מודעות עצמית, אובייקטיביות, סובייקטיביות, חלום או מציאות, מציאות או חלום, חשיבה אובייקטיבית, חשיבה סובייקטיבית, להעלים את עצמך, לא לדעת שום דבר, לדעת שום דבר איך ההבנה שהכל סובייקטיבי משפיעה על תפיסת העצמי? אליעד כהן מסביר על המושגים מודעות עצמית, אובייקטיביות וסובייקטיביות, ועל ההבדל בין חלום ומציאות. אליעד מבהיר נקודה משמעותית: ההבנה שהכל סובייקטיבי לכאורה אמורה להוביל את האדם להיעלם, אך בפועל היא לא עושה זאת. למה? משום שאם האדם רואה שהכל סובייקטיבי, הוא עדיין נמצא שם כדי לראות זאת, ולכן הוא לא באמת נעלם. למשל, אם האדם אומר אני רואה שהכל סובייקטיבי, הוא עדיין נשאר בתור הישות הצופה, ולכן ישנה עדיין תחושת אני קיימת. ההבנה שהכל סובייקטיבי לא מעלימה את תחושת האני, אלא רק משאירה אותה במצב של צופה המתבונן במציאות סובייקטיבית. מדוע ההבנה הסובייקטיבית לא מעלימה את תחושת האני? אליעד מסביר כי ההבנה אני רואה שהכל סובייקטיבי עצמה היא מחשבה, והמחשבה הזאת מתקיימת בישות מסוימת שממשיכה להתקיים. המחשבה עצמה היא עדיין מחויבת מבחינת האדם שמחזיק בה. לכן, כל עוד האדם תופס את עצמו כישות שמחזיקה במחשבה סובייקטיבית, תחושת האני שלו לא תיעלם. מה צריך לעשות כדי באמת להיעלם ולהגיע לחוויית לא לדעת שום דבר? אליעד כהן מציע גישה שונה. במקום שהאדם ינסה להבין שהכל סובייקטיבי, עליו להפסיק לראות דברים בצורה אובייקטיבית, כלומר, להטיל ספק בכל דבר ולהטיל ספק אפילו בתחושת האני עצמה. כאשר האדם ... ויתחיל לחוות את עצמו ואת המציאות כלא מחויבים בכלל. מה ההבדל בין לא לדעת שום דבר לבין לדעת שהכל סובייקטיבי? אליעד כהן מדגיש כי לדעת שהכל סובייקטיבי, זוהי עדיין צורה של ידיעה. האדם יודע משהו - שהמציאות היא סובייקטיבית. לעומת זאת, מצב של לא לדעת שום דבר שונה לחלוטין. במצב זה האדם לא יודע כלל, אפילו לא יודע ... אין תחושת סבל, פחד, או דאגה, כי כל אלו נשענים על ידיעות מחויבות. כאשר אדם אומר אני יודע שהכל סובייקטיבי, הוא עדיין חווה מתח או סבל כשהוא רואה משהו רע או שלילי. לעומת זאת, כשהאדם באמת לא יודע שום דבר, אפילו לא יודע שהכל סובייקטיבי, הוא לא יכול לחוות שום דבר כשלילי או חיובי בצורה מוחלטת. במצב הזה, לפי אליעד, התודעה הופכת לחופשיה באמת, ... לגבי המציאות, וזהו המצב האמיתי שאליו צריך האדם לשאוף, לפי אליעד. מהי מודעות עצמית אמיתית? מה ההבדל בין אובייקטיביות לסובייקטיביות? איך להעלים את תחושת האני? מהי משמעות הטלת ספק לפי אליעד כהן? האם המציאות היא חלום? מה זה לא ...

... כל הרעיונות יכולים להיות אפשריים מנקודת מבט כלשהי. ושום דבר הוא לא אך ורק נכון, אלא הכל זה רק סובייקטיבי בלבד, ותמיד יכולה להיות נקודת מבט נגדית לדעה שלך. גם אם היא לא הגיונית בעיניך, עדיין היא אפשרית. וממילא, ... של הפיכת המחויב לאפשרי. שלאדם נראה שדבר כלשהו הוא מחויב. ויש דרכים לגרום לאדם, להבין שהדבר הוא רק אפשרי וסובייקטיבי בלבד. וככל שהאדם יודע טוב יותר, להפוך את המחויב לאפשרי, כך הוא ממילא יודע טוב יותר, גם איך להפוך ... ויותר יחסי, וכך גורמים לאפשרי להפוך להיות מחויב. ועוד הבדל יש בין אפשרי למחויב, והוא, שהאפשרי הוא נכון מבחינה סובייקטיבית, והמחויב הוא נכון מבחינה אובייקטיבית. ואם רוצים לגרום לדבר האפשרי להיראות כמחויב, צריך לשים לב, שלא מדברים עליו בצורה סובייקטיבית, אלא בצורה אובייקטיבית. לדוגמה: אני חושב ש X הוא יפה, זה נקרא סובייקטיבי. אבל X הוא יפה, זה נקרא אובייקטיבי. אז בהתחלה אפשר לומר, אני חושב ש X הוא יפה. ואז נותנים לגיטימציה לדבר להיות אפשרי בצורה סובייקטיבית. ואחכ הופכים אותו למחויב, ומדברים עליו בצורה אובייקטיבית, שX הוא יפה, מנקודת מבט אובייקטיבית ולא סובייקטיבית. וגם כאן, המסר העיקרי הוא, שמי שרוצה להיות מומחה מכירות / מומחה שיווק / מומחה שכנוע וכולי, עליו ללמוד ...

