... של הדברים, שהוא מעל לזמן ומקום , לא ניתן לדבר על רצון ועשייה כפעולות נפרדות בזמן. במקום זה, בשורש הדברים, הרצון והעשייה הם דבר אחד, מתרחש ... שמצד הפרספקטיבה שמעל הזמן והמקום , לא שייך להגיד רצה ועשה כי רצה ועשה, הן שתי נקודות בציר הזמן. ובשורש אין פער בין רצה ועשה, הרצה ועשה הם בו זמנית, אין זמנים בכלל באחדות, בשורש. ובעצם זה אומר שהרצון ...

... שקופים - מחשבות, רצונות, תנועות, וכל מה שקיים. כל דבר, לדבריו, מחובר בצורה בלתי נראית לנקודת המרחב והזמן, ואלו מחוברים גם הם לדבר שהיה קיים לפני המרחב והזמן, שהוא למעשה המציאות עצמה, המקור של הכל. כדי להסביר זאת בצורה יותר מוחשית, אליעד נותן ... משום שהוא אינו רואה את החוטים השקופים שמחברים אותו למציאות כולה, אך למעשה הכל מחובר למקשה אחת של מקום וזמן, ולדבר שהיה לפני המקום והזמן. הוא מוסיף שהבנה אמיתית ומעמיקה של הדברים הללו תביא לכך שהתודעה העצמית של ... האמת האדם מחובר לחבלים וכל העולם מלא בחבלים שקופים, והחבלים אליהם מחובר האדם, מחוברים לנקודת המרחב והזמן הכל כולל הכל מחובר, הרצונות, המחשבות, כל מה שאינו נראה, ובטח מה שכן נראה כמו הידיים וכל אלו מחוברים למקשה אחת של מקום וזמן, וגם המקום והזמן, מחוברים למקשה למה שהיה לפני המקום והזמן. ניקח לדוגמה, שהיד זזה, היא מזיזה איתה את האצבע, האם זה אומר שהאצבע בחרה ... כי מי שיתבונן יראה שמבחינה שכלית הדברים כולם מחוברים אחד לשני, והאדם לא קולט שהכל זז כאחד כל הזמן וישנו מקום מרחב וזמן, שמחוברים למקום שמחוץ למקום והזמן , שהיה לפני המקום והזמן שמהווה כרגע את המקום והזמן, אבל כל מה שקיים כולל הכל נמצא בתוך מקום וזמן וכל שינוי במקום ובזמן, הוא יוצר את כל השינויים. וכששני אנשים רוצים דברים שונים, זה רצה ...

... שהאש לא תשרוף את הנייר. אם הסיבה אינה מחייבת בהכרח את התוצאה, הרי שגם אירוע שנראה כסיבתי הוא בעצם בעל מאפיינים אקראיים. מהו הקשר בין אירועים בציר הזמן? אליעד שואל עוד שאלה לגבי הקשר בין הרגעים השונים בציר הזמן. הוא מציין ששום רגע קודם לא בהכרח מחייב את הרגע הבא. למרות שראינו פעמים רבות ... שראית את זה כל כך הרבה פעמים, אז אתה מקשר את האש לשריפת הנייר ייחסת לזה סיבתיות. ואתן דוגמה מסוימת, יכול להיות שהמציאות מתרחשת אין סוף זמן ובציר הזמן כל הזמן מתרחשת אירוע אחר מסך כל המצבים, ומה שנראה כזהה באירועים אנו רואים כסיבתי, ומה ... לא מחייב את הרגע הבא, זה שהדליקו עכשיו אש, או מעשה משהו זה לא מחייב את התוצאה, זה לא מחייב את הרגע הבא. ומה בעצם הקשר שיש בין הרגעים השונים בציר הזמן, האם הוא מחייב או לא מחייב? ועכשיו אני אתן, עוד נקודה, או שהכל סיבתי, או הכל אקראי וצריך להסתכל לעומק לגבי הסיבה והתוצאה, ולגבי האירועים השונים שעל ציר הזמן. ואתן נקודה פשוטה נוספת בנוגע לאקראיות וסיבתיות האם יש סיבה שהתהליך הוא אקראי ...

