שלמות - מה קורה אחרי שמגיעים אל השלמות? מה מחכה בסוף הדרך? כפי שכבר ביארתי מספר פעמים, השלמות קיימת, וכל אחד יכול להגיע אליה. ולא רק שכל אחד יכול להגיע אליה, אלא שכל אחד יגיע אליה גם ... האדם יגיע אל הנקודה הסופית. והשאלה היא, מה קורה אחרי שמגיעים לסוף הדרך? מה קורה כאשר האדם מגיע אל השלמות? מה קורה אחרי שהאדם הופך להיות מאושר באמת? האם אחרי שמגיעים לסוף מפסיקים להתקדם? אם מפסיקים להתקדם, אז איזה סוג של חיים זה ללא התקדמות? ואם ממשיכים להתקדם, אז מדוע זה נקרא שהאדם הגיע אל הסוף ואל השלמות? ולהיכן בדיוק אפשר להתקדם, אחרי שמגיעים לסוף הדרך? והתשובה היא, כי כדי להבין ולדעת מה קורה אחרי סוף הדרך, לשם כך יש להבין מהי סוף הדרך. ואחרי שמבינים מהי המהות של השלמות ושל סוף הדרך, על ידי זה ניתן להבין מה קורה אחרי שמגיעים אל השלמות, ומה קורה אחרי שמגיעים לסוף הדרך. וכפי שכבר ביארתי, המהות של השלמות, היא החיבור של ההפכים. כי כל דבר בעולם, לעולם הוא יהיה חסר את מה ששונה ממנו ואת מה שהפוך לו. ולא משנה מה יעשה ומה יהיה האדם, הוא תמיד יהיה חסר את שאר הדברים שהוא לא. והשלמות היא החיבור של ההפכים, דהיינו, הנקודה שבה האדם מסוגל להכיל בתוכו שני דברים שהפוכים זה מזה בבת אחת. והשכל ... של כך היא שהוא מסוגל להכיל בתוכו רגשית ושכלית, כל דבר וכל מצב, ועל ידי זה הוא חווה את השלמות. כי כל זמן שהאדם לא מסוגל להכיל בתוכו כל דבר, הוא לעולם יהיה חסר את מה שהוא לא יכול להכיל. אך כאשר האדם מסוגל להכיל בתוכו כל דבר, על ידי זה הוא חווה את השלמות ונמצא בנקודת השלמות. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי כל דבר בעולם, יש דבר אחר שגדול ממנו (או שקטן ממנו). וכל מספר שהאדם ... המשקל הכבד ביותר וכולי. וכך גם על האדם ללכת אחרי נקודת האמת שלו בדברים הקטנים, ולחפש את האמת ואת השלמות ואת הטוב בדברים הקטנים בחיי היום יום. עד שבסופו של דבר האדם יגיע אל השלמות הגדולה ביותר. וכאשר האדם מגיע אל השלמות הגדולה ביותר, הדבר הזה כבר קורה מעצמו. היינו כי השלמות באה אל האדם מעצמה. והאדם לא צריך להתאמץ לעשות שום דבר, כדי לחוות את השלמות. כי המהות של השלמות, היא חוסר מאמץ מוחלט. וכל זמן שהאדם מנסה להתאמץ להגיע אל השלמות הגדולה ביותר, הרי שהוא לעולם לא יוכל להגיע אליה. כי מהותה היא חוסר מאמץ. ואין שום דבר בעולם שהאדם יכול לעשות כדי להגיע אל השלמות עצמה, כי כל המהות של השלמות היא שהאדם מפסיק להתאמץ. אבל האדם בהחלט כן יכול להתאמץ ולעשות דברים, שיקרבו אותו אל המצב שבו השלמות הסופית תבוא אליו מעצמה. והשלמות נמשכת לדברים שלמים ומושלמים. ואם האדם משתדל לעשות את מעשיו היום יומיים בצורה הטובה ביותר, על ידי זה בסופו של דבר השלמות הגדולה ביותר תבוא אליו מעצמה. ולעשות את הדברים בצורה הטובה ביותר, בפשיטות פירושו הוא שעל האדם פשוט להשתדל להשיג ... שלו עולה, כי בכל פעם האדם מגלה ומבין שיש משהו טוב יותר, עד שבסופו של דבר האדם משיג את השלמות. ואחרי שהאדם מגיע אל השלמות, הרי שבעצם אין לו להיכן להתקדם. כי אילו הוא היה יכול להתקדם, הרי שהוא לא