טיפול בהתנגדות לקוח / סוגסטיה / לשכנע לקוח - להפוך את האובייקטיבי לסובייקטיבי - התנגדות אובייקטיבית / התנגדות סובייקטיבית - NLP, לשתול מחשבות, למכור, להגדיל מכירות, לשכנע כאן במאמר אבאר, איך אפשר ואיך צריך לטפל בהתנגדות של לקוח. ... איך מטפלים בהתנגדות לקוח? והתשובה לכך היא, שהדרך לטיפול בהתנגדות של לקוח, היא על ידי זה שהופכים את האובייקטיבי לסובייקטיבי. זא שגורמים ללקוח להבין, שההתנגדות שלו, היא רק סובייקטיבית בלבד, אך היא לא התנגדות אובייקטיבית באמת. ונסביר: כי יש התנגדות אובייקטיבית ויש התנגדות סובייקטיבית. והתנגדות אובייקטיבית פירושה, שהלקוח לא רוצה לקנות את המוצר, מסיבה אובייקטיבית. זא הלקוח לא רוצה לקנות את המוצר, מסיבה ... שכולם מסכימים עליה. כגון לדוגמה, שהמוצר פגום ושכל אדם שפוי בדעתו, לא היה רוצה לקנות את המוצר הזה. והתנגדות סובייקטיבית פירושה, שהלקוח לא רוצה לקנות את המוצר, בגלל שהוא עצמו חושב בטעות שהמוצר לא מתאים לו וכיוב. ואובייקטיבי פירושו, דבר שהוא אמיתי, ושכולם מסכימים עליו בלי להטיל בו ספק. וסובייקטיבי פירושו, דבר שהוא אמיתי, אבל רק בעיני המתבונן בלבד. אך בני אדם אחרים, יכולים לחשוב אחרת על אותו הדבר. ... לא צריך את המוצר הזה, כמו שהוא אומר שיש מולו קיר. וכאן צריך להפוך את ההתנגדות האובייקטיבית שלו, להתנגדות סובייקטיבית. שזה אומר, שכאשר הלקוח אומר לדוגמה אני לא צריך את המוצר הזה, צריך לחזור אחרי המשפט שהוא אומר, ולהוסיף לו מילה שתהפוך את המשפט לסובייקטיבי בלבד, וזה עושה אצל הלקוח סוגסטיה, למה שאתה רוצה שהוא יחשוב. לדוגמה אתה חושב שאתה לא צריך את המוצר הזה. כאשר הוספנו בעצם את המילה חושב למשפט, ובכך בעצם הפכנו את האמירה של הלקוח, לאמירה סובייקטיבית בלבד, והחלשנו את האחיזה שלו בדעה שלו. והכי מומלץ, זה להוסיף מילת שאלה + להוסיף מילה סובייקטיבית לאותו המשפט. לדוגמה הלקוח אומר אני לא רוצה את המוצר הזה. כדאי לומר לו למה אתה אומר שאתה חושב ... דהיינו, הטלנו ספק באותו המשפט. וגם הוספנו את המילה חושב לתוך המשפט, שגם היא הופכת את אותה הדעה, לדעה סובייקטיבית. וגם הוספנו את המילה אולי לתוך אותו המשפט, ובכך בעצם הפכנו את הלא רוצה את המוצר לאולי לא רוצה ... עצמו, גם מטילים ספק בדעה שלו, וגם גורמים לו להתבונן בשנית על הדעה שלו, ואז ממילא היא הופכת להיות סובייקטיבית ולא אובייקטיבית. והרעיון הוא, שישנם דברים אובייקטיבים וישנם דברים סובייקטיביים. ודברים אובייקטיבים, הם לדוגמה כגון זה שיש קיר ושיש כדור הארץ וכל שאר הדברים שכולם מסכימים עליהם. ולפעמים הלקוח ... כמו שהוא חושב שהוא מדבר איתך באותו הרגע. וצריך לגרום לאותו לקוח, להסתכל על הדברים של עצמו, כעל דברים סובייקטיביים בלבד. דהיינו, לגרום להתנגדות שלו, להיות התנגדות סובייקטיבית. ואת זה עושים על ידי סוגסטיה שבה מוסיפים למשפט שלו, מילים שהופכות את מה שהוא אומר, לרעיון סובייקטיבי בלבד. לדוגמה, כאשר הלקוח אומר, המוצר הזה הוא מוצר גרוע. אמור לו למה נראה לך שהמוצר הזה הוא מוצר ... לך / שאתה חושב שהמוצר הזה הוא מוצר גרוע? ואז בעצם גורמים ללקוח להתייחס אל הרעיון שלו, כאל רעיון סובייקטיבי בלבד. ויש עוד מילים שהופכות את ההתנגדות האובייקטיבית להתנגדות סובייקטיבית. כגון לדוגמה, המילה כרגע. לדוגמה: הלקוח אומר המוצר הזה לא מתאים לי. הפוך את זה ללמה אתה חושב כרגע ... ורבות לכך. ומי שרוצה להיות בקיא בכל הנושא הזה, צריך ללמוד לעומק את המשמעות של כל המילים. ומהן מילים סובייקטיביות ומהן מילים אובייקטיביות. ואז בזמן אמת, על המוצר שלך, תדבר רק בצורה אובייקטיבית. דהיינו, אל תגיד ללקוח אני חושב ... תגיד ללקוח המוצר הזה מתאים לך. דהיינו, על הדעה שלך, תדבר בצורה אובייקטיבית. ועל הדעה של הלקוח, תדבר בצורה סובייקטיבית. והאובייקטיבי, מנצח את הסובייקטיבי.