... יותר. זהו האין סוף שבו קיימת אחדות מלאה בין האין סוף לבין הסוף, בין האינסופיות לבין הצמצומים. זוהי המציאות כמקשה אחת שמכילה את הכל - גם את המרחב והזמן, וגם את העדר המקום והזמן , גם את כל מה שהיה ... גם יישות מוגבלת, בעצם עי שאמרנו אין סוף, הגבלנו אותו האין סוף מוגבל בכך שאין לו סוף. האינסוף יכול להיות אחד, ניקח ציר מספרים אינסופי, ניקח את מימד הזמן או מרחב המקום, ניקח את האינסוף שמכיל בתוכו הכל, ... וגם סוף. אומרים יש אינסוף שקדם לדברים הסופיים אפשר להגיד הפוך יש צמצומים שאיחדו לאינסוף אולי הצמצומים מהווים את האינסוף. כי הצמצומים מהווים את כל המקום. בעצם מכאן אנחנו מגיעים לאינסוף ...

... חווה אכזבה רבה יותר, וזהו בדיוק המקום בו נוצר הסבל. כיצד מקבלים את המציאות בצורה מלאה? אליעד מסביר שהדרך להשתחרר מהסבל היא באמצעות קבלה מלאה של המציאות כפי שהיא ברגע הנוכחי. קבלה מלאה פירושה לראות את המציאות ... הוא טוען שמצבים משתנים כל הזמן, וכשאדם מגדיר דרך אחת לחיות את הרגע, הוא למעשה מונע מעצמו להסתגל למצבים חדשים. כל אדם מכיל בתוכו את כל הכוחות האפשריים, ולא ניתן לקבוע דרך אחת כקבועה ובלעדית. איך אפשר להינות ... ונפרדות הוא בכמה רמות, הדברים כל הזמן מתרחבים עצם זה שהנשמה קיימת זה עצמו תהליך של צמצום והיפרדות. יש אני ולא אני. זה עצמו תהליך של הגדרה, הגדרת האני. הסבל זה חוסר שלמות ממה הוא נובע מהרצון. הסבל מהותו חוסר ... ויש דבר במקביל לכל הדברים והוא המקום. גם אם נוציא את כל הדברים המקום יישאר אותו מקום. המקום לא משתנה בהתאם לדברים שמכניסים לחדר. נניח שהיישות של האדם זה המקום, יש את האני יש את הגוף שלי ויש את הכסא והשולחן, הדברים האלה שונים. אבל יש את המקום המקום נשאר אותו סך מקום בין אם נמלא או נרוקן אותו המקום כביכול לא מרגיש אותי מבחינתו הוא לא השתנה. אם לדוגמה מישהו מפה היה חווה את עצמו כאילו הוא המקום האם היה שייך להגיד אני לא אני על דברים. המקום והזמן הן שתי ישויות שונות המקום אומר על הזמן לא אני והזמן אומר על המקום זה לא אני. אדם אמור להגיע לחוויה מסויימת שבה הוא לא יחווה אני ולא אני. דבר ראשון, ההיפרדות של האני היא עצמה צמצום. עצם קיומו של האני זה כבר פיצול. קיומו של המקום זה פיצול. הוא פיצול מהזמן ולפני זה הזמן והמקום היו ביחד. אחרי שהאני נוצר, השורש זה לא להתחבר לאני זה להתחבר לשורש של עצמך. זאת אומרת לא תתחבר לאני שלך אלא לאני האמיתי שלך זו המציאות שהוא היה לפני כל מה ... האמת צריך להתחבר למה שהיה לפני המקום. צריך להתחבר ללפני הכל ללפני ההגדרה בכלל, כי צריך לדעת מה המטרה הסופית. אם יודעים מה המטרה הסופית יותר כל לכוונן את עצמך. אחרי שהאני נוצר יש ממנו פיצולים יש פיצולים של רגשות, ... בו זמנית. יש יישויות שונות. המקום קיים הזמן קיים יש הבדלים. בו זמנית אין הבדלים. מי שיחקור לעומק יגיע להבנה שכל הדברים נמצאים באותו מקום כרגע. כרגע הדברים נמצאים באותו מקום. מצד האמת, אני יוצר את המחשבה ואת התודעה ... איפה מקום החלום? באיזה כתובת? המקום של החלום, חלמת