... כי השקר החמור יותר, הוא דווקא השקר במזיד. אך השקר בשגגה, הוא רק טעות אנוש. וגם אם האדם לא מושלם כי יש לו טעויות, הרי שהשקר שלו הוא פחות חמור, מאשר מי שיודע את האמת, ואעפכ משקר לאחרים. וזו ... בידיעה פנימית את האמת. והאדם יכול גם לבחור לשקר או לעשות כל דבר באשר הוא, והוא עדיין יישאר מאושר בשלמות. כל זמן שהוא יודע את האמת בידיעה פנימית. ויודע את האמת בידיעה פנימית, היינו שהוא יודע את האמת שהכל אחד ומושלם. כי בעולם שלנו של הנפרדות, האדם מוכרח לשקר. כי בלי השקר, אין שום קיום לעולם. כי כאשר האדם מחובר ... להתנהל כאן, בצורת החיים של הנפרדות. והאושר תלוי, רק בדבר אחד ויחיד. והוא, הידיעה הפנימית של האדם, שהכל אחד ומושלם. והמציאות, היא נראית כולה כשקר. כי היא מטעה את האדם שיש נפרדות, למרות שבאמת הכל אחד ממש. וכל העולם ... שהוא יודע שהוא משקר, הוא לפחות לא מזדהה בתוכו עם השקר. כי הוא יודע את האמת שהכל אחד ושהכל מושלם, והוא יודע שהנפרדות היא שקר. כך שלשקר אין לו כל אחיזה בו. וממילא האדם חי חיים טובים באמת. אבל ... דבר, הדבר היחיד שחשוב, הוא ידיעת האמת בידיעה פנימית, של האדם אל מול עצמו, שיודע את האמת שהכל אחד ומושלם. ואדם כזה, מוכרח לשקר כדי לחיות בעולם שלנו של הנפרדות, שבו יש הפרדה בין טוב לרע וכולי. אבל מי ... שיודעת שהכל אחד, כך טוב לו יותר. ולהיפך, להיפך. ועוד נוסיף ונאמר, כי הטועים שלא יודעים את האמת שהכל מושלם ושהכל אחד, הם עושים הפרדה בין האחדות לבין הנפרדות. ובעיניהם, מי שנמצא באחדות, חייב לשקר כדי להיות בנפרדות. אך מצד איש אמת אמיתי, שיודע שהכל אחד ושהכל מושלם ממש, הוא יודע שהאחדות והנפרדות הם אחד ממש, וממילא הוא לא משקר את עצמו כלל, כי הוא חווה את הנפרדות, כמו האחדות ממש, ללא שום שקר כלל. והמציאות מושלמת לגמרי, למרות שיש בה חסרונות.

... רעיון שכל מי שמחזיק אותו לנכון, הוא עצמו צריך להתבייש על כך. ועוד יש לזכור, כי אלוהים עצמו, הוא השלמות. והוא, טוב לו בטוב אמיתי, בלי שהוא יצטרך להתאמץ להתגבר על הרע ולקבל שכר ללא בושה. כי הטוב של ...

... את עצמו שאלוהים הוא טוב וכולי, כי אלוהים האמיתי, הוא לא יותר טוב מאשר רע וכולי כנל. אלא הוא מושלם ממש, בשלמות שמעל השכל, ושם אין שום שאלה כלל, למה העולם נברא וכולי...

... ושל גן עדן, היא הפסקת הציפייה למשיח וגן עדן. וביאת המשיח האמיתית וגן עדן האמיתי, הם כאשר האדם מתחבר לשלמות של המציאות, ומפסיק לחכות למשיח ולגן עדן אחר, מאחר שכבר עכשיו הכל מושלם ממש. ובסיכומו של דבר, הציפייה לגן עדן, היא הגיהנום. והציפייה למשיח, היא הגלות. ומי שמחפש רק את האמת, הוא מבין שהכל מושלם תמיד, ועל ידי זה הוא מפסיק לצפות למשיח ומפסיק לחשוב שמחר יהיה יותר טוב, שזו אשליית גן העדן, ואז ...

