... כל הדברים שבעולם, לכולם יש שורש אחד. והשכל שיש מאחורי כל הדברים הוא אותו השכל. ומי שמבין דבר אחד בשלמות, הרי שהוא מבין גם את כל שאר הדברים שבעולם בשלמות. כי כל הדברים שבעולם הם חלקים של המציאות. ולכל חלק יש שכל אחר שמנהל אותו. אבל המציאות שהיא ישות ... גם אחד, וכל דבר אחד הוא גם נפרד. וכאשר השכל ככ גדול, עד שהאדם עצמו לא מבין את עצמו בשלמות, על ידי זה החיים לעולם לא משעממים. כי ידיעת השלמות שהכל אחד, ושההפכים הם אחד ושהאחד הוא הפכים, השכל הזה הוא ככ גדול, שהוא גם עוזר לאדם להיות מאושר, ...

... הדברים שבעולם יפים עם היופי שיחודי להם. אז מהי מהות המשיכה של האדם ליופי ולעיצוב מסוים? והעניין הוא, כי השלמות, היא הטוב שיש בכל דבר. והטוב שיש בכל דבר, הוא המשמעות שיש לכל דבר. כי לכל דבר בעולם יש ... העיצוב ושל היופי, הוא הסיבה של הדבר. כי לכל דבר שיש בעולם, יש סיבה מדוע הוא כך ולא אחרת. והשלמות היא אחת. והשלמות באה לידי ביטוי בכל דבר בעולם. ובכל צורה וצורה שיש בעולם, יש בה ביטוי כלשהו של השלמות. מאחר שכל הדברים הם חלקים של השלם. ממילא השלמות של השלם, באה לידי ביטוי בכל החלקים. כך שבכל דבר בעולם ובכל צורה, יש ביטוי של השלמות. כי הצורה של הדבר נגזרת ומושפעת מהכוחות השונים שפעלו על הדבר ושיצרו את הצורה החיצונית שלו. ואם מדובר על ... הזאת של התהליך, באה לידי ביטוי בעיצוב של העלה ושל כל דבר. והאדם שלא יודע ברמת המודעות שלו מהי השלמות, הוא לא יודע להבין איך השלמות באה לידי ביטוי בכל דבר. אבל היחד עם זאת, התת מודע של האדם הוא יודע את השלמות של המציאות, והעיצוב של הדבר, מזכיר לאדם את השלמות של המציאות, ועל ידי זה האדם אוהב יותר את הדבר. כי למרות שהאדם לא מבין בצורה גלויה את השלמות של כל דבר, הרי שהתת מודע של האדם, הוא תמיד כן זוכר את השלמות של המציאות. כי השלמות היא בפנימיות של כל דבר. והחיצוניות של כל דבר, היא חסרת שלמות. כי כל דבר נפרד משאר הדברים בחיצוניות שלו. והחיסרון הוא בחיצוני. אבל הפנימיות של האדם, היא תמיד מחוברת לפנימיות ולשלמות של המציאות. וכאשר האדם רואה עיצוב כלשהו ויופי כלשהו וצורה חיצונית כלשהי, האדם מפרש את העיצוב הזה בצורה כלשהי, ... שהוא מייחס לה. ולא תמיד האדם מסוגל להכיל בתוכו את הדבר הגדול, אז הוא נהנה מהחיצוניות של הדבר. כי שלמות ההנאה היא מהמהות של המציאות. אבל המציאות היא אין סופית. והשלמות היא האין סוף עצמו. כי שלמות = אין סוף. והאדם שלא מסוגל להכיל את האין סוף, אז הוא נהנה מצמצומים שונים ומחלקים שונים של השלמות שיש בכל דבר. וההנאה של האדם מחיצוניות, בשורשה היא האפשרות של האדם לחיות בעולם. כי אם האדם לא היה יכול ליהנות מחיצוניות ומחלקים של השלמות, אלא רק מהשלמות עצמה, הרי שלא היה קיום לעולם כלל. כי השלמות היא ככ גדולה, שהיא לא מאפשרת לשום דבר אחר להיות קיים חוץ ממנה. והנפרדות מאפשרת לעולם להתקיים, כפי שכבר ...

