... ולכן האדם לא יכול לחשוב בבת אחת על כל המספרים שיש בעולם, או על כל
הזמן כולו, או על כל
המקום כולו וכיוב. כי כדי לחשוב על כל המספרים
הזמן מקום וכיוב, לשם כך על האדם להיות מסוגל לדמיין את הנקודה הראשונה והאחרונה של הדבר. וזה כמובן לא אפשרי. כי האדם לא יכול לדמיין במחשבתו את הרגע הראשון של
הזמן. כי ברגע שקיים רגע כלשהו, הרי שתמיד קיים גם לפניו עוד זמן. וזה שהמדע אומר
שהזמן נוצר בעת המפץ הגדול, המשמעות של זה היא
שהזמן שלנו נוצר בעת המפץ הגדול. אך
הזמן היה קיים כבר קודם לכן. כי גם מפץ גדול ויצירת זמן, גם אלו אירועים שקיימים בתוך ציר זמן אחר גדול יותר. וכך גם לגבי מימד
המקום. כאשר המדע אומר שמרחב
המקום נוצר בזמן המפץ הגדול, הרי שזה מתייחס רק למרחב
המקום שלנו. אך בוודאי שגם הוא עצמו נמצא בתוך מרחב מקום אחר גדול יותר. ולכן לעולם האדם לא יכול להבין איך נוצר
הזמן וכיוב. כי כדי להבין איך נוצר
הזמן, לשם כך צריך האדם לדמיין מציאות של אין זמן, שממנה נהיה זמן. אבל ברגע שאנחנו אומרים שיש מציאות ללא זמן, שממנה נוצר זמן, ממילא תיארנו סוג זמן נוסף ושונה
מהזמן שעליו אנחנו אומרים שהוא נוצר. וממילא לא מצאנו את ההסבר לאיך נוצר
הזמן עצמו, כישות של זמן. וזה בדיוק עניין אחד עם מה שביארתי קודם לכן, שגם אם המדע יסביר איך נוצר העולם, עדיין הוא לא יהיה מסוגל להסביר איך ... התהליך שיצר את התהליך שיצר את העולם וכן הלאה. וכך גם לגבי מהותו של
הזמן. שאין האדם יכול להבין איך נוצר
הזמן. כי כל הסבר לאיך נוצר
הזמן, הוא עצמו יוצר עוד ציר זמן גדול יותר. וממילא תמיד נשאל איך נוצר
הזמן הגדול יותר, שבתוכו נוצר
הזמן שלנו. ובין כך ובין כך, האדם לא יכול לדמיין את נקודת
הזמן הראשונה. ומאותה הסיבה בדיוק האדם לא יכול לדמיין גם לא את נקודת
הזמן האחרונה. וגם לא את קצה היקום. וגם לא את המספר הגדול הקטן ביותר וכל כיוב. ומשום כל זה, האדם לא יכול לתפוס במחשבתו בבת אחת את כל
הזמן מקום. כי כדי לתפוס משהו במחשבה, לשם כך צריך לעשות לו סוף. והמחשבה מכילה את הדבר שנמצא בתוכה. ואם הדבר נמצא בתוך דבר אחר, הרי שהוא לא ...