... להבין כיצד עצם גדול יכול להיכנס לחלל קטן ממנו, ולכן חוויה זו נראית בלתי אפשרית מבחינה לוגית. איך אפשר להבדיל בין דמיון לעיוות אמיתי בתפיסת המציאות? אליעד מסביר בפירוט את הדרך להבחין בין דמיון לבין בעיה אמיתית בחוש הראייה. ... מבין את מנגנוני התפיסה שלו, הוא יכול להשתחרר מאשליות ודמיונות באמצעות היגיון ברור. מהי תסמונת עליסה בארץ הפלאות? איך להבדיל בין דמיון למציאות? האם ניתן לחזור בזמן? כיצד מטפלים בפיצול אישיות? מה גורם לעיוותים בתפיסת הגודל? האם אפשר לשנות ...

... על בבובות ואפילו מייחסים רגשות ומחשבות לבובות שלהם. אז האם זה אומר משהו? וזה כי כולנו נהגנו להבין את ההבדל בין טוב לרע, כשזה הגיע ליחס כלפי בעלי חיים. עד שמישהו אמר לנו ולימד אותנו אחרת באמת? קודם כל זה לא נכון עובדתית כנל. ונניח שזה היה נכון, אז מי אמר שזה היה בגלל שהבנו את ההבדל שבין טוב לרע. בדכ ילדים לא מבינים את ההבדלים שבין טוב לרע. נכון? אה... בכל התחומים הם לא מבינים, חוץ מאשר לגבי בעלי חיים. באמת? האם באמת ילדים נולדים עם הבדלה מובנית בין טוב לרע? האם באמת ילדים מעצמם יודעים להבדיל בין דומם לבין בעל חיים לבין עצמם? בילדות גם לא הבדלת בין דומם לבין בן אדם, עד שלימדו אותך אחרת. ויש הרבה דברים שעשית, עד שלימדו אותך אחרת. אז? זה ... בעלי חיים... וגם בני אדם מעולם לא הרבצת להם מתוך משחק? מי יודע? ומה האמת? שילדים קטנים לא יודעים להבדיל בין טוב לרע שחיצוני להם, אלא הם מתחשבים רק ברצונות של עצמם. וילדים קטנים מתפרעים ומשתוללים וגם מרביצים גם ... מלמדים את הילד הגנה עצמית, שילמד להתגונן ולהחזיר לבני אדם כאשר צריך. או במילים אחרות, החברה מחליטה לאדם, שיש הבדל בין דומם לבין בעלי חיים לבין בני אדם. וגם בבני האדם עצמם, יש הבדלים שונים. כי מלמדים אותך, לדאוג לעצמך ולמשפחתך, יותר מאשר לשאר האנשים שסביבך. ומלמדים אותך, לא לתת את הדברים שלך, ... רק ברצון שלו, בלי להתחשב בבעלי חיים או בבני אדם אחרים. עד שמלמדים אותו אחרת וכולי. ובפועל, כמו שיש הבדלי מעמדות בתוך בני האדם עצמם, וכמו שאפילו בתוך המשפחה, האדם דואג יותר לבני משפחה שקרובים יותר, מבני משפחה שרחוקים ... לרצון שלהם בצורה ישירה. כי ילדים בהחלט שונאים את מי שעושה להם רע נגד רצונם. אבל בהחלט הם לא מבדילים בין בן אדם לבין חיה לבין צומח או דומם. אז מה זה אומר? למה אתה שונא את הדוממים? מי ... היום, מחר ובעתיד... אז 1 - מי אמר שאכילת בשר = שנאה. 2 - מי אמר שזה שילדים לא מבדילים בין חיה לבין בן אדם, שזה יותר נכון לחשוב כך. ילדים גם לא מבדילים בין מישהו מהמשפחה שלהם, לבין בן אדם זר, עד שמלמדים אותם את ההבדל. אז? מה זה אומר? 3 - זה שאנשים בדכ נגד תופעות של גזענות, סקסיזם, הטרוסקסיזם, אנטישמיות, שנאת נשים, זה ...