... איך להגיע לקיבעון מחשבתי? כפי שכבר ביארתי, בכל דבר בעולם, יש משהו טוב. וגם בקיבעון מחשבתי, יש משהו טוב. והשלמות, היא האיזון והחיבור של כל הדברים. והשאלה היא, מה טוב בקיבעון מחשבתי ובמצב של לא לחשוב מחוץ לקופסא? ומי ... מידי דברים מתוך הרגל, וגם על ידי זה האדם לא מתקדם. כי הקיבעון המחשבתי יכול גם, להפריע לאדם להתקדם. והשלמות, היא השילוב של הקיבעון המחשבתי עם חוסר הקיבעון המחשבתי. דהיינו, שבדברים שאינם מהותיים, על האדם להיות מקובע מחשבתית, ולעשות ... לנסות בכל פעם להיות טוב יותר. ואם נתבונן עוד נראה, כי בכל העולם כולו, יש קיבעון מחשבתי אחד, שהוא מושלם. קיבעון מחשבתי, שאם יש אותו לאדם, אז הוא כבר פטור מלהמשיך לחפש דברים חדשים. קיבעון מחשבתי, שמאפשר לאדם לסמוך עליו, וההתקדמות של האדם תבוא מעצמה, ללא מאמץ כלשהו של האדם. והקיבעון המחשבתי הזה, הוא נקודת שלמות האמת. כי האמת, היא מקובעת. והאמת, לעולם לא משתנה. וכל הדברים משתנים, מלבד האמת. וכל הדברים צריכים להשתנות, כדי להתקרב אל האמת. אך האמת עצמה שהיא השלמות, היא יכולה להרשות לעצמה להיות מקובעת. משום, שהיא עצמה השלמות. וכאשר האדם נמצא בשלמות, אז הוא כבר לא צריך להתאמץ להתקדם, והוא יכול לנוח על זרי הדפנה, והוא יכול להרשות לעצמו להיות מקובע מחשבתית. וכל זמן שהאדם לא הגיע אל שלמות האמת, עליו לא להיות מקובע מחשבתית, אלא לנסות להתקרב אל האמת. ועל ידי זה שהאדם משתדל לא להיות מקובע מחשבתית, על ידי זה בסופו של דבר הוא מגיע אל האמת, וזוכה להיות מקובע מחשבתית בצורה מושלמת. דהיינו, להיצמד אל האמת בצורה כזו, שהאדם לא צריך יותר להתאמץ בשום נושא, וההצלחה באה אליו בצורה אוטומטית.

... עצמי של האדם את עצמו. כי האדם לא באמת יכול לשפוט את עצמו, עד שהוא לא מבין את עצמו בשלמות. כי לפעמים נדמה לאדם שהוא עושה משהו טוב, והוא בכלל עושה דבר רע. ולפעמים נדמה לאדם שהוא עושה דבר ... טוב. ואל לו לאדם להאשים את עצמו או לשפוט את עצמו בצורה כלשהי, עד שהוא לא יבין את עצמו בשלמות. ולמרות שברמה הפרקטית על האדם כן לשפוט את עצמו, ולדעת להתרחק מהרע ולהתקרב אל הטוב, הרי שעל האדם לזכור שזה תמיד הכל באופן יחסי. כי כל זמן שהאדם לא מבין את הכל בשלמות, הרי שיכול להיות שהוא טועה. ועל האדם כן לשפוט ולדון את עצמו ואת סביבתו, אבל לזכור שזה הכל יחסי ... האמת הסובייקטיבית שלו, ולזכור שהיא סובייקטיבית ועדיין להיצמד אליה, עד שבסופו של דבר האדם יבין את עצמו ואת המציאות בשלמות, ואז הוא באמת יוכל לשפוט את חברו ואת סביבתו על פי האמת.

