... אמצעי של שריר החזה? וכיוב? חזה עליון / חזה תחתון / חזה אמצעי תשובה: כן ולא. ואסביר. במהלך כל תנועה, מותחים ומקצרים את כל השריר כולו כיחידה אחת. במהלך התנועה של התרגיל לחיצת חזה לדוגמה, מפעילים את כל שריר החזה כיחידה אחת. בין אם זה תרגיל לחיצת חזה בשיפוע ... שלילי / לחיצת חזה רגילה. אם לא היה לבן אדם שריר חזה בכלל, הוא לא היה יכול לבצע את התנועה. וכל השריר כולו, נמתח ומתכווץ לאורך התנועה. ומנקודת המבט הזו, לא ניתן לפתח ולאמן חלק כלשהו בשריר. יחד עם זאת, יש עוד נקודת מבט, שנכנסת לרזולוציה ... האמצעי, באופן יחסי, הם הכי מתוחים. ולכן יחסית, אמצע החזה הכי נמתח. לסיכום: בפועל זה אומר, שכאשר אתה מבצע תנועה כלשהי עם שריר כלשהו, באפשרותך לשנות זוויות שונות של המתיחה שלו. ככה תוכל תיאורטית לאמן חלקים שונים בתוך השריר ...

טווח תנועה מלא - כן או לא? מה היתרונות והחסרונות של טווח תנועה מלא? למה לא כדאי לעבוד בטווח תנועה מלא? מהם סוגי טווחי התנועה של השריר? למה ומתי כדאי לעבוד בטווח תנועה חלקי? זווית הישום של השריר. אז ראשית יש להסביר מהו טווח תנועה מלא. וטווח תנועה מלא, פירוש, שלכל שריר שמשתתף בתרגיל, יש את טווח התנועה שלו. דהיינו, יש את התנועה שלו בין 2 המצבים שלו. יש את המצב שבו השריר הכי מתוח ויש את המצב שבו השריר הכי מכווץ. ובין הנקודה שבה השריר הכי מתוח לבין הנקודה שבה השריר הכי מכווץ, זהו טווח התנועה של השריר. וכאשר אנחנו מדברים על טווח תנועה מלא, צריך להבין שיש 2 טווחי תנועה מלאים. 1 - טווח תנועה מלא, מ 0 ל 100. ו 2 טווח תנועה מלא מ 1 ל 99. דהיינו, שיש אפשרות של טווח תנועה מלא בין 0 ל 100, שבו בין חזרה לחזרה השריר נח לגמרי ואין שום מתח על השריר, שאז בעצם עשינו טווח תנועה מלא לגמרי, ויש טווח תנועה כמעט מלא, שבו אנחנו שומרים על מתח בשריר, תוך כדי כל אחת מהחזרות במשך הסט. והאם כדאי לשמור על מתח בשריר או לא? זה נושא אחר למקום אחר. אבל כאן נדבר, על האם כדאי לעבוד בטווח תנועה מלא עם שמירת מתח בשריר, או לעבוד רק בטווח תנועה חלקי בתוך טווח התנועה המלא. אז לכאורה, ההיגיון אומר שעדיף לעבוד בטווח תנועה מלא, כדי לאמן את כל השריר וכדי שכל השריר כולו יתאמץ בכל הטווח שלו. ושלא יהיה מצב שהשריר יכול ... רק בטווח מסוים. וכאשר הוא יכנס לטווח אחר, הוא לא יוכל להרים את אותו המשקל. ולכן הגיוני לעבוד בטווח תנועה מלא. אבל צריך לדעת, שב 100% מהמקרים שעובדים בטווח תנועה כלשהו, בתוך טווח התנועה יש נקודה שבה השריר מתאמץ, יותר מאשר בשאר הנקודות שבתוך טווח התנועה (עע זווית ישום). וזה בעצם אומר, שבמצב האופטימאלי, עדיף אכן לאמן את כל טווח התנועה של השריר, אבל לא בבת אחת ולא בתרגיל אחד. אלא בחלקים שונים, כאשר בכל חלק, השריר יתאמץ הכי הרבה בנקודה אחרת בטווח התנועה שלו. שזה בפועל אומר, שכאשר מבצעים תנועה מסוימת לשריר מסוים, אפשרי לזהות את הנקודה שבה השריר הכי מתאמץ בתוך טווח התנועה של השריר, ואז לעבוד בטווח תנועה חלקי, רק סביב הנקודה הזאת. ואחכ אפשרי לשנות את המנח של הגוף / המשקל וכולי, כדי להגיע לכך שבטווח תנועה אחר של השריר, הוא יתאמץ הכי הרבה. וככה בעצם הצלחנו לאמן את כל השריר, בטווח תנועה מלא, אבל גם במאמץ מלא בכל טווח התנועה. ובדיוק כמו שבדכ מנסים לשמור על מתח בשריר, הגיוני גם לרצות לשמור על מתח גבוה של מאמץ גבוה, לאורך כל הסט. וכאשר עובדים בטווח תנועה מלא, זה גורם לשריר לנוח באופן יחסי, בחלק מטווח התנועה וכך מאבדים מתח מהשריר. ואם אין באפשרותך לעשות 2 תרגילים או יותר לאותו השריר, אז אפשרי פשוט לגוון. לפעמים לעבוד בטווח תנועה מלא ולפעמים אפשרי לעבוד רק סביב הנקודה שבה השריר מתאמץ הכי הרבה. ואפשרי לדוגמה להתחיל בטווח תנועה מלא כחימום, לעבור לעבוד רק סביב הנקודה שבה השריר הכי מתאמץ וכאשר נגמר הכוח, להגדיל את טווח התנועה של השריר, שזאת בעצם בכלל סוג של מנוחה לשריר, תוך כדי תרגיל ותוך כדי ששומרים על מתח בשריר.

