להיות דתי או להיות חילוני, לאהוב את הדתיים, לשנוא את הדתיים , הספר להיות אלוהים, להטיל ספק, לאהוב כל דבר, להבין כל דבר, אליעד כהן דתי, אליעד כהן חילוני, להאמין באלוהים, לכפור באלוהים להיות דתי או חילוני: מהי הדרך הנכונה? השאלה האם להיות דתי או להיות חילוני, לאהוב את הדתיים או לשנוא אותם, להאמין באלוהים או לכפור בו - היא סוגיה עמוקה שמטרידה אנשים ... להם. הוא נותן דוגמה מאדם ששונא פעולות מסוימות שנעשות בשם הדת, כגון לתת לאלוהים בוקס לפרצוף. אליעד מלמד כי ... הנראים רעים. איך אדם יכול להגיע למצב שבו הוא יכול להיות גם דתי וגם חילוני בו זמנית? אליעד טוען כי המטרה אינה להיות דתי או חילוני, אלא להיות מסוגל לחיות בשלום פנימי ... התפיסות והמגבלות. להטיל ספק באמונה הספר להיות אלוהים האם להיות דתי או חילוני? איך לאהוב את מה ששונאים? להאמין או לכפור באלוהים? מה זה לא לדעת שום דבר? אליעד כהן דתי או חילוני? ...

מוסריות דתית, האם פושע אינו דתי אמיתי? האם עבריין הוא דתי מתחזה? מצוות תשובה, לחזור בתשובה, חזרה בתשובה, מוסריות יהודית , עבירות שבין אדם לחברו, פשעים של דתיים, שנאה לדתיים, דתי גנב, דתי רוצח, תשובה מאהבה, יום כיפור האם דתי שעובר עבירות הוא דתי אמיתי? אליעד כהן מעלה בהרצאתו סוגיה מעניינת בנוגע למוסריות דתית: האם אדם שמבצע עבירות חמורות כמו רצח, גניבה, אונס או פשעים אחרים עדיין יכול להיחשב דתי אמיתי? האם עבריין עם כיפה הוא מתחזה, או שאולי הדת שלו עדיין לגיטימית למרות מעשיו השליליים? אליעד נותן דוגמה לאדם דתי לכאורה, עם כיפה, שלמד תורה ונחשב צדיק או אפילו רב, ולמרות זאת עובר עבירות חמורות. הוא מסביר שישנם אנשים שבאים בטענות כלפי דתיים בעקבות מעשים כאלה, ואומרים: תראו את הפושעים הדתיים האלה, כאילו פשעים אלו מוכיחים שדתיים הם מזויפים או מתחזים. לטענתו של אליעד, השאלה המרכזית שיש לשאול היא - מה המהות של להיות דתי? מהי המהות של אדם דתי? כדי לענות על השאלה, אליעד משתמש בדוגמה של אדם עשיר. הוא אומר ... כי ייתכן שגנב את הרכב. כלומר, המהות של העושר היא לא הרכב, אלא קיום התנאים האמיתיים לעושר (כגון שיהיה לו כסף באמת). באותה מידה, המהות של דתי היא לא כיפה או מראה חיצוני, אלא קיום המצוות והדברות המרכזיות של הדת. מי שעובר על עשרת הדברות, כמו לא תרצח, לא תגנוב, ולא תנאף, אינו יכול להיחשב דתי במובן האמיתי, בדיוק כפי שאדם שמתחזה לשוטר אינו שוטר אמיתי גם אם הוא לבוש כמו שוטר. האם מצוות התשובה יכולה להפוך עבריין לצדיק? אליעד מציין שלמרות הכל, ביהדות קיים עיקרון מרכזי וחשוב מאוד שנקרא תשובה, האומר שאפילו האדם הגרוע ביותר, שרצח, אנס או גנב, יכול לחזור בתשובה. לפי היהדות, ברגע שאדם מתחרט באמת ובכנות על מעשיו, הכל יכול להיסלח לו, ולא רק זאת, אלא שבמקרים מסוימים העבירות יכולות להפוך לזכויות. אליעד מדגיש שלפי היהדות, תשובה אמיתית היא בלב, והיא יכולה לקרות גם בשנייה אחת, ולכן מבחינה דתית אפשר לקבל אפילו את הפושע הכי גדול כאדם

