... אובססיבית, רחמנות יתר, נתינת יתר, כעס יתר, ותרנות יתר, טיפול בטראומה, רחמנות עצמית, רחמים עצמיים, הענקת יתר, אהבת הורים לילדים, טיפול באובססיה, אכזריות יתר מה גורם לאדם לנתינה אובססיבית ורחמנות יתר? נתינה אובססיבית, רחמנות יתר ונתינת יתר הן התנהגויות שאדם יכול לחוות כאשר הוא מנסה באופן בלתי מודע להתמודד עם טראומות או כאבים מעברו. אדם כזה ... עז לתת לו כסף או צדקה. אך לא מדובר כאן בנתינה טהורה, אלא במנגנון הגנה שמטרתו להפחית את הסבל שהאדם מרגיש כשהוא רואה באחרים את ההשתקפות של עצמו. עוד דוגמה לכך ... יתרה מכך, כאשר אדם גדל בסביבה של נתינה יתרה, כמו הורים שמגוננים מדי על ילדיהם מתוך רחמים או פיצוי על ילדות קשה שלהם, הילדים עצמם יכולים להפוך לחסרי יכולת להתמודד עם החיים. לדוגמה, ילד שהתרגל שכל הזמן מגוננים עליו ולא מלמדים אותו להתמודד עם מציאות של חוסר ומחסור, עלול להפוך למבוגר ... לו כן ומספקים את צרכיו. במקרה כזה, נתינה יתר של הורים, שנובעת מרחמנות עצמית בלתי מודעת, יכולה לפגוע קשות ביכולת של הילד להסתדר בעתיד. איך מטפלים בהתנהגות של נתינה אובססיבית ורחמנות יתר? אליעד כהן מדגיש שהדרך להתמודד עם ... שאתה מרחם על עצמך, ושאתה בורח מרגשות קשים באמצעות נתינת יתר לאחרים. ברגע שתבין את זה, תוכל להתאמן על קבלה של הרגשות השליליים ולהפסיק לנסות לפתור אותם דרך אחרים. ... מה הסיבה לרחמנות יתר? כיצד לטפל בטראומה שגורמת לנתינת יתר? מדוע אני מרחם על אחרים? כיצד לעצור רחמים עצמיים? למה אני לא מסוגל לשים גבולות בנתינה? ...

חינוך ילדים לרוחניות, קונפליקט בחינוך ילדים, גידול ילדים רוחניים, ילדים רוחניים, בעיות בחינוך הילדים, איך לחנך ילדים? הארה רוחנית לילדים, טוב ורע לילדים, גישה לחינוך ילדים, ילדי אינדיגו האם לחנך ילדים לפי טוב ורע או ללא הבחנה? הנושא המרכזי של ההרצאה של אליעד כהן הוא האתגר והקונפליקט הקיימים בחינוך ילדים לרוחניות, במיוחד כאשר מתמודדים עם שאלת ההבחנה בין טוב לרע. הקונפליקט שעולה הוא בין שתי תפיסות מרכזיות: התפיסה האומרת שיש טוב ורע מוחלטים, לבין התפיסה הרוחנית שאומרת שאין באמת הבדל בין טוב לרע, שהכל יחסי ותלוי נקודת מבט. מדוע יש קושי לחנך ילד לפי רעיון האין הבדל בין טוב ורע? הדילמה שאליעד מעלה היא כיצד אפשר לחנך ילד קטן לפי רעיון עמוק, פילוסופי ורוחני, כמו שאין באמת הבדל בין טוב ורע, בלי לבלבל אותו לחלוטין ולפגוע בהתפתחותו. אליעד מציג את הטענה שילד בדרך כלל גדל עם הבחנות של טוב ורע שנכפות עליו על ידי ההורים והחברה, כגון שאסור להרביץ או שאסור להכניס אצבע לחשמל, כיוון שזה רע. מנגד, לפי הרוחניות הגבוהה שאליעד