... כתרגיל חזה, הוא לא תרגיל אידיאלי. משום שהחזה עובד בעיקר לרוחב של הגוף ולא לאורך של הגוף. וכאן טווח התנועה של שריר החזה, הוא לאורך הגוף, ולא לרוחב של הגוף, כמו כל שאר תרגילי החזה. וטווח התנועה כאן הוא די קטן ודי לא אידיאלי לחזה. יחד עם זאת, במידה ועושים את התרגיל בצורה נכונה עבור הגב, הרי שעבור הגב, התרגיל פול אובר הוא תרגיל אידיאלי. משום שהוא משיג טווח תנועה מלא של שרירי הגב / הרחב גבי. כי אם תעשה תרגילי מתיחה לשרירי הגב שלך, תמצא את עצמך מהר ... מאשר בשכיבה. משום שאין את הצורך והדחף להתייצב על הגב עם השכמות מכווצות. והכי נוח לבצע פול אובר בטווח תנועה מלא, דווקא בפולי עליון, כאשר המתיחה של שריר הגב, מתחילה מאחורי הראש, כשכף היד בסופינציה והמרפקים צמודים / קרובים ...

... חלקי שריר שונים, בתוך אותו השריר שאתה מנסה לאמן. כן הגיוני לאמן את השריר בכמה מכשירים שונים, במידה וטווח התנועה שם שונה. או במידה וזווית הישום דהיינו, החלק בטווח התנועה שבו הכי קשה לשריר, במידה והחלק הזה שונה ממכשיר למכשיר. במקרה כזה, כן הגיוני לגוון. כי מדובר על סוגי ... וכיוב, כמו שהסברתי במקומות אחרים. בקיצור, אין שום טעם או דרך לבלבל את השריר. כן הגיוני להבין בכל תרגיל תנועה ומכשיר, להבין איזה חלק בדיוק מתאמץ בשריר המטרה. לנסות להבין באיזה טווח תנועה עובד השריר. לנסות להבין היכן הכי קשה לשריר בתוך טווח התנועה, ומהבחינה הזאת, לגוון כמה שיותר.

... אותם משקלי עבודה בדיוק, יכולה לייצר לך תחושה שונה בשרירים שלך, כתלות בכל מיני גורמים שונים. כגון: כתלות בטווח התנועה שעשית, כתלות האם ועד כמה שמרת על מתח בשריר לאורך הסט, כתלות במהירות שבה כיווצת או שחררת את השריר, ... במשקל העבודה שלך. לפעמים יתכן שתצטרך יותר סטים של חימום ולפעמים פחות. לפעמים אולי תרצה בחלק מהסטים לעשות את התנועה יותר לאט ולפעמים יותר מהר. לפעמים אולי תרצה בחלק מהסטים לעשות טווחי תנועה מסוימים ובסטים אחרים טווחי תנועה גדולים או קטנים יותר. לפעמים אולי תרצה לשמור יותר או פחות על המתח בשריר. לפעמים אולי תרצה לעשות קצת ...

