... לצורך השמצה מתוחכמת או לצורך העברת מסר עקיף שהשומע לא יהיה מודע אליו לחלוטין. לדוגמה, אם מישהו רוצה להשמיץ קבוצה מסוימת של אנשים, הוא יכול להגיד: כל האנשים בקבוצה הזאת הם גנבים. במקרה זה, המילה כל מהווה הכללה חד - משמעית ולכן מעוררת התנגדות, מכיוון שאנשים באופן טבעי מתנגדים להכללות מוגזמות. השומע יחשוב מיד: לא נכון, לא כל האנשים בקבוצה הם גנבים, גם אם בפועל אחוז גדול מהקבוצה הוא אכן כזה. לעומת זאת, אם רוצים להעביר מסר דומה בלי לעורר התנגדות, ניתן להשתמש במשפט כמו: חלק מהאנשים בקבוצה הזאת הם גנבים או יש אנשים בקבוצה הזאת שהם גנבים. שתי האפשרויות האלה כביכול דומות מבחינת משמעות, אך לפי אליעד הן משפיעות באופן שונה על התודעה. ... מסתבר שיש הבדל משמעותי בין חלק מהאנשים לבין יש אנשים. אליעד נותן דוגמה להמחשת העניין: אם אומרים חלק מהאנשים בקבוצה הזאת הם גנבים ומורידים את המילה חלק, נשאר המשפט: האנשים בקבוצה הזאת הם גנבים. משפט זה נשמע כהכללה חזקה ויכול להיתפס כהאנשים כולם גנבים. לעומת זאת, אם נאמר יש אנשים בקבוצה הזאת שהם גנבים ונוריד את המילה יש, נקבל את המשפט: אנשים בקבוצה הזאת גנבים, שאינו נשמע כהכללה מוחלטת כמו המשפט הקודם. מכאן ההסבר שאליעד נותן: כשאומרים האנשים בקבוצה הזאת גנבים, השומע עשוי לפרש זאת בתת - המודע כמשמעות של כל האנשים, כי המבנה הלשוני מאפשר זאת. מצד שני, המשפט אנשים בקבוצה הזאת גנבים פחות מחייב הכללה גורפת. כיצד המוח מפרש משפטים עם ריבוי משמעויות? אליעד כהן מסביר כיצד המוח מנתח ... כדי שכביכול אומרים את האמת מאחר שיש למילה הזאת גם משמעות נכונה ואני אתן סתם דוגמה, נגיד שרוצים להשמיץ קבוצה של אנשים. אוקי ואז איך אפשר להשמיץ אותם לדוגמה נגיד כל האנשים בקבוצה הזאת והזאת הם גנבים, אוקי עכשיו עובדתית בא נניח שהעובדות הם שלא כל האנשים בקבוצה הזאת הם גנבים, נגיד שעובדתית לא כולם גנבים נגיד שחלקם גנבים, נגיד שיש בקבוצה הזאת 30% גנבים 10% גנבים 70% גנבים זה לא משנה. אוקי עכשיו אם נבוא לשומע לזה ששומע את המסר ונגיד לו כל האנשים בקבוצה הזאת והזאת גנבים ברגע שאומרים את המילה כל בהתחלת הרעיון המילה כל היא מילה מחייבת, היא מילה שברגע שאומרים ... השומע נורת אזהרה. אומרים לו כל, רגע מי אמר שכל ואז אם לדוגמה מתחילים את המשפט ואומרים