... נועדו להתרחש. אך אליעד מבהיר שגישה זו איננה מדויקת והיא סוג של פירוש סובייקטיבי, ולא האמת האובייקטיבית עצמה. מה ההבדל בין עובדה לפירוש? אליעד כהן מדגיש את החשיבות בהפרדה בין עובדות לבין הפירושים שאנחנו מעניקים להן. הוא נותן דוגמה פשוטה: אם אתה רואה ... זה טעות, אולי זה לא אמור לקרות כלל. האמירה אמור להיות היא ביטוי לפירוש סובייקטיבי, כלומר, לתפיסות האישיות שלנו על משמעות וייעוד של אירועים, ולא לאמת העובדתית עצמה. מדוע אנשים מאמינים שכל דבר קורה מסיבה מסוימת? אליעד מסביר שאנשים נוטים לומר שמה שקורה ... משהו קורה זה אומר שהוא קורה זה לא אומר שהוא אמור לקרות, אמור זה כבר פירוש סובייקטיבי אם הוא אמור לקרות או לא אמור לקרות את זה תשאיר לאלוהים. ...

... בכך שאדם לא תמיד אומר את האמת. לדבריו, אדם לא חייב כל הזמן להיות אמיתי לחלוטין, כי גם מושג האמת והשקר הוא סובייקטיבי ואינו מוחלט. הוא מזכיר שיש פרק בספר להיות אלוהים שמדבר על שקר בשגגה לעומת שקר במזיד, וטוען שבעצם האדם תמיד פועל על בסיס האמת שהוא מכיר באותו רגע, ולכן אין ממש ...

... אינו מחויב, ושום דבר אינו הכרחי בצורה כלשהי. אלא כל הרעיונות יכולים להיות אפשריים מנקודת מבט כלשהי. ושום דבר הוא לא אך ורק נכון, אלא הכל זה רק סובייקטיבי בלבד, ותמיד יכולה להיות נקודת מבט נגדית לדעה שלך. גם אם היא לא הגיונית בעיניך, עדיין היא אפשרית. וממילא, כל דעה שהיא, היא ... לא נכון, ושהוא לא רק נכון, שזה תהליך של הפיכת המחויב לאפשרי. שלאדם נראה שדבר כלשהו הוא מחויב. ויש דרכים לגרום לאדם, להבין שהדבר הוא רק אפשרי וסובייקטיבי בלבד. וככל שהאדם יודע טוב יותר, להפוך את המחויב לאפשרי, כך הוא ממילא יודע טוב יותר, גם איך להפוך את האפשרי למחויב. ובאופן ... יותר אמונה ופחות שכל, ופחות מוחלטות ויותר יחסי, וכך גורמים לאפשרי להפוך להיות מחויב. ועוד הבדל יש בין אפשרי למחויב, והוא, שהאפשרי הוא נכון מבחינה סובייקטיבית, והמחויב הוא נכון מבחינה אובייקטיבית. ואם רוצים לגרום לדבר האפשרי להיראות כמחויב, צריך לשים לב, שלא מדברים עליו בצורה סובייקטיבית, אלא בצורה אובייקטיבית. לדוגמה: אני חושב ש X הוא יפה, זה נקרא סובייקטיבי. אבל X הוא יפה, זה נקרא אובייקטיבי. אז בהתחלה אפשר לומר, אני חושב ש X הוא יפה. ואז נותנים לגיטימציה לדבר להיות אפשרי בצורה סובייקטיבית. ואחכ הופכים אותו למחויב, ומדברים עליו בצורה אובייקטיבית, שX הוא יפה, מנקודת מבט אובייקטיבית ולא סובייקטיבית . וגם כאן, המסר העיקרי הוא, שמי שרוצה להיות מומחה מכירות מומחה שיווק מומחה שכנוע וכולי, עליו ללמוד היטב לעומק, את ההבדלים ...

... להתנגדות שלו, כאל דבר שהוא מחויב. וצריך לגרום לו להבין, שההתנגדות שלו, היא לא תורה למשה מסיני, אלא שההתנגדות שלו, היא התנגדות סובייקטיבית בלבד, ושהוא צריך לנמק את ההתנגדות שלו. ועוד נוסיף, כי לפעמים כאשר הלקוח מסביר למה הוא לא רוצה את המוצר, לפעמים זה יכול דווקא לחזק את ההתנגדות שלו לרכישת ... לא רוצה את המוצר, אז לפעמים אפשר להטיל ספק גם בסיבות עצמן. כדי לגרום להתנגדות של הלקוח להתבטל. או על כל פנים, להפוך להיות התנגדות סובייקטיבית במקום התנגדות אובייקטיבית. והמסר הכללי הוא, שכאשר רוצים להחליש דעה והתנגדות של לקוח, צריך לגרום לו להטיל ספק במה שהוא אומר. כי הטלת הספק, דהיינו, הצורך להסביר ...

