... לפגוע בו, או אם האדם כועס, למרות שהוא מבין שהוא לא אמור לכעוס, או כל כיוב, שיש אצל האדם הפרדה בין מה שהוא מבין, לבין מה שהוא מרגיש, על ידי ההפרדה הזאת, האדם הוא איש שקר, והוא רחוק מהאחדות של המציאות. כי באחדות המציאות, יש אחדות של השכל והרגש. ששניהם ...

... ורק היא אלוהים האמיתי, בה אין שום נפרדות של שום צורה כלל. כי היכן שיש שניים, הרי שיש ביניהם הפרדה של צורה כלשהי, כי אם לא כן, הם היו ישות אחת ממש, ולכן בכל מקום שיש נפרדות וצורה כלשהי, ... ואצל אלוהים האמיתי שהוא אחדות המציאות, שם לא שייך שום הגדרת רצון עצמי כלל. כי באחדות האמיתית, אין שום הפרדה בין הרצון, לבין הישות שרוצה, לבין הדבר שאותו היא רוצה. ובאחדות האמיתית, הכל אחד ממש בשלמות, עד שאפילו אין ... כנל. ועוד נחדד, כי לאלוהים אמיתי, לא יכול להיות רצון לתת, יותר מאשר רצון לקבל. כי הוא נמצא לפני ההפרדה, של הרצון לקבל מרצון לתת. אבל הטועה, רוצה לסבול. ולכן הוא מטעה בכל מיני הטעיות, כגון שאלוהים הוא טוב ... האחדות. שעל ידי זה, האדם מגלה שיש אלוהים אמיתי, דהיינו, תפישת מציאות שבה הכל אחד מוחלט. ושם אין שום הפרדה בין שום דבר לשום דבר. ואז כאשר האדם רואה במו עיניו שהכל אחד ממש, אז הוא נכלל באחדות האמיתית, ...

... באמת יכולה להיות משמעות אמיתית למציאות שלנו. ולמה? ונסביר: כי לומר שיש למשהו משמעות, זה אפשרי רק כאשר יש הפרדה של טוב ורע. ואם מסתכלים על המציאות מנקודת מבט חיצונית לה, ומנסים לחפש את המשמעות שלה, מבינים מיד, שמנקודת ... יש אחדות מוחלטת, שקיימת רק ישות אחת אין סופית בלבד, הרי שלא שייך שתהיה משמעות כלשהי, כי אין שום הפרדה, אין לאן להגיע, אין מה להשיג, אין אפשרות לשנות שום דבר וכולי. ובפשיטות, כאשר הכל אחד ממש, לא שייך ...

... שישמחו אותו. והכל משום זה שהאדם לא נצמד לאמת ולא רואה את השלמות שיש בכל דבר. כי הרע, הוא ההפרדה מאלוהים, דהיינו, המציאות המושלמת. וההפרדה מאלוהים, היא גם החטא, והיא גם, העונש עצמו. כי תפישת הנפרדות, היא גם חטא וגם עונש. כי הנפרדות, היא ...

... משורש הרע, בכבודו ובעצמו. כי שורש הרע, הוא השכל עצמו. שהוא זה שאחראי לכך שרע לאדם. כי על ידי ההפרדה שהשכל עושה, בין היש לבין האין, על ידי זה נוצרת אצל האדם תחושת החסר שלו. ומי שאין לו שכל ...

... חשיבה של נפרדות, בין שתי אפשרויות שונות. כגון לדוגמה, שהאדם מתלבט מה לעשות, שזה נובע רק משום, שהוא עושה הפרדה, בין האפשרויות השונות. וכאשר האדם שואל את עצמו באיזו דרך ללכת, או איזו תשובה נכונה, או כל התלבטות בין ... האדם הולך עד הסוף ועד הקצה האחרון, של המאמץ להבין את המציאות, ולא לקבל כמובן מאליו את הנפרדות ואת ההפרדה שיש בין דבר לדבר, אלא האדם מוסר את נפשו להבין את מהות ההפרדה הזאת, אז על ידי זה הוא רואה את האמת שהכל אחד, וכל השאלות נעלמות לגמרי, ואז האדם חי חיים ... אחד, ושאעפכ יש נפרדות. כי זאת לא הבנה של אחדות, וזאת הבנה שעדיין יש בה שאלות. כי עדיין יש הפרדה בין השורש והמהות, לבין הצורה. אלא מדובר על הבנה פנימית באמת, ששם האדם רואה את האמת, שהצורה נכללת במהותה, ...