כל האנשים בקבוצה הזאת והזאת הם גנבים אוטומטית המוח אומר לא נכון לא כולם גנבים ואז ממילא גם אם 70% אחוז מהקבוצה הזאת הם גנבים עדיין יכול להיות שלא יקבלו את המסר מאחר שהוסיפו את המילה כל. אוקי לעומת זאת אם נגיד נאמר חלק מהאנשים בקבוצה הזאת הם גנבים אוקי אז במקרה כזה ברגע שאמרנו חלק אז כביכול המוח אומר רגע הוא אמר לי חלק ... מנסה לדייק כנראה שגם מה שהוא יגיד לי אחר כך זה נכון ואז אומרים לבן אדם תראה חלק מהאנשים בקבוצה הזאת הם גנבים ואז המסר הזה יותר אמין גם משום שהמקרה ההוא אמת נניח וגם משום כפי שאמרתי ברגע ... משדר שהוא מדייק אז המוח נוטה לתת יותר אמון במה שאמרו לו. אוקי עכשיו המניפולציה הולכת ככה בא נניח שבקבוצה הזאת יש חלק גנבים וחלק לא גנבים ואנחנו נגיד רוצים להשמיץ אותם, עכשיו איך אפשר להעביר בעצם את המסר הזה אפשר לומר יש בקבוצה הזאת אנשים גנבים ואפשר לומר חלק מהאנשים בקבוצה הזאת גנבים. עכשיו איזה מסר יותר משמיץ המסר שאומר חלק מהאנשים בקבוצה הזאת הם גנבים או יש בקבוצה הזאת אנשים גנבים לכאורה אותו דבר, נכון פעם אמרנו שחלק מהאנשים גנבים ולא כולם ופעם אמרנו שיש אנשים גנבים ולא כולם, אוקי אבל שימו לב לנושא הבא. אוקי בואו ניקח את המילים האלה יש בקבוצה הזאת אנשים גנבים, חלק מהאנשים בקבוצה הזאת גנבים, עכשיו שימו לב בא נגיד נוריד את המילה חלק ואת המילה יש מה קיבלנו, אם הורדנו את המילה חלק נשאר לנו שימו לב חלק מהאנשים בקבוצה הזאת גנבים נוריד את המילה חלק מ... נשאר לנו האנשים בקבוצה הזאת גנבים. לעומת זאת אם אנחנו ניקח יש אנשים בקבוצה הזאת שהם גנבים אז נוריד את המילה יש ואז קיבלו אנשים בקבוצה הזאת גנבים. עכשיו שימו לב להבדל אם היו רואים ואומרים אנשים בקבוצה הזאת גנבים או האנשים בקבוצה הזאת גנבים מה יותר מכליל, מה נשמע לשומע יותר הכללה כלפי הקבוצה הצורה של האנשים בקבוצה הזאת גנבים. זאת אומרת אנשים בקבוצה הזאת גנבים זה לא בהכרח אומר שכל האנשים גנבים אבל אם לדוגמה אומרים האנשים בקבוצה הזאת גנבים זה יותר מכליל אם לדוגמה היה צריך להמר אומרים לבן אדם תקשיב אנשים בקבוצה הזאת גנבים ואחר כך מצביעים על קבוצה אחרת ואומרים לו האנשים בקבוצה הזאת גנבים ועכשיו אומרים לו תבחר באיזה קבוצה לדעתך יש יותר גנבים בקבוצה שאמרנו אנשים בקבוצה הזאת גנבים או ...