... מחזירים בתשובה? כפיה דתית, כפיה חילונית, הדתה שמדתה, סטטוס קוו דתיים חילוניים בישראל, שנאת דתיים, הדתה בישראל, הוכח תוכיח את עמיתך, רצח על רקע דתי, אלימות דתית, סיפורי התורה כמטאפורה, מחלליה מות יומת, מוסריות דתית למה אנשים מחזירים בתשובה? אנשים רבים מנסים להחזיר אחרים בתשובה מתוך מספר סיבות מרכזיות. הסיבה הראשונה היא שהדת היהודית מחייבת אותם לעשות זאת, על פי המצווה של הוכח תוכיח את עמיתך. על פי התורה, אם אדם רואה מישהו שחוטא ולא מוכיח אותו, הוא עצמו נושא בחטא. כתוצאה מכך, אותו אדם דתי מפחד שאלוהים יעניש אותו אם לא יעיר על החטא, ולכן יש לו אינטרס להחזיר אנשים אחרים בתשובה. סיבה נוספת היא שהאדם הדתי מאמין שכאשר החילונים מבצעים עבירות, הדבר גורם לפגיעה בכל העם, מכיוון שאלוהים מעניש את כולם בשל חטאים של פרטים בודדים. הדוגמה שניתנה לכך ... ולא אמור להפריע לאחרים, אבל בפועל הוא גורם לספינה לשקוע ולהזיק לכולם. כך האדם הדתי מאמין שהחילוני שמחלל שבת פוגע בו ישירות. מה האינטרסים של מחזירים בתשובה בישראל? ישנן עוד סיבות רבות לכך שאנשים מחזירים בתשובה. ישנן ישיבות שמקבלות תקציבים רבים יותר ככל שיש להן יותר חוזרים בתשובה, ולכן יש כאן גם אינטרס כלכלי. בנוסף, אנשים דתיים נוטים להעריך את עצמם לפי מידת הצלחתם להחזיר אחרים בתשובה, ככל שהם מחזירים יותר אנשים בתשובה, הם מרגישים שהאמת שלהם מוכחת יותר. כאשר אדם דתי רואה דמות ציבורית או מפורסם שחוזר בתשובה, הדבר מחזק אצלו את האמונה שהוא צודק, משום שאפילו אנשים מצליחים וידועים השתכנעו, לכאורה, באמת הדתית. האם דתיים באמת רוצים להעניש אנשים חילוניים? אליעד כהן מסביר כי בתורה כתוב בצורה ברורה ומפורשת שיש להעניש אנשים שחוטאים, ואפילו להוציא אותם להורג, תוך פירוט של סוגי ההוצאות להורג. כאשר מציינים בפני אנשים דתיים שהתורה שלהם אלימה, הם טוענים שלא באמת נהגו להרוג מחללי שבת או עבריינים אחרים לעיתים תכופות, ומביאים את הדוגמה של הסנהדרין שלא הייתה מוציאה ... לא צריך להוציא להורג בפועל, כי האנשים פשוט יפחדו ולא יעברו על החוקים. כך גם בתורה: העונשים החמורים הוזכרו על מנת להטיל אימה וליצור מצב בו אף אחד לא יעז לחטוא מלכתחילה. האם דתיים באמת מאמינים בכל התורה כפשוטה? אליעד כהן מציין שהרבה אנשים דתיים יטענו שהעונשים הקשים ב

