... לנתח שאלה? איך להבין שאלה? ניהול דיונים, דוגמה ניתוח שאלה, להבין את המושגים של השאלה, לשים לב לכל מילה, תקשורת בין אישית, הבנת הנשמע, הבנת הנקרא, איך לשאול שאלה? איך לדעת מה האינטרס של מישהו? איך לנתח שאלה בצורה נכונה? אליעד כהן מסביר בהרצאה איך לנתח שאלות באופן מפורט ויסודי. הוא מדגיש את החשיבות של הבנת כל מושג ומילה בשאלה. כדי להבין שאלה בצורה נכונה, אליעד מציע לשים לב לניסוח המדויק, מאחר שכל שינוי או השמטה במילים יכול להוביל לפירושים שונים ולתשובות לא ... הזה. השאלה השנייה מתמקדת במה אפשר ללמוד על האדם באופן כללי מתוך הסיפור, למשל על ההעדפות שלו או אופיו. למה חשוב לברר את המשמעות של כל מושג בשאלה? אליעד מדגיש שוב ושוב שחשוב להגדיר ולהבהיר מושגים כדי למנוע טעויות ובלבול. הוא מסביר שכל מילה בשאלה, כמו סיפור, אינטרסים, או להפיק, יכולה לקבל מספר פירושים אפשריים. לכן, כדי לענות נכון על השאלה, חייבים לשאול קודם שאלות הבהרה ולוודא בדיוק למה השואל מתכוון בכל מושג. לדוגמה, המילה אינטרסים יכולה להתייחס לאינטרסים כלליים של האדם, לאינטרסים ספציפיים שהיו לו כאשר הוא סיפר את הסיפור, או לאינטרסים אחרים לגמרי. אליעד ... שאלות כמו: איזה אינטרסים אתה מתכוון? ביחס למה? כך יהיה ניתן להבין למה השואל באמת מתכוון ולהימנע מלתת תשובה לא נכונה. כיצד להחליט על איזה מושג בשאלה לשים דגש? אליעד מציג שיטה לבחירת המושג החשוב ביותר בשאלה, כאשר אין מספיק זמן או אפשרות לשאול על כל מושג. הוא מסביר שכאשר השואל חוזר מספר פעמים על מושג בצורה עקבית, כנראה שהמושג הזה פחות בעייתי. לעומת זאת, מושג שבו יש חסר תחבירי או שיש בו ערפול גדול יותר, כנראה מעיד על כך שהשואל עצמו לא סגור על ההגדרה שלו. בדוגמה שהובאה, השואל חזר פעמים רבות על סיפור, ושינה אותו מעט בכל פעם, מה שמעיד כי מדובר במושג מופשט וכללי מאוד. לעומת זאת, במושג האינטרסים, היה חסר משהו תחבירי, ולכן אליעד החליט להתמקד דווקא במושג הזה. הוא הסביר שדווקא שם כנראה קיים פער בין מה שהשואל רצה לשאול לבין מה שהוא באמת שאל במילים. איך להבין אינטרסים של אדם מתוך סיפור שהוא מספר? אליעד ... הפעולות הבאות: לשאול את עצמנו מה בדיוק נאמר במילים של השואל. להשוות בין גרסאות שונות של השאלה שהשואל ניסח ולחפש מכנה משותף. לשים לב אילו מושגים חוזרים ואילו מושגים השואל משנה או מוסיף. להתמקד במושגים שנראים לא שלמים מבחינה תחבירית או שאינם ברורים לחלוטין. כיצד לא ליפול בפירושים מוטעים של שאלה? אליעד מדגיש את החשיבות של זיהוי ההבדלים הקטנים ... בהם יכולים להיות הפירושים המוטעים שיגרמו לתשובה לא מדויקת. הוא מדגים זאת באמצעות הניתוח של השאלה על האינטרסים ומדגיש שאם לא מבררים את המושגים כמו שצריך, אפשר בקלות לתת תשובה לשאלה אחרת ממה שהשואל באמת רצה לשאול. איך לדעת מה האינטרס של מישהו בשאלה שהוא שואל? אליעד מסביר שכאשר מישהו שואל ...

