... ומשונים שלא מביאים לו כל תועלת. ומה הכוונה? הכוונה היא, שלאדם אין ממש מושג מהו אושר אמיתי ומה יעשה אותו מאושר באמת. והאדם עושה את מעשיו כדי להיות מאושר באמת להרגיש כמה שיותר טוב למלא את רצונו וכיוב. והאדם עושה מעשים ... כי התפישה הדתית, היא לדוגמה מובילה את האדם לגן עדן. והטועים, אין להם מושג אמיתי מה יש בגן עדן, ואף אחד מהם לא באמת מבין מה קורה שם בדיוק לפרטי פרטים, ואעפכ כולם רצים אחרי גן העדן הזה, שהוא כולו טעות, עבור מי שיש לו שכל ... הזה, יביא את האדם אל אותו אושר מיוחל, שאותו האדם רוצה להשיג, אך אין לו מושג איך להשיג. ונחדד: כל הדרכים בעולם, בסך הכל מחליפות לאדם צורת חיסרון אחת בצורת חיסרון אחרת. אבל הספר הזה מוביל את האדם אל שכל חדש ואל תפישת מציאות ...

... שהמכוון והתכלית, הם מחוץ להגדרות כלשהן. והדרך של האדם להשיג במחשבתו את הבלתי מושג, דהיינו, את מה שנקרא השגת האין סוף, שהיא השגת עצמות ומהות המציאות, שהיא בעצם תפישת האדם את האני האמיתי שלו, הדרך לעשות זאת, היא על ידי הקדמות, ...

... שבה האדם ימשיך לחיות בנפרדות ממש, אלא שהוא יחווה אותה כאחדות ממש. והחכם האמיתי רוצה להרחיק את האדם מהאחדות בשלמות, דהיינו, לבטל אצל האדם בשלמות את המושג אחדות. כי האדם כוסף אל האחדות ולכן האדם סובל. והחכם רוצה לבטל אצל האדם את המושג אחדות. וזה אפשרי רק על ידי זה שהאדם יבין שהנפרדות היא אחדות ממש, ושאין שום הפרדה בין ...

... העניין. כי אילו היה האדם תופש את המציאות בצורה כזו שבה לא היה אצלו שום הבדל בין יש, לבין אין סיבה, הרי שממילא לא הייתה לו שום שאלה כלל, מהי הסיבה הראשונה. משום שהמושג סיבה, היה מאבד את המשמעות שלו. ונחדד: כי יש כאלו שחושבים שהאחדות של היש ושל ... כי כאשר אנחנו אומרים שיש ואין סיבה זה אותו הדבר, אין הכוונה לומר שהאמת היא שלכל דבר שיש בעולם אין או יש סיבה בצורה אחידה, אלא הכוונה היא, שיש לפרק את המשמעות של המושג סיבה עצמו. כי למושג סיבה, יש משמעות כלשהי עבור האדם. והאדם חי בעולם של הגדרות. עולם שבו הוא חווה ... דברים שקורים ללא כל סיבה הנראית לעין ובצורה אקראית. וכאשר האדם בחוויה האישית שלו, מסוגל להבדיל בין דברים שיש לבין דברים שאין להם סיבה, הרי שיש אצל האדם משמעות למושג סיבה. וסיבה, היא הגדרה וגדר וגבול. שהאדם מבדיל בין סיבה לבין ללא סיבה. ויש אצל ... ואילך נדמה לאדם שהדבר הוא ללא סיבה (וגם נקודות אמצע). אבל אם היה לאדם שכל אין סופי, דהיינו, שכל שבו אין סוף ואין גבול בין היש סיבה לבין האין סיבה, הרי שממילא המושג סיבה היה מאבד את המשמעות שלו אצל האדם. ואז ממילא גם השאלה, מהי הסיבה הראשונה ... תשובה שהאדם ימצא, דהיינו, כל מסובב של כל הסיבות, תמיד נוכל לשאול מה קדם לו, דהיינו, מי ברא את אלוהים, ומהי המהות של המהות וכיוב. אך אם האדם נמצא בתודעה, שבה אין למושג סיבה שום משמעות עבורו. כגון לדוגמה כאשר האדם חווה את המושג סיבה, בדיוק כמו שהוא חווה את המושג סבהנסבה דהיינו, מושג חסר משמעות כלשהו, הרי שבמקרה הזה ממילא אין לאדם שום שאלה כלל. וכיוב לגבי כל ... כי תמיד יהיה ניתן לשאול מה יש מעבר לתשובה הסופית ומה היה לפני נקודת ההתחלה ואחרי הנקודה הסופית. והתשובה לכל השאלות האלו, מגיעה אך ורק על ידי הבנה שלמה, שבה המושגים והנחות היסוד של השאלה נעלמות. וכאשר המושגים שעליהם מבוססת השאלה נעלמים, אז ממילא נעלמת גם השאלה עצמה. ואיך יכול להגיע האדם לנקודת מבט, שבה המושגים שעליהם מבוססות כל השאלות ייעלמו? תשובה: על ידי התבוננות אל תוך המושג עצמו שעליו מבוססת השאלה. דהיינו, על ידי התבוננות אל תוך הנפרדות עצמה, שעליה ... סיבה? כי עד שהאדם שואל את עצמו מהי הסיבה הראשונה, עליו לשאול את עצמו האם בכלל יש סיבה ראשונה. ועד שהאדם שואל את עצמו האם יש סיבה ראשונה, עליו לשאול את עצמו האם המושג סיבה הוא מושג נכון או לא. כי על האדם להבין, שמאוד יכול להיות שלמרות שממש נדמה לו שיש הבדל, בין יש סיבה לבין אין סיבה, ולמרות שנדמה לאדם שיש הבדל בין תהליך אקראי לבין תהליך סיבתי, הרי שמצד האמת יכול להיות שתפישת הנפרדות הזו של המושג סיבה, היא תפישת נפרדות שגויה. וכנל, אין הכוונה לומר, שבטעות נדמה לאדם שיש דבר ... או להפך, שלהכל יש סיבה ושרק נדמה לאדם שיש דברים שאין להם סיבה. כי זו אינה תפישת האחדות והיא לא פותרת שום שאלה כלל. כי גם אם נאמר שהכל אקראי או להפך, עדיין המושג סיבה והאפשרות שיהיה דבר עם סיבה או אקראי, האפשרות הזאת עדיין קיימת. והמושג סיבה לא נעלם, כאשר האדם חושב שהכל סיבתי או אקראי. כי ההפרדה שהאדם עושה בתוכו, ... את מהותו. וכאשר האדם ניגש למצוא תשובה לשאלה מה הסיבה הראשונה, עליו לנסות להבין מהי בכלל סיבה? ומהי סיבתיות? ומהי אקראיות? ומהי העדר הסיבה? ואם יסתכל האדם אל תוך המושג עצמו, בסופו של דבר ההגדרה תעלם לו. דהיינו, שהאדם יראה במו עיני שכלו, כי באמת אין שום הבדל בין יש לבין אין סיבה כלל. ואז ממילא השאלה עצמה תיעלם לגמרי. וכיוב לגבי כל שאלה אחרת באשר היא. שאם יסתכל האדם אל תוך המושגים של השאלה עצמה, וינסה לברר מה ההבדל האמיתי והאם בכלל יש הבדל אמיתי בין ... היא בכלל אקראית או להיפך, אלא הכוונה היא לומר, ששני ההפכים נכללים בשלמות אחד בשני, אפילו ברמת הפוטנציאל שלהם. דהיינו, שהאדם עצמו מגיע לתפישת מציאות כזו, שבה המושג שעליו מבוססת השאלה, המושג הזה עצמו נעלם, שהאדם לא מסוגל לתפוש במחשבתו את המושג עצמו. כי אצל בני אדם, לא ניתן לתפוש, את זה שאין הבדל בין דבר להיפוכו. אך כאשר ...