מציג, אין באמת מושג מוחלט של רע או טוב, אלא הכל אפשרי, תלוי הקשר או סיטואציה. לדוגמה, כאשר ילד מכה ילד אחר, ההורים בדרך כלל מלמדים אותו שזה רע. אבל אליעד מסביר כי למעשה אפשר להסתכל גם על הצד השני: הילד שמרביץ עשוי להרוויח תחושת שליטה, כוח או ביטחון, שאלה דברים חיוביים בעיניו, ובכך גם המעשה הזה אינו רע מוחלט, אלא תלוי נקודת מבט. הוא מסביר שאם נניח באופן מוחלט שמעשה הוא רע, אנחנו קובעים לילד גבולות נוקשים מדי ומונעים ממנו להכיר בפרספקטיבות שונות על המציאות. מה הנזק בלחנך את הילד על בסיס מושגים של טוב ורע? אליעד טוען שחינוך המבוסס על טוב ורע יוצר בילד חרדות, לחץ ותחושת כישלון כאשר הוא לא עומד בציפיות החברתיות או האישיות שנקבעו על ידי מושגי טוב ורע. לדוגמה, ילד שלומד שזה רע להיכשל במבחן יפתח חרדת כישלון, אך אילו היה מחונך לכך שהכישלון הוא לא באמת רע, הוא היה חופשי מחרדה זו. האם ניתן בכלל לחנך ילד לפי תפיסת הכל אפשרי? אליעד מציג אפשרות אחרת, לפיה ניתן להסביר לילד כבר מגיל צעיר שאין באמת הבדל בין טוב ורע, ושהוא יכול לראות את היתרונות ואת החסרונות שבכל דבר. לפי התפיסה הזו, ילד צריך להבין שמבחינה רוחנית, כל דבר הוא גם טוב וגם רע באותה מידה, ואין זה משנה במה הוא יבחר. מצד שני, אליעד מדגיש שהסברה כזו לילד עלולה לשגע אותו, מכיוון שהוא עדיין לא בשל להבנת מורכבות שכזו, מה שמוביל לדילמה. האם הדילמה ב

להביא ילד לבד, אם חד הורית מבחירה, להיות אמא, לגדל ילד לבד, ילד מחוץ לנישואים, אמהות, להביא ילדים, גידול ילדים האם כדאי לאישה להביא ילד לבד בלי זוגיות? אליעד מסביר את הדילמה של אישה שמעוניינת להביא ילד לבד, כאם חד - הורית מבחירה, ולא נמצאת בזוגיות. האישה מתארת שהיא חווה רצון חזק להביא ילד, בלי קשר לשאלה אם תהיה בזוגיות בעתיד או לא. אליעד מנסה לעזור לה להבין את מהות ההתלבטות שלה. היא מתארת את המחשבה: אני רוצה להביא ילד, למה אני צריכה לחכות לזוגיות? מה ההתנגדות שלי? אליעד מנתח ומסביר לה ... החוויה תהיה טובה יותר, מושלמת יותר או פשוט קלה יותר. אליעד מסביר לעומק את הרעיון שלכל אפשרות שהיא תבחר בה יש יתרונות וחסרונות: להביא ילד לבד זו חוויה ייחודית, אך מצד שני היא תצטרך להתמודד לבד עם כל הקשיים, בלי עזרה. להביא ילד בזוגיות יכול להיות קל יותר מהבחינה הפרקטית (עזרה, תמיכה), אבל גם יש בכך חסרונות, כי הזוגיות יכולה לסבול, או תשומת הלב של האמא יכולה להתחלק בין הילד לבן הזוג. אליעד אומר לה שאין בחירה מושלמת, וכל בחירה שהיא תעשה, בין אם להביא ילד לבד או בזוגיות, תהיה מלווה בהתלבטויות ובספקות. אין מצב שבו הכל מושלם לגמרי, ולכן ההתלבטות אם להביא ילד