... טובים באותה המידה. כי כאשר אין נקודת ייחוס של שלמות, הרי שהכל טוב באותה המידה. ומנקודת המבט שיש בה הפרדה בין דבר להיפוכו, מנקודת המבט הזו גם לשום שאלה אין תשובה. כי התשובה מספקת מידע כלשהו. ועל כל מידע, ... ולכן, שום ידיעה אינה שלמה. כגון לדוגמה, השאלה של מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות. שמנקודת המבט שבה יש הפרדה בין סיבה לבין תוצאה, הרי שתמיד על כל סיבה יהיה ניתן לשאול, איזו סיבה קדמה לאותה הסיבה הראשונה. וניתן ...

... שני הפכים. ובסוף התהליך, יש מכנה משותף אחד, הגדול ביותר, שמאחד את כל הדברים. ושמנקודת המבט שלו, אין שום הפרדה בין הדברים השונים. וגם אז, יש עוד מכנה משותף אחר גדול עוד יותר, שמאחד בתוכו, את המכנה המשותף הרחב ...

... ולא שונא את המציאות. כי אלוהים קיים, לפני הטוב והרע ולפני האהבה והשנאה. ובנקודת המבט של אלוהים, אין שום הפרדה בין אהבה לבין שנאה. אלא האהבה והשנאה, הן לא שונות זו מזו ולא נפרדות זו מזו, כי הן ישות אחת ממש, ללא שום הפרדה בין אהבה לבין שנאה. ולכן, אלוהים לא שונא ולא אוהב את המציאות. ובפרט, שאצל אלוהים הכל הוא בגודל אין ... שונא את הכל בשנאה אלוהית, דהיינו, שנאה אין סופית, הרי שאין שום משמעות לשנאה. כך שאצל אלוהים, אין שום הפרדה בין שנאה לבין אהבה. שזהו רגש של שלמות האהבה ושלמות השנאה, כישות אחת. שיש אין סוף אהבה ואין סוף ... אחת מוחלטת, אז מה שייך לומר שאלוהים אוהב את המציאות? כי הרי כאשר הכל אחד ממש, אין שום משמעות להפרדה שבין אלוהים לבין המציאות! ואם באמת הכל זאת אחדות אחת, הרי שלא שייך שאלוהים יאהב משהו אחר כלשהו, וגם אין שום הפרדה בין אהבה לבין שנאה וכולי. וזה מחזיר לנקודת המבט שבה הכל אחד. ומנקודת מבט נוספת אפשר לומר, שאלוהים שונא ... (פחות אחד כנל). כי אלוהים הוא הניגוד הגמור, של כל מה שישנו. וכל מה שישנו, נפרד מאלוהים, בתכלית ובשלמות ההפרדה. כי אלוהים, הוא הנפרדות הגדולה ביותר. שהוא נפרד בריחוק אין סופי, מכל צורה שהיא. והוא ההפך הגמור, של כל ...

... כולם, ואז אין שום משמעות לאהבה ולשנאה. ועוד נוסיף, כי באהבה אין סופית, הישות שאוהבת, לא מסוגלת לחוות שום הפרדה כלל, מהישות הנאהבת שאותה היא אוהבת. ובאהבה אין סופית, הישות האוהבת, מתאחדת עם הישות הנאהבת, לישות אחת ממש. עד ...

... גם הוא נעלם לגמרי. כי גם קיומו של האדם, הוא רק אפשרי המציאות. כי הוא אפשרי, רק כאשר יש הפרדה בין האדם לבין שאר הדברים. אך האדם יכול גם שלא להיות קיים. ויכול להיות, שאין הפרדה בין האדם לבין שאר הדברים, שאז האדם לא קיים כנפרד כלל. וכאשר האדם מתחבר כל כולו אל המוחלט, על ...

... מחויב. כי כל דבר, קיומו הוא רק אפשרי בלבד. ולכן, אי אפשר להיות בטוח בשום דבר כלל, אפילו לא בהפרדה שבין היש לבין האין, שהיא הבסיס של התפישה השכלית. וממילא, לא ניתן להיות בטוח, אפילו לא בקיום העצמי וכולי. ...

... הקיום שלו, רק כאשר הוא חווה שיש משהו אחר, שהוא נפרד ממנו, ושהוא חסר אותו. כי אם אין שום הפרדה כלל, בין מה שהוא אני לבין מה שהוא אינו אני, הרי שאין אני נפרד כלל, אלא יש רק ישות ... לא מחויב שהאדם ירגיש תמיד חוסר שלמות, ולא מחויב שהאדם ירגיש תמיד גם רע. ומנקודת המבט הזו, אין שום הפרדה בין טוב לרע כלל. כי מנקודת המבט של העדר השכל, לא ניתן להגדיר שום דבר. כי בלי שכל, אין ... ושבה, התפישה השכלית, היא רק אפשרות בלבד. ומנקודת המבט הזו, לא ניתן לדעת שום דבר מוגדר. וממילא אין שום הפרדה בין טוב לרע ובין שום דבר לשום דבר אחר. וכאשר האדם מבין את הדבר הזה על בוריו, דהיינו, כאשר ...

... ללא סתירות פנימיות. הטעם הזה, לפי אליעד, הוא ההנאה האמיתית של האחדות. זוהי תחושה של הרמוניה מוחלטת שבה אין הפרדה, אין חיסרון ואין קונפליקט. למה אדם זקוק לנפרדות כדי ליהנות מהאחדות? אליעד מדגיש שהנפרדות הכרחית כדי שהאדם יוכל להרגיש ...

... כלומר, להבין שאין שום הבדל מהותי בין המונחים סיבתיות ואקראיות. במצב של המציאות האמיתית, שהוא המצב שבו אין כל הפרדה בין אירועים שונים, אין משמעות לשאלות כמו מדוע זה קרה? או מה הסיבה לכך?. במצב זה, אין שום שינוי, ... האדם להגיע להבנה עמוקה שהמציאות כולה היא מצב אחדותי מוחלט. כשאתה באמת תופס את מהות הדברים, אתה מבין שכל הפרדה שאתה עושה, למשל בין רוצה ולא רוצה או בין יש תפוח לאין תפוח, היא רק צורה של חשיבה שמגיעה ...

... במאי ומשחק. אך לפני שניגשים למצוא תשובה, צריך קודם כל לבדוק האם בכלל יש שחקן ובמאי, האם קיימת בכלל הפרדה, האם קיימים מושגים כמו זמן, מקום ושינוי שעליהם מבוססות השאלות הללו. אם מניחים מראש שיש נפרדות בין דברים, אז ...