... שורש כל הטוב שיש בעולם, כפי שיתבהר בהמשך. והעניין הוא, ששורש כל הטוב שבעולם, הוא האחדות של המציאות, שהכל מושלם והכל אחד והיש והאין הם אחד. כי כאשר הכל אחד, אין שום חיסרון כלל ואין שום התנגדות כלל, והוא טוב אמיתי, שאינו תלוי בדבר ושלא נובע מצורה של נפרדות, אלא מעצם השלמות של מהות המציאות. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי כאשר השכל שלם, דהיינו, שהאדם משתמש בשכל שלו בשלמות, אז הוא רואה את האמת שבאמת הכל אחד ושהכל מושלם. כי אם האדם יחקור בשכלו כל דבר שהוא בעולם וגם את היפוכו של הדבר, בסופו של דבר הוא יראה במו עיני שכלו, כי הכל אחד ממש וכי כל ההפכים הם אחד ממש בשלמות מוחלטת. ונמצא אם כן, כי כל הרע וכל הסבל שבעולם, שורשם באמונה של האדם. כי כאשר האדם משתמש רק ... הרע. כי השכל אומר שהכל אחד, והאמונה אומרת שיש נפרדות. ובשכל השלם, האדם גם רואה נפרדות, רק שהיא עבורו מושלמת כאחדות. ונחדד, כי כאן בעצם הבנו כי השכל של האדם, הוא בכלל אמונה. כי רק כאשר האדם משתמש בכל השכל שלו בשלמות, רק זה נקרא שכל. וכל זמן שהאדם לא משתמש רק בשכל שלו בשלמות, הרי שזו אמונה, שיוצרת גם נפרדות ורע. ואפשר להסתכל על הדברים גם מנקודת מבט הפוכה, והיא, שאמונה היא שורש ... אמת, אין שום ספק כלל. וכאשר האדם מברר את האמת, אז הוא רואה את האמת גם בשכל שלו, שהכל מושלם, ואז הוא חי טוב באמת. ונוסיף, כי השכל של האדם, מבין שהכל אחד. אך גם חוסר השכל של האדם, ... שהכל אחד. כי כאשר אין שום שכל, אין שום הגדרה ושום נפרדות כלל. ולכן, כאשר האדם משתמש בשכל שלו בשלמות, אז גם בשכל שלו הוא רואה שהכל אחד, וגם אם הוא ינסה לברוח לאין שכל שלו, גם אז הוא יהיה בחוויה של אחדות ושלמות. ונוסיף עוד, כי אחרי שהשכל של האדם מבין שהכל מושלם, עכשיו האמונה של השקר היא טובה מאוד. כי האמונה מאפשרת לאדם לחיות בתוך הנפרדות שלנו, ולהגדיל (במרכאות, כי היא ... באחדות של המציאות. אבל כאשר יש גם אמונה, אז האדם יכול להאמין שיש נפרדות, ולחוות גם בה את האחדות והשלמות. ויש אין סוף אפשרויות של נפרדות. וממילא זה אומר שיש אין סוף, אין סוף חוויות של שלמות. ונוסיף עוד ונאמר, כי בשכל האמיתי, הכל אחד ממש. דהיינו, שהנפרדות והאחדות הם אחד ממש. ואז ממילא אין שום ...

... שדומה ושונה לכדור הארץ שלנו במקצת, והוא נמצא בדיוק במיקום של כדור הארץ הנוכחי שלנו. (כי אם הוא דומה בשלמות, אז הוא אחד. וגם אם רק סביבתו שונה, גם זה מגדיר אותו כשונה). והרעיון של היקומים המקבילים, הוא שמרחב ... לא נמצא בתוך המקום והזמן, אלא הוא מכיל בתוכו את המקום והזמן. כי כל ישות ממלאת את המקום והזמן בשלמות, עד שהיא מעלימה גם את הנפרדות של המקום והזמן. וכאשר האדם רואה לדוגמה סרטים מצוירים ושאר סרטי מדע בדיוני, ...

... של האחדות - מה השקר שבדבר? ובו תתבאר אחת הטעויות של האדם, שחושב לעצמו שהוא לא מסוגל להתחבר אל השלמות והאחדות, ושהשלמות קשה לו מידי, ושהשלמות מצמצמת אותו מידי, כי היא מגבילה ומכריחה אותו לחשוב, שהכל מושלם ושאין הבדל וכולי. שזה גם זה עצמו, יוצר חסרונות וחוסר שלמות. והעניין הוא, כי יש שני סוגים של שלמות ושל אחדות, יש שלמות ואחדות של אמת ויש שלמות ואחדות של שקר. ואחדות של אמת היא החיבור של האחדות של שקר, עם הניגוד שלה. והעניין הוא, כי הנפרדות, ... רחוק מהאחדות של האמת, שאין שום הבדל חיצוני בינה לבין הנפרדות, אז הוא סובל מהנפרדות. משום שהוא חסר את השלמות, שהיא האחדות של אמת. ואז הוא בורח אל סוג אחר של שקר ושל נפרדות, שנקרא בעיניו אחדות, למרות שהיא ... של האדם. ואז האחדות הזאת תופסת אצל האדם מקום, על חשבון הנפרדות. שאז כמובן האדם מרגיש סבל של חוסר שלמות. אבל האחדות של אמת, היא נמצאת לפני כל הדברים. וכאשר יש אותה לאדם, אז עצם חוויית האני שלו משתנה, ...

... המציאות, שתתאחד איתו. כי המציאות, מרחיקה ממנה את האדם, כדי שהוא יהיה קיים כישות שנפרדת ממנה. ומי שרוצה את השלמות של המציאות עצמה, הוא מרחיק את מחשבתו מאפשרי המציאות, ועל ידי זה הוא דוחף את עצמו בכוח אל תוך ...