לבד או לחכות לזוגיות אינה באמת משנה. אליעד מציע לה להתייחס לנושא כמו ... לה שמצב כזה לא קיים, כי בכל החלטה, תמיד תופיע מחשבה על כך שאולי ההחלטה השנייה הייתה טובה יותר. הוא נותן דוגמה: גם אם היא תביא ילד לבד, יהיו רגעים שהיא תחשוב שזה היה עדיף בזוגיות, וגם אם תביא ילד בזוגיות, תחשוב שאולי עדיף היה להביא לבד. תמיד קיים ספק. האם ... מושלמת יותר. אליעד אומר שבסופו של דבר, האדם תמיד בוחר לפי מה שהוא באמת רוצה ברגע הבחירה. הוא מסביר לה שאם באמת הייתה רוצה כרגע ילד, היא הייתה כבר עושה את זה בפועל. ההתלבטות שלה נובעת מכך שהיא ... שאולי ההחלטה שגויה? אליעד מסביר לה איך להתמודד עם הפחד מפני חרטה. הוא אומר לה שגם אם ההחלטה תתגלה כשגויה לגמרי - נניח שהיא תביא ילד לבד ויהיה לה מאוד קשה - עדיין, החיים ממשיכים, וזה לא סוף העולם. ... החיסרון הוא כמובן שהיא לא מרוצה לחלוטין מאף אפשרות, כי בפועל היא לא עושה אף אחת מהן. הוא מסכם שההתלבטות שלה נובעת ממחשבה מוטעית שיש אופציה אחת טובה מהשנייה, ולכן היא צריכה להבין לעומק שכל האופציות ... הסופית. בסוף, אליעד מציע לה פשוט לבחור לפי מה שהיא רוצה באמת, מבלי להניח שאפשרות אחרת תהיה טובה יותר באופן מוחלט, ולפעול בהתאם. להביא ילד לבד או לחכות לזוגיות? איך לקבל החלטה חשובה? האם יש החלטה מושלמת? חד הורית מבחירה מה היתרונות והחסרונות בלהביא ילד לבד? איך להתמודד עם פחד מחרטה? ...

חינוך ילדים עקשנים, איך לגדל ילדים מאושרים, שיטות לחינוך ילדים מתבגרים, לחנך ילד בעייתי, גידול ילדים בגיל ההתבגרות, איך לחנך ילדים - חלק 3 ונמשיך, שאחרי שמזהים את הצרכים של הלקוח, עכשיו יש גם תהליך של: זיהוי התנגדויות לקוח. שבו, צריך לזהות את הסיבות ואת ההתנגדויות, שבגללן הלקוח לא רוצה ולא ירצה לקנות את המוצר. דהיינו, לא מספיק לגלות מה הילד רוצה, והאם מה שמבקשים ממנו, זה משרת את הרצון של הילד. אלא צריך לחדד גם את הנקודה של: למה הילד לא רוצה, ולמה לילד רצון להתנגד להקשיב, למה שאומרים לו. וגם כאן, כפי שכבר אמרנו, יש גם התנגדות גלויה וגם התנגדות סמויה שנמצאת בתת המודע של הלקוח. שהוא לא תמיד יודה ולא תמיד הוא ... לא רוצה לקנות את המוצר. דהיינו, יש המון דברים בתת המודע של הילד, שגורמים לו להתנגד להקשיב להורים שלו. גם אם ההורים שלו מציעים לו, לעשות משהו לטובתו האישית. לדוגמה: ילד שסובל מרגשי נחיתות, גלויים וסמויים. שבתת המודע של הילד, הוא רוצה להרגיש שהוא כן שווה משהו. ולכן, הילד כמעט אוטומטית, יתנגד לכל מה שיגידו לו. כי זה גורם לו להרגיש בתת המודע שלו, כאילו הוא נחות ביחס להורים שלו, שאומרים לו לעשות כך או אחרת. ולכן כמעט