... תמיד תהיה חצי ריקה, הוא לא יכול לדמיין אותה מלאה, ולכן הוא לא סובל מזה שהיא לא מלאה. מהו ההבדל בין אין תשובה לבין אין שאלה? אליעד מדגיש את ההבדל המהותי בין אין תשובה לבין אין שאלה. כשאדם מבין באמת שאין תשובה, זה עדיין לא משחרר אותו מסבל, כי ... יכול להגיע למצב שבו אין שאלה בכלל? כדי להגיע למצב של אין שאלה בכלל, האדם צריך לראות שאין באמת הבדל בין דבר להיפוכו. למשל, אדם ששואל אם עדיף לעבוד או לא לעבוד יוכל להשתחרר לחלוטין רק אם יגיע להבנה שאין באמת הבדל בין שתי האפשרויות. כשהוא לא רואה הבדל, אין לו שאלה, ולכן אין לו בעיה. מהי המשמעות של חיסרון מחויב וחיסרון אפשרי? חיסרון מחויב הוא מצב שבו ... מחשבה, בכל דבר שהאדם בטוח בו. הדרך היא לשאול בכל סיטואציה אולי ההיפך נכון?, ובסוף להגיע להבנה שאין באמת הבדל בין הדבר לבין ההיפך שלו. זה מביא את האדם להבנה שאין שאלה ולכן גם לאין בעיה. לסיכום, איך משתחררים באמת מסבל קיומי? השחרור האמיתי והסופי מסבל, לפי אליעד, מגיע רק כשאדם מבין באמת ובמאה אחוז שאין שום הבדל בין מצב למצב אחר, בין דבר להיפוכו. רק כשהוא לא מסוגל בכלל לדמיין או לחשוב שיש אופציה אחרת, הסבל ... המצבים שווים באמת, אז לא נשארת שום שאלה ולא נשאר שום חיסרון. איך להגיע למצב של אין שאלה? מה ההבדל בין אין תשובה לאין שאלה? איך להשתחרר מהסבל הקיומי? מה זה חיסרון מחויב וחיסרון אפשרי? למה תמיד יש לי ...

... מבט לא שפויה, פירושה, נקודת מבט, שמשתמשת בשכל של האדם, בצורה לא רגילה. ולהשתמש בשכל בצורה רגילה, פירושו שהאדם מבדיל בין הדברים השונים שיש בעולם. כי האדם מבדיל בין כל הדברים שיש בעולם. וכל דבר שיש בעולם, האדם מוצא הבדלים, בינו לבין כל שאר הדברים. וכל דבר שיש בעולם, האדם מסוגל למצוא איזה הבדל, בין אותו הדבר, לבין כל שאר הדברים. וזאת הסתכלות שפויה ורגילה על העולם. וההסתכלות השפויה הזאת על העולם, היא ... מרוב לחץ ויאבד את השפיות שלו. ולמה? כי הסיבה שתמיד האדם מרגיש שחסר לו משהו, זה רק משום שהוא מבדיל בין דבר להיפוכו. כי רק מי שמוצא הבדלים בין דברים שונים, רק הוא מוצא יתרונות וחסרונות יחסיים בכל דבר ודבר. וברגע שהאדם מבדיל בין דברים שונים, ולא מתייחס אליהם בצורה זהה ושווה, אז האדם נכנס לחוויה, שבה הוא תמיד ירצה יותר טוב, ... והרעיון הוא, שהאדם תמיד חווה חיסרון כלשהו בחיים שלו, רק בגלל שהוא שפוי ורק בגלל שהוא חושב בצורה הגיונית, ומבדיל בין דבר לבין היפוכו. ולהבדיל בין דבר לבין היפוכו, פירושו לדוגמה, שהאדם מבדיל בין טוב לבין רע, ובין להיות בריא לבין מצב של להיות חולה, ובין להיות עשיר, לבין להיות עני, ובין להיות חי למצב של להיות מת וכיוב. שהאדם מבדיל בין המון דברים בחיים שלו. והאדם מבדיל בין העבר לבין ההווה לבין העתיד. והאדם מבדיל בין דברים כאלו ואחרים. וההבדלה הזאת של האדם, היא גורמת לכך שהאדם תמיד לא יהיה שבע רצון מהמציאות בשלמות. כי בכל מקום שיש הבדל בין דברים, אז שום דבר לעולם לא יכול להיות מושלם בלי חסרונות. כי בכל דבר תמיד יש חסרונות כלשהם. ... את חייו, לשם כך עליו גם לאבד את השפיות שלו. דהיינו, להסתכל על העולם מנקודת מבט, שבה הוא לא מבדיל בין שום דבר לבין שום דבר אחר. וזה כמובן לא שפוי, לא להבדיל בין דברים. אבל רק כאשר לא מבדילים בין שום דבר לבין שום דבר, רק אז אין שום חיסרון בשום דבר, ורק אז יש שלמות בכל הדברים ... לא שפוי בו זמנית, אז הוא שומר על שפיות, ולא מאבד אותה. וכיצד אפשר להגיע למצב שבו האדם לא מבדיל בין דבר לבין היפוכו? תשובה: על ידי התבוננות מוחלטת על הדברים שנראים שונים אחד מהשני. כי הדברים נראים שונים ...