... התוצאה שלה לחזקה יותר. ואם אתה מוכרח לחזור אחרי הסיבה של ההתנגדות, אז תהפוך את הסיבה לסובייקטיבית. לדוגמה אתה אומר שאתה לא רוצה את המוצר, כי כרגע נראה לך שאולי אין לך מספיק כסף עבור המוצר הזה. ואז בעצם הפכנו את ...

... לדעת היכן הוא עצמו לא בטוח בעצמו, היא על ידי זה שאתה בודק עד כמה הוא מציג את הטיעונים שלו כאמת אובייקטיבית, ועד כמה הוא מציג את הטיעונים שלו כאמת סובייקטיבית . כי יש אמת אובייקטיבית, דהיינו, אמת שכולם מסכימים עליה. ויש אמת סובייקטיבית , שהיא אמת שתלויה בנקודת המבט האישית של האדם. וכאשר האדם ... שהאדם מציג את הדברים שלו בצורה יותר עובדתית ויותר אובייקטיבית, כך זה אמור להראות, שהוא עצמו משוכנע במה שהוא עצמו אומר. ובכל מקום שהאדם מדבר בצורה סובייקטיבית ואישית, בצורה שאינה מוחלטת, בצורה של ריבוי משמעויות, שהאדם ... במילים שיש להם ריבוי משמעויות, כדי שתמיד הם יוכלו לפרש ולומר שהם התכוונו, למה שהמציאות באמת. והדברים ידועים. ועוד נוסיף, כי לפעמים האדם מדבר בצורה סובייקטיבית, לא בגלל שהוא לא בטוח בעצמו, אלא לדוגמה כדי לא ליצור יותר מידי התנגדות אצל האדם השני, שיראה שהדובר בטוח בעצמו ככ. ויש עוד סיבות שונות אפשריות, לכך שהאדם יהיה בטוח בעצמו, ושבאופן מודע, הוא ידבר בצורה סובייקטיבית ולא בצורה אובייקטיבית. וכמובן שיש גם להיפך. שלפעמים האדם ...

... זה שבודקים עד כמה הלקוח מדבר על הסיבות של ההתנגדות שלו, בצורה עובדתית מוחלטת אובייקטיבית. ועד כמה הוא מדבר על הסיבות של ההתנגדות שלו, בצורה של פירוש יחסי סובייקטיבי. כי מי שישים לב יראה, כי כאשר האדם מדבר על עובדות, אז הוא מדבר בצורה אחת. לדוגמה: האדם אומר יורד עכשיו גשם. וכאשר האדם ... מכירות טוב באמת, הוא יודע להקשיב לכל המילים שהלקוח אומר, והוא יודע להקשיב למילות הקישור של הלקוח, והוא יודע לזהות, האם הלקוח הציג את ההתנגדות שלו בצורה סובייקטיבית, כגון לדוגמה אני חושב שאין לי צורך במוצר הזה. או לדוגמה האם הלקוח צמצם את ההתנגדות שלו, כגון לדוגמה אני לא צריך כרגע ... טוב, יודע להקשיב למילים שהלקוח משתמש בהן, והוא יודע לזהות, עד כמה הלקוח מדבר בצורה מוחלטת אובייקטיבית עובדתית, ועד כמה הלקוח מתייחס לדברים של עצמו, בצורה סובייקטיבית יחסית וכפירוש בלבד. ואיש מכירות טוב, יודע גם להקשיב לא רק למילים של הלקוח, אלא גם לאינטונציה של הלקוח. דהיינו, לקצב ...