סודות השכל האנושי, חיפוש האמת המוחלטת, להפוך להיות אלוהים, אין הבדל בין יש לאין, גבול המוח האנושי, לצאת מהמטריקס, לנצח את המשחק, לצאת מהשכל האנושי, גבול השכל האנושי מהם גבולות ... שאלות? החיפוש אחר האמת המוחלטת אליעד מציין כי כל חיפוש אחר האמת חייב להתחיל בהכרה בכך שכל דבר שאנו מבדילים ומבינים מבוסס על הבחנה בין יש לאין. לדוגמה, כאשר אנו שואלים מהי האמת?, השאלה עצמה כבר מניחה שיש הבדל בין אמת לשקר. אליעד שואל אם אפשר בכלל לשאול שאלה מבלי להניח שקיים הבדל כלשהו, כמו ההבחנה בין יש לאין. זאת משום שהשאלה מהי האמת? עצמה מבוססת על ההבחנה בין הדברים. מה קורה ... האמת באופן מוחלט, ייתכן שהוא היה צריך להפסיק לחשוב במונחים של יש ואין. אליעד מציע לבדוק האם בכלל יש הבדל בין יש לאין. לדוגמה, אם אנו אומרים שיש שולחן או שאין שולחן, כיצד אנחנו יודעים שיש כאן הפרדה אמיתית? ... המוח האנושי לא יוכל לתפוס את המצב הזה, משום שהמחשבה האנושית בנויה על הבחנות כאלה. מה קורה כשאדם מפסיק להבדיל בין יש לאין? אם נניח שהמציאות האמיתית אינה מבדילה בין יש לאין, הרי שהאדם הממוצע אינו מסוגל להבין זאת, כי כל מחשבה שלו מבוססת על הבחנה בין דברים. ... טוב לרע, בין אמת לשקר, בין יש לאין. במצב כזה, אין יותר שאלות, כי כל הבחנה נעלמת. אם אין הבדל בין ידיעה לאי - ידיעה, אז גם אין מה לדעת. האם ניתן להשתחרר לחלוטין מהמחשבה האנושית? אליעד טוען כי אדם שיבין שאין הבדל בין יש לאין, בין אמת לשקר, ובין טוב לרע, יוכל להבין את המציאות כפי שהיא, ללא צורך להסביר או ... אליעד מציין כי השאלה האם ניתן לפרוץ את גבולות השכל האנושי נותרת פתוחה. מצד אחד, השכל תמיד מחפש הבחנות והבדלים, ומצד שני, יש אפשרות להשתחרר מהמחשבה הדואלית ולהגיע להבנה שאין בה יותר הבחנות. במצב שבו אדם מבין שאין הבדל בין יש לאין, בין אמת לשקר, בין חיסרון למילוי, הוא חווה את המציאות כפי שהיא, ללא צורך להבין או ... מהי האמת המוחלטת? כיצד ניתן להשתחרר מהמטריקס? למה תמיד חסר לנו משהו? איך אפשר להפסיק לרצות? מה קורה כשאין הבדל בין יש לאין? מהם גבולות השכל האנושי וכיצד ניתן לפרוץ אותם? אליעד כהן מסביר בהרצאה את אחת השאלות היסודיות ... האמת מוביל אותנו להתבונן בנחות היסוד שלנו. כל ניסיון להבין את האמת חייב להתחיל בהכרה בכך שכל דבר שאנו מבדילים ומבינים, מבוסס על ההפרדה בין יש לאין. ברגע שאדם מקבל כמובן מאליו שיש הבדל בין יש לאין, הוא כבר נמצא בתוך מסגרת מחשבתית מסוימת. אך האם אפשר בכלל לשאול שאלה בלי להניח שקיים הבדל כלשהו? כיצד השאלה מהי האמת מובילה לפרדוקס? כאשר אדם מחפש את האמת, הוא יוצא מנקודת הנחה שיש אמת אחת ... האמת באופן מוחלט, ייתכן שהוא היה צריך להפסיק לחשוב במונחים של יש ואין. אליעד מציע לבדוק האם בכלל יש הבדל בין יש לאין. למשל, אם אנו אומרים שיש שולחן או שאין שולחן, כיצד אנו יודעים שיש כאן הפרדה אמיתית? אולי המילים יש ואין הן רק אשליה מחשבתית? השאלה עצמה מהי האמת? מניחה שיש הבדל בין אמת לשקר, ולכן כבר כוללת בתוכה את ההגבלות של החשיבה הרגילה. כיצד ניתן לפרוץ את גבולות המחשבה? בכדי ... כך? המוח האנושי נתקל כאן במחסום, משום שהמערכת הלוגית שלו אינה בנויה לאפשרויות אלו. מה קורה כאשר האדם מפסיק להבדיל בין יש לאין? אם נניח שהמציאות האמיתית אינה מבדילה בין יש לאין, הרי שהאדם הממוצע אינו מסוגל להבין זאת, כי כל מחשבה שלו מבוססת על הבחנה בין דברים. ... להגיע