...את האדם להסכים איתך על דבר מה בסיסי וקל להסכים לו, תוכל להנחות אותו בהמשך להסכים גם לבקשה יותר מורכבת. השיטה הזו מאפשרת לאדם להרגיש כי הוא כבר הסכים למשהו, ולכן ההסכמה לבקשה הבאה תהיה קלה יותר. איך להשתמש בשכנוע בהקשרים שונים? לדוגמה, אם אתה רוצה לשכנע מישהו לאכול משהו מסוים, אתה יכול להציג זאת כפתרון למצב לא נעים (כמו רעב). הצגת אפשרויות בצורה שאינה מרגישה כפייתית, תורמת ליצירת הסכמה. דיבור על דברים אפשריים ולא מחייבים עשוי להוריד התנגדות, לעומת הצגת מחויבות מיידית שיכולה להפעיל התנגדות פסיכולוגית...
...של כל אדם. פחד הדחייה יכול להיווצר מתוך תחושת חוסר ערך, כלומר, תחושה פנימית של חוסר ביטחון עצמי. התמודדות עם הפחד הזה דורשת היכולת להכיר בכך שהוא קיים ולהבין כיצד הוא משפיע על ההתנהלות שלנו בזוגיות. ברגע שהאדם מבין שהוא בונה את הפחד הזה בעצמו, הוא יכול לשחרר אותו. פעמים רבות, דחייה אינה בהכרח תוצאה של חוסר ערך, אלא פשוט סיטואציה שנובעת ממערכות יחסים שונות או לחצים חיצוניים. האם תמיד פחד מדחייה הוא הסיבה שמונעת זוגיות? תשובתו של אליעד היא שלא תמיד פחד מדחייה הוא הסיבה העיקרית. לדוגמה, אדם יכול לפתח...
...אותה עד הסוף. או, שאם נטשת אותה מחמת חוסר חשיבות, אל תיתן לה להציק לך להעמיק בשאלות חשובות יותר. אאכ אתה באמת פתאום חושב שהיא יותר חשובה. אבל כל זמן שהאדם מבין, כי השאלה אינה מהותית, עליו להתמקד אך ורק בשאלות המהותיות יותר. לסיכום: כדי לצאת מהסתבכות של המון שאלות, על האדם לדעת לא להתפזר ולא לקפוץ מנושא לנושא. על האדם לחקור ולצלול אל השורש הפנימי של הבעיה, ולא רק לקפוץ מבעיה לבעיה לרוחב. על האדם לדעת להתרכז בעומק ובשורש שממנו נובעות השאלות שלו, ולנסות לאתר את הנחות היסוד של השאלה ולאמת את הנחות היסוד...
...יגיב בהגנה ויתבצר עוד יותר באמונות שלו. כיצד להתמודד בצורה נכונה? במקום לנסות לשכנע אותו שהוא טועה, הדרך היעילה יותר היא להבהיר שאנחנו לא מנסים להוכיח כלום, אלא פשוט לבדוק את האמת. לדוגמה, אם הוא אומר שהכוכב בשמיים הוא מצלמה שעוקבת אחריו, אל תגיבו מיד בזה לא נכון אלא גשו לנושא באופן חקרני: מעניין, בא נבדוק את זה. איך לדעתך אפשר לבדוק אם הכוכב הזה הוא מצלמה? מה מאפיין מצלמות? איך הן פועלות? מה מאפיין כוכבים? איך הם נראים? בוא ננסה להבין את האמת ונראה מה יוצא מזה. כשהאדם מרגיש שלא מנסים להילחם בו...
...טראומטיים או נזכר באירועים קשים מן העבר, הוא עלול לחוות מחדש את הטראומה או ליצור טראומה חדשה מדברים שכלל לא התרחשו. המוח מתקשה להבדיל בין דמיון למציאות כאשר הוא רגיל להגיב לדמיונות בעוצמה רבה, וכך נוצרות פוביות שונות, טראומות ופרנויות, שבהן האדם חי סבל וחרדה מפני דברים שלא באמת מאיימים עליו או שאינם מתרחשים בכלל. לדוגמה, אם אדם רגיל לדמיין שהוא נמצא בסכנה או שיש לו פחד ממחלה מסוימת, הוא יוכל ממש לפתח תסמינים של חרדה, אף על פי שלא קיימת שום סכנה אמיתית. אדם שחווה טראומה, לעיתים קרובות חווה זאת שוב...