אוטומטית, הוא יתנגד להקשיב להם. כי מצד האמת, כמעט מוכרח שיהיו לילד רגשי נחיתות ביחס להורים שלו וביחס לעולם שסביבו. ולמה? כי בפועל, הילד תלוי ברמה הפיזית, בהורים שלו. כי הוא חי על חשבונם, והם מחליטים את סגנון החיים של הילד. והם שולטים, במשאבים של הילד. והילד מרגיש, כאילו הוא ממש נתון לחסדי ההורים שלו. שזו תחושה של נחיתות ושל פגיעה באגו ובכבוד העצמי של הילד, גם אם הוא בסך הכל ילד קטן. וגם ברמה התחרותית, הילד , הוא בסך הכל ילד. ומבחינת הישגים ויכולות, הוא הרבה יותר מוגבל, ביחס לרוב האנשים בעולם, שנמצאים סביבו. וגם זה גורם לכך, שהילד יחווה סוג של רגשי נחיתות, באופן כללי בכלל, ובאופן פרטי מול

חינוך ילדים עקשנים, איך לגדל ילדים מאושרים, שיטות לחינוך ילדים מתבגרים, לחנך ילד בעייתי, גידול ילדים בגיל ההתבגרות, איך לחנך ילדים - חלק 2 והדבר הראשון שצריכים להתבונן עליו בתהליך של מכירה, הוא זיהוי צרכי הלקוח. כי דבר ראשון צריך לבדוק, זה, האם בכלל הלקוח רוצה את המוצר שלנו. וגם אם הוא ... עדיין צריך לוודא, שאין לו רצון, שהוא מנוגד למוצר שלנו. זא, יכול להיות לילד רצון להתנהג בצורה מסוימת. ויכול גם להיות מצב, שבו, אין לילד רצון להתנהג בצורה מסוימת, אבל, גם אין לו רצון מנוגד, להתנהג בצורה מסוימת. ויכול גם להיות מצב, שלא רק שאין לילד רצון להתנהג בצורה מסוימת, אלא, שיש לו רצון, להתנגד דווקא בצורה מנוגדת והפוכה, לצורה שבה רוצים שהוא יתנהג. וכאשר באים למכור מוצר כלשהו למישהו, צריך גם לנסות ... שלו. וזיהוי צרכי הלקוח פירושו, לזהות ולהגדיר, את הצרכים של הלקוח ושל הילד. בין אם אלו צרכים פיזיים וגלויים, ובין אם אלו צרכים רגשיים, שלא תמיד הלקוח עצמו מודע לצרכים האלו. כי לפעמים, הלקוח אומר שהוא צריך משהו אחד, ובאמת, הוא בכלל ... ומהם הצרכים הנסתרים של הלקוח. ובמקרה שלנו, צריכים לזהות את הרצונות של הילד. גם את הרצונות הגלויים שלו, וגם את הרצונות הנסתרים, שנמצאים בתת המודע של הילד. כגון לדוגמה, ילד שרוצה לשחק ולהרעיש במשך הלילה. שאז, הצורך הגלוי של הילד, הוא הרצון שלו לשחק במשך הלילה. ואת הצורך הגלוי של הילד, את זה אפשר לגלות בקלות. כי הילד בדכ אומר, מה הוא רוצה. ובדכ, קל מאוד להבין, מה הילד רוצה. אבל הילד מונע, לא רק בגלל מה שהוא אומר שהוא רוצה. אלא הוא מונע, בעיקר בגלל מה שתת המודע שלו רוצה. כגון לדוגמה, ילד שרוצה להרגיש חופשי, והוא רוצה להרגיש שהוא זה שמקבל את ההחלטות, והוא רוצה להרגיש אדם בוגר וכיוב. שהילד, בדכ לא יודה אפילו לא כלפי עצמו, שיש לו רצונות כאלו. כי זה כאילו גורם לו להודות בכך שיש לו חולשות כלשהן. אבל באמת, הילד בתוך תוכו מרגיש