חלום, האירוע מתרחש, האם בפועל מתרחש? לא הוא מתרחש במחשבה, מחשבה שום מקום או אין מקום שבתוכו מתרחש החלום. מקום לא באמת תופס מקום את כל המקום כולו אפשר להכניס למחשבה קטנה. כל החדר כדי להכניס אותו צריך מחשבה. כמה זמן לוקח לחוות זמן אינסופי? רגע. גם כרגע המקום והזמן שלנו נמצאים בשום מקום ואין זמן. איך חווים את זה? ככל שמבינים טוב יותר שהדברים מחוברים אחד לשני, כך חווים את זה יותר זה כל הסיפור. בצורה הכללית. מבינים פירושו ... הכלי היחיד. הנושא פשוט השכל חווה מקום וזמן איך אתה מצפה שיחווה אין מקום וזמן. בשכל אי אפשר. זה לא נכון. כי אז זה אומר שתצטרך לברוח לאיזה מקום. מדי פעם משתמשים בשכל. התשובה שכן, כל דבר שקיים עשוי מאינסוף כל דבר מחובר לאינסוף השכל המצומצם מחובר ... שזה לא משנה הסיכוי שלו להבין שהמקום ההוא המקום ההוא נמצאים באותו מקום קלוש. אדם חווה על דברים שזה לא משנה לא משנה מה אומרים עלי. אחדות זה לא 2 זה בתוכי בסופו של דבר אדם חווה את הלא משנה של המקום הזמן. אם אדם בחוויה של הלא משנה זה החוויה הכי טובה בעולם. לא משנה שמשעמם לך. שני הדברים קיימים בו זמנית גם קיים העולם וגם דברים משנים ולא משנים. 2 הפרספקטיבות ... מקום. איך כן אפשר? לא צריך לצאת מהמקום התודעה צריכה להבין ש

... היה קיים. ניתן להביא טיעונים לכאן ולכאן, ובסופו של דבר להבין שזו לא רק שאלה של מי או מה, אלא שאלה עקרונית שמבוססת על תפיסת הזמן, קיום והמהות. אם נבין את מהות השאלה ונחקור את כוונתה, נגיע להבנה שהתשובה היא לא בהכרח תשובה ישירה, אלא הבנת השורש של השאלה עצמה. כלומר, השאלה ... מוחלט בין יש סיבה לבין אין סיבה - כל מהות של השאלה טמונה בהבנתה, ולא בהנחות השטחיות שאנחנו מביאים אליה. כל ההבנה נובעת מהמקום שממנו נשאלת השאלה, ואין בהכרח תשובה חד משמעית. כיצד נוכל להבין את השאלה האם העולם מתוכנן בצורה עמוקה? הבעיה העולה בשאלת האם העולם מתוכנן? נוגעת ... לא נפרדות, והן כוללות את כל ההיבטים של החיים. הוא מבין שאין הבדל בין טוב לרע, וששניהם נמצאים באותו מסלול חיים. האחדות היא המקום שבו כל השאלות מאבדות את המשמעות שלהן, כי האדם רואה את כל הדברים כחלק מאותו שלם אינסופי. הבנת השאלה והתשובה כיחידה אחת הקשר בין סיבה ותוצאה ... הזה. זה נוגד עצם זה שאתה אומר אני. יש אני ולא אני. יש את החלק ויש את השלם. רק בזכות זה יש אינטראקציה, אחרת לא היית חווה את המקום, לא היית חווה את הזמן. אני קיים זה חוויה של הנפרדות. צריך את הנפרדות. אם האדם היה ביום יום היה חושב שאין הבדל בין יש סיבה לאין סיבה לא היית אוכל. למה אדם עושה פעולה? ... באופן כללי. מה הבעיה אצל אדם שנותן לך את העתיד מדוייק? ברגע שאתה מתחיל לנבא את העתיד זה לוקח מלא זמן, וכמה זמן זה לוקח את הזמן שאתה חי. הנה עכשיו נגלה. המציאות מגלה לך מה יהיה אתך, לכן זה לוקח את הזמן. יש את התודעה האני שהוא חווה אירועים מישהו התחבר לך לכבל של התודעה ומסריט לך את החיים אבל זה לפרטי פרטים. העניין פשוט אם תדע מראש מה יהיה החיים ... מבין יותר את המציאות אתה יודע יותר טוב מה