... רק כאדם נפרד, אלא כחלק מכלל המציאות. כאשר הוא חווה את הדברים גם מהפרספקטיבה הנפרדת וגם מהפרספקטיבה הרחבה, הוא מסוגל להכיל את החוויות שלו בצורה שלמה יותר. אליעד: מה זה אומר? שאלה: שאין הגדרה לטוב ולרע. אליעד: כי טוב ורע ...

... יודע כלום, והיה עוד מצב או שאני מכיל את זה או שאני מתחרפן, מזל שהייתה לידי ידידה שאמרה לי להכיל את זה, ואז חזרתי מהגיהנום. אליעד: יש פרסומת בטלוויזיה שיש ילד שקם בבוקר ואומר שכשאני הולך לישון אני לא ... היה ניתן להגיד אני ולא אני, זאת שיא האהבה, אין שום הפרדה, אין אני ולא אני הכל אחד, שיא ההכלה. עכשיו יש דבר שנקרא אהבה שבדעת, רבי נחמן אומר שמי שמעלה את מידת היראה לשורשה, מה זאת אומרת? מי ...

... החוויה אני כועס. אבל אם תלך עוד פנימה, תמצא שיש משהו לפני האני שלך, שמכיל את הכל. משם אפשר להכיל גם כעס וגם אי - כעס בלי לשלול שום דבר. מה קורה כאשר נהנים מהכעס? שאלה: אם אני נהנה ... כמי שמנהל את המציאות, וגם כמי שבכלל לא יודע שהוא קיים. הוא יכול להיות בעל רצון ומגבלה, ובאותה נשימה להכיל את המקום שבו אין שום רצון או ישות נפרדת. אז מתבטלות הסתירות, כי כל ההגדרות קיימות בצורת גם וגם ... מקורם. כיצד הדברים מסכמים את הנושא? בסוף, לפי רבי נחמן וההסברים של אליעד, המטרה היא להגיע להכרה פנימית שיכולה להכיל גם את הצורות החיצוניות של העולם הזה וגם את השורש העמוק ביותר שבו הכל אחד. מצד אחד, פועלים בתוך ...

... על דבר והיפוכו בבת אחת. דהיינו, על שני דברים שהם הפוכים מצד מהותם בבת אחת. ומשום כך האדם לא מסוגל להכיל בתוכו את האמת האובייקטיבית של המציאות, ולכן הוא מרגיש חיסרון. כי מצד האמת של המציאות, הכל אחד. והכל אחד ... אלא, שמצד האמת של המציאות, הכל אחד ממש. וכל ההפכים הם אחד ממש ברגע ובמקום הזה ממש. והאדם לא מסוגל להכיל בתוכו את התפישה הזאת. כי כל השכל האנושי מבוסס על כך שהיש והאין הם נפרדים זה מזה. ומצד האמת האובייקטיבית, היש והאין הם אחד ממש. אלא שהאדם לא מסוגל להכיל את התפישה הזאת. ומשום כך האדם חושב שלעולם הוא לא ישיג את השלמות. כי מאחר שהאדם הוא יש, הוא ... לחוות את השלמות האין סופית, מאחר שהוא ישות סופית. אבל, הספר הזה מביא לאדם שכל כזה, שאיתו יוכל האדם להכיל בתוך השכל האנושי שלו, את ההבנה שבאמת הכל אחד, ושהיש והאין הם אחד, ושהסוף והאין סוף הם ישות אחת ממש (לא מחוברים, אלא אחד ממש). ועל ידי זה שהאדם יבין את ההבנה הזאת, דהיינו, שהאדם יצליח להכיל בתוך מחשבתו את הידיעה שכל ישות סופית, היא באחדות מוחלטת עם האין סוף, על ידי זה האדם גם יחווה ...

... האדם להגיע לשחרור מוחלט ברמה השכלית. ושחרור מוחלט ברמה השכלית, פירושו שהאדם תופס במחשבתו את הבלתי נתפס. שהאדם מצליח להכיל ולהגדיר בתוך מחשבתו, את הדבר שאין אפשרות להכיל ולהגדיר אותו. וכמובן שיש כאן פרדוקס ובעיה רצינית. כי מצד מהות האני של האדם, אין שום הפרדה כלל בין האני של האדם, לבין שאר כל הדברים. ואם התודעה של האדם, הייתה מצליחה להכיל בתוכה את המהות של עצמה, על ידי זה הייתה מתבטלת אצל האדם חוויית העצמי שלו לגמרי. כי מצד המהות ... כלל. ויש כאן פרדוקס בעייתי. והוא, כי מצד אחד כדי שהאדם ישתחרר לגמרי, מהישות הסופית שלו, לשם כך עליו להכיל בתוכו את המהות האין סופית של עצמו. אבל הדבר אינו אפשרי. משום שהאדם לא יכול מעצם קיומו להכיל דבר אין סופי. כי אם יכיל האדם בתוך התודעה שלו את מהותו, דהיינו, את מהות התודעה שלו, הרי שהתודעה עצמה תחדל מלהתקיים כישות שמודעת לעצמה (ותהיה קיימת בסוג קיום אחר). ובכל זאת קיימת דרך עבור האדם, להכיל בתוכו את הדבר שנוגד את עצם תחושת האני שלו (כפי שכבר אבאר בהמשך). והנה, התפישה הזאת שבה האדם תופש ... והאדם לא מסוגל להכניס לתוך מחשבתו, דבר שהוא אינו מוגדר. וההגדרה של האדם את הדבר, היא זו שמאפשרת לאדם להכיל בתוך מחשבתו את הדבר. וזה בעצם אומר, שהתכלית הסופית היא, שהאדם יכיל בתוך התודעה שלו, שכל שאין אפשרות להגדיר ... אותו לסופי. ואם הוא סופי, אז הוא לא מחויב המציאות והוא לא המהות של המציאות. ובסוף התהליך, על האדם להכיל בתוכו את מהות המציאות עצמה, שאותה לא ניתן להגדיר כלל, משום שהיא מחוץ לכל ההגדרות. כי כל ההגדרות, הן ...