הגיע אל השלמות. ואם אפשר לשפר את המצב, הרי שהוא לא מושלם. ואם יש דבר טוב יותר, הרי שהדבר הנוכחי הוא לא מספיק טוב. והשלמות היא הנקודה שבה האדם מסוגל להכיל בתוכו את הרע, ועדיין להרגיש טוב, ואז ממילא אין יותר להיכן להתקדם. ואף על פי כן, למרות שאין להיכן להתקדם, הרי שבוודאי כן יש להיכן להתקדם גם אחרי שמגיעים לשלמות שאין שלמות אחריה ושאין שלמות גדולה ממנה, עדיין יש אפשרות להתקדם אל שלמות אחרת גדולה יותר ויותר. ואיך בדיוק ניתן להגיע לשלמות יותר גדולה מהשלמות הגדולה ביותר? ומה בדיוק ההבדל בין השלמות הגדולה ביותר שאין שלמות אחריה, לבין השלמות שאחריה? תשובה: כפי שהבנו, המהות של השלמות הוא חיבור ההפכים. ואחרי שמחברים את ההפכים לדבר אחד, ממילא כל הדברים שבאמצע מתחברים גם הם, וממילא אין יותר ... אחרי שהאדם כן מסוגל להכיל בתוכו את ההפכים, הרי שעכשיו הוא יכול להתקדם בהגדלת היכולת הרגשית שלו להכיל את השלמות ואת ההפכים. והדבר דומה לאין סוף אחד שגדול יותר מאין סוף אחר. כי כאשר מחברים את ההפכים, הרי שזהו ... אין סוף עוצמה וחוזק לעד כמה האדם מכיל בתוכו את האין סוף. ואחרי שהאדם מגיע אל האושר האמיתי, ואל השלמות שאין שלמות אחריה, ואל הטוב האמיתי וכולי, עכשיו הוא מתחיל לחיות את החיים באמת. כי כל זמן שהאדם לא הגיע אל ...

... שפוגע בו ולאהוב גם אותו, תוך כדי זה שהוא ינסה להימנע מפגיעה, ועדיין הוא יאהב אותו (שזהו חיבור ההפכים והשלמות כמבואר). ומי שלא אוהב את המציאות, ומי שלא אוהב את עצמו, ומי שלא מסוגל לראות את הטוב שיש בכל ... במציאות, גם אם הוא לא נמצא כרגע עם חברו. ושנאה אמיתית, פירושו שהאדם לא מסוגל להיות קיים בעולם ולהרגיש שלמות, כל זמן שחברו קיים בעולם. ומי ששונא את חברו, הרי שחייו אינם חיים, משום שהוא חושב שהמציאות היא לא ... את המציאות. כי אי אפשר לאהוב את המציאות, אבל לשנוא חלקים ממנה. כי הדבר דומה לאדם שיאהב את עצמו בשלמות, אבל ישנא את היד השמאלית שלו וכיוב. שהדבר אינו אפשרי. ומי ששונא משהו בעולם, הרי שזה גורם לכך שהוא ... גזענות וכיוב, כולן לא מאפשרות לאדם לאהוב את המציאות. כי אי אפשר לשנוא חלק מהמציאות, ועדיין לאהוב את כולה בשלמות. וכאשר האדם לא אוהב את המציאות, הרי שזה עצמו העונש שלו, משום שהוא נהנה פחות מהמציאות וכולי... ומה בכל ... מי שמגיע לאחדות השלמה, רק הוא מסוגל להכיל בתוכו את שנאת החינם בצורה טובה. ונסביר: כי כפי שכבר ביארתי, השלמות היא כאשר האדם מכיל בתוכו את ההפכים. וכל זמן שהאדם לא אוהב את הכל באותה עוצמה, הרי שהוא לא ... להכיל בתוכו שנאה. כי השנאה אוכלת אותו כנל, והשנאה היא העונש של האדם עצמו. אך כאשר האדם מגיע אל השלמות, השלמות היא לא האחדות שנפרדת מהעולם המשתנה, אלא השלמות היא האחדות שהיא נמצאת בתוך השינויים והנפרדות. ומאחר שמצד האמת הכל אחד, הרי שאם לא היה בעולם אפשרות לשנאת ... עד שהטוב יכול להכיל בתוכו שנאה ועדיין להישאר ולהיות אהבה. אך כל הדברים האלו רלוונטיים, רק למי שהגיע אל השלמות, שהוא צריך להיות מסוגל לשנוא, כדי להתקיים. כי כאשר הכל טוב והכל אחד, אין שום קיום לשום דבר. אך ...