... הוא מציג את הדברים בצורה עובדתית אובייקטיבית מחויבת. וכאשר האדם מספר על הפירוש שהוא נותן למה שקרה, שם האדם מתייחס אל הדבר כאל פירוש סובייקטיבי אפשרי בלבד. והרעיון הוא, שטבע האדם הוא לא להיכנס למריבות כאשר הוא לא חייב לעשות אותן. כי המריבה גורמת לאדם להרגיש רע. וכאשר מספרים לאדם איזה ... בודק את הסיפור שלך? תשובה: על ידי זה שאתה מציג את הפירושים, כעובדות מוחלטות. דהיינו, אם כאשר אתה מציג רעיון כלשהו, אתה מציג אותו בצורה סובייקטיבית, כגון לדוגמה שאתה אומר לדעתי צריך לעשות כך או אחרת, או לדוגמה אני חושב שצריך לעשות כך או אחרת, או לדוגמה זכור לי אני זוכר שקרה כך או אחרת או לדוגמה אני מבין שכך או אחרת וכיוב, כל מיני מילים וביטויים, שגורמים לאינפורמציה שעוברת, לעבור בצורה סובייקטיבית ולא בצורה אובייקטיבית. כי מה שבאמת קרה, לא צריך לומר עליו אני זוכר חושב מרגיש וכיוב, כי הוא באמת קרה. אבל על פירושים ומשמעויות שהאדם נותן לדבר, הוא מוסיף מילים שגורמות לדברים שלו להיות סובייקטיביים ולא אובייקטיביים. ולמה האדם עצמו מדבר כך? כי הוא מרגיש יותר בנוח לבטא את הספק שלו, בכך שהוא לא בטוח שבאמת המציאות היא כך ולא אחרת. וכבר ביארתי ... ובכך בעצם לא ניתנה לגיטימציה לבדיקת הרעיון, כי הוא הוצג כעובדה, ועובדות אין צורך לבדוק אותן. אבל ברגע שאתה מציג את הדברים בצורה סובייקטיבית בלבד, דהיינו, שאתה מציג את הרעיון, אבל משדר שהוא רק רעיון סובייקטיבי בלבד, דהיינו, שאתה מציג את הדברים בצורה שונה מהצורה שהיית מציג את העובדה שעכשיו יום או עכשיו לילה, הרי שבעצם אתה משדר לתת המודע של השומע, שאתה ...

... זה יוצר אצל האדם רושם, שגם הדבר שמוטל בספק, גם הוא לא מוטל בספק. ואוסיף עוד, כי באפשרותך לקחת פירוש של אירוע, פירוש סובייקטיבי, ולהציג אותו בצורה אובייקטיבית בתוך המון עובדות אובייקטיביות. וזה בעצם גורם לאותו פירוש סובייקטיבי, להיתפש אצל השומע כעובדה אובייקטיבית. ...

... רוצה לשכנע מישהו במשהו, לשם כך עליך להחליש את מה שהוא אומר ולחזק את מה שאתה אומר. והדרך להחליש רעיונות, היא על ידי זה שהופכים את העובדות, לפירושים אישיים וסובייקטיביים בלבד (= להפוך את העובדה לפירוש). וכמובן על ידי זה שמחדדים ומזכירים כל הזמן על הפירושים עצמם, שהם רק פירושים אישיים וסובייקטיביים בלבד. ולעומת זאת, כדי לחזק רעיון כלשהו, לשם כך עליך להפוך את הפירוש לעובדה. שזה בעצם אומר, שעליך להציג את הפירושים של העובדות שקרו, כאילו אלו עובדות ממש. ועליך להסתיר כל שמץ ... בלבד, אך הם אינם עובדה מוכחת ושהם אינם אירועים שמחויב שהם אכן קרו בפועל. והדרך לעשות זאת, היא אפשרית גם על ידי זה שאתה הופך את העובדות שהוא מציג, לפירושים סובייקטיביים בלבד. כגון לדוגמה שמישהו מספר על משהו שקרה בפועל ברמה העובדתית, אז עליך לומר אתה טוען שקרה כך וכך. דהיינו, אל תסכים איתו שאכן קרה כך, אלא תציג את הדברים כאילו זה רק הוא חושב ... רק סיפורים ורק פירושים שהוא נותן למציאות, אך אלו לא עובדות בפועל. ועליך לנסות עד כמה שאתה יכול, להתייחס אל העובדות שהוצגו לך, כאילו אלו רק פירושים אישיים וסובייקטיביים של המתבונן בלבד. ועליך להפוך את העובדות לפירושים, על ידי זה שבכל פעם שאתה מתייחס לעובדות שנאמרו, אתה מוסיף אל העובדה מילים שיגרמו לעובדה להיראות כאילו זה רק פירוש. לדוגמה ...