צביעות דתית, פשעים של דתיים, התנשאות דתית, שנאה לדתיים, למה אנשים כועסים על דתיים? דתי גנב, דתי רוצח, דתיים וחילוניים, דתיים משתמטים, נגד שירות בצבא, יחסי דתיים חילוניים מדוע הפשע של דתי חמור יותר מפשע של חילוני? אחת השאלות המרכזיות שאליעד כהן מציג היא מדוע אנשים מתרעמים ומרגישים אי - נוחות גדולה יותר כאשר מדובר על פשעים שנעשו על ידי אנשים דתיים, לעומת פשעים דומים שמבוצעים על ידי אנשים חילוניים. אליעד מתייחס לתופעה נפוצה באינטרנט, שבה מציגים באופן מודגש במיוחד כאשר אדם דתי גנב, אנס או ביצע עבירה כלשהי. למשל, כאשר מפרסמים באינטרנט אירוע שבו אדם דתי ביצע עבירה, כמו דתי גנב, מיד מתעוררת תגובה הגנתית של הצד הדתי שטוען מה, אין חילונים גנבים?. אליעד מסביר שהנקודה אינה עצם הפשע, אלא הסתירה בין הערכים המוצהרים של הדתי לבין ההתנהגות שלו בפועל. אליעד מתאר כי כאשר אדם דתי מבצע עבירה או מעשה לא מוסרי, קיימת ציפייה גדולה יותר ממנו, מכיוון שהוא מציג את עצמו כאדם ששייך למסגרת מוסרית מחייבת, כמו התורה או מצוות הדת. חילוני שמבצע פשע לא מתיימר להיות בעל עליונות מוסרית, ולכן הציפיות ממנו נמוכות יותר. אך הדתי, שמתפאר בערכים רוחניים ומוסריים גבוהים, נמדד ביחס לסטנדרט גבוה יותר. כאשר הוא נכשל, זה נתפס כצביעות. אליעד נותן דוגמה מוחשית: ... מוזיקה רועשת בשעת לילה מאוחרת בביתו ומפריע לשכנים, לפחות מודע לכך שהוא מטריד את שכניו. לעומתו, אדם דתי שמפעיל קול חזק של תפילה או של שמחה דתית בשעה מאוחרת, לא רק שאינו מודע לכך שהוא מפריע, אלא אף מצדיק את זה במוסר הדתי שלו . הוא מאמין שהוא מעל הכללים והנוחות של האחרים, כי הוא מתפלל או מקיים מצווה דתית, ולכן אינו רואה בעיה בהפרעה לשכניו החילונים. במילים אחרות, הבעיה היא לא רק בפגיעה עצמה, אלא גם בהתנשאות ובהתנשאות מוסרית, התחושה שלפיה מותר לו כי הוא עושה זאת מתוך אידיאל דתי, בעוד האדם החילוני, שמבצע עבירה דומה, לרוב מבין לפחות שזה לא ראוי ומרגיש בושה או אי נוחות לגבי המעשה. למה חרדים שלא משרתים בצבא מעוררים יותר כעס מחילונים שמשתמטים? אליעד כהן מביא דוגמה נוספת ומשמעותית כדי להסביר את הנושא. הוא מדבר על המחלוקת סביב השירות בצבא בין דתיים לחילוניים. הוא מסביר שלמרות שיש כנראה יותר חילונים שמשתמטים מהצבא מאשר חרדים, החרדים הם אלו שמעוררים כעס גדול יותר בקרב הציבור. אליעד כהן מבהיר שההבדל המשמעותי הוא בגישה: החילוני שלא משרת בצבא אינו חושב שזה אידיאלי, הוא מבין שיש בכך בעיה מוסרית או חברתית. מנגד, החרדי שלא מתגייס, עושה זאת מתוך עמדה מוסרית ודתית שהוא מאמין בה. הוא מצהיר בגלוי שהוא גאה בזה שהוא לא משרת בצבא, ואף רואה בזה אידיאל ...