... רק כאשר השכל של האדם שלם. ועד אז, השכל של האדם עלול להביא אותו לעצבות. ונסביר: כפי שכבר ביארתי, השלמות, היא כאשר האדם מכיל בתוכו את ההפכים. לדוגמה: כאשר האדם גם מרוצה מכל דבר באופן שווה, וגם בו זמנית ... הוא כל הזמן מרגיש שהוא כבר עכשיו נמצא בנקודה האחרונה שאליה הוא רוצה להגיע, ועדיין הוא שואף להתקדם קדימה. והשלמות, היא היכולת להכיל רגשית את ההפכים האלו. ויש בני אדם, שהם לא מסוגלים להכיל את ההפכים האלו. ואצל אדם ... הוא לא שמח בחלקו. ואצל אדם רגיל, אצלו השמחה נוצרת כאשר הוא מתקרב אל המטרה שלו. כי מצד האמת השלמות הסופית של כל הדברים, נמצאת בכל רגע ורגע ממש. ומצד האמת כל הרגעים מושלמים בשלמות אין סופית. אלא שהאדם לא מרגיש את זה, ועל ידי זה הוא שואף כל הזמן להגיע אל השלמות, שרחוקה ממנו ושנמצאת ברגע אחר. והנה, כל הדברים בעולם, הם חסרים. ולא משנה מה יהיה לאדם, הוא תמיד ירגיש חסר. אאכ הוא הגיע לשלמות, שבה הוא מכיל את ההפכים. ומי שלא הגיע אל השלמות, איך בדיוק הוא שמח? ומה בדיוק גורם לו להיות שמח? הרי לכאורה, מצד האמת, האדם לא היה אמור להיות שמח, עד שהוא לא יגיע אל השלמות. אז מה גורם לכך שהאדם שמח גם כאשר הוא לא נמצא בשלמות? והתשובה היא, שהאדם שמח, מכך שהוא חושב שהוא מתקרב אל השלמות. ומצד האמת, האדם כל הזמן מתקרב אל השלמות. והשמחה של השלמות, היא זו שמאפשרת לאדם לשמוח, גם כאשר אין שלמות. כי האדם שמרגיש בתת מודע שלו, שהוא מתקדם אל המטרה שלו, על ידי זה הוא מרגיש שמחה גדולה כבר ... רחוק מהמטרה שלו, על ידי זה יש לו תקווה, שהנה הוא יגיע אל המטרה שלו ויגיע אל האושר ואל השלמות. אבל האדם החכם שרואה טוב יותר את הסוף, הוא קולט ומבין כבר עכשיו, שבסוף שאליו הוא מגיע, לא נמצאת השלמות. ועל ידי זה הוא נופל לעצבות ולדיכאון. כי מי שלא מסתכל על התכלית ועל הסוף של כל דבר, על ... לעצבות. אלא, שמי שהוא חכם אמת, הוא מצליח לראות את הסוף של הסוף. והסוף של הסוף, הוא כולו טוב מושלם באמת. כי באמת מצד האמת, בסוף אין כלום, והסוף הוא בדיוק כמו עכשיו. אלא, שאחרי הסוף של הסוף, בסוף ... דהיינו, להסתכל בצורה עמוקה באמת על המציאות, אז הוא רואה כיצד הכל מתחבר, ואז הוא מצליח להבין ולהרגיש את השלמות שיש בכל רגע ורגע. כי מצד האמת, אכן באמת, הסוף לא יותר טוב מאשר עכשיו. משום, שכבר עכשיו, הכל מושלם. והאדם שלא מסוגל להכיל בתוכו את זה, שהוא גם רוצה מצד אחד להתקדם, וגם מצד שני שהכל מושלם, על ידי זה הוא לא נהנה מהשלמות, שיש ברגע הזה. אבל מי שמסתכל מספיק רחוק על הסוף, על ידי זה הוא מבין שהכל אחד. וכאשר הכל אחד, אז בעצם הרגע הזה מושלם, כמו הרגע הבא. ועל ידי זה האדם מגיע אל השמחה האמיתית. כי הרע נוצר, רק משום שהאדם מסתכל על ... מסתכל רק על הרגע הזה, ואין לו רצון לשנות את המציאות ברגע הבא, על ידי זה הוא מרגיש את השלמות, שיש ברגע הזה. וכאשר האדם מבין שהכל אחד, על ידי זה הוא מפסיק להסתכל על הרגע הבא, ומסתכל רק ...

