... וזה בעצם אומר, שבין אם האדם נמצא בתוך גוף ובין אם נפריד את התודעה מהגוף, הרי שבכל אחד מהמקרים, הצופה בתמונה, לעולם לא יוכל לצפות בעצמו בתוך התמונה עצמה. כי לשם כך צריך לצאת מהתמונה כולה. ואם הצופה יוצא מהתמונה, אז זה בעצם יוצר תמונה עוד יותר גדולה, שעדיין אי אפשר לראות אותה. והדרך היחידה לראות את כל התמונה המלאה, היא על ידי זה שהאדם הופך להיות התמונה עצמה. אבל זה כמובן בלתי אפשרי. והדבר דומה לאדם אחד שינסה להיות אדם אחר. כי כדי להבין בשלמות מה אדם אחר ... כפי מה שהיא באמת, לשם כך על האדם להיות המציאות עצמה. וזה כמובן אינו אפשרי. כי כל אדם רוצה לראות את כל התמונה המלאה. אבל כדי לראות את התמונה צריך לצאת מחוץ לתמונה . ואז זה יוצר עוד תמונה יותר גדולה, וממילא לדבר אין סוף והאדם לא יכול לעולם לראות את כל המציאות כולה מבחוץ ואת עצמו בתוכה כדבר אחד. והדרך היחידה לראות את כל התמונה המלאה, היא רק על ידי זה שהאדם יהפוך להיות התמונה המלאה עצמה. אבל גם זה לא אפשרי. כי האדם יכול להשלות את עצמו עד מחר שהוא התמונה המלאה, אבל תמיד יהיה הבדל בינו לבין התמונה המלאה. והוא שהתמונה המלאה לא צריכה להשלות את עצמה שהיא התמונה המלאה. וממילא יש כאן מבוי סתום, שבו האדם לעולם לא יכול לראות את כל המציאות כולה מבחוץ כדבר אחד ואת עצמו ... יישאר רק חלק של הפאזל. והתודעה של האדם מנקודת מבטה כל זמן שהיא קיימת, היא תמיד תישאר נפרדת מהמציאות ומהתמונה המלאה עצמה. וממילא התודעה לעולם לא יכולה לתפוס את מהות התמונה המלאה. וזה כמובן לא קשור בשום צורה לכך שהתודעה מחוברת לגוף. ומי שהוא חכם אמיתי, הוא יודע את הדרך לאיך לראות את התמונה המלאה, תוך כדי שהוא נמצא כאן בגוף גשמי ממש. כי לכל בעיה יש פתרון ולכל שאלה יש תשובה. ומי שאומר שלא לכל שאלה ...

