אהבה עצמית, קבלה עצמית, שנאה עצמית, לאהוב את עצמך, לקבל את עצמך, לשנוא את עצמך... המחשבות / רגשות / ידע וכולי שלו? תשובה: הנושא הזה כבר ביארתי אותו לעומקו במקומות אחרים. וכל אדם בעולם, מוכרח להזדהות עם משהו, ולחוש כלפיו שהוא האני שלו. כי בלי שום הזדהות בכלל, ובלי שהאדם יתפוש את האני שלו כמשהו ממשי, בלי זה אין שום חוויית קיום, ואין שום אהבה או שנאה או רצון וכיוב. כך שמוכרח שתהיה הזדהות כלשהי של האני של האדם, עם משהו כלשהו. ומי שיתבונן עוד יראה, כי כל דבר בעולם באשר ... וכך גם ממש, אין אפשרות שתהיה לאדם שנאה עצמית וחוסר אהבה עצמית מוחלטת בשלמות. ולמה? כי בכל דבר בעולם, מוכרח שיש בו חיסרון כלשהו ויתרון כלשהו. ולכן, מוכרח, שהאדם תמיד יחווה, גם חיסרון כלשהו וגם יתרון כלשהו, בכל דבר שהוא מתבונן בו. ולא ממש משנה, כיצד יגדיר ... עצמית. שאי אפשר בשום פנים ואופן שהיא תהיה מושלמת. כי בכל דבר בעולם, תמיד יש בו חסרונות ויתרונות כלשהם. ומוכרח תמיד, שהאדם גם יאהב את עצמו ברמה כלשהי, וגם ישנא את עצמו ברמה כלשהי. אבל יש גם נקודת מבט ... קצת, ומי שמקבל את עצמו אפילו קצת. דהיינו, מי שיש לו שיפוטיות חיובית כלשהי כלפי עצמו. ממילא זה אומר, שמוכרח שתהיה לו גם שיפוטיות שלילית כלשהי לגבי עצמו. כי האדם יכול לאהוב את עצמו, רק ביחס למשהו אחר, שהוא ... וממילא, מי שבודק האם הוא טוב או רע, ביחס לאיך שהוא חושב שהוא צריך להיות, הרי שממילא זה אומר, שמוכרח שיש בו גם חסרונות כלשהם, ביחס לאיך שהוא יכול להיות עוד יותר טוב, ממה שהוא כרגע. ועוד נחדד ונאמר, ...