... עורר ספקות ושאל שאלות שאיימו על האמונה של שאר חברי הקבוצה. לכאורה, פעולה זו סותרת את עקרון הבסיס של אותה קבוצה, שטוענת שצריך דווקא לקרב את מי ששונה מאיתנו ולהכיל גם דעות מנוגדות. אך בפועל, מתברר שהקרבה והסובלנות נעלמות ברגע שההבדל גדול מספיק עד כדי שהאדם ...

... בכל המקומות ובכל הזמנים. מה הקשר בין יקומים מקבילים לאחדות המציאות? אליעד כהן משתמש במושג יקומים מקבילים כדי להסביר כיצד המציאות יכולה להכיל את כל האפשרויות באותו זמן ובאותו מקום. לדבריו, המושג הזה הוא צמצום של הרעיון העמוק יותר, שכל הצורות נמצאות בו ... צורת המעיל (או כל צורה אחרת) יתקיימו במלואן בכל מקום ובכל זמן. אך אליעד מסביר שזו בדיוק מהות האחדות - המציאות היא אינסופית, ולכן יכולה להכיל בתוכה את כל הצורות האפשריות. הדימוי שאליעד משתמש בו הוא כמו אדם שעומד בין שתי מראות, ומבחין בהשתקפויות אינסופיות ...

... שני הפכים: הוא כן משהו וגם לא משהו. ההרצאה מתקדמת אל ההסבר שדווקא בגלל חוסר האפשרות להגדיר את הכלום, הוא מהווה את המקור ואת השורש של הכל. אליעד מסביר שמכיוון שהכלום הוא באמת מוחלט, הוא אמור להכיל בתוכו את כל האפשרויות ואת כל המצבים ...

... נפשית, תלות רגשית, לרצות את החיסרון, איך להכיל את המציאות, הכלת המציאות, קבלת המציאות מהי תלות נפשית ואיך ... לתלות רגשית או נפשית אינו לבטל את התלות, אלא לשנות את האופן שבו האדם תופס אותה. אליעד מדגיש כי קיימות שתי אפשרויות עיקריות: לקבל ולהכיל את כל החסרונות של המציאות, להכיר בכך שהחסרונות ... כמו אוכל ומחסה, או רגשית, כמו יחסים חברתיים ואישיים. לכן, הפתרון נמצא בשורש הבעיה: קבלת החיסרון כחלק הכרחי מהמציאות. מה המשמעות של הכלת חסרונות המציאות? הסבר נוסף שאליעד כהן נותן הוא המושג הכלת חסרונות. הוא מסביר כי אלוהים, לפי הדימוי שהוא משתמש בו, מכיל את כל הנפרדות והחסרונות כחלק מהמציאות השלמה. ההכלה של החסרונות פירושה קבלה מלאה שלהם בלי התנגדות ... שאני סובל) ומתחיל לשאול שאלות עומק לגבי הרגשות והתחושות שלו, הוא מגיע להבנה שאינו יודע למה הדברים קורים. ההבנה הזו מביאה למצב של קבלה והכלה מלאה של המציאות. הוא אומר שזו הדרך היחידה ... תלות בלתי נסבלת באחרים. בסופו של דבר, לדבריו של אליעד, הדרך היחידה לאושר אמיתי היא להפסיק להתנגד למציאות, להכיר בחסרונות כבלתי נמנעים ולהכיל אותם כחלק מהחוויה האנושית. כשהאדם מבין שכל מה שקורה לו - הוא בעצם רצונו העמוק ביותר, אין לו כבר התנגדות או תחושת תלות שמפריעה לו. מהי תלות רגשית? איך להכיל חסרונות במציאות? איך להתמודד עם הפרעה מהורים? ...