גזענות, מהי גזענות? ההגדרה של גזענות, אמת אמרתי, גזענות אמיתית, גזענות שקרית, גזענות נגד מזרחים, גזענות נגד דתיים, מלחמה בגזענות, חטיפת ילדי תימן, חטופי תימן, פרשת ילדי תימן, גידי אורשר

איך לקבל החלטה בקבוצה? ניתוח שאלה, קבלת החלטה, איך מקבלים החלטה בקבוצה? איך לקבל החלטה קבוצתית? איך להגיע להסכמה? איך ליצור הסכמה בין אנשים? גישור, תקשורת בין אישית, איך לגשר בין אנשים? איך מקבלים החלטה הטובה ביותר בקבוצה? כאשר קבוצה עומדת בפני דילמה וצריכה לקבל החלטה, נוצרות שאלות כגון איך אפשר לקבל את ההחלטה הטובה ביותר?. אליעד כהן מסביר ... המשמעות שלו. אנשים בדרך כלל מתייחסים להחלטה כטובה ביותר אם היא תואמת למטרה מסוימת שהם הגדירו מראש. לדוגמה, אם קבוצה צריכה להחליט באיזה צבע לצבוע את הקיר, ההחלטה הטובה ביותר תהיה זו שעומדת בקריטריונים שהקבוצה הגדירה מראש - למשל צבע שיחזיק מעמד עשר שנים לפחות. אך כדי להגיע להסכמה, הקבוצה חייבת קודם להסכים על המטרה או על הקריטריון לפיו תיבחן ההחלטה. לעיתים קרובות מתברר כי הבעיה היא לא חוסר ... הסכמה על הקריטריונים שעל פיהם ההחלטה נמדדת. מהו האתגר המרכזי בקבלת החלטה קבוצתית? אחד האתגרים שאליעד כהן מדגיש הוא שהקבוצה צריכה להגדיר בצורה ברורה מהי ההחלטה הטובה ביותר עבורה. הוא מסביר את זה באמצעות הדוגמה של קבוצה שצריכה לבחור כיסא. כולם רוצים את הכיסא העמיד ביותר, אבל הם לא מצליחים להגיע להסכמה כי כל אחד מפרש את המונח הטוב ביותר בצורה אחרת. כדי לפתור זאת, על חברי הקבוצה לשאול שאלות ספציפיות יותר, כמו: למה אתה חושב שהכיסא שאתה מציע הוא הטוב ביותר? ואז הם צריכים לבחון את התשובות אחד של השני ולנסות להפריך אותן או לאשר אותן באופן ענייני. למה אנשים לא מצליחים להגיע להסכמה בתוך הקבוצה? קורה לא פעם שהקבוצה מסכימה עקרונית מה היא מחפשת, אך מתקשה להסכים על פרט ספציפי, כמו איזו אופציה מתוך כמה אפשרויות היא המתאימה ביותר. לדוגמה, הקבוצה יכולה להסכים שהמטרה היא לקנות כיסא שיחזיק מעמד עשר שנים, אבל לא מסכימה באיזה כיסא לבחור. אליעד מסביר שהדרך ... שיכול להוביל להחלטה טובה יותר. איך להשתמש בשאלות כדי להגיע להסכמה בין אנשים? אליעד ממליץ לשאול שאלות שיאפשרו לחברי הקבוצה להבין טוב יותר אחד את השני. לדוגמה, במקום לשאול מה ההחלטה הטובה ביותר?, כדאי לשאול קודם: מה הקריטריונים שלנו להחלטה טובה?, ואז להמשיך ולשאול כל חבר קבוצה מדוע הוא חושב שההצעה שלו מתאימה לקריטריונים האלה. כשהוא שואל שאלות כאלה, חברי הקבוצה מתחילים לפרק את ההצעה שלהם לפרטים קטנים וברורים יותר. השאלות האלו מובילות לתקשורת אפקטיבית יותר, מכיוון שהן חושפות אי - הסכמות עמוקות יותר או הבנות מוטעות בתוך הקבוצה. מה עושים כשלא מצליחים להגיע להחלטה בקבוצה? כאשר הקבוצה אינה מגיעה להחלטה, אליעד מציע לחזור כמה צעדים אחורה ולהבין מדוע הם לא מצליחים להסכים. האם הבעיה היא שהם לא מבינים את מטרת ההחלטה? או שאולי הבעיה היא שהם לא מסכימים על הקריטריונים? הוא מציין שלפעמים חברי הקבוצה מאמינים שהם רוצים אותו דבר, אך בפועל הם לא הבהירו בצורה מדויקת מספיק מהו הדבר שהם מחפשים. עליהם לשאול ... כמו הכי טוב, הכי יעיל, אך לא ברור למה הכוונה. אם לא ברור למה בדיוק מתכוונים כשאומרים הכי טוב, הקבוצה לא תוכל להגיע להסכמה. כיצד להשתמש בשאלות עקיפות כדי לעזור לקבוצה לקבל החלטה? אליעד משתמש בשאלות עקיפות, שאלות המיועדות לגרום לאנשים בקבוצה להבהיר לעצמם מה הכוונה שלהם. הוא מציג מצב שבו הוא שאל מישהו מה זה הדבר הטוב ביותר?, האדם לא ... יותר בסיסית, כדי לעזור לאותו אדם להבין את עצמו טוב יותר, ואז לחזור לשאלה המקורית. שיטה זו מאפשרת לחברי הקבוצה להבין את עצמם טוב יותר ומפחיתה את חוסר ההבנה. מה החשיבות של תקשורת ברורה וממוקדת בקבלת החלטה? אליעד מסביר שכדי להגיע להחלטה קבוצתית ברורה, יש לנהל תקשורת ברורה ומדויקת, בה כל חבר בקבוצה יודע בדיוק על מה מדברים. הוא מציע להימנע מהנחות מוקדמות ולשאול שאלות ממוקדות יותר, כדי לוודא שכל חברי הקבוצה מבינים את הדברים באותו האופן. איך לקבל החלטה קבוצתית? איך להגיע להסכמה בקבוצה? גישור בין אנשים מהי החלטה טובה? איך יוצרים תקשורת אפקטיבית בקבוצה?

