... שינוי, אין זמן ומקום. כי כאשר הכל אחד ממש, אין שום
הפרדה בין רגעי הזמן, ואז העבר ההווה והעתיד אינם נפרדים זה מזה, והם הופכים להיות ... וכך גם לגבי המקום, שכאשר הכל אחד ממש, אז אין שום
הפרדה בין המקומות השונים, ואז ממילא אין שום חוויית מקום כלל. ונמצא אם כן, כי ... של הזמן והמקום. וכל זמן שהאדם מכיל בתוכו את תחושת
ההפרדה שבין יש לאין, הרי שהאדם חווה זמן ומקום, של השינויים של היש והאין. ועל האדם ... של יש ואין? כי שורש חוויית המקום והזמן, היא
בהפרדה של היש והאין, שיוצרת שינויים, שיוצרים את המקום והזמן. ומי שרוצה לצאת מהזמן ... הוא דווקא האפשרי? ואולי מבחינה אובייקטיבית, כל
ההפרדה שהאדם עושה בין יש לאין, היא טעות בלבד, שאינה משקפת בצורה כלשהי, את תמונת ... האמת, שהיש והאין הם אחד. כי הקיום של האדם, תלוי
בהפרדה של היש והאין. כי אם האדם לא היה חווה את
ההפרדה של היש והאין, הוא לא היה חווה את קיומו העצמי. משום שלא הייתה אצלו חוויית
הפרדה, בין היש אני לבין האין אני. כך שחוויית
ההפרדה שבין יש לאין, היא חוויה מאוד פנימית ועמוקה. ואעפכ, היא לא יותר מאשר אמונה ...