... תהיה כך או אחרת. דהיינו, התאבדות של התודעה, שמפרידה בין טוב לבין רע. ואיך התודעה יכולה להתאבד, דהיינו, להפסיק להבדיל בין טוב לבין רע? תשובה: על ידי זה שהאדם מחפש תמיד את האמת בכל תחום שהוא, בלי שום שיקולים ...

... שאין לו. כי אצל האדם, יש בתת המודע שלו הפרדה מאוד ברורה, בין מה שישנו, לבין מה שאיננו. והאדם מבדיל כל הזמן, בין מה שיש לו, לבין מה שאין לו. לדוגמה: האדם מבדיל, בין מצב שבו, יש לו רצון שיקרה דבר כלשהו, לבין מצב שבו, אין לו רצון שיקרה דבר כלשהו. והאדם מבדיל בין מצב, שבו קורה לו דבר כלשהו, לבין מצב, שבו לא קורה לו דבר כלשהו. והאדם מבדיל, בין מצב שבו, יש לו תחושה כלשהי, לבין מצב שבו, אין לו את אותה התחושה, אלא יש לו תחושה ... בין הרצון שלו לבין המציאות? ומי שיעמיק יראה, כי ההרגל המחשבתי והקיבעון המחשבתי העמוק ביותר שיש לאדם, הוא, שהוא מבדיל בין יש לבין אין. כי האדם יודע להבדיל, בין מה שישנו, לבין מה שאיננו. וזהו ההרגל המחשבתי העמוק ביותר שנמצא אצל האדם. וההרגל המחשבתי הזה, גורם לכך, ... יתרונות שיש בו, וגם יתרונות שאין בו. דהיינו, גם חסרונות שיש בו, וגם חסרונות שאין בו. כי אם לא מבדילים בין מה שיש לבין מה שאין, אז ממילא אין הבדל בין שום דבר לבין שום דבר, ואז האדם מגיע לחשיבה נייטרלית, שבה שום דבר, הוא לא טוב יותר או ... אין לאדם בחיים, הוא לעולם לא מרוצה. משום, שמה שהאדם באמת רוצה, זה להגיע לחשיבה נייטרלית, שבה אין שום הבדל בעיניו, בין מה שיש לבין מה שאין. שאז ממילא האדם חי בהרמוניה מלאה עם המציאות. ואז, אין חוסר התאמה, בין הרצון של האדם לבין המציאות. ולא משנה כמה האדם יתאמץ לחיות בהרמוניה עם המציאות, כל זמן שהאדם מבדיל, בין מה שיש לבין מה שאין, הוא תמיד ימצא חסרונות כלשהם וגם יתרונות כלשהם, בכל דבר שהוא שיש בעולם. ... בשום דבר. כי היא נייטרלית לגמרי. ומי שרוצה להגיע להתאמה עם המציאות, גם הוא עליו להיות נייטרלי לגמרי. ולא להבדיל, בין מה שיש לו לבין מה שאין לו. וכיצד יכול האדם להביא את עצמו למצב, שבו הוא לא מבדיל בין מה שיש לבין מה שאין, עד כדי כך שהוא הופך להיות נייטרלי לגמרי? תשובה: על ידי זה שהאדם ... על ידי זה שהאדם עושה פחות הפרדות, בין דבר לבין היפוכו. דהיינו, על האדם לראות, היכן הוא חושב שיש הבדלים במציאות שלנו, בין מה שיש לבין מה שאין. כגון לדוגמה, יש לי כסף, מול אין לי כסף. יש לי כבוד, מול אין לי כבוד. יש לי בריאות, מול אין לי בריאות. וכיוב, כל דבר שהאדם מבדיל, בין יש לבין אין. ונזכיר, כי המציאות, מבחינתה, אין לה הבדל, בין אם יש לאדם כסף או אין לו כסף. ואין לה הבדל, בין אם יש לאדם בריאות או אין לו בריאות. כי היא עושה כרצונה, והיא, כפי מה שהיא, בלי להעדיף צד כזה או אחר. אבל האדם, כן מבדיל בין מה שיש לבין מה שאין. ואז יש לפעמים התאמה ויש לפעמים חוסר התאמה, בין האדם, לבין המציאות. ומי שרוצה להגיע להשתוות עם המציאות, עליו להתחיל להסתכל על הדברים גם בצורה נייטרלית. זא, זה בסדר גמור לחשוב שיש הבדל, בין יש לך אוכל לבין אין לך אוכל. אבל זה לא בסדר לחשוב, שרק יש הבדל, בין יש לך אוכל לבין אין לך אוכל. כי נכון שיש הבדל בין מה שיש לבין מה שאין, אבל לא רק יש הבדל, בין מה שיש לבין מה שאין. אלא, יש גם נקודת מבט נייטרלית לגמרי, שבה אין שום הבדל, בין שום דבר לבין שום דבר אחר. והמציאות, היא בנקודת מבט נייטרלית על הכל. (ולמה היא משתנה כל הזמן? ... שינוי בחיים שלו, ומי שרוצה להגיע למצב של הרמוניה מלאה עם המציאות, עליו לשנות את כל ההסתכלות שלו, על ההבדלים שהוא עושה, בין מה שיש לו, לבין מה שאין לו. וגם על ההבדלים שהוא עושה באופן כללי יותר, בין מה שיש במציאות, לבין מה שאין במציאות. ועל האדם להבין, שבלי שינוי מהותי ... במה שיש לו. כי בכל דבר בעולם, תמיד גם אין בו משהו כלשהו. והרעיון הוא, שעל האדם לקחת את ההבדלים שהוא עושה, בין דבר לבין היפוכו, כגון, בין יש לי בריאות, לבין אין לי בריאות. או, יש לי כסף, לבין אין לי כסף וכיוב, ועל האדם לנסות להסתכל על ההבדל הזה שהוא עושה, בין מה שיש לו לבין מה שאין לו, גם מנקודת מבט נייטרלית. שבה, זה לא משנה ...