... על דבר אחד שהוא טוב ועל דבר אחר שהוא רע. ומי שרוצה להרגיש טוב תכף ומיד, צריך להפסיק לעשות הפרדה של טוב ורע, ואז הוא ירגיש טוב בשלמות מיד. והאדם סובל, רק בגלל הנפרדות שהוא עצמו יוצר. והאדם מוכרח ... צורת מציאות אחרת, הוא אומר שהיא רעה ולא רוצה אותה. והאדם מוכרח להבין את עצמו. וזה לא רע לעשות הפרדה בין טוב לרע, וזה אפילו טוב מאוד. אבל זה טוב מאוד, רק כאשר האדם מבין, למה הוא עושה זאת. ... סיבה. כי כל הסבל של האדם בחיים, כולו נובע, רק משום שהאדם לא מבין את הסיבה, שבגללה הוא עושה הפרדה בין טוב לבין רע. כי האדם, הוא לדוגמה אומר על חולי שהוא רע, ועל בריאות שהיא טובה. והאדם, לא ... וחושב דברים שהם אינם אמת, בלי סיבה. ומי שחי בלי סיבה, סובל בלי סיבה. והחכם האמיתי, גם הוא עושה הפרדה בין טוב לבין רע. אלא שהוא מבין למה ומדוע הוא עושה את ההפרדה הזאת. כי הוא יודע, מה בדיוק היה לפני כל מה שהיה, דהיינו, השלמות והאחדות, ולמה איך וכיצד ממנה נוצרה ...

... של האחדות, היא הנפרדות. וגם האין וגם היש, אלו שתי צורות, של מהות אחת ויחידה באמת, שבה אין שום הפרדה בין יש לבין אין כלל, אלא שם הם מהות אחת ממש. (וגם המהות הזאת, אפשר לומר שהיא רק צורה ... אחת ממש. וכאשר האדם מתבונן בדבר הזה, הוא רואה פלאי פלאות. כי מצד המהות הראשונה של המציאות, אין שום הפרדה בין היש לבין האין, ובצורות של המציאות, יש הפרדה בין היש לבין האין. והשאלה הקשה היא, כיצד זה אפשרי שיהיו קיימות צורות שונות, מתוך ישות אחת שבה אין שום הפרדה כלל? כי המהות ממלאת את הכל תמיד, ושום דבר לא קיים בלעדיה, וקיומה הוא מחויב, כי המצוי הראשון קיומו ...

... באמת לא יודע מה הוא רוצה. וכאשר הרצון לא מוגדר בכלל, אז לא רע כלל. אבל רצון מוגדר, יוצר הפרדה מוגדרת, וסבל בצידו. וכל רצון מוגדר, הוא שקר. ואצל החכם האמיתי, רצון מוגדר, הוא שקר טוב מאוד. כי אצלו ...

... בפחות מרגע אחד. והוא לא צריך לרצות כדי שהדבר יקרה, אלא הדבר קורה, תוך כדי שהוא רוצה. ואין שום הפרדה בין הרגע של הרצון, לבין הרגע של העשייה. כך שאפשר לומר שאין שום רצון כלל, כי הרצון והתוצאה באים ... לא באמת אלוהים אמיתי, אלא אלוהים שקרי. כי גם הוא כאלוהים, גם הוא עצמו עדיין ישות נפרדת. כי יש הפרדה בין רצונו של האדם כאלוהים, לבין ישותו העצמית, לבין התודעה העצמית וכולי. כי כל זמן שיש חוויית אני, הרי ... האחדות האמיתית, שהכל אחד ממש. ואז הוא הופך להיות אלוהים האמיתי באמת, שהוא האחדות והשלמות האמיתית, שאין בה שום הפרדה כלל, ואפילו תודעה עצמית אין בה. ואחכ (מצד הנפרדות), האדם חוזר אל השכל שלו, ואז הוא זוכר ברשימו, שמצד ...