להכיל את המציאות, לקבל את המציאות, לרצות את המציאות, מחוץ לכל ההגדרות, דבר והיפוכו, הכלת המציאות האם יש הבדל בין להכיל, לקבל ולרצות את המציאות? הנושא שאליעד כהן מדבר עליו הוא ההבדל והיחס בין שלושה מושגים עיקריים: להכיל, לקבל ולרצות את המציאות. בשיחה זו, אליעד מדגיש שלא ניתן להשתמש במושגים אלה בצורה מדויקת לגמרי, וזאת משום שכל מושג כזה מוגבל מעצם הגדרתו, ולכן לא יכול לבטא באמת את החוויה השלמה והבלתי מוגדרת של המציאות. למה להכיל את המציאות לעולם לא יהיה מדויק לחלוטין? אליעד מסביר שכאשר אומרים לאדם להכיל את המציאות, המשפט עצמו בעייתי כי הוא מגדיר באופן מרומז שההפך מלהכיל (לא להכיל) הוא לא רצוי או פחות טוב. הוא טוען שמהצד של האמת המוחלטת, להכיל ולא להכיל הם מושגים שקולים ושווים בערכם. כלומר, אין באמת עדיפות להכלה על פני אי - הכלה, כי שניהם היבטים של המציאות. לדוגמה, כאשר שואלים האם אלוהים מכיל את המציאות?, התשובה אינה יכולה להיות פשוטה. מצד אחד אפשר להגיד שאלוהים לא מכיל את המציאות, כי הוא נמצא מעבר למושגים של להכיל ולא להכיל. מצד שני, אפשר לומר שאלוהים דווקא כן מכיל את הכל כי הכל בתוכו. שתי נקודות המבט נכונות באותה מידה, כי אלוהים נמצא מעבר לכל הגדרה. אליעד ממשיך ומסביר ... זו אמירה לא מדויקת. למה רק השמחה נכונה? האם העצב לא טוב? המציאות האמיתית היא מעבר לכל ההגדרות האלה, ולכן אין משמעות אמיתית לומר שאדם צריך להיות שמח בלבד או להכיל בלבד. מה המשמעות של להיות מחוץ לכל ההגדרות? לפי אליעד, להיות מחוץ לכל ההגדרות פירושו להיות במצב שבו האדם מכיל בו זמנית גם את המצב וגם את ההפך שלו. ... לחוות מציאות שבה הוא גם מכיל את הכל וגם לא מכיל את הכל, גם רוצה את הכל וגם לא רוצה את הכל, בעת ובעונה אחת. זהו מצב פרדוקסלי שהמחשבה והשפה האנושית לא יכולות להכיל, כי במחשבה לא נכנס דבר והיפוכו. הוא מדגיש שהמטרה בסופו של דבר אינה לבחור באחת משתי הקצוות (להכיל או לא להכיל, לרצות או לא לרצות), אלא להיות במצב שלישי, בלתי מוגדר, שבו שתי האפשרויות נכונות לחלוטין באותה מידה. זהו מצב שבו האדם רוצה את המציאות באופן מוחלט וגם ... בנויה על הגדרות ונפרדות, ולכן היא אינה מסוגלת לתפוס דבר והיפוכו יחד. מחשבה צריכה להגדיר דבר אחד כקיים והשני כלא קיים או כנכון ולא נכון, ולכן היא לא מסוגלת להכיל בו זמנית שני הפכים באופן מוחלט. מסיבה זו גם השפה לא מסוגלת לבטא בצורה מדויקת את המצב השלישי, שהוא בלתי מוגדר לחלוטין. הוא מציע שלמרות המגבלה של השפה ... גם מכיל וגם לא מכיל בו זמנית. זוהי חוויה שיכולה להיות מובנת רק כאשר חווים אותה, ולא כאשר מנסים להגדיר או לתאר אותה במילים. דוגמה להתמודדות עם משהו רע - האם להכיל או לרצות? אליעד מציג דוגמה של אירוע שלילי או רע שקורה לאדם, ומסביר שאין הבדל אמיתי בין להכיל את האירוע הזה לבין לרצות אותו. אם האדם באמת היה רוצה את האירוע השלילי במאה אחוז, הוא לא היה סובל כלל. מנגד, גם להכיל את האירוע לא בהכרח פותר את הסבל, כי עדיין קיימת הפרדה בין להכיל לבין לרצות. לכן, אליעד מסכם שאי אפשר לומר שאחת מהאפשרויות עדיפה או נכונה יותר מהשנייה, אלא שהאדם צריך להגיע למצב שבו הוא גם רוצה וגם לא רוצה את ... אינה לבחור צד בין שני הפכים אלא להגיע למצב פנימי שבו ההפכים עצמם מתמזגים לחוויה אחת בלתי מוגדרת, שבה כל הגדרה וכל הפך קיימים בו זמנית ובאופן מוחלט. מה זה להכיל את המציאות? האם אפשר לרצות הכל? איך לחוות דבר והיפוכו? מה זה לקבל את המציאות? האם אפשר להיות מחוץ להגדרות? מה המשמעות של הכלת המציאות? האם אלוהים מכיל את המציאות? שאלה: האם יש הבדל בין להכיל משהו ולקבל אותו לבין לרצות אותו? אליעד: בא נדבר על הנושא הכלה. כשאני אומר, להכיל לקבל, מצד האמת זה אף פעם לא יכול להיות מדוייק. למה? כי כשאתה אומר להכיל, אתה בעצם לא כולל בזה לא להכיל. בנקודת המבט הראשונה אתה לא יכו

