית, אלא מדובר על המציאות שמכילה בתוכה, גם את האדם כישות סופית, וגם את המציאות שהיא אין סופית, והכל כישות אחת. וגם המציאות הזאת, יש שלמות אחרת גדולה ממנה ושאעפכ נמצאת באחדות איתה, וזה כבר עניין אחר. והנה, ... הזמן ואת כל המקום, הרי שהאדם עדיין לא מכיל בתוכו את הזמן והמקום עצמם. והמציאות השלמה מכילה בתוכה את הזמן ואת המקום. ומאחר שהאדם לא מכיל בתוכו את הזמן ואת המקום האין סופיים עצמם, הרי שהאדם חווה את עצמו כישות קטנה, שחסרה את השלמות של הישות שהוא חלק ממנה. כי האדם הוא חלק מהשלם, אך לא ... ממש. ורק בשכל הקטן של האדם נדמה לו שיש הבדל בין הישויות השונות האלו, למרות שבאמת אין שום הבדל כלל והכל זו ישות אחת ממש. ואין הכוונה לומר שהאדם מחובר אל המציאות האין סופית, כי את זה כולם יודעים ואין בכך שום חידוש ושום תועלת, אלא הכוונה היא לומר שאם היה לאדם שכל אמיתי, הוא לא היה יודע ... אלא שהאדם לא מסוגל להכיל את התפישה הזאת. ומשום כך האדם חושב שלעולם הוא לא ישיג את השלמות. כי מאחר שהאדם הוא יש, הוא מוגבל בתוך זמן ומקום, והוא לעולם לא יכול להיות אין סופי. כי האדם הוא יש סוף, והמציאות היא אין סוף. ולכן נדמה לאדם שלעולם הוא לא יוכל לחוות את השלמות האין סופית, מאחר שהוא ישות סופית. אבל, הספר הזה מביא לאדם שכל כזה, שאיתו יוכל האדם להכיל בתוך השכל האנושי שלו, את ההבנה שבאמת הכל אחד, ושהיש והאין הם אחד, ושהסוף והאין סוף הם ישות אחת ממש (לא מחוברים, אלא אחד ממש). ועל ידי זה שהאדם יבין את ההבנה הזאת, דהיינו, שהאדם יצליח להכיל בתוך מחשבתו את הידיעה שכל ישות סופית, היא באחדות מוחלטת עם האין סוף, על ידי זה האדם גם יחווה את השלמות הזאת ברמה הרגשית. והמסר הסופי של הספר, הוא שהכל מושלם ושהכל אחד. דהיינו, שכל ההפכים הם אחד ממש עד אין סוף (כי יש גבוה מעל גבוה ואין סוף מעל אין סוף). ועל ידי זה שהאדם יבין את השכל הזה, על ידי זה ממילא האדם גם יחווה את התחושה הזאת של השלמות, שנובעת מתוך ההבנה ...

... המציאות סוד הצמצום יש מאין ואחדות ההפכים - חלק 2 והאדם שוכח, שבכל רגע של מציאות ובכל נקודה של מקום, יש פוטנציאל אין סופי של אין סוף צורות. ורק הטועה חושב שהצורה של הרגע הקודם, מחייבת את הצורה של הרגע שאחריו להיות כפי מה שהיא. כי על מה ולמה שצורה שנמצאת במקום ובזמן אחד, תשפיע בכלל על צורה שנמצאת במקום ובזמן אחר?! ואף אחד לא מחליט איזו צורה תהיה איפה. אלא שיש מקום וזמן אין סופיים, שבהם יש את כל הצורות כולן. והתודעה של האדם חווה בכל פעם רצף כלשהו של צורות, לפי הזמן ... הזה יש מסובב ראשון יחיד וחכם, מכך שהעולם שלנו נראה מסודר. כי כל ההוכחות האלו, הן כמובן שקר מהמון סיבות (כפי שכבר ביארתי במקום אחר). אך ההבנה שהמקום והזמן קיומם הוא אין סופי, ובתוכם יש אין סוף אפשרויות באין סוף מקום וזמן, היא ממילא שוללת את כל החשיבה על קיומו של אלוהים וכולי. וגם אלוהים הוא לא יכול להיות ראשון ואין סופי, כי גם הוא נבדל במקום ובזמן משאר הדברים ששונים ממנו וכולי כנל. ונמצא אם כן, כי אין מצוי ראשון, אלא הנפרדות היא הייתה הווה ותהיה תמיד לנצח נצחים. והשאלה מי יצר את העולם וכולי, היא שאלה טיפשית. כי יש אין סוף מקום וזמן, ללא כל נקודת התחלה, וללא כל הגבלה של צורות וכולי כנל. (ומתחילת הזמן עד עכשיו, עבר אין סוף זמן, פחות הזמן שעוד לא עבר עד סופו. וכיוב