...כל אירוע בצורה חיובית וטובה. הוא לא ממליץ להשתמש בשיטות חשיבה חיובית או דמיון מודרך, כיוון שאלו אינן מועילות באמת לטווח ארוך. הפתרון האמיתי הוא להבין בצורה עמוקה ואמיתית את סיבת כל האירועים במציאות, אותה סיבה ראשונית שיוצרת הן את הטוב והן את הרע. מתוך ההבנה העמוקה הזו, האדם יוכל לחוות את כל הזיכרונות כחיוביים באמת. מה התוצאה של תיקון הזיכרון בדרך זו? לדברי אליעד, אם אדם יצליח להגיע להבנה ולחוויה זו, הוא יגיע למצב של שלמות אמיתית, בה הוא חווה את כל זיכרונותיו באופן חיובי לחלוטין. הוא מדגיש שזו הדרך...
...תואר, קריירה או כסף בלי לסבול מכך שהוא עדיין רוצה. האם אובדן הרצון גורם לדיכאון? הנקודה החשובה שעולה מההרצאה היא שהדיכאון או חוסר המשמעות שהרבה אנשים מרגישים כאשר הם מאבדים רצון, לא נובע מעצם אובדן הרצון אלא מכך שיש רצון פנימי עמוק יותר שהם לא מודעים לו. אדם יכול להרגיש רע אחרי שהוא משיג מטרה כי פתאום הוא נשאר ללא רצון חדש ברור, אך עדיין יש לו רצון פנימי בלתי מודע - למשל, רצון שיהיה לו רצון חדש. כך נוצרת תחושה של ריקנות ודיכאון. לדוגמה, אדם שמסיים ללמוד לתואר ראשון יכול לחוש דיכאון, כי הוא מאבד...
...השפעת השכל על התפיסה הרוחנית? אליעד כהן מדבר גם על השכל וההבנה הרוחנית. הוא טוען שלפעמים אנחנו לא מבינים את הסיטואציות שמתרחשות סביבנו כי אנחנו מבססים את השיפוט שלנו על האגו, ולא על השכל או על ההבנה הרוחנית האמיתית. המילים, ההתנהגות של אחרים, או ההתנהגות שלנו לעיתים עשויות להיות טעונות ביותר בגלל האגו. לדעתו, אם היינו מבינים את הדברים מתוך פרספקטיבה רוחנית גבוהה יותר, היינו מבינים את המשמעות האמיתית של ההתנצלות, לא רק כתגובה אוטומטית לפגיעה. מהן התפיסות השקריות של האחדות? אליעד מסביר בהרחבה על האחדות...
...לו מהמאמצים הוא יותר חמור מהנזק שהיו גורמים לו אם היו דופקים אותו בפועל. כך, לדוגמה: אם אדם מוכן להוציא 100 שקלים כדי למנוע הפסד של 10 שקלים, ההיגיון בכך הוא יותר תחושתי מאשר כלכלי. התחושה של לא רוצים שידפקו אותי עשויה להיות כל כך חזקה, שהאדם יהיה מוכן להוציא יותר כסף רק כדי לא להרגיש שמרמים אותו. האם זה הגיוני להוציא הרבה כסף כדי לא להרגיש דפוק? על פי ההסבר, זה עשוי להיראות לא הגיוני, אך למעשה יש אנשים שמוכנים להוציא הרבה יותר על מנת להימנע מההרגשה שדפקו אותם, גם אם בפועל הם עלולים להפסיד יותר...
👈 הספר "להיות אלוהים"
(2 חלקים, 336 פרקים - 656 עמ')
👈 400 ש"ח בלבד!
☎️ 050-3331-331שליח עד אליך - בחינם!
להיות אלוהים, 2 חלקים
- הספר על: האם המציאות היא טובה או רעה? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? איך להיות מאושר? האם יש אמת מוחלטת? מה המשמעות של החיים? מה יש מעבר לזמן ולמקום? האם יש משמעות לחיים? האם לדומם יש תודעה? למה לא להתאבד? האם אפשר לדעת הכל? האם יש הבדל בין חלום למציאות? איך להנות בחיים? למה העולם קיים? האם באמת הכל לטובה? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? האם הכל אפשרי? מהי תכלית ומשמעות החיים? איך נוצר העולם? מי ברא את אלוהים? למה יש רע בעולם? בשביל מה לחיות? איך להיות הכי חכם בעולם? איך נוצר העולם? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? האם יש או אין אלוהים? למה יש רע וסבל בעולם? האם יש בחירה חופשית? אולי אנחנו במטריקס? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם ועוד...
האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מטפל, מטפל אישי מומלץ, מאמן אישי בסקייפ בתחום קבוצה וחברים - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331