חלש, ולכן, בתוך תוכו הוא רוצה להרגיש חזק. ואז, כאשר הילד בתת המודע שלו, רוצה להרגיש שהוא אדם חזק, אז יכול להיות, שזה יצור אצלו את הרצון, להיות ער דווקא במשך הלילה, ולעשות רעש, דווקא במשך הלילה. ולמה? כי בתת המודע של הילד , הרעש שהוא עושה בלילה, מתחבר אצלו בצורה אסוציאטיבית, לתחושה של כוח ושל חוזק. ואז, כאשר הילד עושה רעש בלילה, וכאשר הילד מתנהג בצורה מסוימת, אז תת המודע של הילד, מפיק מכך הנאה גדולה, שהילד עצמו לא מודה ולא מבין, את התועלת האמיתית, שהוא מנסה להשיג מהפעולה שלו. וכאשר רוצים לגדל ילדים מאושרים, אז צריך תמיד להסתכל על הצורך הרגשי, שנמצא בתת המודע של הילד, ושהצורך הזה, הוא זה שבאמת יחליט לילד, האם הוא יקשיב

חינוך ילדים עקשנים, איך לגדל ילדים מאושרים, שיטות לחינוך ילדים מתבגרים, לחנך ילד בעייתי, גידול ילדים בגיל ההתבגרות, איך לחנך ילדים - חלק 1 ובו יתבאר העניין של חינוך נכון, באופן כללי, ושל חינוך ילדים, באופן פרטי. ויתבאר, מהו חינוך ילדים נכון? ואיך לחנך ילדים בכלל וילדים עקשנים ילדים בעייתיים בפרט? ויתבארו שיטות לחינוך ילדים. וכמובן מהי השיטה הטובה ביותר לחינוך ילדים? ויתבאר גם, איך לגדל ילדים מאושרים? ועוד. ואת עניין חינוך הילדים, ניתן לתאר לנתח ולהגדיר אותו, בכל מיני צורות. וכאן נבחר לנתח את עניין חינוך הילדים, כתהליך של מכירה. שבו, ההורה של הילד, הוא המוכר. הילד, הוא הקונה. והמוצר שאותו ההורה מנסה למכור לילד , הוא צורת התנהגות צורת חשיבה וכיוב, שאותה ההורה מנסה לחנך את הילד. כי מי שיתבונן על חינוך ילדים בעין פקוחה יראה, כי בעצם, יש כאן שתי ישויות שונות. שלכל אחת מהן, יש תודעה עצמית ובחירה חופשית עצמאית . והישות הראשונה, היא ההורה המחנך. והישות השנייה, היא הילד שאותו רוצים ומנסים

חינוך הורים, הנחיית הורים, ייעוץ הורי, יעוץ להורים, הורים וילדים, הדרכת הורים, חינוך ילדים, לחנך את ההורים, לחנך את המורים, רחמנות, אכזריות, מפורסמים של שקר, מנהיגות, איך נכון לחנך ילדים? איך נכון לגדל ילדים? גידול ילדים האם יש דרך נכונה לחנך ילדים? אליעד כהן פותח בהסבר מפורט לגבי חינוך ילדים ומדגיש שאין תשובה חד - משמעית לאיך לחנך ילד. כל תשובה יכולה להצליח או להיכשל בהתאם לנסיבות ספציפיות, ובכל פתרון יש סיכוי שתיווצר בעיה אחרת, או שהתוצאה תושג במחיר גבוה מדי. לדוגמה, אם ילד אלים וניתן לו חום ואהבה, הוא עשוי דווקא להחמיר בהתנהגות האלימה שלו, ואם ננסה ... נגדים, וכל ניסיון לטפל בכך עלול רק להחריף את המצב. אליעד מדגיש שכאשר הורים או יועצים נותנים עצות, הם אינם מכירים את כל המשתנים הרלוונטיים, כמו הרקע הרגשי של הילד, ההיסטוריה המשפחתית