שתיקה / דיבור - שלמות השתיקה והדיבור - דיבור מתוך שתיקה שתיקה ודיבור. מי שיתבונן בעניין יראה, כי מהותה של השתיקה הפוכה ממהותו של ... מגדיר שום דבר, אלא הוא נמצא בהרמוניה מוחלטת עם המציאות ועם הדברים כפי מה שהם. ומי שיתבונן בעניין יראה, שהשלמות היא החיבור של הדיבור ושל השתיקה. כי במציאות שלנו, יש גם דיבור וגם שתיקה. ואם הייתה במציאות רק שתיקה, ... זורחת בכל בוקר באותה צורה, הרי שזה סוג של שתיקה. כך שגם הדיבור וגם השתיקה הכרחיים לצורך קיום העולם. והשלמות של כל הדברים, הוא החיבור של ההפכים. ושלמות השתיקה, היא הדיבור שיוצא ממנה. ושלמות הדיבור, הוא כאשר הוא יוצא מתוך שתיקה. ושלמות הדיבור, הוא כאשר הוא מבטא שתיקה וכאשר הוא כולו שתיקה. והפירוש הוא, שהיופי של השתיקה, היא כאשר היא ככ ... הכל נשאר אחד באחדות מלאה. והטוב של המציאות כל כך גדול, עד שיכול להיות רע שהוא בכלל יהיה טוב. ושלמות אמיתית, היא כאשר הדבר מכיל את ההפך שלו. שאז הוא שלם באמת. ושלמות הדיבור, הוא כאשר הוא נובע מתוך שתיקה. לדוגמה: כאשר האדם שמח בחלקו שזה סוג של שתיקה, ותוך כדי זה הוא רוצה להתקדם בחיים שזה סוג של דיבור, הרי שזו שלמות השתיקה והדיבור. כי כאשר האדם שמח בחלקו ומתוך זה הוא רוצה להתקדם בחיים, כדרך לבטא את זה שהוא שמח ... האדם עושה משהו וחושב משהו ואומר משהו, ותוך כדי זה הוא מכיל בתוכו גם את כל שאר הדברים, זו שלמות הדיבור והשתיקה.

... שנתן אותה, עד שמקבל העצה יהיה חכם יותר ממי שנתן אותה! כי לא תמיד נותן העצה מבין את עצמו בשלמות. ואם האדם רגיל להסתכל על השכל של העצות שהוא מקבל, על ידי זה בסופו של דבר, הוא הופך להיות ...

... קיומית / דיכאון - ממה נובעת תחושת ריקנות? ומה הפתרון לתחושת ריקנות? ריקנות נפשית - ריקנות היא ההפך של שלמות. אם השלמות מבטאת את הדבר שמלא עד סופו, הרי שריקנות מבטאת את זה שחסר לאדם מצב רוח, שהאדם מרגיש מרוקן וחסר ... את סוף הדרך, אז הוא מרגיש תחושה של ריקנות. כי הוא קולט, שבסוף אין כלום. זא הסוף הוא לא השלמות שהוא ככ רוצה אותה. וכאשר האדם קולט שגם אם הוא ישיג את מה שהוא רוצה, עדיין הוא לא יגיע אל השלמות, וכאשר האדם משיג איזה משהו וקולט שהוא עדיין רחוק מהשלמות האמיתית, אז הוא מגיע לתחושת ריקנות ותסכול וכולי. והשאלה היא, מה עושים עם תחושת ריקנות? ואיך יוצאים ממנה? והתשובה היא, כי השלמות היא החיבור של כל ההפכים שבעולם. וכל דבר בעולם יש בו שלמות. ותחושת הריקנות של האדם, נובעת מכך שהוא לא מרגיש את השלמות שיש בכל דבר. כי למרות שכל דבר הוא רק מה שהוא והוא חסר את כל שאר הדברים, הרי שכל ... גם חלק מהשלם, וממילא בכל דבר יש גם את המהות של כל שאר הדברים. כך שבכל דבר בעולם יש שלמות. ומי שרוצה להגיע אל השלמות הזאת, עליו לנסות להסתכל לעומק על הדברים שיש במציאות. וכאשר האדם מתבונן לעומק על מה שהוא עושה, וכאשר האדם ... האדם מגלה את האחדות שיש בכל דבר. וכאשר האדם רואה את האחדות שיש בכל הדברים, הרי שהוא מגיע אל השלמות. כי בנקודת האחדות, כל הדברים מכילים את כל שאר הדברים. כי הכל אחד. וכאשר האדם מבין שהכל אחד ושהכל טוב, על ידי זה הוא חווה תחושה של סיפוק ושל שלמות.