... מוגדרת או לנקודת מבט מוגבלת אחת, מסוגל להיות ביותר ממקום אחד בו - זמנית. לפי אליעד, ככל שהאדם מתעלה רוחנית ומסוגל להכיל את ההפכים ולראות אותם כשלמות אחת, ...

... שהיא נכונה, ואחת שהיא לא. אבל כאשר אדם חוקר נושא לעומקו, הוא מגלה שכל רעיון אפשרי להכיל את ההפך שלו. במילים אחרות, ...

... האוהבת ואת הישות הנאהבת. וכך גם לגבי שנאה אין סופית. שיש שנאה אין סופית ככ גדולה, עד שהישות השונאת, לא מסוגלת להכיל את זה, שהישות השנואה, קיימת גם היא באותה המציאות, במקביל לקיום שלה עצמה של הישות השונאת. וכאשר השנאה ככ גדולה, עד שהישות השונאת, לא מסוגלת להכיל את קיומה של הישות שאותה היא שונאת, על ידי זה הקיום של הישות השנואה (או השונאת) נעלם לגמרי. ואז ... נכלל בקיום של הישות השונאת, ונשארת קיימת רק ישות אחת. בדיוק כמו באהבה אין סופית. ואהבה אין סופית, לא מסוגלת להכיל את קיומה הנפרד של הישות הנאהבת, מרוב גודל האהבה. שאין אפשרות להכיל את הנפרדות של הישויות השונות. עד שיש אחדות בין הישויות השונות. אבל חוסר היכולת להכיל את קיומה של ישות שנפרדת ממך, היא גם שנאה אין סופית, שלא מוכנה להכיל את הנפרדות של הישות האחרת ששונה ממנה. כך שבסופו של דבר, שנאה ואהבה בעוצמה אין סופית, לא מאפשרות ... השנואה תתרחק למרחק אין סופי, דהיינו, תיעלם לגמרי, ותישאר רק ישות אחת. וגם אהבה שאינה אין סופית, שהיא מסוגלת להכיל את זה שהישות הנאהבת, קיימת בפני עצמה. ושהיא מוכנה לאפשר את קיומה הנפרד, של הישות הנאהבת. כי אם ... שנאה של הנפרדות. וגם שנאה, היא בעצם אהבה נסתרת. כי היא נובעת מכך שהאדם ככ אוהב את הישות השנואה, עד שהוא לא מסוגל להכיל את קיומה המנוגד לו והנפרד ממנו, עד שהוא רוצה להתאחד איתה לישות אחת ממש. שנאה = אהבת האחדות ...

... יחסי. הכוונה שלו היא שאין אדם שאין לו שכל בכלל - לכל אדם יש גם צד של שכל וגם צד שאין בו שכל, אלא שהיקף השימוש או היכולת השכלית שונה מאדם לאדם. אליעד נותן דוגמה של כוס גדולה וכוס קטנה. הכוס מסמלת את היכולת של האדם להכיל הבנות או ידע. אם יש לך כוס גדולה (יכולת הבנה רחבה יותר), אתה צריך גם למלא אותה ביותר תוכן, וזה יכול להיות קשה יותר. לעומת זאת, אם יש ...

... גם רע. ואז ממילא, האדם מרגיש שלמות, גם כאשר הוא מרגיש רע. ואעפכ ולמרות כל הנל, מי שיתבונן יראה, כי האדם לא מסוגל להכיל, את זה שהוא תמיד ירגיש גם רע. והאדם לא מסוגל להכיל , את זה שתמיד הוא יחווה חוסר שלמות. ולכאורה, עפ השכל וההיגיון הנל, נראה כי מחויב המציאות שהאדם ירגיש תמיד גם רע. ואכ, מאחר שהשכל מחייב ...