שלו, ומאפייני האישיות הייחודיים שלו. הוא נותן דוגמה של אריה ... המדויק תלוי בגודל הגור, בכוחו של האריה ובמצבו באותו הרגע. באותה צורה, חינוך ילדים דורש התאמה אישית מדויקת של כל פעולה לכל מצב ומצב, ובלתי אפשרי לתת הנחיות כלליות שיהיו תמיד נכונות. מהי הבעיה העיקרית בעצות חינוך של מומחים? אליעד כהן מדגיש שכל עצה שנטען לגביה שהיא עובדת תמיד, בעצם גורמת לנזק במקום אחר. הוא נותן דוגמה לכך שאם ילד לא עושה שיעורי בית, ואומרים להורה לאסור עליו טלוויזיה, ייתכן שזה יצליח בטווח הקצר אך ייצור בעיות אחרות בעתיד. הוא מסביר ... מציין שייעוץ חיצוני לעיתים קרובות איננו יעיל משום שהיועץ לא מכיר את הילד לעומק, וכי כל פתרון שלקוח מאדם אחר יכלול בתוכו גם את התסביכים של אותו אדם שמציע את הפתרון. כיצד לחנך את הילד נכון לפי אליעד כהן? אליעד טוען שחינוך נכון מתחיל קודם כל מחינוך עצמי של ההורה. אם ההורה לא מסוגל לחנך את עצמו - לדוגמה, אם ההורה לא מצליח להפסיק לכעוס, לעשן או לדחות סיפוקים - הוא יתקשה מאוד לחנך את הילד. הוא אומר

אהבת הורים לילדים, איך לאהוב פחות את הילד שלך? הענקת יתר, מעניק יותר מידי, איך לא להעניק יותר מידי? למה אני אוהב את הילד שלי? למה אני אוהב אותו? למה אני אוהב אותה? למה אני אוהב להעניק? למה אני אוהב לתת? יחסי הורים וילדים למה הורים אוהבים את הילדים שלהם יותר מאשר בני זוגם? אליעד כהן מסביר כי אחת הסיבות להעדפת ההורים את ילדיהם על פני בני זוגם, היא שהאהבה לילד נתפסת כנטולת תנאים. אנשים מחפשים מקום שבו הם יכולים להעניק אהבה ללא תנאי, והילד מספק בדיוק את המקום הזה. לעומת זאת, ביחסים זוגיים האהבה מותנית וצבועה בדרישות ובציפיות שונות. ההורה מרגיש שדרך הילד הוא יכול לבטא את אהבתו ללא גבולות וללא תנאים, ולכן פעמים רבות יעדיף להעניק לו יותר מאשר לבן הזוג. לדוגמה, אדם יכול לאהוב את ילדו באופן בלתי מותנה, בלי קשר למעשיו או להצלחותיו, בעוד את בן הזוג הוא אוהב לרוב בתנאים מוגדרים ובציפיות מסוימות. כשמדובר בילדים, קיימת תחושת הזדהות עמוקה יותר, ההורה מרגיש שהילד הוא חלק בלתי נפרד ממנו, כמעט כמו שלוחה שלו. ... זאת, בן הזוג נתפס כאדם נפרד לגמרי, ולכן אהבה כלפיו כרוכה בתנאים ובדרישות. למה אנשים מעניקים יותר מדי לילדים שלהם? אליעד כהן מבהיר שאחת הסיבות לכך שהורה מעניק לילדו יותר מדי, היא שההורה בעצם מעניק לעצמו פיצוי על דברים שהוא עצמו לא קיבל בילדותו. הוא מביא דוגמה של הורה שהעניק לילדו באופן מוגזם כי אביו של אותו הורה התייחס אליו באופן רע בילדותו, וההורה נשבע לעצמו שעם ילדיו שלו הוא יתנהג אחרת. לכן, בכל פעם שילדו של אותו