... ובכך הם ממשיכים בדרכי השקר שלהם. אבל מי שרוצה את האמת, עליו להיות אמיתי עד הסוף. ולהיות אמיתי עד הסוף, פירושו להיצמד רק אל האמת. ומאחר שבמושגים מוחלטים אנחנו עוסקים, כי בייחס ...

... שהאדם מבין, שמצד האמת אין הבדל בין יש סיבה לבין אין סיבה, כי הכל אחד ממש. ואין הכוונה לומר שתמיד אין או תמיד יש סיבה, אלא הכוונה היא לומר, שאין בכלל מושג כזה סיבה. כי אין סיבה מוחלטת ויש סיבה ...

... ועד שהאדם לא מבין בוודאות מוחלטת, מהי תכלית העולם והחיים, ממילא האדם לא באמת מבין, מהם הטוב והרע. וממילא הרצונות של האדם, הם רצונות של שקר ושל סבל. והחכם האמיתי, יודע שברמה הפנימית של המציאות, אין שום מושג תכלית כלל (ולא שאין תכלית, אלא שאין הפרדה, של תכלית מהעדר תכלית כלל). וממילא מצד האמת, לא שייך לומר, שדבר אחד, הוא באמת טוב יותר, מאשר דבר אחר. כי ברמה החיצונית של ...

... המידה ממש. כי כאשר היש והאין הם אחד, ממילא לומר על כלי כסף שהוא כלי כסף, זה גם אמת מצד אחד, כי הוא גם רק כלי כסף, אבל זהו גם שקר מצד שני, כי הוא גם רק כלי זהב וכולי. וכאשר היש והאין הם אחד, אז כל מושג האמת והשקר משתנה לגמרי. אבל יש עוד נקודת מבט נוספת, והיא שאם נאמר שהתפישה של היש והאין ...

... רק - העניין של גם רק ובו יתבאר הביטוי שמופיע במספר מקומות, והוא הביטוי המושג גם רק. והמושג גם רק, הוא כמובן דבר והיפוכו. כי גם, ...

... מהיכן באמת מגיע הרצון הזה, ומהי הסיבה הראשונה והאמיתית של הרצון הזה, זה אכן רע באמת. שהאדם רוצה לשנות את המציאות, וממילא הוא יוצר את הרע במו ידיו, ואין לו מושג למה באמת הוא עושה את זה. (והחכם האמיתי, הוא יודע את ...