10:34זוגיות, מה יותר חשוב? חזק בדיבורים, חלש במעשים, העיקר המעשים, העיקר הדיבורים, אהבה, פחד ממחויבות, הצהרת אהבה, הצהרת אמונים, לא רוצה להתחייב, פחד מחתונה, חרדה ממחויבות... מדגיש שאין חוקיות חד - משמעית בעניין הזה. חשוב מאוד להבין שהעדפה של מילים או מעשים תלויה באדם, בסיטואציה, ובקשיים האישיים של כל אחד. יש אדם שעבורו מעשה קטן של עזרה או השקעה הוא הוכחה אדירה למחויבות, ויש אדם אחר שעבורו דווקא המשפט אני איתך לתמיד הוא הקושי הכי גדול, ולכן כשיאמר זאת, זו תהיה ההוכחה הכי חזקה למחויבותו. איך ניתן להשליך את רעיון המילים מול המעשים ... אליעד מסביר שדווקא במצבים אלו, ההצהרה המילולית היא מהותית ביותר. לפעמים אנשים מסוגלים לבצע מעשים של אהבה בלי שום קושי, אבל קשה להם מאוד להתחייב במילים מפורשות. במקרה כזה, דווקא ההצהרה הברורה היא זו שנותנת לצד השני ביטחון שהאהבה היא אמיתית ... ריקות מתוכן, שאין להן שום עומק, ואז הוא יגיד: מה עוזרות לי כל ההצהרות הגדולות והנאומים היפים? תראה לי בבקשה מעשים ממשיים. אל תספר לי יותר סיפורים, אני רוצה לשים בצד את כל התיאורים והמחמאות, ותתחיל להוכיח במציאות שאתה באמת אוהב אותי. כך שיש אנשים שעבורם קשה יותר לבצע מעשים, ואילו מילים בשבילם זה קל וזמין. במצבים האלה, יש תחושה שהמעשים הם הדבר המחייב, הוא המבחן ... האדם אינו מוכן להוציא את המילים מהפה, סימן שמשהו אצלו עדיין לא מבשיל באמת לרמה של קשר, שיש לו קושי פנימי שלא נפתר. ולכן, דווקא המילים הופכות לחלק חיוני שהם מצפים לו. הם יאמרו: אני לא רוצה עוד פרחים. ... אז איך יודעים בכל זאת מה באמת חשוב יותר? תשובה: אין חוקיות. הכל תלוי בסיטואציה, בתפיסות של האדם השני, בקושי האישי של כל אחד. יש בני זוג שעבור אחד מהם דיבור הוא דבר פשוט ולא מחייב, ואילו מעשים דורשים ממנו הרבה יותר ויתור. אם זה הקושי הגדול שלו, אז יכול להיות שבשבילו לבצע מעשה של נתינה, מעשה של דאגה או של מאמץ - זה הסימן ... הוא הוכחה גדולה יותר למחויבות מאשר לבצע עוד פעולה, כי להוציא מן הפה מילים של מחויבות זה הדבר שהכי קשה לו. שאלה: האם אפשר להשליך את רעיון המילים מול המעשים גם לתחומים אחרים בחיים? תשובה: אפשר לקחת דוגמה מעולם ... תמיד מעשים יותר חשובים ממילים או תמיד דיבורים חזקים יותר מכל מעשה. הדברים תמיד תלויים בהקשר, באופי של האדם, בקושי האישי של הצד השני, ובלב של כל אחד מהמעורבים. שאלה: איך אפשר ליישם את זה הלכה למעשה ביום - יום? תשובה: קודם כל, להבין האם אצל האדם הספציפי מולנו קיים קושי להצהיר הצהרה מילולית על אהבה ומחויבות, או שקיים קושי לבצע פעולות בפועל. אדם צריך לבחון את עצמו: מה משדר לי יותר רצינות, הדיבור או המעשה? האם מי שמולי מתקשה דווקא לפעול במציאות או דווקא מתקשה להודות במילים? לאחר מכן, אפשר לתקשר את זה ביניכם בצורה פתוחה. אם מישהו מאוד זקוק לשמוע את המילים החמות ... זה אפשרות אחת ובמקרה כזה יהיה חשוב יותר הדיבורים. יש מצב, שחשוב יותר המעשים. למה? אם בנאדם, לדוגמה יותר קשה לו המעשים, כי עבורו המעשים יותר מחייב, הדיבורים זה בא לו יותר בקלות, אז אומרים לו: אדוני, מה אכפת ... עובדים פה. הוא מוכן כל יום לעשות את אותה פעולה אבל הוא לא מוכן להתחייב, כי ההתחייבות, היא יותר קשה לו, הוא מוכן לעשות את זה כל החיים רק לא להתחייב על זה. כי ההתחייבות קשה לו. ואז, במקרה כזה, מה שיותר חשוב זה ההתחייבות, תתחייב. עזוב, תפקשש קצת במעשים אבל תתחייב, ההתחייבות זה הנקודה ... הטאבו, היא החותמת. לעומת זאת יש מצב שבנאדם יכול לתת מילים מכאן ועד הודעה חדשה, אבל מעשים מאוד מאוד קשה לו, למה? כי היא לא באמת מתכוון למילים. במקרה כזה, מה שחשוב זה המעשים, לא המילים. אז מה שאני מנסה להגיד, יש אנשים שעבורם הקושי שלהם הוא בלבצע מעשים, ואז: אדוני אתה נמדד לפי המעשים. ויש אנשים שעבורם הקושי זה המילים, כי מעשים, הם יכולים להיות נחמדים אבל הם לא בהכרח, הם לא מוכנים להתחייב, לא מוכנים לקחת ...