... כל הדברים שבעולם, לכולם יש שורש אחד. והשכל שיש מאחורי כל הדברים הוא אותו השכל. ומי שמבין דבר אחד בשלמות, הרי שהוא מבין גם את כל שאר הדברים שבעולם בשלמות. כי כל הדברים שבעולם הם חלקים של המציאות. ולכל חלק יש שכל אחר שמנהל אותו. אבל המציאות שהיא ישות ... גם אחד, וכל דבר אחד הוא גם נפרד. וכאשר השכל ככ גדול, עד שהאדם עצמו לא מבין את עצמו בשלמות, על ידי זה החיים לעולם לא משעממים. כי ידיעת השלמות שהכל אחד, ושההפכים הם אחד ושהאחד הוא הפכים, השכל הזה הוא ככ גדול, שהוא גם עוזר לאדם להיות מאושר, ...

... הדברים שבעולם יפים עם היופי שיחודי להם. אז מהי מהות המשיכה של האדם ליופי ולעיצוב מסוים? והעניין הוא, כי השלמות, היא הטוב שיש בכל דבר. והטוב שיש בכל דבר, הוא המשמעות שיש לכל דבר. כי לכל דבר בעולם יש ... העיצוב ושל היופי, הוא הסיבה של הדבר. כי לכל דבר שיש בעולם, יש סיבה מדוע הוא כך ולא אחרת. והשלמות היא אחת. והשלמות באה לידי ביטוי בכל דבר בעולם. ובכל צורה וצורה שיש בעולם, יש בה ביטוי כלשהו של השלמות. מאחר שכל הדברים הם חלקים של השלם. ממילא השלמות של השלם, באה לידי ביטוי בכל החלקים. כך שבכל דבר בעולם ובכל צורה, יש ביטוי של השלמות. כי הצורה של הדבר נגזרת ומושפעת מהכוחות השונים שפעלו על הדבר ושיצרו את הצורה החיצונית שלו. ואם מדובר על ... הזאת של התהליך, באה לידי ביטוי בעיצוב של העלה ושל כל דבר. והאדם שלא יודע ברמת המודעות שלו מהי השלמות, הוא לא יודע להבין איך השלמות באה לידי ביטוי בכל דבר. אבל היחד עם זאת, התת מודע של האדם הוא יודע את השלמות של המציאות, והעיצוב של הדבר, מזכיר לאדם את השלמות של המציאות, ועל ידי זה האדם אוהב יותר את הדבר. כי למרות שהאדם לא מבין בצורה גלויה את השלמות של כל דבר, הרי שהתת מודע של האדם, הוא תמיד כן זוכר את השלמות של המציאות. כי השלמות היא בפנימיות של כל דבר. והחיצוניות של כל דבר, היא חסרת שלמות. כי כל דבר נפרד משאר הדברים בחיצוניות שלו. והחיסרון הוא בחיצוני. אבל הפנימיות של האדם, היא תמיד מחוברת לפנימיות ולשלמות של המציאות. וכאשר האדם רואה עיצוב כלשהו ויופי כלשהו וצורה חיצונית כלשהי, האדם מפרש את העיצוב הזה בצורה כלשהי, ... שהוא מייחס לה. ולא תמיד האדם מסוגל להכיל בתוכו את הדבר הגדול, אז הוא נהנה מהחיצוניות של הדבר. כי שלמות ההנאה היא מהמהות של המציאות. אבל המציאות היא אין סופית. והשלמות היא האין סוף עצמו. כי שלמות = אין סוף. והאדם שלא מסוגל להכיל את האין סוף, אז הוא נהנה מצמצומים שונים ומחלקים שונים של השלמות שיש בכל דבר. וההנאה של האדם מחיצוניות, בשורשה היא האפשרות של האדם לחיות בעולם. כי אם האדם לא היה יכול ליהנות מחיצוניות ומחלקים של השלמות, אלא רק מהשלמות עצמה, הרי שלא היה קיום לעולם כלל. כי השלמות היא ככ גדולה, שהיא לא מאפשרת לשום דבר אחר להיות קיים חוץ ממנה. והנפרדות מאפשרת לעולם להתקיים, כפי שכבר ...