לגבי מרחב המקום האין סופי). אז מהו סוד הצמצום? והעניין הוא, כי מי שיפקח את עיניו, יראה ויבין מיד, כי גם המקום ... עוד יותר. כי המקום, הוא לא המציאות כולה, וגם הזמן, הוא לא המציאות כולה. וגם המקום וגם הזמן, הם חלקים של המציאות השלמה. ויש מקיף אחר גדול עוד יותר, מאשר המקום והזמן האין סופיים. כי הזמן הוא אכן אין סופי, מנקודת מבט של הזמן. אך הוא לא אין סופי בשלמות, כי הוא לא מכיל בתוכו את מרחב המקום עצמו. כי המקום, הוא לא חלק מהזמן, אלא קיומו מקביל לקיומו של הזמן. והזמן, לא גדול יותר מאשר המקום, אלא הוא סוג של מרחב ומימד שונה, מאשר מרחב המקום. וזה בעצם אומר, שהזמן הוא לא אין סופי באמת, כי יש גם את הישות של המקום, שהיא מגדירה ומגבילה אותו. וכיוב גם המקום, שהוא לא מכיל את הזמן, אלא מקביל לו. וגם הוא לא אין סופי בשלמות. כי יש הבדל בין זמן לבין מקום. ואם יש הבדל בין הזמן לבין המקום, הרי שזה אומר ...

... ידע האדם להעריך את האור?! והאנשים שמחזיקים בדעה הזאת, הם אנשים סובלים סתם, בגלל חוסר הבנה. והעניין הוא, כי ראשית כל יש לזכור, שהפוטנציאל של המציאות, הוא אין סופי. ומאחר שהוא אין סופי, ממילא זה אומר, שיכולה להיות מציאות שבה, יהיה ... את העניין מנקודת מבט, שקודמת להפרדה שבין הטוב לבין הרע, מנקודת המבט הזאת, אין שום סיבה מוצדקת, לכך שיהיה רע, כדי לעשות טוב. וזה משום, שהמציאות שלנו היא אין סופית, עם פוטנציאל ואפשרויות אין סופיות. והטועים חושבים, שצריך שיהיה רע, כדי שיהיה ... הוא השלמות, והוא אינו חסר דבר. ואם אלוהים היה טוב באמת ובשלמות, הרי שהוא היה עושה, אך ורק טוב אמיתי. ומאחר שאלוהים הוא המושלם, ומאחר שאלוהים הוא עם יכולת אין סופית, ממילא הדבר המתבקש הוא, שאם אלוהים באמת רוצה לעשות טוב, עליו ליצור עוד ריבוי אלוהים אין סופיים ממש, כמוהו ממש, ללא כל שינוי כלשהו, ממש. כי ... חיסרון, הרי שהחיסרון שלו, הוא לא כמו החיסרון האנושי. והטועים האלו חושבים בטעות, שאלוהים הוא חסר כל יכולות וגם טיפש ורשע כמובן, שבמקום שהוא ייתן לאדם טוב אין סופי באופן מיידי ומלכתחילה, אז הוא מתעלל בו ויוצר את ... קצת, הרי שלא שייך שהוא עצמו יעשה לך רק טוב (ואולי כן?). ואם אלוהים עצמו הוא שלמות הטוב, אז זה אומר, שכל ישות בעולם שהיא לא אלוהים, הרי שהטוב שלה, הוא לא אין סופי ולא מושלם כמו הטוב של אלוהים. וממילא זה אומר, שלאדם שהוא לא אלוהים עצמו ממש, לעולם לא יהיה לו טוב אמיתי, כמו הטוב של אלוהים עצמו. ואם אלוהים, הוא טוב שרוצה להיטיב, היה עליו לברוא עוד אין סוף אלוהים כמותו, כדי שיהיה להם טוב כמותו ממש, שרק ... של האדם כישות נפרדת, הוא רע. וכל מה שאלוהים עושה, וכל מה שקיים, זה הכל רע. כי אין שום טוב אמיתי בעולם כלל. כי כל דבר בעולם, יש בו חסרונות. וכל דבר, חסר אין סוף אפשרויות שונות ממנו. והרע, עולה על הטוב שיש ... היה בורא עוד אלוהים כמוהו, שזה בעצם אומר שהיה עליו לברוא את האדם, כאשר הוא כבר קרוב אליו ממש. דהיינו, להיות בנפרדות, ואעפכ באחדות. וזהו ריבוי אלוהים, של אין סוף אלוהים. ומאחר שאלוהים שכזה עושה רק רע כל היום, ... או שאלוהים הוא טוב, שרוצה לעשות עוד יותר טוב. והרעיון הוא, שאפשר לומר, שאלוהים תמיד חווה חיסרון. ולמה שאלוהים תמיד יהיה בחיסרון? משום, שהוא חסר את כל אין סוף הנפרדות שיש בעולם שלנו. כי אצל אלוהים, אין שום ...