למצב שבו הוא לא מבחין יותר בין טוב לרע, בין אמת לשקר, בין יש לאין. כאשר אין שום הבדל בין הדברים, גם אין שאלות. אם אין הבדל בין ידיעה לאי - ידיעה, אז גם אין מה לדעת. אך זהו מצב שכלי שקשה מאוד להגיע אליו, כי ... לכן, מי שמבין את המנגנון הזה לעומקו, מבין שהחיפוש אחר האמת אינו אלא משחק נוסף של השכל. אם אין הבדל בין חיפוש האמת לבין חוסר החיפוש, אזי אין צורך לרדוף אחרי תשובות. במצב זה, האדם חי ללא קונפליקט פנימי, ... ברגע הזה. לסיכום השאלה האם ניתן לפרוץ את גבולות השכל האנושי נותרת פתוחה. מצד אחד, השכל תמיד מחפש הבחנות והבדלים, ומצד שני, אפשר לשחרר את עצמנו מהגדרותיו ולהגיע למצב שבו אין לנו יותר שאלות. כאשר אדם מבין שאין הבדל בין יש לאין, בין אמת לשקר, בין חיסרון למילוי - הוא חווה את המציאות כפי שהיא, ללא צורך להבין ... מהי האמת המוחלטת? כיצד ניתן להשתחרר מהמטריקס? למה תמיד חסר לנו משהו? איך אפשר להפסיק לרצות? מה קורה כשאין הבדל בין יש לאין?

... השאלות, חיפוש עצמי, מודעות עצמית, הנחות היסוד של המוח, הבסיס של התודעה, מה הכי בטוח? אין שום שאלה, אין הבדל בין יש לאין איך אפשר לצאת מכל השאלות? אליעד כהן מציג תהליך שבו האדם יכול להשתחרר לחלוטין מכל השאלות ... - מצב שבו השאלה בכלל לא קיימת. במצב כזה, האדם אפילו לא מבין את מהות השאלה עצמה, כי כל הבדל וכל ספק נעלם. מהו הבסיס של כל שאלות האדם? אליעד מבהיר שכל השאלות נובעות מהבדלים שהאדם עושה בין מצבים שונים, כמו בין יש לבין אין. הוא משתמש בדוגמה בסיסית ואומר שהאדם חושב תמיד שיש הבדל בין יש לאין. למשל, אם האדם חושב שיש לו משהו, אז הוא יכול לשאול שאלות על אותו משהו. אבל אם אדם לא עושה שום הבדל בין יש לאין, אין אפשרות לשאול שאלות כלל, כי השאלה עצמה נובעת מתוך ההנחה שיש הבדל כלשהו. לדוגמה, אליעד נותן דימוי של רובוט שמזינים לו פקודה אין כלום, או יש משהו, ומסביר שכל ההבדל בתפיסה של האדם מתחיל בהנחה הכי בסיסית - שקיים הבדל בין יש לאין. הוא מסביר שהנחת יסוד זו נמצאת בבסיס התודעה האנושית, וכי אם הנחת היסוד הזו תקרוס, כל ... שהוא בטוח שיש משהו, אליעד שואל כיצד הוא בטוח בזה, ומה יקרה אם יטילו ספק מוחלט בעצם הקיום של ההבדל בין יש לאין. האדם יגיע למצב שבו הוא לא יודע כלום בוודאות מוחלטת, אפילו לא בוודאות לגבי עצם היכולת להבדיל. איך להגיע למודעות עצמית אמיתית? אליעד מציע פרקטיקה יומיומית פשוטה. כל פעם שיש לאדם שאלה, הוא ממליץ לעצור ולבדוק ... דבר למצב שבו כל הספקות נעלמים, מכיוון שאין כבר הנחות שגורמות להן לצוץ. איך נראה מצב שבו אין שום הבדל בין יש לאין? אליעד מסביר שמצב של אי - הבדלה הוא מצב שבו האדם חווה בצורה ישירה את האחדות. הוא מדגים זאת בעזרת דימוי של רובוט: כאשר מזינים לרובוט פקודה להבדיל בין דברים, הוא מבצע את ההבדלה מבלי לדעת מה זה אומר. האדם, בדומה לרובוט, מבצע הבדלה באופן אוטומטי, אך ההבדל הוא שהאדם יכול להגיע למודעות עמוקה, שבה הוא מבין שהוא עצמו לא באמת מבדיל בין דברים. במצב זה, האדם חי את שני המצבים בו זמנית - הוא גם מבדיל וגם לא מבדיל, גם יודע וגם לא יודע, ולכן לא נותרת שאלה. בסופו של התהליך, האדם מגיע למצב שבו מצד אחד הוא ... של ספק ושאלה. איך לצאת מכל השאלות? מהי הנחת היסוד של המוח? איך להגיע למודעות עצמית אמיתית? האם יש הבדל בין יש לאין? איך להגיע לוודאות מוחלטת? מה הדבר הכי בטוח בעולם? האם אפשר להשתחרר מספקות?

