... מעיני השכל של האדם. והחכם לוקח שכלים שאותם האדם מבין, והחכם מלביש לאדם בתוך שפת הדיבור שלו ובתוך עולם המושגים שלו, הקדמות שונות ושכל חדש ודרכי התבוננות חדשים, שבאמצעותם האדם ישיג את השכל של האחדות באמת. כי יש סדר ... שיש בעולם. ולצורך ההמחשה נאמר, כי לדוגמה בכל מקום בספר שמדובר על הסיבה הראשונה של כל הסיבות, הרי שבעצם המושג הסיבה הראשונה של כל הסיבות, הוא רק משל שמרמז גם על המון מושגים נוספים. כי כל מה שנכון לגבי הסיבה הראשונה, נכון גם לגבי הרצון הראשון, ההתהוות הראשונה, המחשבה הראשונה, הרגש הראשון, ...

... שום הבדל בין יש, לבין אין סיבה, הרי שממילא לא הייתה לו שום שאלה כלל, מהי הסיבה הראשונה. משום שהמושג סיבה, היה מאבד את המשמעות שלו. ונחדד: כי יש כאלו שחושבים שהאחדות של היש ושל האין סיבה, פירושה, שלשום ... היא שלכל דבר שיש בעולם אין או יש סיבה בצורה אחידה, אלא הכוונה היא, שיש לפרק את המשמעות של המושג סיבה עצמו. כי למושג סיבה, יש משמעות כלשהי עבור האדם. והאדם חי בעולם של הגדרות. עולם שבו הוא חווה ומרגיש הבדל, בין דברים ... האדם בחוויה האישית שלו, מסוגל להבדיל בין דברים שיש לבין דברים שאין להם סיבה, הרי שיש אצל האדם משמעות למושג סיבה. וסיבה, היא הגדרה וגדר וגבול. שהאדם מבדיל בין סיבה לבין ללא סיבה. ויש אצל האדם בתוכו גדר וגבול, ... לאדם שכל אין סופי, דהיינו, שכל שבו אין סוף ואין גבול בין היש סיבה לבין האין סיבה, הרי שממילא המושג סיבה היה מאבד את המשמעות שלו אצל האדם. ואז ממילא גם השאלה, מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות, הייתה ... קדם לו, דהיינו, מי ברא את אלוהים, ומהי המהות של המהות וכיוב. אך אם האדם נמצא בתודעה, שבה אין למושג סיבה שום משמעות עבורו. כגון לדוגמה כאשר האדם חווה את המושג סיבה, בדיוק כמו שהוא חווה את המושג סבהנסבה דהיינו, מושג חסר משמעות כלשהו, הרי שבמקרה הזה ממילא אין לאדם שום שאלה כלל. וכיוב לגבי כל שאר השאלות שעוסקות בנקודת ... היה לפני נקודת ההתחלה ואחרי הנקודה הסופית. והתשובה לכל השאלות האלו, מגיעה אך ורק על ידי הבנה שלמה, שבה המושגים והנחות היסוד של השאלה נעלמות. וכאשר המושגים שעליהם מבוססת השאלה נעלמים, אז ממילא נעלמת גם השאלה עצמה. ואיך יכול להגיע האדם לנקודת מבט, שבה המושגים שעליהם מבוססות כל השאלות ייעלמו? תשובה: על ידי התבוננות אל תוך המושג עצמו שעליו מבוססת השאלה. דהיינו, על ידי התבוננות אל תוך הנפרדות עצמה, שעליה עומדת השאלה. כי כל שאלה מבוססת ... האם בכלל יש סיבה ראשונה. ועד שהאדם שואל את עצמו האם יש סיבה ראשונה, עליו לשאול את עצמו האם המושג סיבה הוא מושג נכון או לא. כי על האדם להבין, שמאוד יכול להיות שלמרות שממש נדמה לו שיש הבדל, בין יש סיבה ... שנדמה לאדם שיש הבדל בין תהליך אקראי לבין תהליך סיבתי, הרי שמצד האמת יכול להיות שתפישת הנפרדות הזו של המושג סיבה, היא תפישת נפרדות שגויה. וכנל, אין הכוונה לומר, שבטעות נדמה לאדם שיש דבר כזה סיבה, ושמצד האמת לשום ... זו אינה תפישת האחדות והיא לא פותרת שום שאלה כלל. כי גם אם נאמר שהכל אקראי או להפך, עדיין המושג סיבה והאפשרות שיהיה דבר עם סיבה או אקראי, האפשרות הזאת עדיין קיימת. והמושג סיבה לא נעלם, כאשר האדם חושב שהכל סיבתי או אקראי. כי ההפרדה שהאדם עושה בתוכו, בין הסיבה לבין ההעדר ... הראשונה, עליו לנסות להבין מהי בכלל סיבה? ומהי סיבתיות? ומהי אקראיות? ומהי העדר הסיבה? ואם יסתכל האדם אל תוך המושג עצמו, בסופו של דבר ההגדרה תעלם לו. דהיינו, שהאדם יראה במו עיני שכלו, כי באמת אין שום הבדל בין ... כלל. ואז ממילא השאלה עצמה תיעלם לגמרי. וכיוב לגבי כל שאלה אחרת באשר היא. שאם יסתכל האדם אל תוך המושגים של השאלה עצמה, וינסה לברר מה ההבדל האמיתי והאם בכלל יש הבדל אמיתי בין הניגודים שעליהם מבוססת השאלה, הרי ... לומר, ששני ההפכים נכללים בשלמות אחד בשני, אפילו ברמת הפוטנציאל שלהם. דהיינו, שהאדם עצמו מגיע לתפישת מציאות כזו, שבה המושג שעליו מבוססת השאלה, המושג הזה עצמו נעלם, שהאדם לא מסוגל לתפוש במחשבתו את המושג עצמו. כי אצל בני אדם, לא ניתן לתפוש, את זה שאין הבדל בין דבר להיפוכו. אך כאשר השכל של ...