... זא הלוגיקה אינה מאפשרת את קיומם של פרדוקסים. אך הלוגיקה עצמה היא רק שיקוף של יכולת התפיסה האנושית. המציאות עצמה היא אין סופית. האדם עצמו והמחשבה שלו נמצאים בתוך המציאות. המחשבה של האדם מוגבלת להבין את מהותו המלאה של האין סוף. אפשר לדמיין את מהותו, אך אי אפשר להכניס את הידיעה הזאת אל תוך המחשבה. המחשבה האנושית נמצאת בתוך המציאות האין סופית, ואינה יכולה לתפוס בתוכה את המציאות שמקיפה ... מקרה, חוקי הלוגיקה הם נגזרת של היכולת השכלית המצומצמת של האדם. הפרדוקסים קיימים רק בגלל חוקי הלוגיקה. המציאות כמציאות אין סופית מאפשרת את קיומן של אין סוף אפשרויות. המציאות מכילה בתוכה את כל הפוטנציאל האפשרי של כמה מה שאפשר לדמיין, גם את מה שאינו מסתדר לוגית. אין סוף אפשרויות כוללות בתוכן גם את האפשרות לקיומן של ... (פיזיקה) וכיוב, הוא נתקל בפרדוקסים שכליים שנמצאים במציאות. על האדם לזכור, שזה שהשכל הסופי אינו מבין את יכולת האפשרות האין סופית של דברים להתקיים, גם אם הם נראים בעיניו כלא ... מחמת זה שהיכולת השכלית של השכל האנושי היא מצומצמת. באותו עניין, על האדם לדעת כי כל דבר שאינו נכנס תחת ההגדרה של פרדוקס אין סוף, באפשרותו של האדם להבין אותו בצורה מלאה. זא ... מחוסר היכולת להבין פרדוקס, הרי שקיימת בוודאות האפשרות לדעת את התשובה לשאלה, ועליו להמשיך לחפש תשובות. לסיכום: המציאות האין סופית מאפשרת את קיומן של אין סוף אפשרויות, ואחת מהן היא את קיומו של השכל האנושי, ...

