... לעבור את החוויה בצורה מאוזנת יותר. במילים אחרות, אדם שהשכל שלו מחוזק יוכל להרגיש את הכאב, אך באותו הזמן לשמור על ראייה מציאותית וברורה שמאפשרת לו לא להישבר. האם אפשר לצחוק או לחייך בשעת קבלת בשורה רעה? אליעד מתייחס גם לשאלה שעלתה בשיחה, האם ניתן לצחוק או להגיב בהיסטריה של ...

... קטנה ביותר, שנקראת גלקסיית שביל החלב, שנמצאת בתוך מרחב מקום וזמן אין סופיים. ויש חוקי פיזיקה די ...

... כל הרצונות שגויים לגמרי, ואז ממילא אין ממה לפחד כלל, כי אין טוב ורע. והרעיון הוא, שמי שרוצה להגיע להבנה מלאה ולחוויה מלאה, של המקום הרגשי והשכלי, שבו הוא לא מבדיל בין טוב לבין רע, ושבו הכל טוב והכל רע בעיניו ...

... הוא למעשה כלום מוחלט, ולכן התהליך של חקירת כל דבר עד הסוף מביא להבנה שהכל מבוסס על כלום מוחלט. כיצד אליעד משתמש במושגים מקום וזמן להמחשת הטיעון שלו? אליעד מבהיר שמבחינת תפיסת המציאות האנושית, שני המושגים הבסיסיים ביותר הם מקום וזמן. הוא מסביר שאם חוקרים לעומק את שני המושגים הללו, מגיעים למסקנה שבסופו של דבר הם עשויים מכלום מוחלט. אם נחקור כל דבר בעולם עד הסוף, נגיע תמיד לאותה נקודת מוצא - המקום והזמן עצמם הם כלום מוחלט, ולכן כל דבר שאנו תופסים כיש ממשי, למעשה מושתת על כלום. מה המסקנה של אליעד לגבי השאלה אם העולם קדמון או ...

... שהאדם מעמיק ומתבונן אל תוכו, אל המקום שממנו מגיעים הרצונות שלו. עד שהאדם מצליח להתבונן על הרצון שלו, מנקודת מבט חיצונית לרצון שלו. כי הרצון של האדם נוצר בתוכו, ... האדם? ולמה הרצון של האדם משתנה כל הזמן? ולמה האדם רוצה דבר כזה או אחר? ולמה הרצון של האדם הוא בעוצמה כזו או אחרת? והאם האדם מוכרח לרצות את מה שהוא רוצה? וכיצד ... אבל בו זמנית בתוכו, יהיה גם את המקום שאין בו שום רצון עצמי כלל, ושאין בו שום התקפי חרדה, ושום הפרעות חרדה, ושום בעיות חרדה כלשהן. והמקום הזה, ביחד עם המקום שבו כן יש רצון מוגדר, הוא השלמות של המציאות. שבה, גם יש לאדם רצון עצמי, וגם הוא בתוכו תמיד רוצה את המציאות כפי מה שהיא ...

... של האדם להתמודד עם הפרעות השינה שלו, היא על ידי התבוננות פנימית, אל המקום שממנו מגיעות המחשבות הטורדניות ... חייב לשרוד בעולם, וחייב לדאוג להישרדות שלו, זאת מחשבה שנוצרה במשך הזמן , אך קיומה הוא לא מחויב. ומי שרוצה ...

... ישלוט עליו באותה עוצמה. איך להגיע למצב שבו בגידה לא תפריע לך יותר? אליעד מסביר שיש להגיע למקום פנימי שבו לא משנה לך אם יבגדו בך או לא. לדבריו, המקום הזה הוא מצב תודעתי של שוויון מוחלט או שקט פנימי, שבו האדם מבין שהאושר הפנימי שלו לא תלוי בשום דבר חיצוני, כולל בגידה או נטישה. כאשר האדם מגיע ...