... דבר שהוא מחויב. וצריך לגרום לו להבין, שההתנגדות שלו, היא לא תורה למשה מסיני, אלא שההתנגדות שלו, היא התנגדות סובייקטיבית בלבד, ושהוא צריך לנמק את ההתנגדות שלו. ועוד נוסיף, כי לפעמים כאשר הלקוח מסביר למה הוא לא רוצה את ... אפשר להטיל ספק גם בסיבות עצמן. כדי לגרום להתנגדות של הלקוח להתבטל. או על כל פנים, להפוך להיות התנגדות סובייקטיבית במקום התנגדות אובייקטיבית. והמסר הכללי הוא, שכאשר רוצים להחליש דעה והתנגדות של לקוח, צריך לגרום לו להטיל ספק במה ...

... זה הופך את התוצאה שלה לחזקה יותר. ואם אתה מוכרח לחזור אחרי הסיבה של ההתנגדות, אז תהפוך את הסיבה לסובייקטיבית. לדוגמה אתה אומר שאתה לא רוצה את המוצר, כי כרגע נראה לך שאולי אין לך מספיק כסף עבור המוצר ...

... שאתה בודק עד כמה הוא מציג את הטיעונים שלו כאמת אובייקטיבית, ועד כמה הוא מציג את הטיעונים שלו כאמת סובייקטיבית. כי יש אמת אובייקטיבית, דהיינו, אמת שכולם מסכימים עליה. ויש אמת סובייקטיבית, שהיא אמת שתלויה בנקודת המבט האישית של האדם. וכאשר האדם רואה מולו קיר, הוא אומר בצורה מוחלטת יש כאן ... עובדתית ויותר אובייקטיבית, כך זה אמור להראות, שהוא עצמו משוכנע במה שהוא עצמו אומר. ובכל מקום שהאדם מדבר בצורה סובייקטיבית ואישית, בצורה שאינה מוחלטת, בצורה של ריבוי משמעויות, שהאדם מעביר מסרים שאינם ברורים, מפחד להתחייב על המילים שהוא אומר, ... שתמיד הם יוכלו לפרש ולומר שהם התכוונו, למה שהמציאות באמת. והדברים ידועים. ועוד נוסיף, כי לפעמים האדם מדבר בצורה סובייקטיבית, לא בגלל שהוא לא בטוח בעצמו, אלא לדוגמה כדי לא ליצור יותר מידי התנגדות אצל האדם השני, שיראה שהדובר בטוח בעצמו ככ. ויש עוד סיבות שונות אפשריות, לכך שהאדם יהיה בטוח בעצמו, ושבאופן מודע, הוא ידבר בצורה סובייקטיבית ולא בצורה אובייקטיבית. וכמובן שיש גם להיפך. שלפעמים האדם יודע שהוא לא בטוח בעצמו, והוא בכוונה מדבר בצורה שנשמעת ...