תורת רבי נחמן, חטא אדם הראשון, משה רבנו, שמירת מצוות, מתן תורה, גן עדן, גיהנום, שכר ועונש, עץ הדעת, רבי נחמן דתי, רבי נחמן חילוני, סיפורי התנך, סיפורי התורה, יהדות, אמיתות התורה היהודית

... חושב? איך ליצור עניין? איך למצוא עניין? איך לא להשתעמם? מה לעשות כשמשעמם? איך להפוך אין ליש? איך למצוא הבדלים? איך המוח עובד? חלק 1 איך המוח מזהה פרצופים? המוח מזהה פרצופים באמצעות תהליך שבו הוא מפריד בין פרט לפרט, ומאתר הבדלים קטנים ודקים שמאפשרים לו להבחין בין אדם לאדם. כשאדם נמצא בסביבה מוכרת, הוא יכול לזהות בקלות אנשים שונים כיוון שהמוח כבר מיומן לזהות את ההבדלים. למשל, אם נכנסים לחדר שבו נמצאים אנשים רבים עם חולצות דומות, כמו חולצה בצבע סגול שעליה כתוב תודה, יהיה ... מיד. אם יביאו אדם לסביבה לא מוכרת כמו קבוצה של יפנים שנראים דומים זה לזה, בהתחלה יהיה קשה מאוד להבדיל ביניהם. במקרה כזה המוח ייאלץ להיכנס לרזולוציה גבוהה ולחפש הבדלים עדינים כמו צורת השיער, גובה, מבנה הפנים או סימנים ייחודיים קטנים אחרים, כדי לזהות ולזכור אדם ספציפי. תהליך ההבדלה הזה מתרחש כיוון שהמוח אינו יכול לעבד במכה אחת את כל המידע, והוא פועל בשלבים: קודם הוא רואה קבוצה, אחר כך הוא מזהה הבדלים גסים יותר, ובסוף מגיע לפרטים העדינים ביותר. איך עובד תהליך ההבחנה בין אובייקטים שונים? התהליך של ההבחנה בין אובייקטים ... אופן, אם אדם נמצא רחוק מקבוצה של אנשים, הם ייראו לו כדבר אחד. ככל שיתקרב אליהם, הוא יתחיל להבחין בהבדלים בין האנשים, עד שיבחין בפרטים מדויקים כמו תווי פנים או ביגוד, ויבין שמדובר באנשים נפרדים. איך להפוך את האין ליש כדי לא להשתעמם? אחת הסיבות לשעמום היא שהמוח לא מוצא מספיק הבדלים במציאות סביבו. כדי להפוך את האין ליש ולהימנע משעמום, יש לחפש ולהתבונן בהבדלים. לדוגמה, אדם שעובד בשירות לקוחות ומרגיש שהשיחות חוזרות על עצמן ומשעממות, יכול להתגבר על השעמום באמצעות כניסה לפרטים עדינים בשיחות. במקום להתייחס לכל השיחות כאל זהות, הוא יכול לחפש ולמצוא הבדלים קטנים בין שיחה לשיחה, כמו טון הדיבור של הלקוח, האופן שבו הלקוח אמר שלום, או משמעות של מילים ספציפיות. ... יותר של המציאות. בדרך זו, אפילו שיחות שנתפסות כמשעממות יתחילו להיות מעניינות, כי המוח ימצא בהן מגוון רחב של הבדלים חדשים ומשמעותיים. רוב האנשים לא עושים זאת משום שהם לא מודעים לאפשרות הזו, או משום שהמאמץ למצוא את ההבדלים נתפס אצלם כגדול מהשעמום עצמו. אך אם השעמום הוא חזק מספיק, האדם יתחיל לחפש משמעות והבדלים עמוקים יותר במציאות שסביבו. מה הקשר בין שיעמום לבין יצירת העולם לפי התפיסה הרוחנית? אחת השאלות הרוחניות הידועות היא: ... ולכן גם