... שאין בהם שלום, ושהם כן נלחמים אחד בשני. כי במציאות שלנו, יש דברים שמשתנים כל הזמן, ויש דברים שכמעט ולא משתנים לעולם. והרעיון הוא, שאם לא היה אגו בעולם, אף אחד לא היה מתאמץ להשיג את המטרות שלו, ואף אחד לא היה עושה שום ... לא היו שום שינויים בעולם, ולא הייתה שום משמעות לעולם. כי נניח לדוגמה, שרגעי הזמן יעשו שלום בינם לבין עצמם, הרי שאז לא יהיה יותר עולם. כי הרגעים של הזמן, הם כל הזמן נלחמים אחד בשני. כי יש אין סוף רגעים של זמן. ובכל רגע של זמן, יש משהו אחר, שונה משאר כל הרגעים האחרים. ובכל רגע ורגע, אחד מהרגעים של הזמן, מתגבר על כל שאר הרגעים, ומבטא כלפי חוץ את התמונה שיש בו. ומבטל ממילא את כל שאר התמונות, שיש בכל שאר הרגעים של הזמן. ובכל רגע חדש של זמן, יש מוות והשמדה של הרגע הקודם של הזמן. ויש לידה מחדש של הרגע הבא של הזמן. כי בכל רגע, נוצרת מציאות חדשה, על חורבותיה של המציאות שהייתה ברגע הקודם. ואם רגעי הזמן יעשו שלום זה עם זה ויתאחדו, דהיינו, שכל הרגעים של הזמן יתחברו להיות רגע אחד, הרי שממילא לא יהיה יותר שום זמן ושום עולם כלל. ונמצא אם כן, כי רגעי הזמן רבים אחד עם השני, ובזכות זה קיים העולם. ואעפכ, רגעי הזמן, גם נמצאים בשלום זה עם זה. כי אם רגעי הזמן ילחמו זה בזה בשלמות בלי שום שלום ובלי שום הרמוניה כלל, הרי שממילא, גם אז לא יהיה עולם. כי אם רגעי הזמן ישנאו אחד את השני בשלמות, אז רגעי הזמן יצטרכו להיות שונים לגמרי אחד מהשני. ושום רגע של זמן, לא יוכל להיות דומה בשום דבר, לשום רגע של זמן אחר. ואם רגעי הזמן לא יהיו דומים במשהו, אחד לשני, הרי שגם אז לא תהיה שום המשכיות בין רגעי הזמן, וגם אז לא יהיה שום עולם ושום משמעות לזמן. כי רגעי הזמן , אומנם הם משתנים בכל רגע, אבל מצד שני, הם לא משתנים באופן מוחלט וטוטאלי, אלא יש קווי דמיון והרמוניה ושלום, בין רגע זמן אחד, לבין כל שאר רגעי הזמן. שזה מה שיוצר את המשמעות של החיים בעולם. והרעיון, הוא פשוט מאוד. והוא, שאכן האגו יוצר את כל המלחמות וכל הרע שיש בעולם. כי בלי שום אגו, ...

... לא לעשות את אותו הדבר. והאדם מחויב ב 100% למלא את הרצון שלו עצמו. והאדם מחויב לכך, ב 100% מהזמן, בלי שום חופשות והפסקות כלל. ולכן ממילא, האדם יכול לאהוב או לשנוא איזה דבר, רק לפי מילוי הרצון העצמי שלו. והרעיון הוא, שהאהבה העצמית של האדם לעצמו, או ...

... כלפי שום דבר. ונחדד: כדי לאהוב דבר מוגדר בלי תנאים, לשם כך צריך להתחבר למקום בתוך התודעה, שמאפשר לאהוב בלי שום תנאים. והמקום הזה נקרא אין שכל. כי בשכל, יש טוב ורע. ושם, יש תנאים. ... כי אהבה אין סופית, ושנאה אין סופית, הן אותו הדבר ממש. כי אהבה אין סופית פירושה, שהאדם לא מסוגל להיות קיים, בלי לחשוב כל הזמן על הדבר שאותו הוא אוהב. כי אם האדם מסוגל להיות קיים, בלי ... תמיד רק על הדבר שאותו הוא אוהב. ואז ממילא כל המשמעות העצמית שלו ושל האהבה שלו תאבד לגמרי. כי כאשר חושבים רק על דבר אחד כל הזמן , כבר אין לו שום משמעות כלל. וכיוב לגבי שנאה אין סופית. ...