שנאת חרדים, הסתה נגד חרדים, רוצחים חרדים, גיוס חרדים לצבא, אברהם אבינו, חרדופוביה, לשנוא חרדים, לא תרצח, ישי שליסל, רצח על רקע דתי, שקרים של דתיים, פרשת פנחס, שנאה לחרדים, שמיעת קולות האם נכון לקשר בין חרדים למעשה רצח? בהרצאה, אליעד כהן עוסק בשאלה האם יש מקום להדגיש את העובדה שהרוצח היה חרדי, לאור מקרה שבו אדם חרדי רצח את אשתו. הוא מציין כי פעמים רבות התקשורת מציינת את מוצאו הדתי של הרוצח, מה שמעורר את התנגדותם של חרדים שטוענים כי מדובר בהסתה נגדם. אליעד שואל האם יש בכך היגיון או שמא מדובר בהשפעה של אמצעי התקשורת, שלדבריו עשויים להיות מוטים. הוא מדגיש כי השאלה האמיתית היא האם הדת היהודית באמת מעודדת אלימות. אליעד מביא דוגמה להשוואה: אם אדם מראשון לציון היה מבצע פיגוע, לא היו מקשרים את המעשה לכלל תושבי העיר, אלא אם כן היתה קבוצה בעיר שמעודדת ... יש מקום להדגיש את השייכות לאותה קבוצה. האם הדת היהודית באמת מתנגדת לרצח באופן מוחלט? אליעד טוען כי הדת היהודית לא תמיד מתנגדת לרצח באופן מוחלט. הוא מציין את פרשת פנחס מהתנך, בה פנחס רוצח שני אנשים על רקע יחסים אסורים, ומקבל על כך שבחים מאלוהים. הוא גם מציין את פרשת מקושש העצים, בה אדם שהפר את מצוות השבת נסקל למוות בהוראת אלוהים. אליעד מסביר כי כל עוד מדובר במצבים מסוימים, יש לגיטימציה לדת להתיר אלימות, דבר שלא מתקבל כיום בחברה המודרנית. האם החרדים הם עשבים שוטים? אליעד מציין את הטענה שהחרדים המייצגים אלימות הם מיעוט קיצוני שאינו מייצג את כלל הציבור החרדי, ומסביר כי אם אכן מדובר בעשבים שוטים, אזי החברה החרדית, ובמיוחד הרבנים, צריכים לנקוט פעולה ברורה כנגד אלימות כזו. הוא מציין כדוגמה את ההפגנות בבני ברק, בהן חוסמים חרדים את הכבישים. לדעתו, אם הרוב החרדי היה מתנגד לכך, הרבנים היו יוצאים נגד התנהגות זו באופן ברור, אך המיעוט הזה לא נקט בפעולה. האם צריך להדגיש את השייכות הדתית של הרוצח כאשר הוא טוען שזו הסיבה למעשיו? אליעד מציין כי כאשר אדם מבצע פשע ומצהיר כי המניע היה דתי, חובה להדגיש את השייכות הדתית שלו. הוא מסביר זאת באמצעות דוגמה של משחקי מחשב כמו GTA, שמעודדים אלימות. אם אדם יטען שעשה פשע בעקבות המשחק, יהיה לגיטימי לשאול אם המשחק אכן גרם לו לפעול כך. אותו עיקרון נכון גם לדת: אם אדם טוען כי הדת לימדה אותו לעודד אלימות, יש מקום להדגיש את הקשר הדתי למעשיו. האם הציבור החרדי נתפס באופן שונה מציבורים אחרים? אליעד טוען כי הציבור החרדי נתפס בצורה שונה מציבורים אחרים משום שהם מתיימרים להיות טובים יותר משאר האוכלוסייה. הוא מציין את המעמד המיוחד שמקבל הציבור

