... על איזה דבר, לשם כך על האדם לעשות סוף וגבול לדבר שעליו הוא רוצה לחשוב. ולכן האדם לא יכול לחשוב בבת אחת על כל המספרים שיש בעולם, או על כל הזמן כולו, או על כל המקום כולו וכיוב. כי כדי לחשוב על כל המספרים הזמן מקום וכיוב, לשם כך על האדם להיות מסוגל לדמיין את הנקודה הראשונה והאחרונה של הדבר. וזה כמובן לא אפשרי. כי האדם לא יכול לדמיין במחשבתו את הרגע הראשון של הזמן. כי ברגע שקיים רגע כלשהו, הרי שתמיד קיים גם לפניו עוד זמן. וזה שהמדע אומר שהזמן נוצר בעת המפץ הגדול, המשמעות של זה היא שהזמן שלנו נוצר בעת המפץ הגדול. אך הזמן היה קיים כבר קודם לכן. כי גם מפץ גדול ויצירת זמן, גם אלו אירועים שקיימים בתוך ציר זמן אחר גדול יותר. וכך גם לגבי מימד המקום. כאשר המדע אומר שמרחב המקום נוצר בזמן המפץ הגדול, הרי שזה מתייחס רק למרחב המקום שלנו. אך בוודאי שגם הוא עצמו נמצא בתוך מרחב מקום אחר גדול יותר. ולכן לעולם האדם לא יכול להבין איך נוצר הזמן וכיוב. כי כדי להבין איך נוצר הזמן, לשם כך צריך האדם לדמיין מציאות של אין זמן, שממנה נהיה זמן. אבל ברגע שאנחנו אומרים שיש מציאות ללא זמן, שממנה נוצר זמן, ממילא תיארנו סוג זמן נוסף ושונה מהזמן שעליו אנחנו אומרים שהוא נוצר. וממילא לא מצאנו את ההסבר לאיך נוצר הזמן עצמו, כישות של זמן. וזה בדיוק עניין אחד עם מה שביארתי קודם לכן, שגם אם המדע יסביר איך נוצר העולם, עדיין הוא לא יהיה מסוגל להסביר איך נוצר התהליך שיצר את התהליך שיצר את העולם וכן הלאה. וכך גם לגבי מהותו של הזמן. שאין האדם יכול להבין איך נוצר הזמן. כי כל הסבר לאיך נוצר הזמן, הוא עצמו יוצר עוד ציר זמן גדול יותר. וממילא תמיד נשאל איך נוצר הזמן הגדול יותר, שבתוכו נוצר הזמן שלנו. ובין כך ובין כך, האדם לא יכול לדמיין את נקודת הזמן הראשונה. ומאותה הסיבה בדיוק האדם לא יכול לדמיין גם לא את נקודת הזמן האחרונה. וגם לא את קצה היקום. וגם לא את המספר הגדול הקטן ביותר וכל כיוב. ומשום כל זה, האדם לא יכול לתפוס במחשבתו בבת אחת את כל הזמן מקום. כי כדי לתפוס משהו במחשבה, לשם כך צריך לעשות לו סוף. והמחשבה מכילה את הדבר שנמצא בתוכה. ואם הדבר נמצא בתוך דבר אחר, הרי שהוא לא יכול להיות אין ...

... יחקור, הוא תמיד ימשיך לגלות שאלות חדשות עד אין סוף. ולהבין מהי הסיבה הראשונה האמיתית, זה בערך כמו לדמיין את הרגע הרחוק ביותר, או לדמיין את המקום הרחוק ביותר, או לדמיין את המספר הגדול ביותר וכיוב, שכל זה כמובן דבר שאינו אפשרי. וכדי שהאדם יהיה מאושר, עליו להבין את הסיבה הראשונה בצורה מלאה. זא כי כדי שהאדם ירגיש טוב באמת, עליו להביא את עצמו למצב ... הסופית, אולי דרך זה יוכל האדם להבין מהי מטרת המציאות ומהי הסיבה הראשונה. אלא שגם זה אינו אפשרי. כי האדם לא יכול לדמיין את הרגע האחרון של ציר הזמן. כי כל רגע שאותו ידמיין האדם, תמיד יהיה רגע אחר אחריו. ולא משנה כמה ינסה האדם לתפוס במחשבתו את תמונת המציאות האחרונה והרחוקה ביותר, כדי לנסות להבין מהי התוצאה הסופית, ודרך זה לנסות להבין מהי המטרה ... שאין לאף אחד בעולם פתרון לבעיה הזו. מלבד לחכם האמיתי שהצליח לנצח את המשחק, והוא מבין היטב את הסיבה הראשונה וגם את התוצאה האחרונה. והוא מנסה כל הזמן להאיר את עיני האדם וליצור אצל האדם כלי קיבול, שבו יוכל האדם להכיל בתוכו את הסיבה הראשונה ואת התוצאה האחרונה, כדי שגם הוא יוכל להיות מאושר באמת ובשלמות. ...