... הסודות - מהו הסוד שאותו לא יודעים גם לא חכמי החכמים? - חלק 8 ומי שחושב לנסות למצוא איזו תחבולה לוגית ושכלית כדי להתגבר על בעיית הפרדוקס של התמונה המלאה, דהיינו, על הקושי לראות את התמונה המלאה, עליו לדעת שלא משנה כמה שהוא ינסה להיות יצירתי, הוא יכשל. כי מבחינה ... מדוע אי אפשר להסביר לאחרים את הפתרון, אלא רק להראות להם את הדרך בלבד. ומעניין לעניין באותו עניין נוסיף, כי יש כאלו שהם טוענים שהם ראו את התמונה המלאה (אלוהים המציאות וכיוב). והם אינם אלא טועים. כי אם הם ראו, הרי שזאת לא התמונה המלאה. כי הרואה נפרד מהדבר שאותו הוא רואה. ולכן אם האדם אומר שהוא ראה את התמונה המלאה (ראה את אלוהים כל המציאות כולה וכיוב), הוא אינו אלא טועה ומטעה גם ... דבר, ממילא יש במציאות 3 ישויות. שהן 1 - האדם שרואה. 2 - הדבר שאותו האדם רואה. 3 - המחשבה שמקשרת בין האדם לבין הדבר שאותו הוא רואה. ולראות את התמונה המלאה, פירושו לראות את 3 הישויות האלו כדבר אחד. וזה כמובן לא אפשרי. כי לא ... חושב על עצמו, הרי שבעצם האדם מצייר לעצמו איזו דמות נפרדת ממנו, ועליה הוא מתבונן. אך תמיד הדבר שעליו חושב האדם, הוא נפרד מהאדם. ולראות את התמונה המלאה, פירושו לראות גם את הצופה בתמונה וגם את התמונה עצמה בו זמנית. וזה כמובן לא אפשרי. כי ברגע שהאדם צופה בתמונה כלשהי, הרי שזה תמיד יוצר תמונה אחרת גדולה יותר וכולי כנל. ולכן, כל מי שאומר שהוא ראה את התמונה המלאה, הרי שהוא אינו אלא טועה ומטעה אחרים. כי בעצם זה שהאדם ראה איזה דבר, ממילא הדבר הוא כבר לא תמונה מלאה, מאחר שהוא לא מכיל את האדם שצופה בו. ובצורה אחרת נאמר, ברגע שהאדם חושב ... לו סוף. והמחשבה מכילה את הדבר שנמצא בתוכה. ואם הדבר נמצא בתוך דבר אחר, הרי שהוא לא יכול להיות אין סופי. ולכן האדם לעולם לא יכול לראות את התמונה המלאה. כי התמונה המלאה מטבעה, נוגדת את האפשרות להכיל אותה בתוך מחשבה. כי המחשבה עושה סוף. והתמונה המלאה היא כולה אין סוף. ואי אפשר להכיל אין סוף בתוך סוף, ושעדיין הוא יישאר אין סוף. ומשום כך, כל האומר שהוא ראה את כל המציאות כולה, את התמונה המלאה וכל כיוב, הוא אינו אלא טועה ומטעה את עצמו ואת האחרים שמאמינים לו, ושהם ... ואין לזה שום קשר משום סוג שהוא, לאם התודעה נפרדת או לא מהגוף. ואף על פי כן, כדי להיות מאושר, על האדם להבין את כל המציאות כולה וכן לראות את התמונה המלאה. אך מה יעשה האדם שהוא לא יכול לראות את התמונה המלאה? וכפי שאמרנו, אכן יש כאן סוד. כי יש שכל מיוחד כלשהו, שהוא מאפשר לאדם ... והחכם האמיתי הוא כן יודע מהי הדרך. וכל הסבל שיש לאדם בחיים מכל סוג שהוא, הוא רק משום שהאדם בתוך תוכו מדוכדך מכך שהוא לא יכול לראות את התמונה המלאה. כי זה ברור מאליו, שאילו היה יכול האדם לראות את התמונה המלאה של המציאות, ממילא הוא היה מבין את המציאות, והוא היה חי איתה בשלום. אך האדם מוגבל לראות את התמונה המלאה, ולכן האדם מדוכדך ככ כל החיים שלו, ולכן האדם לא מאושר בחיים שלו. והכל בגלל חוסר היכולת האנושית של האדם לראות את התמונה המלאה בשלמות. וכפי שאמרנו, הסוד הראשון הוא להבין שיש סוד שבו תלוי הכל. והסוד השני הוא להבין שאכן יש דרך לראות את כל התמונה המלאה. והדרך היא על ידי זה שהאדם מחדד את השכל שלו בכל דבר אפשרי וכפי שכבר ... אחרי שהוא ראוי לכך כנל, דהיינו, אחרי שהוא כבר הבין את כל שאר הדברים שיש בעולם, עכשיו האדם מגלה גם את התשובה של כל השאלות, ואז הוא רואה את התמונה המלאה ומגיע לאושר אמיתי. ...

... הדבר שעליו חושבים (השולחן) המחשבה עצמה (התמונה המנטלית של השולחן) לפי אליעד, הטעות של אנשים נובעת מכך שהם מתבלבלים בין המחשבה על השולחן לבין השולחן עצמו. הוא מסביר בפשטות: יש לך ייצוג של השולחן בתוך ... שם. כלומר, בתוך המחשבה שלך קיים רק ייצוג או תמונה של המציאות החיצונית, אך המציאות עצמה חיצונית למחשבתך. לדוגמה, יש לך תמונה או מושג לגבי שולחן, אבל השולחן עצמו קיים מחוץ למחשבתך. המחשבה מאפשרת לאדם לתקשר ולהתחבר עם העולם החיצוני, אך היא איננה הופכת להיות העולם עצמו. מדוע אי אפשר ...

... בצמצום אנחנו אומרים יקומים מקבילים, אבל זה סוג של אחד. יקומים מקבילים זה שכל קטן יותר. כאילו דמיינו שיש תמונה ואין אותה, שיש תמונה ואין אותה וכן הלאה. היקומים המקבילים שאני מדבר עליהם זה משהו שונה קצת. יש את ההבנה שכול צורה ממלאת את כל המקום וכל הזמן, כי הצורה היא אחת עם המהות. כל צורה יש לה ...

... האם אפשר להסתכל בלי להיות קיים? לפי אליעד, בכל מצב של התבוננות קיימת תמיד תודעה של אני קיים. הוא מביא דוגמה למצב שבו אדם מרוכז מאוד במשהו, למשל תמונה, ומישהו קורא לו והוא אינו שומע. למרות שלכאורה הוא לא הרגיש את עצמו, עדיין יש לו תודעה כלשהי (יש תמונה מולי), ולכן התודעה קיימת. גם אם אדם אומר שהוא נעלם בתוך החוויה ולא חושב על עצמו, עדיין קיימת ברקע התודעה שמגדירה את המצב, ...