יהיה עד שתגיע לנקודה שתמיד יהיה טוב. מה הכוונה? כי מה שנקרא רע, מסתכלים על הזה מהמקום של לפני הטוב והרע לפני ההגדרה, זה לא שאני אומר אין טוב ורע. כי יש טוב ורע. לפני הטוב והרע, אין הגדרות. ברגע שהאדם מחפש את האמת תבדוק, בסופו של ... עם דבר זה שקר. מצד האמת, גם אם תחסוך את הכסף לשם גם תסבול. אין אחד שסיים את הפרוייקטים, גם ביל גייטס, עושים פרוייקטים כל הזמן, אין לזה סוף. החשיבה שיהיה מחר יותר טוב היא שקר ולכן אתה לא שלם עם ההחלטה. מה האמת? יש 2 צדדים למטבע אתה חוסך כי אתה לא רוצה להיות פה אבל לא כי ...

... בלי תחושת האני? לדברי אליעד כהן, האדם יכול להגיע למצב תודעתי שבו הוא כבר לא יזדהה עם האני הנפרד שלו, אלא יחווה עצמו כישות אחת עם כל המציאות. דוגמה טובה לכך היא המקום שבו מתקיימים הדברים: אם ניקח חדר ונוציא ממנו את כל הרהיטים, המקום עדיין יישאר אותו מקום בדיוק. המקום אינו משתנה לפי הדברים שבתוכו. כך, אם האדם יצליח להזדהות עם המרחב שבו הכל מתרחש, הוא לא יחווה יותר את הנפרדות בין אני ... אלא דווקא להשתמש בו כדי להבין שהכל מחובר לאינסוף. גם השכל המצומצם של האדם עשוי מן השכל האינסופי. בעזרת חקירה עמוקה ומדויקת של השאלות החשובות ביותר, כמו האם באמת יש מקום וזמן, האדם יוכל להגיע להבנה השלמה, שבה הוא יחווה שכל דבר שקיים בעולם הוא חלק ממנו עצמו. כדי להגיע לחוויה זו, יש לחקור ללא ... מההתרחשות. בתהליך ההתבוננות, האדם אמור להגיע לנקודה שממנה נוצר האני, ואף לנקודה שלפני האני. במובן מסוים, אין הבדל בין אני ללא אני, אך בו בזמן, האני והלא אני הם אחד. המקום והזמן - יחסים של נפרדות ואחדות הפיצול הראשון שכל אדם חווה הוא תחושת האני. אך במבט רחב יותר על המציאות, ישנה הבחנה בין הדברים השונים לבין המקום שבו הם קיימים. החדר יכול להיות מלא או ריק, אך המקום שבו הוא קיים נשאר קבוע. גם אם נוציא את כל החפצים מחדר מסוים, המקום שבו הם היו לא משתנה. אם מתייחסים לעצם הוויית האדם כמקום ולא רק כיישות חומרית, עולה השאלה האם ניתן להבחין בין אני ללא אני באותו אופן שבו אנו תופסים חפצים בתוך מרחב. המקום והזמן הם שתי ישויות שונות: המקום אומר על הזמן לא אני, והזמן אומר על המקום לא אני. אך ברמה מסוימת, שניהם יכולים להיות חוויה אחת. כאשר אדם מצליח לראות את עצמו לא כיישות נפרדת בתוך המקום, אלא כעצם המקום עצמו, אזי מתבטלת ההבחנה בין אני ללא אני. זהו תהליך שבו האדם מפסיק לחוות את עצמו כמציאות מוגבלת, ומתחבר לאחדות שלפני ... הבנת המציאות התחברות לתודעה רחבה איך לחוות שלמות שאלות על בחירה חופשית משמעות האגו איך לחוות את המציאות האמיתית הנושא הזה של אחדות ונפרדות הוא בכמה רמות, הדברים כל הזמן מתרחבים עצם זה שהנשמה קיימת זה עצמו תהליך של צמצום והיפרדות. יש אני ולא אני. זה עצמו תהליך של הגדרה, הגדרת האני. ... בין אני ללא אני. ואעפכ האני ולא אני זה אחד. הפיצול הראשון שכל אחד חווה זה האני. מצד המציאות הכללית יש הבדל. יש פה חדר ובחדר יש דברים ויש דבר במקביל לכל הדברים והוא המקום. גם אם נוציא את כל הדברים