... וגם מצד שני הוא זוכר שגם העמדה השנייה, נכונה באותה המידה ממש. וגם בנוסף הוא זוכר, שאין בכלל שום הבדל בין שני הצדדים, כי זה לגמרי לא משנה שום דבר, ולכן לא שייך טוב או רע כלשהם. ובפועל, על ...

מצא את ההבדלים, מודע ותת מודע, המטרה הסופית, רוחניות שקרית, אחדות ונפרדות כאחד, להיות דבר והיפוכו, להיות גם וגם מה ההבדל בין מודע לתת מודע? אליעד מסביר שהמודע והתת מודע הם בעצם ביטויים של אותו מנגנון, אבל בדרך כלל מפרידים ... לחוסר שיפוטיות מוחלט, אלא דווקא למצב של אינטגרציה של כל האפשרויות. הוא מסביר שיש אנשים שנמצאים בנפרדות מוחלטת (מזהים הבדלים באופן ברור), ויש כאלו שנמצאים באחדות מוחלטת (לא מזהים הבדלים). המטרה האמיתית היא להיות מסוגל לחוות בו זמנית גם את הנפרדות וגם את האחדות. הוא מדגיש שלא מדובר על ... ולכן רוחניותם נותרת מוגבלת. אליעד אומר שהדרך הנכונה היא לשאוף להרחיב את ההבנה עד לנקודה שבה האדם נמצא מעבר להבדל בין אחדות ונפרדות. איך מגיעים למצב של אינטגרציה מלאה בין מודע לתת מודע? אליעד אומר שהדרך היחידה להגיע למצב ... לכן, אסור להסיק מכך שאם משהו כרגע אינו מובן, אז זה אומר שהוא בלתי אפשרי להבנה. מהו תת מודע? ההבדל בין מודע לתת מודע מהי רוחניות שקרית? איך מגיעים לאחדות אמיתית? האם אפשר להיות דבר והיפוכו? איך להשיג שלמות רוחנית? האם יש הבדל בין נפרדות לאחדות?

... הוא כבר לא מתפלא או שואל כיצד נוצר משהו מתוך הכלום, מכיוון שהוא חווה את התהליך באופן ישיר. מה ההבדל בין כלום יחסי לכלום מוחלט? אליעד עושה הבחנה חשובה בין שני מושגים: כלום יחסי וכלום מוחלט. כלום יחסי הוא ... מדבר על נושאים רוחניים לעומת נושאים יומיומיים כמו משחק כדורגל. לעומת זאת, אליעד מבהיר שאדם רוחני אמיתי לא יעשה הבדל בין נושא רוחני לכל נושא אחר - עבורו הכל אותו דבר, הכל ביטוי של אותה אחדות מוחלטת. אדם כזה ...