... / מוחלטת / אובייקטיבית. ועד כמה הוא מדבר על הסיבות של ההתנגדות שלו, בצורה של פירוש / יחסי / סובייקטיבי. כי מי שישים לב יראה, כי כאשר האדם מדבר על עובדות, אז הוא מדבר בצורה אחת. לדוגמה: האדם אומר ... שהלקוח אומר, והוא יודע להקשיב למילות הקישור של הלקוח, והוא יודע לזהות, האם הלקוח הציג את ההתנגדות שלו בצורה סובייקטיבית, כגון לדוגמה אני חושב שאין לי צורך במוצר הזה. או לדוגמה האם הלקוח צמצם את ההתנגדות שלו, כגון לדוגמה ... לזהות, עד כמה הלקוח מדבר בצורה מוחלטת / אובייקטיבית / עובדתית, ועד כמה הלקוח מתייחס לדברים של עצמו, בצורה סובייקטיבית / יחסית / וכפירוש בלבד. ואיש מכירות טוב, יודע גם להקשיב לא רק למילים של הלקוח, אלא גם לאינטונציה ...

... אובייקטיבית / מחויבת. וכאשר האדם מספר על הפירוש שהוא נותן למה שקרה, שם האדם מתייחס אל הדבר כאל פירוש סובייקטיבי אפשרי בלבד. והרעיון הוא, שטבע האדם הוא לא להיכנס למריבות כאשר הוא לא חייב לעשות אותן. כי המריבה גורמת ... ידי זה שאתה מציג את הפירושים, כעובדות מוחלטות. דהיינו, אם כאשר אתה מציג רעיון כלשהו, אתה מציג אותו בצורה סובייקטיבית, כגון לדוגמה שאתה אומר לדעתי צריך לעשות כך או אחרת, או לדוגמה אני חושב שצריך לעשות כך או אחרת, ... או אחרת או לדוגמה אני מבין שכך או אחרת וכיוב, כל מיני מילים וביטויים, שגורמים לאינפורמציה שעוברת, לעבור בצורה סובייקטיבית ולא בצורה אובייקטיבית. כי מה שבאמת קרה, לא צריך לומר עליו אני זוכר / חושב / מרגיש וכיוב, כי הוא באמת קרה. אבל על פירושים ומשמעויות שהאדם נותן לדבר, הוא מוסיף מילים שגורמות לדברים שלו להיות סובייקטיביים ולא אובייקטיביים. ולמה האדם עצמו מדבר כך? כי הוא מרגיש יותר בנוח לבטא את הספק שלו, בכך שהוא לא ... לגיטימציה לבדיקת הרעיון, כי הוא הוצג כעובדה, ועובדות אין צורך לבדוק אותן. אבל ברגע שאתה מציג את הדברים בצורה סובייקטיבית בלבד, דהיינו, שאתה מציג את הרעיון, אבל משדר שהוא רק רעיון סובייקטיבי בלבד, דהיינו, שאתה מציג את הדברים בצורה שונה מהצורה שהיית מציג את העובדה שעכשיו יום או עכשיו לילה, הרי ...

... רושם, שגם הדבר שמוטל בספק, גם הוא לא מוטל בספק. ואוסיף עוד, כי באפשרותך לקחת פירוש של אירוע, פירוש סובייקטיבי, ולהציג אותו בצורה אובייקטיבית בתוך המון עובדות אובייקטיביות. וזה בעצם גורם לאותו פירוש סובייקטיבי, להיתפש אצל השומע כעובדה אובייקטיבית.

... שהוא אומר ולחזק את מה שאתה אומר. והדרך להחליש רעיונות, היא על ידי זה שהופכים את העובדות, לפירושים אישיים וסובייקטיביים בלבד (= להפוך את העובדה לפירוש). וכמובן על ידי זה שמחדדים ומזכירים כל הזמן על הפירושים עצמם, שהם רק פירושים אישיים וסובייקטיביים בלבד. ולעומת זאת, כדי לחזק רעיון כלשהו, לשם כך עליך להפוך את הפירוש לעובדה. שזה בעצם אומר, שעליך להציג ... אכן קרו בפועל. והדרך לעשות זאת, היא אפשרית גם על ידי זה שאתה הופך את העובדות שהוא מציג, לפירושים סובייקטיביים בלבד. כגון לדוגמה שמישהו מספר על משהו שקרה בפועל ברמה העובדתית, אז עליך לומר אתה טוען שקרה כך וכך. ... לא עובדות בפועל. ועליך לנסות עד כמה שאתה יכול, להתייחס אל העובדות שהוצגו לך, כאילו אלו רק פירושים אישיים וסובייקטיביים של המתבונן בלבד. ועליך להפוך את העובדות לפירושים, על ידי זה שבכל פעם שאתה מתייחס לעובדות שנאמרו, אתה מוסיף ...