... האפשרי (אפשרי המציאות) נכלל במחוייב (מחוייב המציאות). דהיינו, שכל מה שקיומו הוא אפשרי ומצומצם, הופך להיות מחוייב המציאות ובגודל אין סופי. כי כאשר היש והאין הם אחד, אז הנפרדות והאחדות נכללות זו בזו, כישות אחת. ואז אין שום חיסרון בשום הנאה גשמית כלל. וכאשר האדם רודף אחרי הנאה רוחנית, הוא מנסה ליהנות מהמציאות ... להבין את העניין הזה כלל. כי הוא נראה כדבר והיפוכו. אבל בשכל שבו הכל אחד, שם ניתן להבין, שבאמת, גם הכל אחד, וגם בו זמנית יש נפרדות אין סופית. כי אחדות אמיתית, היא כאשר יש רק נפרדות וגם רק אחדות בו זמנית כישות אחת. שאין הבדל בין הנפרדות לבין האחדות כלל. והחכם האמיתי, דהיינו, כל אדם בעומק פנימיות דעתו, הוא נהנה ... כי אי אפשר ליהנות בצורה מוגדרת, דהיינו, אי אפשר לדעת שאתה נהנה, כאשר אתה חווה רק הנאה. ולכן מצד הנפרדות, יש גם את הנפרדות. שבה יש אין סוף מקום וזמן, דהיינו, צמצום של טוב ורע. והחכם האמיתי שותק, דהיינו, מתחבר אל האחדות, על ידי זה שהוא מבטל את שכלו, וממילא גם ישותו מתבטלת. אבל זאת, לא שתיקה מוחלטת. ובשורשו, ... יותר, באופן מוגדר. כי בשורש, הכל אחד. ואין שום אפשרות להכיר יותר או פחות את האחדות של המציאות. ואעפכ באחדות, שבה הכל אחד ממש, יש גם אין סוף צורות שונות. כי האחדות, היא החיבור של כל הצורות. וכל התחדשות שכלית התחדשות רגשית שיש לאדם, הוא בעצם מכיר עוד היבט של האחדות, מצד הנפרדות שבה. וכך ההנאה של האדם מהאחדות, ... דהיינו, גוף וגשמיות. אלא, ששלמות ההנאה היא, כאשר האדם מבין שהכל אחד ממש. שאז, הצורה ומהותה הם אחד ממש. ואז האדם חווה את השלמות האין סופית שיש בכל דבר, באחדות אחת ממש. ולכן, גם חכם אמיתי, גם הוא נהנה מהנאה גשמית. אלא, שאצלו ההנאה הגשמית, היא מושלמת בשלמות שאין שלמות אחריה. כי אצל אדם רגיל, הוא נהנה מהנאה גשמית, אך ההנאה אינה שלמה. כי הוא אינו יודע שבאמת הצורה הסופית, היא מושלמת. אבל מי שהוא חכם אמת, שהוא יודע שיש ריבוי אלוהות, שיש אין סוף אלוהים, דהיינו, אין סוף ישויות שונות, שהן בגודל אין סופי, הוא גם חווה הנאה אין סופית, בכל צורה מצומצמת. ואיך יזכה האדם לזה? תשובה: על ידי הבנת האחדות. דהיינו, ככל שהאדם יבין טוב יותר, כי בכל דבר יש גם את כל שאר הדברים, למרות שהוא בו זמנית, נפרד מכל שאר ...

... תמונה מלאה, מאחר שהוא לא מכיל את האדם שצופה בו. ובצורה אחרת נאמר, ברגע שהאדם חושב על איזה דבר, ממילא הדבר הזה הוא לא אין סופי. כי כדי לחשוב על איזה דבר, לשם כך על האדם לעשות סוף וגבול לדבר שעליו הוא רוצה לחשוב. ולכן ... לשם כך צריך לעשות לו סוף. והמחשבה מכילה את הדבר שנמצא בתוכה. ואם הדבר נמצא בתוך דבר אחר, הרי שהוא לא יכול להיות אין סופי. ולכן האדם לעולם לא יכול לראות את התמונה המלאה. כי התמונה המלאה מטבעה, נוגדת את האפשרות להכיל אותה בתוך מחשבה. כי המחשבה עושה סוף. והתמונה המלאה היא כולה אין סוף. ואי אפשר להכיל אין סוף בתוך סוף, ושעדיין הוא יישאר אין סוף. ומשום כך, כל האומר שהוא ראה את כל המציאות כולה, את התמונה המלאה וכל כיוב, הוא אינו אלא טועה ... האלו. וגם משום כל זה, אין משמעות לאם התודעה מחוברת לגוף או לא. כי גם תודעה ללא גוף, גם היא לא יכולה לתפוס בבת אחת דבר אין סופי. כי אין סוף לא יכול להיכנס לתוך מחשבה. ואין לזה שום קשר משום סוג שהוא, לאם התודעה נפרדת או לא מהגוף. ואף ... לא יכול לראות את התמונה המלאה? וכפי שאמרנו, אכן יש כאן סוד. כי יש שכל מיוחד כלשהו, שהוא מאפשר לאדם להכיל בתוכו מחשבה אין סופית. ולמרות שזה נשמע כדבר והיפוכו, אף על פי כן יש שכל ככ גדול שמאפשר להכיל גם דבר והיפוכו. ...