... ידי אילוצים ברורים. לדוגמה, אדם שרץ חופשי ברחוב לעומת אדם שקשור בחבלים ומנסה להשתחרר. בחוויית החיים הרגילה, אנחנו כן מבדילים בין אנשים שיש להם אפשרויות בחירה לבין אלו שאין להם. האם חוויית הבחירה מוכיחה את קיומה? אליעד מדגיש שהחוויה ... עצמו כרובוט ללא בחירה, או שהוא חווה את עצמו כישות שיש לה אפשרות לבחור. אפילו רובוטים יכולים להיות מתוכנתים להבדיל בין אפשרויות שונות, וכך האדם, גם אם הוא רובוט, מתוכנת לחוות את עצמו כבוחר. איך המודעות משפיעה על תפיסת ...

... והרעיון הוא, שבכל דבר בחיים, יש לאדם את האפשרות, להגדיר אותו או לא להגדיר אותו. ולהגדיר משהו, פירושו, למצוא הבדלים, בינו לבין דבר אחר. כי כאשר אין שום הבדל בין דבר כלשהו לבין דבר אחר, הרי שלא ניתן להגדיר את הדברים. וכאשר רוצים להגדיר משהו, צריך שהוא יהיה שונה ושיהיו בו הבדלים ושינויים, משאר הדברים שסביבו. וההגדרה, היא לוקחת את החופש של הדבר. כי כאשר הדבר אינו מוגדר, כגון לדוגמה, כאשר ...

... חינוך באשר הוא. והעניין הוא, שהילד נולד, כמעט בלי שום הבחנה בין טוב לבין רע. כי הילד, כמעט לא מבדיל בין טוב לבין רע. ומי שלא מבדיל בין טוב לבין רע, לא יכול לשרוד כאן בעולם שלנו. והמטרה המרכזית של חינוך הילדים, היא לגרום לילד, להבדיל בין טוב לבין רע, ולגרום לילד לעשות דברים טובים ולא לעשות דברים רעים. שזוהי בעצם, כל המהות של חינוך הילדים. ומי שיתבונן יראה, כי כאשר ההורים מלמדים את הילד, להבדיל בין טוב לבין רע בכל תחום, אז מצד אחד, הם עושים איתו חסד. כי אם הילד לא ילמד להבדיל בין טוב לבין רע, הוא יוכל להיפגע מדברים רעים, והוא לא ישרוד בעולם. אבל, יש גם את הצד השני של המטבע. והוא, שברגע שההורים מלמדים את הילד, להבדיל בין טוב לבין רע, הם בעצם לוקחים מהילד את החופש הטבעי שלו, והם מכניסים אותו לבית כלא של הגדרות שונות. כי כאשר האדם לא מבדיל בין טוב לבין רע, אז הוא מרגיש חופשי לעשות כרצונו. כי הוא אינו מחויב, לשום דבר בעולם. וכאשר האדם לא מבדיל בין טוב לבין רע, אין לו שום פחד או חרדה, ואין לו שום רגשי נחיתות, ואין לו שום תסכולים, ואין לו שום בעיות נפשיות כלשהן. וברגע שהאדם לומד להבדיל בין טוב לבין רע, אז מצד אחד הוא מתקרב אל הדברים שמוגדרים כטובים, אבל מצד שני הוא מאבד את החופש הטבעי שלו כנל. ואז, כאשר הילד לומד להבדיל בין טוב לבין רע, אז בעצם הוא מתחיל לחוות רגשות של אהבה ושל שנאה, כלפי כל מיני דברים וגם ... רע, הוא חווה את המציאות, בחוויה מאוד ייחודית, שרבים וטובים היו רוצים לחזור לחוויה הזאת. וכאשר מחנכים את הילד להבדיל בין טוב לבין רע, ומחנכים את הילד להיות תחרותי, ולהגדיר לעצמו מה הוא רוצה, ולדעת להבדיל בין מה שטוב לו לבין מה שרע לו, הרי שבכך, בעצם, לוקחים מהילד את חוויית הילדות שלו, וגורמים לו ... החופש שלו. שזאת פגיעה ישירה באגו של האדם. והוא הופך להיות עבד, במקום להיות מלך. וכאשר הילד מתחנך ולומד להבדיל בין טוב לבין רע, שזה תהליך הכרחי, הרי שבעצם לוקחים לילד את החופש שלו. כך שאין פלא, שהילד חווה ...