... מי שרוצה את האמת, עליו להיות אמיתי עד הסוף. ולהיות אמיתי עד הסוף, פירושו להיצמד רק אל האמת. ומאחר שבמושגים מוחלטים אנחנו עוסקים, כי בייחס לזה, כל השאר הוא חיי שקר וסבל, לכן כאשר האדם מנסה להבין את האמת, ...

... כי הכל אחד ממש. ואין הכוונה לומר שתמיד אין או תמיד יש סיבה, אלא הכוונה היא לומר, שאין בכלל מושג כזה סיבה. כי אין סיבה מוחלטת ויש סיבה מוחלטת, שניהם אחד. וכל דבר שקורה בעולם, בסופו של דבר, או ...

... הזוהר וכל שאר ספרי הקבלה, שהם נראים כספרים חכמים, רק משום שהשטויות שכתובות שם, כתובות בצורה לא ברורה, ובעולם מושגים דמיוני ובשפה הארמית וכיוב. והטיפשים המסכנים, הם מחפשים משהו מוזר להיאחז בו. כי האחדות בשורשה, היא מוזרה יותר מכל ...

... וממילא הרצונות של האדם, הם רצונות של שקר ושל סבל. והחכם האמיתי, יודע שברמה הפנימית של המציאות, אין שום מושג תכלית כלל (ולא שאין תכלית, אלא שאין הפרדה, של תכלית מהעדר תכלית כלל). וממילא מצד האמת, לא שייך לומר, ...

... זהו גם שקר מצד שני, כי הוא גם רק כלי זהב וכולי. וכאשר היש והאין הם אחד, אז כל מושג האמת והשקר משתנה לגמרי. אבל יש עוד נקודת מבט נוספת, והיא שאם נאמר שהתפישה של היש והאין כאחד, לא ...

גם רק - העניין של גם רק ובו יתבאר הביטוי שמופיע במספר מקומות, והוא הביטוי / המושג גם רק. והמושג גם רק, הוא כמובן דבר והיפוכו. כי גם, פירושו ששני הדברים נכונים. ורק, פירושו שרק אחד מהם נכון. ויש ...

... הזה, זה אכן רע באמת. שהאדם רוצה לשנות את המציאות, וממילא הוא יוצר את הרע במו ידיו, ואין לו מושג למה באמת הוא עושה את זה. (והחכם האמיתי, הוא יודע את האמת, שקיומו ורצונו, הם ממהותו והם כרצונו תמיד). ...

... עצמה, כי היא כבר לא קיימת כלל. (ויש גם להבין, כיצד נוצרה התודעה, מתוך מקום של אחדות, שאין בו מושג תודעה ונפרדות כלל?). ועל האדם לדעת את האמת. והאמת היא, שמה שקיים באמת, לא יוכל להיעלם לעולם. כי הדברים ...