טעויות בחיזור, נתינת יתר, למה אנשים שונאים את מי שעושה להם טוב? למה לעשות טוב למישהו יגרום לו לשנוא אותך? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? למה היא לא אוהבת אותי? בגלל שאני עושה לה טוב, אולי אני טוב מידי? לא לתת יותר מידי למה אנשים שונאים את מי שעושה להם טוב מדי? אחת הטעויות הנפוצות ביותר שאנשים עושים בזמן חיזור, או כשהם רוצים לגרום למישהו לאהוב אותם, היא נתינת יתר. לכאורה, הרעיון הבסיסי הוא הגיוני ופשוט - כדי שמישהו יאהב אותך, תעשה לו טוב. אך לפי אליעד כהן, דווקא עשיית טוב יתר על המידה עשויה להוביל לתוצאה ההפוכה ולגרום לאדם השני לשנוא אותך במקום לאהוב. הרבה אנשים מאמינים שכדי לקבל אהבה, עליהם לתת הרבה ככל ... לתחושת הטוב שהם מעניקים לו, ומביע אהבה והערכה. אך אז מתרחש משהו בלתי צפוי - המקבל מתחיל לחוש רגשות שליליים כלפי נותן המתנות, לפעמים עד כדי שנאה של ממש. הסיבה לכך נובעת מהעובדה שהנתינה המוגזמת יוצרת תלות רגשית. המקבל מתחיל להרגיש שהוא מאבד את העצמאות שלו, את הזהות שלו, ומתחיל לחוש חרדה מפני נטישה או בגידה. למרות שהוא נהנה ממה שהוא מקבל, בו זמנית הוא מתחיל לשנוא את עצמו על כך שהוא תלוי רגשית במישהו אחר. הרגשה זו של תלות יוצרת אצלו ... היא עשויה להרגיש שהיא חייבת להחזיר לו אהבה או משהו בתמורה. אם היא לא מעוניינת להרגיש מחויבת או שהיא מפרשת זאת כמצב של זנות רגשית, היא תתחיל לשנוא את עצמה ואת האדם שמעניק לה. דוגמה קלאסית נוספת היא הורה שמכריח את הילד לעשות שיעורי בית מתוך מחשבה שזה טוב עבור הילד, אבל הילד לא רואה זאת כך. הנתינה חייבת להיות מותאמת להרגשה של המקבל, ולא לאופן שבו המעניק חושב שהמקבל אמור להרגיש. לכן, חשוב לדעת לזהות את הרגע שבו הנתינה הופכת למזיקה - כשהמקבל מתחיל להרגיש אי - נוחות, חובה או תלות. למה נתינת יתר מובילה לשנאה עצמית של המקבל? כדי להבין מדוע אנשים מפתחים שנאה כלפי מי שעושה להם טוב יתר על המידה, אליעד כהן משווה זאת למצב של התמכרות: בדיוק כפי שאדם שמכור לסמים או לשוקולד נהנה מצד אחד מהשימוש בהם, אך מצד שני שונא את עצמו על ההתמכרות הזו, כך אדם המקבל יותר מדי נתינה נהנה מצד אחד, אך מתייסר ושונא את עצמו על התלות שמתפתחת. כאשר אדם מתחיל להרגיש תלוי, הוא לא אוהב את תחושת האובדן של העצמאות שלו. לכן, על אף שבתחילה המקבל מודה ומביע הערכה על הנתינה, עם הזמן התלות הופכת למטרד רגשי שגורם לו לחפש דרכים להשתחרר מהתלות, מה שמוביל לכעס ולמרמור כלפי מי שהעניק לו את הטוב הזה. איך להימנע מנתינת יתר במערכות יחסים? הפתרון שאליעד מציע הוא להעניק באופן מאוזן ... עמוקה לאיך הצד השני מרגיש. במקום להעניק ללא