המקום יישאר אותו מקום. המקום לא משתנה בהתאם לדברים שמכניסים לחדר. נניח שהיישות של האדם זה המקום, יש את האני יש את הגוף שלי ויש את הכסא והשולחן, הדברים האלה שונים. אבל יש את המקום המקום נשאר אותו סך מקום בין אם נמלא או נרוקן אותו המקום כביכול לא מרגיש אותי מבחינתו הוא לא השתנה. אם לדוגמה מישהו מפה היה חווה את עצמו כאילו הוא המקום האם היה שייך להגיד אני לא אני על דברים. המקום והזמן הן שתי ישויות שונות המקום אומר על הזמן לא אני והזמן אומר על המקום זה לא אני. אדם אמור להגיע לחוויה מסויימת שבה הוא לא יחווה אני ולא אני. דבר ראשון, ההיפרדות של האני היא עצמה צמצום. עצם קיומו של האני זה כבר פיצול. קיומו של המקום זה פיצול. הוא פיצול מהזמן ולפני זה

... באופן מוחלט מה עומד לקרות - לטוב או לרע - החרדה הייתה נעלמת. לכן, פתרון חלקי הוא לקבל ולהכיל את חוסר הידיעה. מהם הגורמים לחרדה ואיך להתמודד איתה? החרדה נובעת מהמקום שבו יש חוסר וודאות, והיא מתעוררת כאשר אדם נתקל במצבים שאין לו שליטה עליהם או שהוא לא יודע כיצד יסתיימו. אם ... במחשבה אין סוף אתה חייב לחשוב על משהו מוגדר. האם אדם לא יכול לדמיין את כל המספרים, האינסוף יותר מופשט מכל המספרים זה העדר של כל המספרים, האם לדמיין את כל המקום אין מקום? ברור שלא. אם זה נכון או לא נכון זאת השאלה שצריכה להישאל אם אדם חווה את זה כנכון זה נכון ואם אדם ...

... מהם נכון - יש אינסוף טיעונים לכאן ולכאן. עם הזמן , תתחיל להבין שמהות השאלה היא בעצם המקום שבו נפרדות השאלה מהתשובה. כל שאלה היא למעשה תשובה בפני עצמה. אם תעמיק יותר, תבין שכשאתה שואל על מי ברא את העולם? השאלה הזו בעצם נובעת מהמקום שבו אתה יכול להוכיח את דבר והיפוכו. כלומר, אתה יכול להוכיח שהעולם קיים, ויכול להוכיח גם שהוא לא קיים. ברגע שתבין את מהות השאלה, אתה תבין שגם התשובה היא לא באמת נפרדת ... חשוב לדעת את העתיד? המציאות שאנחנו חווים כל הזמן היא לא שאלה של לדעת מה יקרה. אם היית יודע מראש מה יקרה בעתיד, החיים לא היו מעניינים יותר. כל החיים מבוססים על לא לדעת, ואם היית יודע את כל העתיד, לא הייתה לך שום חוויית ... בזכות זה יש אינטראקציה, אחרת לא היית חווה את המקום, לא היית חווה את הזמן. אני קיים זה חוויה של הנפרדות. צריך את הנפרדות. אם האדם היה ביום יום היה חושב שאין הבדל בין יש סיבה לאין סיבה לא היית אוכל. למה אדם עושה פעולה? אני מדבר כדי שתבין. כל העולם ... את העתיד זה לוקח מלא זמן, וכמה זמן זה לוקח את הזמן שאתה חי. הנה עכשיו נגלה. המציאות מגלה לך מה יהיה אתך, לכן זה לוקח את הזמן . יש את התודעה האני שהוא חווה אירועים מישהו התחבר לך לכבל של התודעה ומסריט לך את החיים אבל זה לפרטי פרטים. העניין פשוט אם תדע מראש מה יהיה החיים לא יעניינו ולכן עדיף לא לדעת ... מה הכוונה? כי מה שנקרא רע, מסתכלים על הזה מהמקום של לפני הטוב והרע לפני ההגדרה, זה לא שאני אומר אין טוב ורע. כי יש טוב ורע. לפני הטוב והרע, אין הגדרות. ברגע שהאדם מחפש את האמת תבדוק, בסופו של דבר הוא יגיע למסקנה שאין הבדל ...

