אמונה, אתאיזם, אלוהים - למה אמונה = כפירה באלוהים ובאמת?

עולם האצילות, השקר של עולם האצילות, להיות המאציל להיות הנאצל, מעל אלוהים

... גם עושה רעה גדולה לילד שלו בכך שהוא מחנך אותו. משום כל מהות החינוך, היא ליצור עבור הילד את ההפרדה שבין טוב לבין רע. ובכך בעצמו יש גם רע. כי זה לוקח ילד קטן שמבחינתו הכל טוב, ומכניס לו לתודעה את ההפרדה שבין טוב לרע. וגם אם אין להורה ולמחנך שמץ של מושג איך לחנך את הילד בצורה טובה באמת, הרי שעדיין צריך כל הורה ומורה להודות על האמת, שיש כאן בעיה שורשית אמיתית. והיא שכל חינוך ילד לכל הפרדה שבין טוב ורע, הרי שיש בה לא רק טוב, אלא גם רע לפחות באותה המידה. ועל ההורה לפחות להבין ... להיות מאושר באמת, היא משום שבעולם שלנו יש טוב ורע. והאדם לא יכול להתקיים בעולם שלנו בלי שתהיה אצלו הפרדה ברורה בין טוב לבין רע. וזאת בדיוק הסיבה שבגללה האדם לא מאושר. כי מאושר הוא זה שתמיד טוב לו. ... האדם פחד סמוי מאותו הדבר הרע. כי האדם בתוך תוכו לא רוצה שיקרה לו רע. ונמצא אם כן, כי ההפרדה שהאדם עושה בין טוב לרע, שהיא הכרחית כנל, היא זו שאחראית לחוסר האושר של האדם. ומאחר שאף אחד בעולם ... מוכרח לחנך את הילד שלו, הרי שעל ההורה להבין את האמת, שכל חינוך מכל סוג שהוא שגורם לילד לעשות הפרדה בין טוב לרע, הוא טוב בדיוק כמו שהוא רע. ומה הפתרון? והפתרון האמיתי הוא, שכדי שהאדם יוכל לחנך את ... האדם יוכל להיות מאושר באמת, ולהרגיש טוב תמיד בשלמות, תוך כדי זה שהאדם חושב שיש טוב ושיש רע ועושה הפרדה ביניהם. ושורש הפתרון טמון בכך, שהאדם ידע להכיל בתוכו הפכים. דהיינו, שהאדם יוכל ברגע אחד, גם לחוש שדבר כלשהו ... אבל גם תוך כדי זה להרגיש טוב מעצם זה שהדבר רע. זא שיש תפישת מציאות, שבה האדם יודע לעשות הפרדה בין טוב לרע. ושבה האדם רוצה את הטוב ולא רוצה את הרע. אבל בו זמנית תוך כדי זה, יש ...

... בעיניו כרעים. מהו השורש האמיתי של כל סוגי החרדות והפחדים? אליעד מדגיש כי השורש של כל החרדות והפחדים הוא הפרדה בין טוב לרע. ברגע שהאדם קובע מה הוא רוצה ומה הוא לא רוצה, הוא כבר יוצר לעצמו מצב שבו ... או אי השגה. כיצד אדם יכול להשתחרר לחלוטין מכל החרדות והפחדים? הדרך להשתחרר מחרדות היא להבין ולקבל שאין באמת הפרדה בין טוב לרע, וכי הכל זה ביטוי של דבר אחד בלבד. אליעד מדגים זאת בעזרת דוגמה של סרטי אימה: ... שלו, הוא עדיין לא מרגיש טוב באופן אמיתי, כי הוא תלוי בגורמים חיצוניים. לדוגמה, ילד קטן עדיין לא יוצר הפרדה ברורה בין טוב ורע ולכן אין לו מספיק שכל כדי לסבול או לפחד מהעתיד. מה ההבדל בין אמונה לבין ... החרדה נעלמת. לסיכום: כיצד לחיות ללא פחד וחרדה? הפתרון האמיתי והיחידי לפחד ולחרדה הוא להגיע לתפיסת מציאות שבה אין הפרדה בין טוב ורע, או לקבל את התחושות השליליות כמו את החיוביות. כאשר האדם מקבל את המציאות בדיוק כפי שהיא ... בכסף. וביארתי כי חרדה היא סוג של רגש, שנוצר בעקבות מחשבה וספק שאולי יקרה משהו רע. וברגע שהאדם עושה הפרדה בין טוב לרע, ממילא נוצרת אצלו חרדה ופחד מהרע. וביארתי שיש פרספקטיבה, שבה אין הבדל בין טוב לרע. וביארתי ...