... וממילא האדם מקבל אותה כפי מה שהיא, או שהאדם עדיין לא מבין את הסיבה של המציאות, ואז הוא כל הזמן מנסה לשנות את המציאות. ובחוש ניתן לראות, שלא משנה מה יהיה לאדם בחיים, הוא תמיד לא יהיה מאושר. כי האדם יכול לקחת דף ועט, ולרשום לעצמו את כל הדברים שהוא רוצה לשנות במציאות. ... עדיין הוא לא יהיה מאושר. כי מאושר פירושו שהאדם שלם עם המציאות בשלמות. ואם האדם עדיין כל הזמן רוצה לשנות את המציאות, למרות שהמציאות בדיוק כרצונו, הרי שזה אומר שלא משנה מה יתנו לאדם, הוא עדיין לא יהיה מאושר. וכל המנהיגים הרוחניים למיניהם, וכל אלו שאמורים לעזור לאדם ... והסיבה הראשונה רחוקה ממחשבתו של האדם, בדיוק כמו שהאדם לא יכול לדמיין את הרגע האחרון של הזמן, או את המקום הרחוק ביותר, או את המספר הגדול ביותר. כי האדם לא יכול להכיל בתוכו את האין סוף עצמו. ומאחר שהסיבה הראשונה היא נמצאת במרחק אין סופי מהאדם, לכן האדם לא יכול לתפוס במחשבתו את ...

... שעדיין הוא לעולם לא יגיע לנקודת ההתחלה, כי תמיד יש עוד סיבה אחרת ראשונה יותר. והאדם צריך לנסות לדמיין את הרגע הראשון בציר הזמן, ולנסות להבין מה היה לפניו. אבל זה לא אפשרי. כי אי אפשר לתפוס במחשבה את הרגע הראשון של הזמן. כי האדם כן יכול לתפוס את הרגע הראשון של זמן שמהותו היא מוגדרת בצורה כלשהי. אך בכל פעם שהאדם מגדיר רגע ראשון של זמן בצורה כלשהי, הרי שבאותו הרגע הוא יצר ציר זמן גדול עוד יותר. ציר זמן שמכיל בתוכו את לפני יצירת הזמן ואת אחרי יצירת הזמן. כי שבכל פעם שהאדם חושב על איזה רגע כעל הרגע הראשון של הזמן, ובכל פעם שהאדם חושב על איזו סיבה כעל הסיבה הראשונה, הרי שבכך האדם בסך הכל יוצר תהליך וציר זמן גדול עוד יותר, שבו גם יש סיבה ותוצאה שיצרה את הסיבה ...

... לשאול, מהי הסיבה של הסיבה הראשונה. ואפשר עוד להעמיק בזה, אך אין כאן המקום לכך. ויש סוד, והסוד הוא כי כל השאלות האלו שנראות כשאלות קשות, הן כולן צחוק ובדיחה אחת גדולה, ...

... כולם, הכל מנוהל עפ שכל אחד ויחיד. וכל מערכות היחסים בעולם שיש בין כל דבר ודבר שיש בעולם, הכל מנוהל עפ אותו השכל. כגון לדוגמה, מערכת היחסים שיש בין מרחב הזמן לבין מרחב המקום, היא מתנהלת עפ שכל מסוים. ומערכת היחסים שיש בין התודעה של האדם לבין המחשבות שאותן הוא חושב, ומערכת היחסים שיש בין הרגשות של האדם לבין השכל ...

... דהיינו, כאשר האדם כן תופש במחשבתו את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, על ידי זה, כל תחושת הפחד והחרדה של האדם נעלמת. כי מצד האמת, גם תחושת הפחד וגם תחושת חוסר הפחד, בשורשן, שתיהן מגיעות מאותו המקום. כי פחד וחרדה וגם חוסר פחד וחרדה, שתיהן אלו סוגים שונים של רגשות. ולרגש של האדם יש מהות אחת, שפעם אחת היא באה לידי ביטוי בתחושה של פחד וחרדה, ...

... ומתאמץ כדי לשרוד וגם כדי ליהנות מחייו. והאדם הורג את הזמן, תוך כדי שהזמן הורג אותו. אבל אין לאדם מושג מהי התכלית של החיים שלו. דהיינו, אף אחד בעולם לא באמת מבין מהי המטרה האמיתית שלשמה הוא חי ... את עצמו בכל מיני מחשבות של לחפש תכלית. אלא האדם עוסק כל הזמן בלנסות ליהנות. אבל כאשר האדם מתבגר והאדם מבין שיכולת ההנאה בעולם היא מוגבלת (למי שלא יודע את סוד ההנאה), אז האדם מבין ... אבל כמו שהאדם לא יכול לדמיין את המספר הגדול ביותר, או את המקום הרחוק ביותר, או את הזמן הרחוק ביותר, כך האדם גם לא יכול לדמיין את התכלית ואת המטרה והתוצאה הרחוקה ביותר, שהיא בעצם התכלית של המציאות. וסוד האושר ... באמת ולהיות מאושר, עליו להגיע להיות מסוגל להסתכל על כל ציר הזמן כולו בבת אחת, ולראות את נקודת ההתחלה שלו שהיא הסיבה הראשונה ואת נקודת הסוף של כל האירועים כולם. ועל האדם לנסות להבין מהי ... כולם. אבל ראשית כל האדם לא יכול להסתכל במחשבה שלו על כל ציר הזמן כולו. כי ציר הזמן הוא אין סופי. אבל גם אם היה יכול האדם כן להסתכל על כל ציר הזמן כולו וכן לראות את הסיבה הראשונה ואת התוצאה האחרונה, גם אז האדם לא באמת היה מסוגל להבין את תכלית החיים. כי נניח לדוגמה ...