... אחר שקודם לו. והאדם לא יכול להשיג את האין סוף, מעצם מהותו כישות נפרדת מהאין סוף. כי הסוף, לא יכול להכיל בתוכו את האין סוף. וזאת החוקיות של העולם שלנו, שבה יש הפרדה בין הסוף לבין האין סוף. וזאת מהות ...

... כי חוסר שכל כשהוא בשלמות, פירושו שהאדם לא מבדיל, בין יש לבין אין. כי מהות השכל, היא אי היכולת להכיל דבר והיפוכו בבת אחת. והשכל מונע את תפישת המציאות שהכל אחד. וכאשר אין שכל בכלל, אז ורק אז אין ...

... הוא כאשר הכל אחד כנל. והנה, השכל האנושי של האדם (שקרוי אצל האדם שכל, למרות שהוא טועה), הוא לא מסוגל להכיל בתוכו שדבר והיפוכו הם אחד. ולשם כך צריך אמונה. כי האמונה מסוגלת להכיל שדבר והיפוכו הם אחד. כי אמונה, היא ללא שום שכל כלל. וכל הרעיונות שיש בעולם, אין צריך שום אמונה כדי להכיל אותם. כי השכל החלקי של האדם יכול להכיל כל דבר, שאין בו חיבור של ההפכים. והדבר היחיד שבאמת צריך אליו אמונה, הוא רק לצורך ההכלה של תפישת היש והאין כאחד. שהשכל של האדם, לא מכיל את התפישה הזאת, והאמונה יכולה להכיל את הכל. והאדם סובל רק משום שאין לו מספיק אמונה, או שיש לו אמונת שקר. כי האמונה צריכה להיות ... אפשרות של אמונה. והאדם לא יכול רק להאמין שהכל אחד נגד השכל, כי השכל של האדם, לא נותן לו להכיל את אחדות ההפכים. והאדם חי את חייו, תוך כדי שימוש בשכל של עצמו. והאדם לא יכול לחיות את חייו, ... בו זמנית. ואז אפשר להיות בנפרדות ובאחדות בו זמנית, ללא שום אמונה כלל. וכל זמן שהאדם לא מסוגל עדיין להכיל בשכל שלו, איזה דבר שהוא כן יכול להאמין בו נגד השכל שלו, הרי שהשכל של האדם הוא לא שלם, ... לא מבין שהכל אחד. ורק כאשר אין אצל האדם שום הבדל בין אמונה ובין שכל, דהיינו, שהשכל של האדם מסוגל להכיל בתוכו, גם שכל שנראה כאילו צריך רק אמונה כדי להכיל אותו, שזה השכל של האחדות של היש והאין, רק אז השכל של האדם הוא שלם באמת. ונסכם: כי האדם ...

אחדות של שקר - חוסר יכולת להכיל את השכל של האחדות - מה השקר שבדבר? ובו תתבאר אחת הטעויות של האדם, שחושב לעצמו שהוא לא מסוגל ... היא מחוברת לכל הדברים, אבל נמצאת גם מחוץ לכל הדברים כולם. והעניין הוא, כי האדם יכול בתוך השכל שלו, להכיל רק דבר שהוא מוגבל ומוגדר. והאדם יכול להיות, או בנפרדות או באחדות (של שקר, שהיא הפך הנפרדות), אך הוא ... רק שאין לזה שום קשר לאחדות של אמת. כי האחדות של שקר היא תופסת מקום. היינו שהיא לא מסוגלת להכיל בתוכה את הנפרדות, אלא היא מנוגדת אליה. ומאחר שהיא ההפך של הנפרדות, ומאחר שהעולם שלנו הוא עולם של נפרדות, ...

... פנים וחוצפה שהאדם חייב שתהיה לו ממנה? ואיך לחסל את השקרים ולהוציא אותם להורג באכזריות, ולעשות איתם שלום אמיתי ולהכיל אותם? ועוד נושאים שונים. והעניין הוא, כי האדם סובל רק בגלל החוצפה ועזות הפנים שיש לו, לעמוד נגד המציאות, ...