... האדם עצמו. כי בתוך האדם עצמו, יש עזות פנים וחוצפה, שהאדם מתחצף לעצמו. כי מצד האמת, האדם עצמו הוא מושלם בשלמות מוחלטת. כי האדם, הוא ישות אחת עם שלמות המציאות ממש, אלוהים ממש, שהוא המחוקק של כל המציאות כולה. ויש בתוך אלוהים חוצפה (שמנקודת מבט מסוימת, זו זכותו ... לרצונו העצמי. כי כל מה שקרה קורה ויקרה במציאות כולה, זה הכל רצונו העצמי של האדם. ומצד האמת, הכל מושלם ממש. ויש באדם חוצפה, שמעיזה לשקר ולומר שיש נפרדות וחיסרון מהשלמות. והאדם סובל בגלל החוצפה הזאת, שהוא מעיז לשקר לעצמו ולחשוב שיש נפרדות, למרות שבאמת יש אחדות. והנפרדות שבאדם, מתחצפת ... האנושי שבאדם, הוא מתחצף לחלק האלוהי של האדם, שהוא זה שמחליט מה קורה במציאות. והאדם לא מרגיש שהוא המלך המושלם, רק בגלל החוצפה ועזות הפנים שיש לו, לשקר ולומר שיש נפרדות וחיסרון. ועל האדם, לחזור ולהיות המלך, על ידי ... הוא אמת, אלא האדם לוקח את מה שמגיע לו ובצדק. שזה, להבין את המציאות, ולראות את האמת שהוא עצמו בשלמות אמיתית, אלוהים האמיתי, ושהכל אחד וטוב אמיתי תמיד. כי עזי הפנים שבדור, שנמצאים גם בתוך האדם עצמו, הם בעזות הפנים שלהם כופרים באלוהים האמיתי, ומלמדים את האדם שהוא לא יכול להבין את הכל, ושהוא לא יכול להשיג את השלמות. כי אלוהים האמיתי, הוא האחדות של המציאות. ומצד האחדות של המציאות, האדם לא מוגבל בשום צורה שהיא. כי הגבול ... האמיתי, הוא יודע שהאדם לא מוגבל בשום דבר כלל. אבל מי שמאמין באלוהים שקרי, דהיינו, מי שכופר בכך שהכל מושלם, וחושב שבשורש המציאות, יש הפרדה בין האדם לבין אלוהים וכולי, על ידי זה הוא הופך להיות עז פנים, שמטעה ... עצמו ומאמלל את עצמו, בכך שהוא חושב שהוא לא יכול לעשות את הכל, ושהוא מוגבל להבין את המציאות כולה בשלמות וכולי. שזוהי סיבת הסבל של האדם, שהוא טועה לחשוב שהוא לא יכול להבין את המציאות כולה בשלמות. ועל האדם להיות איש חיל, שנשען על האמת ושמקבל את חיותו ואת כוחו מהאמת של המציאות. ועל האדם לקחת ... שכל הרע (וגם הטוב האמיתי) שיש בעולם, הוא כולו נמצא בתוך האדם, כל זמן שהוא לא תיקן את עצמו בשלמות מוחלטת שאין שלמות אחריה. כי כל זמן שהאדם לא תיקן את שורש הרע שבו, הרי שהוא כולו רע בשורשו, ביחס לטוב של השלמות המוחלטת. והרע רק מחליף את הלבושים שלו אצל האדם. והאדם מחליף רע אחד ברע אחר. אבל האדם עצמו, פועל ... לו ובצדק, שזה את הבנת תכלית חייו ומעשיו באופן מוחלט. עד שהאדם חוזר ומגלה ורואה את האמת, שהוא שלם בשלמות אמיתית, המלך האמיתי, ושהכל נעשה כרצונו תמיד. ועל ידי זה שהאדם נצמד אל האמת, ולא מפחד משום אליל כלל, ... של אותה הדמות יפלו ויושמדו כולם. שזהו בעצם התהליך של בירור האמת עד הסוף. ואחרי שהאדם מנסה בכל כוחו בשלמות מוחלטת, להשמיד את הישות הזאת, ואעפכ הוא רואה כי הוא לא מצליח להשמיד אותה, אז האדם יודע שהישות הזאת ...

... בתוך החלום, שהיא לא מודעת כלל, לכך שהיא נמצאת בתוך חלום של עצמה. ואם היה האדם שבתוך החלום, מודע בשלמות, לכך שהוא נמצא בתוך חלום עצמי של עצמו, הרי שהוא לא היה חווה את הישות העצמית הנפרדת של עצמו, ... מי אני? מה אני? מהו קיומי? וכולי, שעל ידי זה התודעה של האדם מתחברת, אל חוויית האחדות של המציאות בשלמות, עד שהאדם נעלם לגמרי. וחוזר להיות, מה שהוא היה, לפני שהוא נרדם, אל תוך החלום של עצמו, שהוא הזמן ...