... את התנועות האלו. לכן קוראים לאימון הקרוספיט, אימון פונקציונאלי. כי הוא אימון שימושי, שבו אתה לא סתם מתאמן על תנועה שאותה אתה אולי לא מבצע ביום יום, אלא אתה מתאמן על תנועות פונקציונאליות יום יומיות. ועד כאן הכל נשמע ... טוב ויפה. אלא מה, שהחיסרון המרכזי של אימון הקרוספיט, הוא שהוא אימון פונקציונאלי. מה הכוונה? הכוונה היא שהוא מתמקד בתנועה ולא בשריר שמבצע את התנועה. דהיינו, אתה תתרגל את התנועה שאתה רוצה לתרגל אותה, לדוגמה סקוואט וכנראה שגם ידריכו אותך לעשות את התרגיל בצורה נכונה שבה אתה לא תדפוק לעצמך את הגוף בצורה כלשהי, אבל עדיין כנראה שאתה תהיה ממוקד בלבצע את התנועה ולא תהיה ממוקד בהעברת העומס של התנועה, אל השרירים, אלא כנראה שהעומס יעבור מהר מאוד אל המפרקים / העצמות / הגידים וכולי. כי המיקוד הוא באימון ... אימון פאוורליפטינג הוא יכול להיות כזה, אבל אימון הקרוספיט, הוא הרבה יותר כזה. בגלל כמות התנועות, השילוב שלהן, המעבר מתנועה לתנועה, התחרותיות הלא אינדבדואלית לפי היכולת האישית שלך לשריר מסוים ברגע מסוים, האינטנסיביות וכיוב. לעומת אימון פאוורליפטינג, שיחסית יש פחות ... בשרירים, הוא הרבה יותר גדול, מאשר באימון קרוספיט. ובמקרה רוב ככל מפתחי הגוף, לא מתאמנים בקרוספיט. כי בקרוספיט מתמקדים בתנועה ולא בשריר שמבצע אותה. בנוסף, האמת צריכה להיאמר, והיא, שאם ברצונך לעשות אימון פונקציונאלי כלשהו, דהיינו, אם ברצונך לאמן את הגוף שלך להיות מסוגל לבצע תנועה מסוימת כלשהי, אבל לעשות זאת בצורה נכונה שבה השרירים שלך יתחזקו ושתגדיל את הסיכוי שלך לא להיפצע על הדרך, הרי שהדרך הנכונה לעשות את זה, היא כדלקמן. עליך לקחת את התנועה שאתה רוצה ללמוד לבצע אותה יותר טוב ועליך לנתח אותה בניתוח תנועתי ולהבין איזה שרירי עובדים בה. ואז עליך ... האלו באופן נקודתי באמצעות פיתוח וחיזוק ספציפי של השרירים האלו, בצורה האידיאלית לחיזוק השרירים האלו, שהיא התמקדות בשריר ולא בתנועה. ורק אחכ אחרי שהשרירים שלך כבר חזקים, עכשיו באפשרותך לנסות לתרגל את התנועה הספציפית, תוך כדי שאתה שם לב שאתה מבצע את התנועה דרך השרירים ולא דרך המפרקים והעצמות. ואם אתה רואה שקשה לך לבצע אותה, אתה צריך לדעת איזה שריר הכי קשה לו לבצע את התנועה, ולחזור ולחזק אותו באופן ספציפי. אבל שיפור היכולת לבצע תנועה מסוימת, אמור לקרות מעצמו דרך ואחרי שחיזקת את השרירים הספציפיים שמבצעים את התנועה הזאת. אחרת, אם תנסה לעשות אימון פונקציונאלי ולעשות קיצור דרך ולאמן את התנועה ישירות, הרי שברגע שאתה חושב דרך התנועה ולא דרך השריר, אתה מגדיל את הסיכוי לכך שתיפצע, בצורה דרמטית. בנוסף, באימון שחושבים בו דרך התנועה ולא דרך השריר, בפרט בקרוספיט ששם התחרותיות הקבוצתית היא רכיב מאוד חשוב, הרי שהסיכוי שאתה תעמיס על הגוף שלך ...

... הציטינג הזה, ניתן לראות את רוב האנשים עושים אותו, ברוב התרגילים שהם עושים. כי רוב האנשים מנסים לעשות תרגיל ותנועה מסוימת, כדי לפתח שריר מסוים. אבל הם מנסים לעשות אותו עם כמה שיותר משקל בדכ, ובדכ הם מערבים שרירים ... של ציטינג, שהוא לא נעשה באמצעות עירוב של שרירים נוספים במהלך התרגיל, אלא בדרכים אחרות שונות. כגון: קיצור טווחי תנועה, שינוי התנוחה של הגוף, כדי לשנות את זווית הישום שבה הכי קשה לשריר להרים את המשקל, או שינוי המרחק ...

... עומדים ומתיישרים בין חזרה לחזרה, שאז העומס שוב עובר למפרקים / גידים וכיוב. יחד עם זאת, אם מבצעים את התנועה אבל לא בטווח תנועה מלא אלא בטווח תנועה חלקי יחסית, דהיינו, לא נועלים את המפרקים לאורך כל התרגיל, הרי שבמצב הזה נוצר מתח בשריר לאורך כל התנועה. לדוגמה עושים כפיפת מרפקים, אבל לא מורידים את היד עד הסוף כלפי מטה, אלא תמיד שומרים על כפיפה במפרק ...

... בסך הכל מורידות עומס משרירי האמה ועוזרות למתאמן להרים ולהחזיק את המשקל. דהיינו, שרירי האמה מתאמצים פחות במהלך התרגיל והתנועה. כאשר בעצם העומס עובר באופן חלקי לרצועות שמחזיקות את המשקל. אז מתי בטוח לא הגיוני להשתמש ברצועות אחיזה במהלך ...

... - בנוסף, ברור לנו גם שכדי לחזק את השריר, צריך בעיקר לכווץ אותו כנגד התנגדות של משקל, דהיינו, באמצעות תנועה שמאריכה ומכווצת את השריר. דהיינו, תנועה של מפרק כלשהו. ככה שמצד אחד, אנחנו לא רוצים להעמיס על המפרקים / העצמות / חוליות, אבל מצד שני ... את המשקל עם כל הגוף שלך ולא רק עם השרירים שלך. מכך שאתה לא חושב על השריר שלך במהלך התנועה, אלא אתה חושב על איך להזיז את המשקל מנקודה אחת לנקודה אחרת. וזה נושא שצריך ללמוד אותו בפני עצמו...