גבול, יש להקפיד על מינון נכון שיאפשר לצד השני להרגיש טוב מבלי לפתח תחושת חובה, תלות או אובדן העצמאות. כשאתה מבחין שהאדם מתחיל לפתח תלות, עליך דווקא להאט את הקצב, לעצור את ... בדרכים אחרות. אם גבר מעניק יותר מדי מתנות לאישה, היא עלולה להרגיש זולה או מחויבת להחזיר משהו בתמורה. תחושת המחויבות הזו יכולה להפוך את הקשר ממערכת יחסים נעימה למערכת יחסים שמבוססת על חוב רגשי. האישה עלולה לשנוא את עצמה ואת הגבר שהעניק לה, ולדחות אותו, לא כי היא לא אוהבת את המתנות, אלא ... כשלעצמה איננה בעייתית, אלא המינון שלה. הענקה חייבת להיעשות במודעות ובמידה הנכונה, אחרת היא עלולה לגרום דווקא לתוצאה ההפוכה: רגשות שליליים, שנאה עצמית ותלות רגשית. כאשר נותנים באופן מאוזן, אפשר לזכות באהבה אמיתית ובריאה, שתימשך לאורך זמן. איך לגרום למישהו לאהוב אותך? טעויות בחיזור איך להעניק במידה הנכונה? למה אני עושה טוב והיא לא אוהבת אותי? תלות רגשית במערכות יחסים מהן ה

... אהבה בצורה נכונה, הדרכת הורים, איך לאהוב ילד בצורה נכונה? כמה לפנק ילד? לחנך את ההורים, איך לא לאהוב ילד? איך לא לפנק ילד יותר מידי? מהי הענקת יתר? מהי אהבה לא נכונה? איך אתה אוהב את עצמך? איך אתה אוהב את הילד שלך? איך להעניק לילד אהבה בצורה נכונה? אליעד כהן מסביר בהרצאה שלו את הנושא של אהבה נכונה לילדים, כיצד להעניק אותה נכון, ואיך אהבה לא נכונה יכולה להזיק לילד ולפגוע בחינוכו ובהתפתחותו. הורים אוהבים את ילדיהם ומעוניינים בטובתם. עם זאת, אליעד מדגיש שהרבה פעמים האהבה הזו ניתנת בצורה לא נכונה ולא מדויקת. הסיבה לכך נעוצה בכך שההורה עצמו לא אוהב את עצמו בצורה נכונה. כאשר הורה אוהב את עצמו באופן לא תקין, זה משפיע ישירות על האופן שבו הוא יאהב את ילדיו. אליעד מביא כדוגמה מצב שבו ההורה מחזיק בהרגלים שליליים, כגון עישון, אכילת אוכל לא בריא, עצלנות, ופינוק עצמי מוגזם, ומצדיק זאת בכך שהוא אוהב את עצמו. במקום להילחם בהרגלים אלה, הוא מעדיף לוותר לעצמו מתוך מחשבה שזה ביטוי לאהבה. כאשר הורה כזה מעניק אהבה לילדיו, הוא מעניק להם אותה בדרך שגויה באותו אופן. ההורה אוהב את הילד, ולכן הוא לא מעיר לו, לא מחנך אותו, לא מציב לו גבולות, ומאפשר לו לעשות ככל העולה על רוחו. אליעד מכנה זאת אהבה עקומה, אהבה שבסופו של דבר פוגעת בילד. ההורים אינם מונעים את הרגליו הרעים של הילד, הם אינם מציבים גבולות נכונים ואינם מנחים אותו לדרך הישרה. הכל תחת הטענה שהם רוצים שיהיה לו טוב, מתוך כוונה טובה, אך התוצאה בפועל שלילית והפוכה. מדוע הורים מעניקים אהבה בצורה לא נכונה לילדיהם? לפי ההסבר של אליעד כהן, המקור לשגיאה בהענקת אהבה ל