קומץ חרדים, עשבים שוטים, האם באמת מדובר רק בקומץ חרדים? למה מתנגדים לחרדים? למה אנשים נגד החרדים? האם ההתנגדות לחרדים מוצדקת? מדינה יהודית ודמוקרטית, נטורי קרתא, חילונים וחרדים, החברה החרדית, חילונים ודתיים מה הבעיה עם הצביעות כלפי החברה החרדית? ההרצאה מתחילה בהצגת השאלה האם ההתנגדות לחרדים נובעת מקומץ קטן שמייצג את רוב החברה החרדית, או שמא מדובר בבעיה רחבה יותר שדורשת התייחסות עמוקה יותר. אליעד כהן מציע כי השאלה אם מדובר ... הצביעות של החברה החרדית בכל הנוגע לגישותיהם כלפי הפרות של ערכים דתיים וחוקי המדינה. הוא מסביר כי כאשר אנשים בחברה החרדית מבחינים במישהו שעובר על ערכים דתיים או מחוקי המדינה, הם מגיבים באופן נחרץ ויודעים להוציא את אותם אנשים מהחברה החרדית, או לפחות להוקיע אותם. דוגמאות לכך הן התנגדות לטעויות כמו אכילת חמץ בפסח, עישון בשבת, או כל פגיעה במצוות הדתיות. לעומת זאת, כשמדובר באנשים המפרים את כללי המדינה, כמו חיילים המקללים או ... על שוטרים, החברה החרדית לא תמיד מתייחסת באותה צורה. אליעד טוען כי זו צביעות מוחלטת שמבוססת על הסכמה שבשתיקה מצד רוב האוכלוסייה החרדית, שכן היא לא עוזרת במניעת התנהגויות חריגות שפוגעות במדינה ובציבור. האם החברה החרדית תומכת בהפרות החוק? הסיבה המרכזית לכך שאליעד כהן אינו מקבל את הטענה שמדובר רק בקומץ היא העובדה שהציבור החרדי לא נוקט עמדה פעילה בנוגע להפרות החוק. אם החברה החרדית לא יוצאת בפומבי נגד מעשים שמזיקים למרקם החברתי והמדינה, אזי יש בכך תמיכה בשתיקה בהפרות אלו. ... חמורות כלפי החברה החרדית, שכן היא איננה משמיעה את קולה באופן חד משמעי בנוגע להפרות כאלה. האם החברה החרדית שונה מבחינה מוסרית מחברה חילונית? אליעד מציין את ההבדלים בין התנהגות בחברה חילונית וחרדית במצבים דומים, ומדגיש את חוסר ההתמדה בהצגת עקרונות מוסריים וערכים. הוא מסביר כי החברה החרדית מצפה מהחילונים לשמור על הערכים הדתיים שלה, אך כשזה מגיע לפגוע בערכים של המדינה או של אחרים, החרדים אינם מצהירים באופן פומבי על הצורך לכבד את האמונות של אחרים. במיוחד, הוא טוען שזו הסיבה לבעיה בהצגת רעיונות דתיים על פי פרשנות מסוימת של חלק מהחרדים, שכן יש כפל מוסר - התנהלות אחת כלפי פנימיות החברה וההתנהלות אחרת כלפי חוץ. מה אפשר ללמוד על ...

... שנאת מפורסמים, שנאת בחורות יפות, שנאת אחים, שנאת אדם, שנאת חרדים, שנאת זרים, שנאת הורים, הומופוביה, אדם הראשון איך נוצרת שנאה לא הגיונית? שנאה היא רגש חזק שאינו תמיד נשען על סיבה הגיונית או מציאותית. אנשים רבים חווים שנאה ... פנימיים, והוא מעדיף לכעוס עליהם במקום להתמודד עם החששות שלו. חרדים ששונאים נשים בלבוש לא צנוע: לעיתים, הרגשת הפיתוי שהאישה מעוררת גורמת להם להרגיש רע, והם מטילים עליה את האשמה. במקום להתמודד עם היצר שלהם, הם ... שנאת גויים, קנאה באחרים, מזכיר לי את עצמי, השתקפות עצמית, שנאת דתיים, שנאת חינם, שנאת האחר, שנאת השמאל, שנאת זרים, שנאת ילדים, שנאת ישראלים, שנאת מזרחים, שנאת נתניהו, שנאת ערבים, שנאת עשירים ...