לא היה שיעמום. עם זאת, ההיגיון בתשובה הזו מבוסס על הרעיון של האחדות: באחדות מוחלטת אין כל הבדל, ולכן אין עניין - וכשאין עניין נוצר השיעמום. יצירת העולם, אם כך, היא הפיכת האחד לשניים או לרבים - וכך נוצרים הבדלים ואיתם נוצר עניין. התהליך הזה מתאר בעצם את האופן שבו המוח מתפקד: הוא הופך אחדות לנפרדות, או במילים אחרות, הופך את מה שנתפס כחסר עניין למעניין. ככל שיש יותר הבדלים כך יש יותר עניין ופחות שיעמום. לכן, מי שרוצה ליצור עניין ולהימנע משעמום חייב למצוא הבדלים, אפילו במקומות שנראים דומים לחלוטין. איך המוח מזהה פרצופים? איך לא להשתעמם? איך למצוא עניין? למה אלוהים ברא את העולם? איך להבדיל בין דברים דומים? איך להפוך שגרה למעניינת?

... למה אי אפשר שיהיה רק טוב או רק רע? אליעד כהן מסביר שהבסיס של כל חוויה אנושית בנוי על ההבדל שבין טוב לרע. כאשר אדם חווה אושר, הוא בהכרח משווה אותו למצב של סבל או חוסר. אם לא היה ... מלכתחילה במצב של אושר מושלם ללא סבל. התשובה שאליעד נותן לכך היא שהמציאות, כפי שהיא, מבוססת על חוקיות של הבדלים ויחסיות. אם אדם היה נברא מלכתחילה במצב מושלם, בלי צורך בשינוי או התקדמות, הוא כלל לא היה מרגיש אושר, ... חווה. במצב כזה, תיווצר שוב חוסר משמעות לקיום, כי אם האדם והמציאות זהים לחלוטין ברצונותיהם ואין ביניהם ניגוד או הבדל, החוויה האנושית תאבד את משמעותה לחלוטין, והאדם לא יוכל להמשיך להתקיים כאדם. למה אנשים מתאבדים? אליעד מנתח גם את ... אליעד טוען שיש אפשרות כזו, אך היא מורכבת. לפי דבריו, כדי לצאת מהמשחק של טוב ורע, אדם חייב להפסיק להבדיל בין מצבים, להבין לעומק שאין הבדל בין טוב לרע. הוא מצטט גם את רבי נחמן מברסלב, המדבר על שכל עליון של אין הבדל, אשר האדם לא יכול לתפוס באמצעות השכל האנושי הרגיל. מי שמצליח לחוות או לתפוס זאת, כבר לא חווה טוב ... רע, ולמעשה יוצא מהמשחק האנושי. עם זאת, אליעד מזהיר שיש לכך מחיר כבד, כי ברגע שהאדם מאבד את היכולת להבדיל בין טוב לרע, הוא מאבד גם את היכולת ליהנות מהטוב או להתלהב מהחיים. האם אפשר להיות מאושר בלי לשלם ...

... למשהו בעל משמעות חיובית. האם קיים סדר מוחלט במציאות? אליעד מדבר גם על נושא הסדר ביקום. הוא מסביר שיש הבדל בין סדר למטרה. גם אם אין תכלית מוחלטת לחיים, עדיין קיים סדר. הסדר הוא מערכת של חוקיות שמסבירה איך ... לכעוס עליו, רבי נחמן מציע לרחם עליו. המשמעות היא לראות כל דבר שלילי בצורה חיובית, או לכל הפחות לא להבדיל בין טוב לרע בצורה מוחלטת. אם האדם מצליח לראות גם בדברים רעים צדדים חיוביים, או אפילו לא להבדיל כלל בין טוב לרע, הוא מגיע למצב של שלמות. זהו מצב שבו האדם כבר אינו זקוק לשום דבר נוסף ...