... אליו, מכיל אותו, ומרגיש איתו אחדות ואהבה. והשאלה היא, מה טוב בלא לדעת? והתשובה היא כי חוסר ידיעה, היא שלמות הידיעה. כי ידיעה פירושו הגדרה. כדי לדעת משהו, לשם כך צריך להגדיר אותו בצורה נכונה. וכאשר האדם מבין את ... כי ההגדרה של הדבר, מפרידה אותו משאר הדברים. וכאשר הכל אחד אין שום הגדרה, וממילא אין גם שום ידיעה. ושלמות הידיעה, היא לדעת כל דבר בתוך כל דבר. דהיינו, לראות בכל דבר, את כל שאר הדברים, שזהו חיבור ההפכים. וכאשר רואים בכל דבר, את כל שאר הדברים, הרי שלא רואים שום דבר ולא יודעים שום דבר. ושלמות הידיעה, היא אי הידיעה. כמו שנאמר תכלית הידיעה, היא שלא נדע. כי שלמות הידיעה, היא כאשר האדם יודע את השורש ואת המהות של הכל, כפי מה שהמהות יודעת את עצמה, שאז בעצם ... אחרת. ואילו ידע האדם את כל הדברים באותה העוצמה, הרי שהוא לא היה קיים כלל. כי כדי לדעת משהו בשלמות, לשם כך צריך להתחבר אליו בשלמות. וכדי לדעת את כל הדברים בשלמות, לשם כך צריך האדם להיות הדברים עצמם. ואם האדם ידע כל הזמן את הכל בשלמות, הוא לא יהיה קיים כלל. והמציאות יודעת את עצמה. אבל המציאות מכילה בתוכה גם את אי הידיעה, דהיינו, את האפשרות של האדם לא לדעת, דהיינו, להיות נפרד מהאחדות של המציאות ולחיות בתוך עולם הנפרדות, שזאת השלמות. כי לדעת את הכל כל הזמן, זה לא מאפשר לשום דבר להתקיים. כי אילו כל הדברים היו יודעים את ...

... לדיכאון, לעצבות ולשעמום. וככל שהאדם מתקרב יותר אל המטרה הסופית שלו, וככל שהוא מבין טוב יותר שהוא עדיין רחוק מהשלמות, כך הוא מרגיש יותר תחושה של ריקנות, שגם זה יוצר אצל האדם, תחושה של עצבות וחוסר שמחה. ובעבר, רוב ... מאשר בעבר. והדבר הזה מכניס את האדם לדיכאון. כי בני האדם קולטים, שהסוף, אין בו כלום. ובני האדם קולטים, שהשלמות, היא רחוקה מהם, למרות השינויים החיצוניים שיש במציאות. ובני האדם קולטים, שהשינוי המרכזי שהאדם צריך לעבור, זה בעיקר עם ...

... אמיתית, זה אותו הדבר?! ענווה אמיתית וגאווה אמיתית, הן אותו הדבר. ונסביר: גאווה אמיתית היא, כאשר האדם מרגיש שהוא מושלם ושהוא ככ טוב, עד שאין דבר אחר שטוב יותר ממנו. אבל גאווה אמיתית כזו, היא טובה, והיא אפשרית רק כאשר יש לאדם ענווה אמיתית. וענווה אמיתית היא, כאשר האדם מרגיש שהכל מושלם, ושהכל מושלם בצורה כזו, שהוא לא יותר טוב משום דבר אחר, ושהכל ככ מושלם, עד ששום דבר לא יותר טוב מאשר דבר אחר. כי, בנקודת האמת, אין גאווה או ענווה. והאמת היא אמת, ... אחד אחר. וכאשר יש לאדם את הענווה הזאת, הרי שזאת גם הגאווה הכי גדולה, כי אז האדם מרגיש שהוא מושלם, כי הכל מושלם. וזאת גאווה וענווה טובה. וכל זמן שהאדם חושב שהוא טוב יותר ממישהו אחר, זאת גאווה. וכל זמן שהאדם חושב ... שקיימת אפשרות להיות גרוע יותר. ואכ זאת גאווה. ובכל מקרה, גם להיות גרוע, גם זה משהו. וגם זאת גאווה. והשלמות של כל הדברים, היא האמת. וכאשר נצמדים אל האמת, לא צריך להסתבך עם ספקות של גאווה וענווה. והאמת היא ... יש טוב. ומצד שני, כל הדברים שבעולם יש שבהם גם חיסרון כלשהו. כי כל הדברים חסרים זה את זה. והשלמות, היא החיבור של כל הדברים. כי כל הדברים משלימים את זה. ולכל החלקים שבתמונה יש משמעות. ומי שלא מבין ... כל חלק וחלק בתמונה, ומי שמבין שבלי כל החלקים שבתמונה, התמונה תהיה חסרה ולא שלמה, הרי שהוא רואה את השלמות שיש בכל דבר. וכאשר האדם רואה את השלמות שיש בכל דבר, זאת שלמות הענווה ושלמות הגאווה. כי האדם מבין שהכל מושלם וזאת השלמות של הגאווה, כי האדם מרגיש שהוא מושלם, אבל זאת גם שלמות הענווה, כי האדם מבין שהוא לא טוב יותר מאף אחד בשום דבר.