... מטבעו מנסה להתגבר על כל שאר הכוחות האחרים. ומאחר שכל הכוחות שיש באדם מנסים כל הזמן להתגבר אחד על השני, הרי שהאדם מרגיש שהוא נמצא בתוך שדה קרב. כי הרצונות השונים והמחשבות השונות, מושכים את האדם כל ... של ממש. כי שדה הקרב נמצא בתוך המחשבה של האדם. כי כל המחשבות והרצונות, תוקפים כל הזמן אחת את השני. וכל מה שהאדם רוצה, זה קצת שקט נפשי, ושהמחשבות שלו יניחו לו ושלא ישגעו אותו. ולפעמים האדם מגיע ללחץ ... היא, שהאדם לוקח את הרצונות השונים שבו, ומביא אותם לידי ביטוי ברגעים שונים בציר הזמן. דהיינו, האדם חי כמו בתוך מטוטלת. פעם אחת אומרים לאדם להתחבר לצד אחד שבו, ופעם אחרת אומרים לאדם להתחבר לצד אחר ... בחלקו, הרי שכל מה שיש לו לא שווה מאומה. ומצד שני יש גם את השאפתנות, שהאדם כל הזמן שואף להתקדם. ושתי התכונות האלו, הן מנוגדות אחת לשנייה. כי עפ ההיגיון הפשוט והשכל הישר, מי שהוא שמח בחלקו, הוא לא ... האדם כפשוטו ממש. כי במקום שהאדם יוכל ליהנות מכל רגע של החיים שלו, במקום זה כל הזמן המחשבות הורגות את האדם. והאדם לא יודע מה לעשות, האם ללכת לצד אחד או לצד השני. וכל שיטות האיזון שיש בעולם, הן ... היכולת הזאת למצוא את הדרך האמיתית והאחת שאפשר להיצמד אליה עד הסוף, בלי לבדוק כל הזמן האם זו הדרך הנכונה או לא, חוסר היכולת למצוא את הדרך הזו, הורגת את הנפש של האדם. כי מאחר שלכל דבר בעולם, יש בו גם ... מגיע, רק כאשר האדם יכול להיצמד למשהו ולסמוך עליו בעיניים עצומות, בלי להצטרך כל הזמן לבדוק אם הוא בסדר או לא. ומאחר שבכל דבר יש חיסרון, אז האדם לא יכול ללכת עם שום דבר עד הסוף. ואז האדם כדי להיות באיזון, אז האדם כל הזמן צריך לבדוק האם הוא בסדר או לא. והאם הוא באיזון או לא. והמחשבות האלו משגעות את האדם. ולכן, כל שיטות האיזון בעולם, ... הוא עצוב וכיוב. שזו השלמות, להיות מסוגל להכיל את כל ההפכים. כי כל העולם הם כל הזמן בשינוי של מצבי הרוח שלהם. אבל אצל כל העולם, השינויים במצב הרוח, הם ביטוי לחוסר שקט נפשי ולמלחמה שיש בין הכוחות ...

... והוא הסוד של האושר. כי אם נתבונן נראה שרוב בני האדם בעולם רוב הזמן לא מאושרים. וכאשר יש לאדם קצת רוגע וקצת שקט נפשי מהטרדות ומהמחשבות ומהרצונות שמטרידים אותו, אז האדם, בגלל שהוא פחות סובל, אז נדמה לו שהוא מאושר. וגם אז האושר הוא לא בשלמות, כי חוסר האושר ... הרבה יותר טוב, מכל מה שהאדם מסוגל לדמיין מהו טוב. וכולם כל הזמן מנסים לגלות את הסוד, מהו הדבר האחד והיחיד שבו תלוי האושר של האדם, ושהוא זה שאחראי לכל אירועי האושר שיש בעולם. כי יש בעולם המון מצבים שונים שגורמים לאדם להיות מאושר. ובכולם יש דבר אחד, ... מבין את הסיבה הזאת הראשונה של כל הסיבות, הוא מחפש וימשיך כל הזמן לחפש איך להיות יותר מאושר ואיך להרגיש יותר טוב. עד שהאדם ימצא את הסיבה הזאת, ואז הוא יהנה מכל רגע מחדש, והרצון שלו להשיג את האושר יעלם לגמרי, מאחר שהוא כבר מצא אותו. ובכל מקום ומקום שיש ...