... ממשלה עם המפלגת הערביות, שר ביטחון ערבי, גזענות נגד ערבים, גזענות נגד חרדים, אפליית ערבים, אפליית חרדים, אפליית מיעוטים, האם הערבים רוצים להשמיד אותנו? ראש ממשלה ערבי, התנתקות או סיפוח, המלחמה בחמאס האם ממשלה עם מפלגות ערביות מסכנת את המדינה? אליעד כהן דן בשאלת השתתפות המפלגות ... מול החמאס, משום שלא יחששו מדעת הקהל העולמית או מהאשמות בגזענות ואסלאמופוביה. כך, לדבריו, דווקא אדם כמו אחמד טיבי כשר ביטחון, למשל, עשוי לנקוט צעדים חריפים ואפקטיביים נגד הטרור. האם החרדים פחות מסוכנים מהערבים למדינה? אליעד מתייחס להשוואה בין החרדים לערבים ומסביר שאין הבדל מהותי מבחינת הסכנה למדינה. הוא מתייחס לכך שהחרדים מוכנים לשבת בכל ממשלה שתספק להם כסף לישיבות, בעוד הערבים נאמנים לאגנדה שלהם ולא בהכרח יסכימו לכל תנאי. בנוסף, הוא מזכיר שהציבור החרדי לא פחות קיצוני בחלקים מסוימים מהציבור הערבי, ולכן לא ניתן לקבוע באופן מוחלט שהחרדים פחות מסוכנים. הוא טוען שאין סיבה אמיתית להעדיף קואליציה עם חרדים על פני קואליציה עם ערבים, שכן שתי הקבוצות מונעות מאינטרסים פוליטיים דומים. למה לגיטימי לפסול חרדים מהממשלה אך לא ערבים? אליעד מבדיל בין זהות חרדית לבין זהות ערבית. לטענתו, חרדיות היא השקפת עולם ואורח חיים שבוחרים בהם מרצון, ולכן ... הערבי, אלא יש לשקול כל אדם לפי דעותיו ואמונותיו האמיתיות. למה חרדים מופלים לרעה במקומות עבודה? אליעד מסביר כי לעיתים מעסיקים אינם רוצים לקבל חרדים לעבודה מחשש שידרשו התאמות מיוחדות כמו חופשים רבים או הפרדה בין גברים לנשים. הוא טוען שהבעיה אינה בעצם היותם חרדים, אלא בדרישות המיוחדות שלהם שמגיעות על בסיס דתי, ולכן זה יוצר רושם של אפליה. לדבריו, אם חרדי לא יציג דרישות מיוחדות, לא תהיה סיבה לא לקבלו לעבודה, אך במציאות, רובם אכן מבקשים ... האם אחמד טיבי מסוכן לישראל? שר ביטחון ערבי בישראל אפליית חרדים בשוק העבודה גזענות נגד ערבים האם החרדים מסוכנים למדינה? ממשלה בלי ערבים או בלי חרדים? לקבל חרדים לעבודה, אפליית חרדים במקומות עבודה, אפליה נגד חרדים, אפליה נגד ערבים, ממשלה בלי חרדים, ממשלה בלי ערבים, דיון פוליטי, יעוץ פוליטי, אחמד טיבי, שר הבריאות, ליצמן, ביבי ...