... זה מחייב שגם המקור הוא רע, כי הוא עצמו נפרד ממה שיצא ממנו, ולכן יש בו חיסרון והגבלה מעצם ההפרדה. אליעד מסביר שגם מחויב המציאות הוא בעצם אפשרי המציאות, כי ניתן לשלול את קיומו. ובאותו אופן, גם האפשרי הוא ... שהכל הוא טוב מוחלט. במצב כזה, שבו הבריאה והבורא הם אחדות שלמה, אז הכל הוא טוב באופן מוחלט ואין הפרדה בין טוב לרע. אליעד מתאר כיצד ההפרדה בין טוב לרע היא שמייצרת את הרע, ולכן אם הכל הוא אחד מוחלט, אין כל מקום להפרדה כזו, ומכאן שאין מקום לרע כלל. בתפיסה הזו, הביטוי טוב דרכו להיטיב מקבל משמעות מיוחדת. כאשר הכל אחד, המשמעות ... לומר שהכוח שמניע את הכל הוא טוב שדרכו להיטיב. מנגד, אליעד מסביר שאם הכוח הזה מוגדר כטוב בלבד מתוך הפרדה מהרע, אז זה בעצמו צמצום והגבלה, וכך הכוח הופך להיות רע. לכן, התפיסה האמיתית של טוב דרכו להיטיב איננה ... או רע. במצב כזה, הכוח שמניע את הכל אכן מיטיב, משום שההטבה היא עצם הקיום של המציאות כולה ללא הפרדה. לכן, האחדות של הטוב והרע היא זו שמאפשרת את ההטבה האמיתית, ולא ההפרדה וההבחנה ביניהם. מה המשמעות של אינסוף וסוף באחדות הטוב והרע? אליעד מדגים את הרעיון הזה באמצעות מושג האינסוף והסוף. ... למעשה אחד, משום שההבחנה ביניהם קיימת רק בעולם של נפרדות. כאשר מבינים שהכל אחד, מתברר שאין כל מגבלה או הפרדה, ולכן קיימות אינסוף ישויות אינסופיות באופן בלתי מוגבל. במצב כזה, כל ישות היא גם אינסופית וגם סופית בו - ... נפרדות היא רע והכוח עצמו נפרד מתוצריו. הכוח הוא טוב מוחלט, כי הוא האחדות הכוללת הכל בתוכה ללא כל הפרדה. האפשרות הרביעית היא זו שמציגה את החיבור המוחלט בין הטוב לרע, בין הבורא לבריאה, בין הסוף לאינסוף. כאשר אדם ...