... שאליעד כהן מסביר הוא ניתוח סיבתיות ופירוק של מושגים, רעיונות ומשפטים למרכיביהם הבסיסיים ביותר. אליעד כהן מדגים כי לכל מושג או משפט שאדם אומר יש למעשה חלקים פנימיים, וניתן לפרק אותם לרכיבים ולנתח כל רכיב בפני עצמו, על מנת לבחון לעומק את מידת נכונותו ואת מידת הקשר בינו לבין שאר הרכיבים. איך מפרקים מושגים ומחשבות באמצעות דוגמאות של צבעים? אליעד מסביר תחילה דרך דוגמה של צבעים: כשאדם רואה צבע כמו זהב, מדובר למעשה בצבע שמורכב מצהוב, כתום ואדום. באופן דומה, אפרסק מורכב מכתום ... יש לפרק אותו לחלקיו הפשוטים ביותר. איך מנתחים את המושג שולחן לבן? אליעד מסביר כי כשאדם אומר שולחן לבן, הוא למעשה אומר כמה משפטים וכמה רעיונות בו זמנית. ראשית, יש את ההנחה שיש משהו בכלל. שנית, קיימת ההנחה שיש דבר הנקרא שולחן. ... בדיקת אמיתות טענה ניתוח משפטים מורכבים פירוק מושגים לדוגמה צבעים האם הסיבה מחייבת את התוצאה? ניתוח רצונות ומחשבות ...

... אל המכוון, למה קשה להבין משהו? למה משהו קשה להבנה? מה הופך ידע לקשה להבנה? אליעד כהן מסביר שהמפתח להבנת המושג חוכמה טמון ביכולת להבין דבר מתוך דבר, כלומר, להסיק מסקנה מדבר אחד לגבי ... רואה נוסחה מתמטית מורכבת, הוא עלול לחשוב שהיא מסובכת להבנה, אבל הסיבה האמיתית לקושי היא שהוא אינו מכיר את המושגים שהנוסחה משתמשת בהם. לאחר שילמד את המושגים הבסיסיים כמו כפל וחזקה, הנוסחה תהפוך לפשוטה יותר להבנה. אליעד מדגיש שוב ... תלות בסדר, ולכן לכאורה אין היררכיה אובייקטיבית של קושי בשפה כזו. לעומת זאת, מתמטיקה או פילוסופיה דורשות הבנת מושגים בסדר מסוים והן מובנות בצורה היררכית ואובייקטיבית. איך משחקי זיכרון שונים ... פשוטה להבנה ישירה מול הבנה עקיפה: ילד שלומד מהו שולחן עושה זאת ישירות, בלי צורך בהקדמות. אבל אם הוא רוצה להבין מושגים מורכבים יותר במתמטיקה, הוא חייב קודם ללמוד מושגים פשוטים. זהו תהליך עקיף של הבנה, והוא תמיד קשה יותר באופן אובייקטיבי, ...

... של המילה הזו? מהי הקשר בין אינטלקט לבין אינטלקטואל? החשיבות כאן היא להבין את המילים שבשאלה. אינטלקט הוא לא רק המובן הרגיל של שכל, אלא מושג שדורש הבנה עמוקה יותר, וצריך לפרק את השאלה כך שנוכל לנתח את כל הרכיבים שלה. איך לפרק בעיה לגורמים? אליעד מציין שלפני שניתן תשובה לשאלה מהו ... חשוב לפתח את היכולת לפרק את הבעיה לגורמים. אם לא מבינים את המונח או את השאלה, השלב הראשון הוא לבדוק אם אפשר לפרק את המילה או את המושג לגורמים. לדוגמה, אם נשאלת השאלה מה זה אינטלקטואל?, לפני שניתן תשובה יש להבין את המילים המרכיבות את המילה אינטלקטואל - מה זה אינטלקט? מהו השורש של המילה? אילו מושגים טמונים בתוך המילה הזו? השלב הבא: חקירה של המילה לאחר שהתמקדנו בהבנת המילה אינטלקט, השלב הבא הוא לנסות להבין את משמעות המילה השנייה, אינטלקטואל. מה ... לא יודעים מהו פסיכולוג, לדוגמה, נוכל להפעיל את אותה השיטה של פירוק. מהו פסיכולוג? מה המשמעות של פסיכולוגיה? וכך נשאל את עצמנו לגבי כל מושג - נחקור אותו לעומק ונבצע את הפירוק. במהלך הדיאלוג, אליעד מסביר שאדם שואל שאלה מה זה אינטלקטואל מבלי להפעיל את יכולת הפירוק הזו מראש, מסתכן במתן ... אם לא נפרק את השאלה או הבעיה לגורמים, לא נוכל להגיע לפתרון אמיתי ומעמיק. הוא מבצע חזרה על עקרון הפירוק, ומדגיש שזהו כלי קריטי בהבנת מושגים והגדרת מושגים בצורה נכונה. במילים אחרות, אליעד מסביר שלפני שאנחנו מספקים תשובות או מבצעים כל ניתוח, עלינו להבין את הרכיבים הפנימיים של השאלה. חוסר בהבנה או ...