... גזעניות, השמצות גזעניות, גזענות נגד רוסים, גזענות נגד אתיופים, גזענות נגד ערבים, גזענות נגד שחורים, גזענות נגד יהודים, גזענות נגד מזרחים, גזענות נגד חרדים, גזענות כלפי מיעוטים מה עומד מאחורי קללות גזעניות ומה גורם לאנשים להשתמש בהן? אליעד כהן מסביר באופן מפורט את התופעה של קללות והשמצות גזעניות, תוך שימוש בדוגמאות רבות המדגימות מדוע אנשים משתמשים דווקא בגזענות כדי לפגוע באחרים. לדבריו, כאשר מישהו משתמש בקללה גזענית, הוא לרוב בוחר לפגוע באדם על בסיס מאפיין שאין לו שליטה עליו, כמו מוצא או צבע עור. אליעד מדגיש שבניגוד לקללות רגילות כמו מטומטם או חוצפן, קללות גזעניות מכוונות למאפיינים מולדים, שאינם ניתנים לשינוי, כמו להיות רוסי, אתיופי, יהודי, חרדי, מזרחי או ערבי. מה המשמעות כאשר מקללים אדם על בסיס מוצאו? אליעד מציג כי יש כאן שתי נקודות חשובות: ... בוחר לפגוע באופן עמוק יותר, בכך שהוא מציין מאפיין שאותו אדם לא יכול לשנות. למה אנשים בוחרים דווקא בקללות גזעניות ולא בקללות רגילות? הסיבה לכך היא כפולה. קודם כל, קללות גזעניות מצביעות על דעות קדומות וסטיגמות חברתיות. למשל, אדם שאומר רוסיה מסריחה יכול להחזיק באמונה שהגעת הרוסים לארץ פגעה בו ... כלשהי - למשל שהם מתחרים איתו על מקומות עבודה, או שהם מתנהגים בצורה זרה לו וגורמים לו אי - נוחות. הוא משתמש בגזענות כדי לבטא את תחושת הכעס שלו כלפי אותה קבוצה. אליעד מדגים: אם אדם מרגיש שהרוסים מתנהגים בצורה זרה ומדברים ביניהם בשפה ... והוא חווה זאת כחוויה שלילית, אז הוא יפתח רגשות שליליים כלפי כל הקבוצה. נקודה נוספת שאליעד מציג, היא שקללות גזעניות יכולות לנבוע גם מתוך קנאה. לדוגמה, אדם יכול לקנא ביופי של נשים רוסיות ולהאשים אותן בפירוק משפחות. מצד שני, אליעד ... אלא אולי אשמתן של הנשים הישראליות שהן פחות מושכות, ולכן הגברים נמשכים לרוסיות. זו דוגמה לכך שהקללה הגזענית נובעת מתחושת נחיתות וקנאה, ולא בהכרח ממעשה שלילי אמיתי שעשו הרוסים או כל קבוצה אחרת. האם הגזענות תמיד מוצדקת על סמך ניסיון אישי שלילי? אליעד טוען שבדרך כלל אנשים מפיקים הכללות מתוך מספר מוגבל של חוויות שליליות. ... עוקצים. באותה צורה, אם אדם חווה מספר אירועים שליליים בהם היו מעורבים אנשים מרקע מסוים, הוא יפתח עמדה גזענית כנגד כל הקבוצה. אליעד מסביר שזוהי טעות לחשוב שכל הקבוצה אשמה במעשים של חלק קטן ממנה, וזה בדיוק הבסיס לבעיה של גזענות. מה המנגנון הפסיכולוגי שגורם לאנשים לפתח עמדות גזעניות? לפי אליעד, המנגנון הפסיכולוגי שגורם לגזענות הוא נטיית האדם להשליך את רגשותיו השליליים על קבוצות שלמות, במקום להתמודד עם התחושות האמיתיות שלו. הוא מביא דוגמה נוספת: אדם שנפגע כלכלית יכול להשליך את האשמה על קבוצת מיעוט שכביכול מתחרה איתו על המשאבים, כמו חרדים, ערבים או אפריקאים. זה יוצר את הרושם המוטעה שהקבוצה אשמה בצרותיו האישיות. האם קיימת הצדקה כלשהי לשימוש בקללות גזעניות? אליעד מדגיש שאין הצדקה אמיתית לשימוש בקללות גזעניות. גם אם אדם חווה פגיעה אישית ממישהו מרקע מסוים, ההיגיון לפיו הוא יכליל את כל בני אותה קבוצה אינו מוצדק. אליעד גם מתייחס לכך שלא כל מי שנחשף לקללות גזעניות נפגע בהכרח. יש אנשים שמבינים שהמקלל אינו מייצג אף אחד פרט לעצמו, ולכן אינם נפגעים מכך. מצד שני, העובדה שמישהו לא ...