... בתוך המחשבה ומביטים בה עד שמגיעים לשורש שלה. לדוגמה, כאשר אנו
זוכרים משהו, חשוב להבין מהו המקור שמחייה את הזיכרון. כל מחשבה, תחושה ורצון מבוססים על הבחנה בין יש לאין. ברגע שמבינים זאת, אפשר לראות את המציאות דרך ההבחנה הזו, ולפני ... הם אותו הדבר? תשובה, כשמביטים ברובד החיצוני, יש הבדל בין אני
זוכר, אני חושב, אני מרגיש ואני רוצה. אבל לעומק, כל הפעולות הללו הן לבוש שונה לאותה מהות של תודעה. להבדיל, זו רק שפה שבה מבחינים בין זיכרון לרצון ובין ידיעה ותחושה. אך ... ואתה רואה מאיפה היא נולדה, מה מקור החיות שלה. למשל כשאתה
זוכר משהו, מה כרגע נותן למחשבה הזאת חיים. איך המחשבה הזאת קיימת? ואם אתה נכנס עמוק לתוך המחשבות של עצמך, או רצונות, תחושות, אני, לא אני , זה הכל אותו הדבר, אתה מגיע ... מרגיש. בתכלס, זה הכל אותו הדבר, מתבונן, מרגיש, רוצה, יודע,
זוכר, זה אותו הדבר, רק בעוצמות שונות. בשפה שלנו אנו מפרידים בין חושים, מידע, מחוץ לחושים, דרך זיכרון, בעבר, בעתיד , אנחנו מבדילים. אבל אם תלך לעומק של התפיסה, אין הבדל ... התחושה מתבוננת, או להגיד ההתבוננות חשה, או להגיד ההתבוננות
זוכרת , או זיכרון רוצה, זה אותו דבר, אין הבדל. כשאני אומר אין הבדל, זה לא משחקי מילים. אם תבין מה זה זיכרון, תראה שזה תחושה. מה זה רצון. רצון זה גם תחושה. מה זה לדעת? ...