למתקדמים, הארה רוחנית, שלמות מוחלטת, להיות אלוהים, תודעה של אלוהים, לא לדעת כלום, אין הבדל בין יש לאין, יש הבדל בין יש לאין, אחדות מוחלטת, מה זה רשימו? מה זה רצוא ושוב? להיכלל באין סוף מהי תודעה של אלוהים ... חווה שלמות מוחלטת, מצב של אי - ידיעה מוחלטת, שבו הוא לא יודע דבר כלל. במצב הזה, אין שום הבדל בין יש לאין, ואין משמעות למושגים עצמם, מפני שאין שום צורה להיאחז בה. מדובר על חוויה שבה כל הגדרה, כל מחשבה וכל מושג מתמוססים לתוך כלום מוחלט. אליעד מסביר שאדם שחווה מצב כזה מאבד את היכולת להבדיל בין דברים, מכיוון שמבחינתו אין משמעות לאף מושג. מה זה אומר שאין הבדל בין יש לאין? כשאליעד אומר שאין הבדל בין יש לאין, הוא מתכוון לכך שמצד האמת המוחלטת, לא קיימת שום הפרדה ביניהם. לדוגמה, אדם יכול להסתכל על שני כיסאות שונים, ובמובן יחסי להגיד שיש ביניהם הבדל. אך מנקודת מבט של שלמות מוחלטת, של אי - ידיעה מוחלטת, הכיסאות הללו אינם שני דברים נפרדים, אלא הם מהות אחת ללא הבדל אמיתי. אליעד נותן דוגמה נוספת לכך באמצעות הברז: אם יש ברז אחד בלבד, אי אפשר לשאול איזה ברז לבחור, מכיוון שזה אותו ברז. כך, כשאומרים שאין הבדל בין יש לאין, הכוונה היא שבחוויה העמוקה ביותר, הכל הוא אותה מהות אחת חסרת צורה וחסרת הבדל. אם אין הבדל, מדוע אנו עדיין רואים הבדלים? אליעד מסביר שהאדם הרגיל לא באמת חווה את המצב של אי - ידיעה מוחלטת, ולכן המוח ממשיך לפעול באמצעות הגדרות ומושגים. כשהאדם חושב שהוא מבין שאין הבדל בין דברים, הוא למעשה עדיין מבחין ומבדיל, כי עצם האמירה אין הבדל מצביעה על כך שיש משהו להבדיל ממנו. כדי להגיע למצב שבו האדם באמת לא מבחין בין שום דבר לשום דבר אחר, עליו להגיע לנקודה שבה המושגים עצמם מתבטלים לחלוטין. רק אז האדם יכול לחוות חוסר מוחלט של הבחנה בין דברים. איך אפשר להבין את ההבדל בין צורה למהות? אליעד מדגים זאת באמצעות ההבדל בין שני כיסאות: מצד הצורה, הם שני כיסאות שונים, אך מצד המהות אין באמת הפרדה ביניהם. כלומר, כל עוד האדם מבין את המציאות דרך מושגים וצורות, הוא יראה הבדלים. לעומת זאת, כשאדם מגיע למצב של אי - ידיעה מוחלטת, שבו הוא לא יודע כלום, אז אין אצלו הבדל בין צורה למהות, כי הצורה עצמה לא קיימת במצב הזה. מהם רצוא ושוב ורשימו בהקשר רוחני? רצוא ושוב, לפי אליעד, מתאר תהליך שבו האדם נע בין ההבנה שאין שום הבדל לבין החזרה לתודעה של הבדלים והגדרות. במצב של רצוא, האדם חווה אחדות מוחלטת ואי - ידיעה מוחלטת, וכשהוא חוזר למצב של שוב, הוא חוזר אל המציאות שבה יש הבדלים ומושגים. רשימו הוא המושג המתאר את הרושם שנשאר באדם לאחר שחזר מהחוויה של האחדות המוחלטת. לדוגמה, אדם שחווה את האחדות חוזר אל המציאות עם רושם או זיכרון עמום של מצב האחדות, אך עדיין ממשיך לראות הבדלים וצורות. הרשימו הוא השארית שמאפשרת לאדם לזכור ברמה מסוימת את החוויה של האחדות, אך לא לחוות אותה במלואה באופן ... - ידיעה מוחלטת הוא מצב שבו האדם לא יכול לדעת דבר באופן מוחלט, ואפילו את הדבר הבסיסי ביותר - ההבדל בין יש לאין - הוא כבר לא יודע. במצב זה, האדם אינו יכול להוכיח או לאשר שום דבר, כי ... וחוזר אל חייו הרגילים, הוא עדיין ממשיך להתנהל בעולם באופן רגיל, אך בתוכו יש תחושה פנימית עמוקה שאין באמת הבדל בין שום דבר לשום דבר אחר. לדוגמה, כאשר הוא אומר שהוא מעדיף דבר אחד על פני אחר, הוא יודע ... ואין אצלו שום חיסרון כלל. מנקודת המבט של האינסוף אין שום צורך להגשים או לממש דבר, מפני שאין כלל הבדל בין יש לאין. מה זה רשימו? מה זה רצוא ושוב? איך מגיעים להארה רוחנית? מה זה אי - ידיעה ...