... איך להגיע לקיבעון מחשבתי? כפי שכבר ביארתי, בכל דבר בעולם, יש משהו טוב. וגם בקיבעון מחשבתי, יש משהו טוב. והשלמות, היא האיזון והחיבור של כל הדברים. והשאלה היא, מה טוב בקיבעון מחשבתי ובמצב של לא לחשוב מחוץ לקופסא? ומי ... מידי דברים מתוך הרגל, וגם על ידי זה האדם לא מתקדם. כי הקיבעון המחשבתי יכול גם, להפריע לאדם להתקדם. והשלמות, היא השילוב של הקיבעון המחשבתי עם חוסר הקיבעון המחשבתי. דהיינו, שבדברים שאינם מהותיים, על האדם להיות מקובע מחשבתית, ולעשות ... לנסות בכל פעם להיות טוב יותר. ואם נתבונן עוד נראה, כי בכל העולם כולו, יש קיבעון מחשבתי אחד, שהוא מושלם. קיבעון מחשבתי, שאם יש אותו לאדם, אז הוא כבר פטור מלהמשיך לחפש דברים חדשים. קיבעון מחשבתי, שמאפשר לאדם לסמוך עליו, וההתקדמות של האדם תבוא מעצמה, ללא מאמץ כלשהו של האדם. והקיבעון המחשבתי הזה, הוא נקודת שלמות האמת. כי האמת, היא מקובעת. והאמת, לעולם לא משתנה. וכל הדברים משתנים, מלבד האמת. וכל הדברים צריכים להשתנות, כדי להתקרב אל האמת. אך האמת עצמה שהיא השלמות, היא יכולה להרשות לעצמה להיות מקובעת. משום, שהיא עצמה השלמות. וכאשר האדם נמצא בשלמות, אז הוא כבר לא צריך להתאמץ להתקדם, והוא יכול לנוח על זרי הדפנה, והוא יכול להרשות לעצמו להיות מקובע מחשבתית. וכל זמן שהאדם לא הגיע אל שלמות האמת, עליו לא להיות מקובע מחשבתית, אלא לנסות להתקרב אל האמת. ועל ידי זה שהאדם משתדל לא להיות מקובע מחשבתית, על ידי זה בסופו של דבר הוא מגיע אל האמת, וזוכה להיות מקובע מחשבתית בצורה מושלמת. דהיינו, להיצמד אל האמת בצורה כזו, שהאדם לא צריך יותר להתאמץ בשום נושא, וההצלחה באה אליו בצורה אוטומטית.

... עצמי של האדם את עצמו. כי האדם לא באמת יכול לשפוט את עצמו, עד שהוא לא מבין את עצמו בשלמות. כי לפעמים נדמה לאדם שהוא עושה משהו טוב, והוא בכלל עושה דבר רע. ולפעמים נדמה לאדם שהוא עושה דבר ... טוב. ואל לו לאדם להאשים את עצמו או לשפוט את עצמו בצורה כלשהי, עד שהוא לא יבין את עצמו בשלמות. ולמרות שברמה הפרקטית על האדם כן לשפוט את עצמו, ולדעת להתרחק מהרע ולהתקרב אל הטוב, הרי שעל האדם לזכור שזה תמיד הכל באופן יחסי. כי כל זמן שהאדם לא מבין את הכל בשלמות, הרי שיכול להיות שהוא טועה. ועל האדם כן לשפוט ולדון את עצמו ואת סביבתו, אבל לזכור שזה הכל יחסי ... האמת הסובייקטיבית שלו, ולזכור שהיא סובייקטיבית ועדיין להיצמד אליה, עד שבסופו של דבר האדם יבין את עצמו ואת המציאות בשלמות, ואז הוא באמת יוכל לשפוט את חברו ואת סביבתו על פי האמת.