שנאת חרדים, הסתה נגד חרדים, רוצחים חרדים, גיוס חרדים לצבא, אברהם אבינו, חרדופוביה, לשנוא חרדים, לא תרצח, ישי שליסל, רצח על רקע דתי, שקרים של דתיים, פרשת פנחס, שנאה לחרדים, שמיעת קולות

... אליעד כהן משתמש בדוגמה של עז שהייתה עם העדר, הלכה לטייל והלכה לאיבוד. כך גם האדם שיוצא לטיול עם קבוצה, הולך לאיבוד ומרגיש מאוד רחוק ואבוד. אותו אדם, מרוב שהוא עייף וצמא, כבר לא מבחין בכך שהתקרב חזרה אל הקבוצה, וכל מה שהוא צריך לעשות זה רק להרים את הראש ולראות שהקבוצה ממש לידו. כך גם בחיפוש אחר אושר, האדם יכול להיות ממש קרוב, ורק המודעות לכך חסרה לו. מדוע דוגמת ... ממערב, בפועל ייתכן שהאושר כבר קרוב מאד, ורק נדמה שהוא רחוק. איך הדוגמה של העז שאבדה והאדם שטייל עם הקבוצה ממחישה את קרבת האושר? מסופר על עז שהלכה עם העדר ויצאה לטייל, ואז איבדה את דרכה. אדם שטייל עם קבוצה עלול גם הוא ללכת לאיבוד, ומרוב צמא ורעב הוא מרגיש שהוא אבוד ורחוק מכולם. אבל לפעמים, תוך כדי החיפושים והייאוש, הוא כבר חוזר ומתקרב מאד אל הקבוצה, אלא שמרוב עייפות הוא לא שם לב שהקבוצה לידו. מספיק שירים את הראש, יסתכל סביב, ויגלה שהוא בעצם קרוב לכל מה שחשב שרחוק ממנו. כיצד המערה מסמלת ... האושר קרוב מאד, והדבר דומה לעז שהלכה עם העדר, והלכה לטייל, ואז הלכה לאיבוד, גם אדם שיצא לטייל עם קבוצה, והלך לאיבוד, ואז הוא צמא ורעב, והוא כל כך נלחץ וחושב שהוא ממש אבוד ורחוק. ומרוב סיבובים וחיפושים וייאוש, יכול להיות שהוא כבר חזר והתקרב מאד אל הקבוצה, אבל מרוב עייפות, הוא כבר לא שומע אותם, וכל מה שהוא צריך לעשות, זה רק להרים את הראש ולראות, אה, הנה הקבוצה ממש כאן קרוב, אפילו שחשבתי שאני ממש רחוק. כמו גם אדם שנמצא במערה, והוא רוצה לצאת ממנה, והוא חופר ...