... למרכיבים הבסיסיים שלהם. הוא מדגים זאת בצורה יסודית: לדוגמה: בחדר יש חתול - ניתן לפרק לשני מושגים: חדר וחתול. כל מה שבחדר הוא קטן - המוח מפרק למושגים: חדר וקטן. כל מה שקטן הוא לבן - מפרקים למושגים: קטן ולבן. לאחר הפירוק, מחפשים מושגים שחוזרים על עצמם בין המשפטים. למשל, המושג חדר משותף לשני המשפטים הראשונים, לכן ניתן להסיק שהחתול קטן. לאחר מכן, המושג קטן משותף לשני המשפטים האחרונים, ולכן ניתן להסיק שהחתול הוא לבן. כך המוח ... את המשפטים: בחדר יש חתול. כל מה שבחדר הוא קטן. כל מה שקטן הוא לבן. אפשר לפרק כל אחד מהם למושגים: המושגים במשפט הראשון הם חדר ו - חתול. המושגים במשפט השני הם חדר ו - קטן. המושגים במשפט השלישי הם קטן ו - לבן. עכשיו, אם נמצא מושגים שחוזרים על עצמם, נוכל לקשר ביניהם ולהסיק מסקנות חדשות. כאן, חדר מופיע ...

... ואפילו לקונפליקטים מיותרים. מהם הגורמים לחוסר הבנה במסרים? לפי אליעד, הסיבה העיקרית לכך שאנשים לא מבינים את המסר שלך היא שאתה משתמש במילים, ביטויים או מושגים שלא תמיד ברורים לשומע או לקורא, אף על פי שהם ברורים לך באופן אישי. לדוגמה, ... הזה בצורה ברורה וחד - משמעית אם לא הייתי יודע על מה מדובר? לדוגמה, כאשר אתה כותב מייל, מסר טקסט, או אפילו מדבר בעל פה, אתה צריך לבדוק האם כל מילה או מושג שאתה משתמש בהם יכולים להתפרש רק בדרך אחת ויחידה. אם אתה מוצא מילים או ... במילים חד - משמעיות? אליעד מדגיש שוב ושוב את החשיבות של שימוש במילים ברורות ובעלות פירוש אחד בלבד. אנשים רבים משתמשים לפעמים בכוונה במילים מורכבות או במושגים לא ברורים, כדי להיראות חכמים או כדי למנוע שאלות נוספות. אך זוהי טעות אם מטרתך היא להעביר מסר ברור. כשאתה משתמש במילים מורכבות או במושגים לא מוכרים, אתה עלול לגרום לבלבול, חוסר הבנה, ואפילו ליצור רושם שלילי אצל ... שלא מבין את התחום שלך או את המילים שאתה משתמש בהן. ברגע שאתה קורא את מה שכתבת או אמרת, תדמיין שאתה לא מבין את המשמעות. זה יאפשר לך לזהות בעיות בניסוח, מושגים לא ברורים, או חוסר בהירות כלשהו. השלב הבא הוא לשאול את עצמך: האם המילים ... שהן ברורות לנו לא בהכרח יהיו ברורות למישהו אחר. בנוסף, המרצה מסביר שהמילים שברורות לנו לא תמיד ברורות למי ששומע אותנו. זה עשוי להיגרם משימוש במילים או מושגים שיש להם כמה פירושים אפשריים, או כשאנחנו משתמשים במילים שהצד השני לא מכיר. ... היא חד משמעית וקל להבין אותה. על מנת לוודא שאתה מביע את עצמך בצורה ברורה, קרא את מה שכתבת שוב ושוב ושאל את עצמך: האם כל מילה ברורה וחד משמעית? האם כל מושג שאני משתמש בו ברור לכל אחד שיקרא או ישמע את המסר שלי? אם אתה בטוח בכך, רק ...

... להרגיש רק טוב: הסיבה הראשונה היא שטוב ורע הם מושגים יחסיים. כלומר, האדם יכול להרגיש תחושה טובה רק אם קיימת אצלו תחושה רעה כהשוואה. למשל, כדי להרגיש שבע, צריך לדעת מה ... ההיגיון עצמו, כלומר, לגרום לשכל לתפוס את מושג הטוב ללא הניגוד שלו - הרע. השכל הרגיל חייב להגדיר כל מושג על ידי המושג ההפוך לו. אם נצליח לעקוף את הצורך הזה בהפכים, נוכל להרגיש טוב מוחלט ללא כל ניגוד של רע. מהו המבחן האמיתי של האדם ... לאדם להעמיק בנושא, לשאול שאלות ולחקור את המושגים הבאים באופן יסודי: מה זה בכלל טוב ורע? מהו רצון ומה הקשר שלו למציאות? איך נוצרת תחושת האני ולמה היא תלויה בקיומו ... לחוות רק טוב ללא רע. זאת משום שטוב ורע הם מושגים יחסיים - כדי לחוות את התחושה של טוב יש צורך בהכרה במושג ההפוך, כלומר, רע. אם לא יהיה לאדם שום זיכרון או חוויה של תחושות שליליות, הוא לא יוכל לזהות או להעריך תחושות ... ולהשיג זאת. הדרך לשם דורשת חקירה מעמיקה של מושגים כמו רצון, טוב ורע, קיום ותודעה. מי שמוכן לשלם את המחיר של לוותר על קיומו כדי להשיג מצב של רק טוב, עשוי לגלות את ...