שתיקה / דיבור - שלמות השתיקה והדיבור - דיבור מתוך שתיקה שתיקה ודיבור. מי שיתבונן בעניין יראה, כי מהותה של השתיקה הפוכה ממהותו של ... מגדיר שום דבר, אלא הוא נמצא בהרמוניה מוחלטת עם המציאות ועם הדברים כפי מה שהם. ומי שיתבונן בעניין יראה, שהשלמות היא החיבור של הדיבור ושל השתיקה. כי במציאות שלנו, יש גם דיבור וגם שתיקה. ואם הייתה במציאות רק שתיקה, ... זורחת בכל בוקר באותה צורה, הרי שזה סוג של שתיקה. כך שגם הדיבור וגם השתיקה הכרחיים לצורך קיום העולם. והשלמות של כל הדברים, הוא החיבור של ההפכים. ושלמות השתיקה, היא הדיבור שיוצא ממנה. ושלמות הדיבור, הוא כאשר הוא יוצא מתוך שתיקה. ושלמות הדיבור, הוא כאשר הוא מבטא שתיקה וכאשר הוא כולו שתיקה. והפירוש הוא, שהיופי של השתיקה, היא כאשר היא ככ ... הכל נשאר אחד באחדות מלאה. והטוב של המציאות כל כך גדול, עד שיכול להיות רע שהוא בכלל יהיה טוב. ושלמות אמיתית, היא כאשר הדבר מכיל את ההפך שלו. שאז הוא שלם באמת. ושלמות הדיבור, הוא כאשר הוא נובע מתוך שתיקה. לדוגמה: כאשר האדם שמח בחלקו שזה סוג של שתיקה, ותוך כדי זה הוא רוצה להתקדם בחיים שזה סוג של דיבור, הרי שזו שלמות השתיקה והדיבור. כי כאשר האדם שמח בחלקו ומתוך זה הוא רוצה להתקדם בחיים, כדרך לבטא את זה שהוא שמח ... האדם עושה משהו וחושב משהו ואומר משהו, ותוך כדי זה הוא מכיל בתוכו גם את כל שאר הדברים, זו שלמות הדיבור והשתיקה.

... שנתן אותה, עד שמקבל העצה יהיה חכם יותר ממי שנתן אותה! כי לא תמיד נותן העצה מבין את עצמו בשלמות. ואם האדם רגיל להסתכל על השכל של העצות שהוא מקבל, על ידי זה בסופו של דבר, הוא הופך להיות ...

... קיומית / דיכאון - ממה נובעת תחושת ריקנות? ומה הפתרון לתחושת ריקנות? ריקנות נפשית - ריקנות היא ההפך של שלמות. אם השלמות מבטאת את הדבר שמלא עד סופו, הרי שריקנות מבטאת את זה שחסר לאדם מצב רוח, שהאדם מרגיש מרוקן וחסר ... את סוף הדרך, אז הוא מרגיש תחושה של ריקנות. כי הוא קולט, שבסוף אין כלום. זא הסוף הוא לא השלמות שהוא ככ רוצה אותה. וכאשר האדם קולט שגם אם הוא ישיג את מה שהוא רוצה, עדיין הוא לא יגיע אל השלמות, וכאשר האדם משיג איזה משהו וקולט שהוא עדיין רחוק מהשלמות האמיתית, אז הוא מגיע לתחושת ריקנות ותסכול וכולי. והשאלה היא, מה עושים עם תחושת ריקנות? ואיך יוצאים ממנה? והתשובה היא, כי השלמות היא החיבור של כל ההפכים שבעולם. וכל דבר בעולם יש בו שלמות. ותחושת הריקנות של האדם, נובעת מכך שהוא לא מרגיש את השלמות שיש בכל דבר. כי למרות שכל דבר הוא רק מה שהוא והוא חסר את כל שאר הדברים, הרי שכל ... גם חלק מהשלם, וממילא בכל דבר יש גם את המהות של כל שאר הדברים. כך שבכל דבר בעולם יש שלמות. ומי שרוצה להגיע אל השלמות הזאת, עליו לנסות להסתכל לעומק על הדברים שיש במציאות. וכאשר האדם מתבונן לעומק על מה שהוא עושה, וכאשר האדם ... האדם מגלה את האחדות שיש בכל דבר. וכאשר האדם רואה את האחדות שיש בכל הדברים, הרי שהוא מגיע אל השלמות. כי בנקודת האחדות, כל הדברים מכילים את כל שאר הדברים. כי הכל אחד. וכאשר האדם מבין שהכל אחד ושהכל טוב, על ידי זה הוא חווה תחושה של סיפוק ושל שלמות.