... וזו הסיבה שהוא תמיד שואל למה. אליעד מסביר שאם האדם היה מבין לעומק שאין אלטרנטיבה, אז לא היה לו צורך בשאלות הללו. הוא נותן דוגמה: אם הייתה רק תמונה אחת במציאות ולא היו שינויים, לא הייתה שאלה של למה המציאות היא כזאת. השאלה מופיעה רק כאשר האדם מניח שקיים שינוי או אופציה אחרת. כל שאלת למה או מה הסיבה מניחה שיש ... מה זה קשור אליך בכלל. את רואה שיש הרבה אפשרויות, כמו לשבת ולעמוד וכו, אבל אם הייתה רק אפשרות אחת, אבל אי אפשר לדמיין זאת, אבל נגיד שהייתה רק תמונה אחת, שאין בה אפילו אפשרות של שינוי, אז אין מה לשאול, האם זה תלוי בי? מצד האמת האמיתית, אין בכלל שאלה היכן את, כי כשאת פה, את גם שם, וכשאת שם את גם פה. אז אין אף ...

... כרגע מציק לך? משם צריך להתחיל, מהדבר שהכי מוחשי. מה מציק לך? שאלה: שרבתי עם הורי לפני שעתיים. אליעד: מה מציק לך? אתה כרגע יושב ורואה תמונה שלך עם הוריך, ואתה חווה אי שלמות בגלל שכרגע יש לך זיכרון שקרה? למה זה גורם לך להרגיש רע? אנחנו בסך הכל רוצים להבין את הבעיה. אם תבין את הבעיה תבין שאין בעיה, אבל קודם נבין מה הבעיה. למה התמונה מציקה לך? שאלה: אין תשובה. אליעד: מישהו עכשיו בא ומרביץ לך, אתה שואל למה? הוא אומר, אין תשובה, מה תעשה? תברח, אבל אתה ... אלא בתחושה הנפרדות, אז היית אומרת זאת מההתחלה. אני מנסה להבין מה מונע ממך לרצות את כל המציאות? השאלה הראשונה היא מה מציק לך? אתה רואה תמונה שאתה רב עם הוריך, ואתה סובל מזה, למה? שאלה: כשאני חושב על זה, אני לא מוצא תשובה. אליעד: מה אתה משוגע? אתה לא אדם ...

... חייו בצורה יבשה, משעממת, חסרת חיות, ומרגיש שכל המידע והסיפורים שהוא שומע סביבו הם ריקים מתוכן. עליסה אומרת שהיא רוצה ספרים עם תמונות, לא סתם טקסט מת, כי התמונה היא סמל לחיות אמיתית. האדם רוצה חוויה, לא רק מידע יבש. המורה שלה אומרת לה שהרעיון שלה הוא שטויות, ועליסה דווקא מתחברת לכך ואומרת, אם זה שטויות, זה בדיוק מה ... תראי, למרות שאת זזה, את תראי את עצמך בכל המקומות. כשאתה רואה נפרדות, אתה רואה את אתמול נפרד מהיום ונפרד ממחר, מה זה בסך הכל? תמונה. אדם חושב שהיום זה מציאות אחת, ואתמול כבר איננו. אבל זה לא נכון, אם אתה מבין ויודע שמה שקרה אתמול, קיים גם עכשיו, אז אתה מבין שכול הואריאציות קיימות עכשיו. אז ... כי הוא נושא על הגב שלו את כל מה שהיה. היסטוריה זה מוות, כי זה ממשיך את הרגע הקודם. עליסה אומרת איך אפשר לקרוא ספר בלי תמונות? האדם אומר, איך אני יכול לחיות פה בלי תמונה , מה הכוונה? שאין שום חיות, הכל יבש. יש רק מידע, אבל מה זה באמת מייצג? אתה לא רואה את התמונה המקורית, אתה רוצה את החוויה. ועליסה אומרת, בעולם שלי יהיו רק תמונות. והמורה אומרת לה, בעולם שלך, איזה שטויות. ואז עליסה אומרת, שטויות. מה הכוונה? אל תנסה להבין מעבר לזה, זה שטויות. עליסה רוצה עולם רק של שטויות, כלום לא יהיה כמו ...

... אנחנו רואים אותו בצורה מסוימת? הרעיון הוא להעמיק לתוך הרצף שדרכו נוצרת הידיעה על קיומו של שולחן: החושים קולטים מידע על פוטונים, המוח מפרש את המידע לכדי תמונה , התודעה מאמינה באותה תמונה, וכך נוצרות ההבחנות שלנו על מה שקיים ומה שאיננו. אם ממשיכים לחקור פנימה לעומק, אפשר להגיע לשלב הראשון שבו נוצרת ההפרדה בין יש לאין. בנקודה הזאת, מבינים שיש אפשרות לחוות את ...

... רואה שיש שולחן. אם נדייק יותר, נגיד העין שלי משדרת למוח שלי תמונה של שולחן. ואם נלך עוד צעד קדימה, נאמר אני חושב שיש כאן ... אני רואה שיש שולחן. ואם נדייק יותר: העין שלי משדרת למוח שלי תמונה של שולחן. עוד יותר מדויק: אני חושב שיש כאן שולחן. כלומר, מה ...