... האם אפשר להגיע ליציבות רגשית מוחלטת? אליעד טוען כי האדם יכול להגיע ליציבות רגשית מוחלטת רק כשהוא מבין את האחדות של הנפרדות והאחדות. הוא מדגיש כי בעולם הכל משתנה כל הזמן, אך היציבות האמיתית נובעת מהבנה פנימית שהשינוי הוא חלק מהאחדות עצמה. לדבריו, אדם שמגיע להכרה זו לא מאבד את יכולתו לחוות שינויים, אלא ... ולא בהכרח מציאות אובייקטיבית. האם אפשר להגיע ליציבות מוחלטת? האדם שואף להגיע למצב שבו מצבו הרגשי לא ישתנה, אך בעולם הזה הכל משתנה. יחד עם זאת, קיימת נקודה שלא משתנה - המקום שבו ההבנה של האחדות והנפרדות מתמזגות. היציבות הרגשית הגבוהה ביותר אינה בהכרח היעדר שינוי חיצוני, אלא הבנה פנימית שהשינויים הם חלק ... זה דבר גדול מה זה נפרדות זה הוא מבין, אין מקום הוא לא מבין. יש לך חלל, ריק, אבל זה עדיין משהו מקום. אתה לא יכול לדמיין שאין מקום, אחרי שתבין זאת עכשיו תחווה אותו על המקום, מה זה אחדות? מה זה אותו דבר שלא יכול להיות לא להיות קיים, אחכ תחווה את זה על האחדות. יש פה טווח באחדות אין הבדל בין יש לאין. הדבר הכי ... שכן צריך להבדיל בין טוב לרע, אל תבדיל בין להבדיל ללא להבדיל. לגבי היציבות הרגשית, יש את הרובד של הדברים החיצוניים ויש את הרובד של הדברים הפנימיים. כדור הארץ מסתובב כל הזמן אבל המיקום שלו נשאר. כדוא מסתובב כל הזמן אבל המיקום שלו נשאר, הוא מסתובב בצורה כזאת, יש תהליכים יש חלקים משתנים פחות ויש משתנים יותר, מה הדבר שלא משתנה לעולם? יש אינטראקציות בין הזמן למקום, יש כלום ועליו יש מקום וזמן. כלום, זה לא מקום ריק. כלום זה כלום. אי אפשר להבין את זה כי זה כלום. גם הכלום הוא משהו הוא ההיפך של היש. יש אנשים שחושבים שהכלום הוא ... התכווצות היקום ואז התפשט והכל התחיל מהתחלה. כל דבר אפשר להעלים אותו עי ההיפך שלו. מה האמת? מה היה לפני הכלום. היש ואין הם יישות אחת. אם תחקור מספיק טוב, אם תגיע למקום והזמן ההיפך של מקום וזמן כלום. עכשיו תבין שהכל זה אחד. צריך להבין שהכל אחד. מה שנכון לגבי היד הזאת נכון לגבי הכלום ומה שנכון לגבי הכלום נכון לגבי היד הזאת. אחת ...