... פה, שמציג מצב שבו הסיבה והתוצאה הן זהות לחלוטין. במקרה כזה, אין תובנה נוספת מעבר למשפט הזה, כיוון שאין הבדל בין הסיבה לבין התוצאה. המשמעות היא שסיבה ותוצאה אינן יכולות להיות זהות לחלוטין, כי ברגע שהן זהות לא נוכל להוציא מהן תובנה או משמעות. מה ההבדל בין סיבה מחייבת לסיבה מאפשרת? אליעד מציין את ההבדל בין סיבה מחייבת לסיבה מאפשרת: - סיבה מחייבת היא סיבה שהופכת את התוצאה לבלתי נמנעת. לדוגמה, אם חדר ריק, ... הרעיון של סיבתיות מוחלטת אינו אפשרי מבחינה לוגית. כיצד פועל הרצון לפי אליעד כהן? אליעד טוען שהרצון האנושי נובע מהבדל בין שני דברים. לדוגמה, אדם רוצה להיות בריא ולא חולה, רק אם הוא מסוגל להבדיל בין בריא לחולה. הוא טוען שהסיבה לכך שאנחנו רוצים דברים היא שהאדם מבחין בין דבר להיפוכו. אך גם כאן, ... שבה כל הדברים מחוברים ונובעים מאותו שורש, ללא צורך בסיבה או תוצאה נפרדת באופן מוחלט. מהי סיבה מחייבת? מה ההבדל בין סיבה לתוצאה? האם יש סיבה ראשונה למציאות? מה ההבדל בין מהות לצורה? כיצד פועל הרצון האנושי? מהי סיבת כל הסיבות? האם אלוהים הוא הסיבה הראשונה? מה המשמעות של ... באופן מוחלט. אבל במצב כזה, לדבר על סיבה ותוצאה הופך לחסר משמעות. אם התוצאה זהה לסיבה, אז למעשה אין הבדל ביניהן ואין צורך במונחים שונים. כדוגמה לכך הוא נותן את המשפט אני פה כי אני פה. משפט כזה הוא ... היא שהן אינן מחויבות זו לזו באופן מוחלט, כיוון שתמיד ניתן לדמיין אפשרות שבה התוצאה אינה נובעת מהסיבה. מה ההבדל בין סיבה מחייבת לסיבה מאפשרת? אליעד כהן מבחין בין שני סוגים של סיבות: סיבה מחייבת - סיבה שהופכת את ... כהן מרחיב את הדיון גם על תפקוד הרצון האנושי. הוא טוען כי האדם רוצה דבר מסוים בגלל שהוא מבחין בהבדל בין שני דברים. לדוגמה, אדם רוצה להיות בריא ולא חולה, רק אם הוא מסוגל להבדיל בין בריא לחולה. אליעד טוען שהסיבה לכך שאנחנו רוצים דברים היא שאנחנו מבדילים בין דבר להיפוכו. אך גם כאן הוא מסביר שאין קשר סיבתי מוחלט, כיוון שתמיד ניתן לדמיין שהאדם ירצה אחרת, ... שבה כל הדברים מחוברים ונובעים מאותו שורש, ללא צורך בסיבה או תוצאה נפרדת באופן מוחלט. מהי סיבה מחייבת? מה ההבדל בין סיבה לתוצאה? האם יש סיבה ראשונה למציאות? מה ההבדל בין מהות לצורה? כיצד פועל הרצון האנושי? מהי סיבת כל הסיבות? האם אלוהים הוא הסיבה הראשונה?