קללות גזעניות, השמצות גזעניות, גזענות נגד רוסים, גזענות נגד אתיופים, גזענות נגד ערבים, גזענות נגד שחורים, גזענות נגד יהודים, גזענות נגד מזרחים, גזענות נגד חרדים, גזענות כלפי מיעוטים

... לכמה נושאים - לתת לכל קבוצת ילדים משהו שמתאים לתחומי העניין שלהם, באופן שחלק מהשיעור יענה על הצרכים של קבוצה מסוימת, וחלק אחר על הצרכים של קבוצה אחרת. מדוע איומים וצעקות עובדים על ילדים? אליעד מסביר כי איום וענישה עובדים פשוט כי הם מפחידים, וילדים (כמו ... בשיעור, הם נוטים להתרכז בדברים אחרים. איך להתמודד עם הבדלים בין ילדים שונים? עלתה שאלה מעשית: מה עושים כשמדובר בקבוצה גדולה של ילדים (למשל חמישים ילדים), שלכל אחד מהם יש רצונות שונים ומגוונים. הודגש שאין נוסחה אחידה שיכולה לרצות ... גדולות, כך שכל הילדים יוכלו להשתתף ולהרגיש שהם תורמים במידה שווה. אפשר גם לשלב שיטה של תורנות: בכל שיעור קבוצה אחרת משתתפת בעזרה, וידוע שבשיעורים הבאים כולם יקבלו תור לעזור. באופן זה נמנע מצב של ריב על הזכות לעזור. ...

... לשמיים על סוס, ויהודים חושבים שמשה רבנו הכה בסלע ויצאו ממנו מים. נוצרים מאמינים שישוע הלך על המים. לכל קבוצה כזו ברור לגמרי שהסיפורים של הקבוצות האחרות הם לא הגיוניים וטיפשיים, אבל הסיפור שלהם עצמם הוא כמובן הגיוני ואמיתי. כאשר מסתכלים על זה בצורה כזו, מבינים שיש כאן משהו מוזר - כל קבוצה בטוחה שהיא צודקת, וכל השאר טועים לחלוטין. אליעד כהן מציין שהגישה הזאת נפוצה גם מעבר לדת - שמאלנים חושבים שכל הימנים טועים או גזענים, והימנים בטוחים שהשמאלנים טועים או בוגדים. כל קבוצה רואה את עצמה כצודקת ואת כל השאר כטועים לגמרי. מהנקודה הזו אליעד כהן לוקח את הרעיון צעד נוסף קדימה. אם אתה מסוגל להודות בכך שקבוצה גדולה מאוד של אנשים יכולה לטעות, מדוע אינך יכול להעלות בדעתך את האפשרות שגם אתה טועה? מדוע שלא תוכל ...

... וברורה כיצד אדם יכול לדעת אם הוא עצמו או מישהו שהוא מכיר נמצא בתוך כת. אליעד מגדיר כת בתור קבוצה של אנשים המחזיקים באגנדה או רעיון מסוים, שבאופן כזה או אחר גורם לפגיעה בהם או בסביבתם. לרוב, כתות סובבות ... אליעד כהן מסביר בצורה מפורטת כיצד ניתן להבחין בין כת, דת או תנועה לגיטימית. כדוגמה הוא מתאר באופן הומוריסטי קבוצה של אנשים שמאמינים שהתרנגול הוא הגזע העליון. בהתחלה, אדם בודד שמאמין בזה יחשב למשוגע, עשרה אנשים ייחשבו לבית משוגעים, ... באלוהים? שטיפת מוח, להרגיש טוב בלי תנאים, קורבנות כתות ודתות, מהי כת פוגענית? קבוצות דתיות, זרמים ביהדות, גואל רצון, קבוצה דתית, האם אני נמצא בכת? הכת של אליעד כהן, אליעד כהן כתות, סוגי כתות, סיפורי כתות, ביקורת על אליעד ...

גזענות יהודית, חוק הנאמנות, גזענות במדינת ישראל, מדינת היהודים, העם הנבחר או הגזען, הנאצים, ואהבת לרעך כמוך