... טוב ולמה בכלל הוא מעדיף שטוב לו על פני רע לו. ההתבוננות הזאת מובילה את האדם להבין שבמהותו אין שום סיבה אמיתית להעדיף את הטוב על פני הרע, כי בעומקם של דברים, הטוב והרע הם מושגים שרירותיים בלבד. לדוגמה, אדם יכול לבדוק עם עצמו מדוע הוא רוצה שיקרה משהו מסוים ולא רוצה משהו אחר, ולגלות שאין לו סיבה מוחלטת להעדפה הזאת. על ידי ההתבוננות הזו, התפיסה שלו משתנה והוא מתחיל לראות בטוב וברע מושגים חסרי משמעות מוחלטת, ואז הוא אוהב את המציאות ואת עצמו בצורה שלמה. למה אי אפשר לזייף אהבה עצמית אמיתית? אליעד מדגיש שלא ניתן לזייף אהבה עצמית אמיתית כי ...

... ראשון מחויב המציאות - מה הם? מהו מושכל ראשון ומחויב המציאות? מושכל ראשון ומחויב המציאות הם מושגים שמתארים את הידיעה הבסיסית ביותר, ידיעה שאינה ניתנת ... אדם היה יודע רק מה זה שולחן ולא דבר אחר, הידיעה הזאת לא הייתה בעלת משמעות כלל, כיוון שמשמעות המושג שולחן נגזרת מקיומם של מושגים אחרים כמו חפץ, מקום או מציאות. דוגמה נוספת היא ...

... קיימת בחירה חופשית באמת? הרצאה זו של אליעד כהן מתמקדת בנושא הבחירה החופשית, ומנסה להראות כיצד המושגים בחירה חופשית והעדר בחירה חופשית הם למעשה ביטויים שונים לאותו הדבר. אליעד פותח בטענה כי בחירה חופשית משמעותה פעולה שהרצון ... בפועל. האם אפשר להבין את הבחירה כמציאות אפשרית בלבד? אליעד מוסיף פרספקטיבה נוספת: עצם השימוש במושג בחירה מניח את האפשרות שיש גם אי - בחירה. אם קיימת אפשרות לבחור, משמעות הדבר היא שהבחירה איננה הכרחית ויכלה להיות גם אחרת. ... יכולה להיות אקראית לחלוטין. כך עולה שההבדל בין בחירה לאקראיות או חוסר בחירה הוא עצמו רק עוד מושג נברא. מעל כל ההבחנות הללו, טוען אליעד, קיים דבר כללי וגבוה יותר. ברמה העליונה הזו אין משמעות להבדלים בין מושגים כמו סיבה, רצון, בחירה או אקראיות. ברמה זו, כל המושגים הם אפשרויות בלבד, ואף אחת מהם אינה מחויבת. במקום זאת, קיימת אמת אחת כללית יותר, שבה אין שום הבדל בין קיום הבחירה להעדרה. מהו המסר המרכזי על בחירה חופשית? המסר המרכזי שאליעד מציע לנו לקחת מכאן הוא שחשוב להתבונן לעומק במושגים של בחירה, רצון וסיבה. ככל שאדם מעמיק בהתבוננות זו, הוא מגלה שמעל כל ההגדרות והמושגים קיימת מציאות אחת, שבה ההבדלים בין בחירה להעדר בחירה מתבטלים לחלוטין. לכן, התכלית של ההתבוננות בשאלה אם יש בחירה או אין בחירה היא להגיע לאחדות מוחלטת של ההבנה, בה כבר לא קיימת הפרדה בין מושגים אלה. בחירה חופשית רצון ראשון האם יש סיבה לרצון הראשון? העדר רצון וסיבה תבונה ראשונה האם הכל אקראי? מהו הקשר בין בחירה ... אפשרות שלא לבחור. האם אפשר להבין את הבחירה כחלק ממערכת כללית יותר? לסיום, אליעד מציע כי כל המושגים של בחירה, חוסר בחירה, סיבה ורצון, הם בעצם רק אפשרויות בהן אנחנו בוחרים להגדיר את הדברים. כל הבחירות וההגדרות יכולות להתקיים ... בעצם היו גם אם לא היו. המסר המרכזי של הרצאה זו הוא להעמיק בהבנה לגבי מהות הבחירה, ולראות כיצד המושגים של רצון ובחירה קשורים לאמיתות מקיפות יותר של היקום. בחירה חופשית רצון העדר סיבה תבונה ראשונה העדר רצון הפעם אני רוצה לדבר ...