... קיומו של עולם ושל תחושת בחירה חופשית אצל האדם מהווה כפירה באחדות האלוהית. אלוהים עצמו ברא לאדם תחושת בחירה והפרדה, לפני שניתנה התורה בכלל. האדם כבר הרגיש נפרד מאלוהים, כבר חווה מקום וזמן, ולכן נתינת התורה היא רק המשך לאותו מצב של הפרדה וכפירה ראשונית שהייתה קיימת כבר קודם לכן. מה הקשר בין השאלה למה נתן אלוהים את התורה לשאלה למה נברא ... - למה אלוהים בכלל ברא את העולם? נתינת התורה היא ביטוי נוסף לאותה פעולה של בריאת העולם, פעולה של הפרדה שיצרה אשליה של בחירה. התשובה לשאלה מדוע אלוהים ברא את העולם נתונה בכמה דרגות של הסבר, כאשר ההסבר הגבוה ביותר הוא שאין לכך סיבה כלל, כי מנקודת מבט עליונה אין באמת עולם ואין באמת הפרדה, ולכן גם אין שאלה כזו. אבל כאשר יורדים לרמה יותר מצומצמת של הבנה, אפשר לומר שאלוהים ברא את העולם ... טוב ורע, שיש בחירה אמיתית או שכר ועונש. האדם שחי במצב כזה הוא כבר נענש, משום שהוא מאמין באשליית ההפרדה במקום לחיות באחדות אלוהית מוחלטת. מהי המסקנה הסופית והעמוקה של אליעד כהן לגבי מתן תורה והעולם? המסקנה העליונה והעמוקה ביותר שאליעד כהן מציג היא שהכל אחד ואין שום הפרדה או שאלה. ברמת ההבנה הגבוהה ביותר אין באמת מתן תורה ואין עולם ואין אדם שנפרד מאלוהים. כל השאלות, כולל השאלה למה אלוהים נתן את התורה, נובעות מאשליית הפרדה וזמן, שהן תוצר של תפיסת האדם עצמו, ולא מהאמת האובייקטיבית המוחלטת. בסופו של דבר, אליעד מסכם שאלוהים נתן את התורה ויצר את העולם רק כדי לבדוק האם האדם יוכל לראות מעבר להפרדה ולהגיע לאחדות האמיתית, או שיישאר תקוע באשליה ובנפרדות. למה אלוהים נתן את התורה? האם יש בחירה חופשית? מהי מטרת ...

... כלומר, כישות שמניעה את כל המציאות. פרספקטיבה הגבוהה ביותר, שבה הוא חווה אחדות מוחלטת בין הבורא והנברא, ואין שום הפרדה. מי שאינו מבין זאת חווה פיצול בין אני לאלוהים או מציאות. כך יוצא שכאשר אדם מתלונן על המציאות, הוא ... שהוא עצמו המציאות. כתוצאה מכך, האדם מגיע לפרספקטיבה הגבוהה ביותר, שבה אין עוד שאלות, מכיוון שהכל אחד ואין שום הפרדה. מה המסר העיקרי לגבי אחריות ותלונות? המסר המרכזי של אליעד כהן הוא שכל תלונה של האדם על אלוהים או ... כלומר, ככוח שמניע את כל מה שקורה. יש פרספקטיבה גבוהה עוד יותר, שבה הבורא והנברא הם אחד, ואין עוד הפרדה כלל. כאשר האדם מדבר על אני, והוא מבין באמת את עצמו לעומק, הוא מסוגל לחוות את כל שלוש הזוויות ... לו אלוהים או מציאות. משם הוא גם תופס את הפרספקטיבה שקדמה לאלוהים, שבה הכל אחד ואין שום שאלה או הפרדה. לכן, כאשר אדם מתלונן על משהו רע שקרה לו, המסר הוא פשוט: כל תלונה על המציאות היא תלונה על ... זו מרפאת את פיצול האישיות, מכיוון שהאדם חווה את כל הישויות הללו בו - זמנית כשלמות אחת. כשאין עוד הפרדה בין הבורא לנברא, בין החלום לבין החולם, האדם חווה טוב אמיתי. הוא אינו נפרד מן הדברים, ולכן אינו מנוכר ...

... היא שהכל פשוט יהיה כפי שהוא. שתי האפשרויות נכונות באותה מידה, מכיוון שכאשר האדם מגיע לאחדות, הוא מבין שאין הפרדה אמיתית בין יש תכלית לבין אין תכלית. התפיסה הזו מביאה את האדם לחוויה של שחרור פנימי ושלמות. לסיכום, אליעד ... האם המקום והזמן עצמם תלויים במשהו? אם מנסים לייחס את הכל לפוטנציאל, גם פוטנציאל תופס סוג של מקום או הפרדה במציאות. אליעד מציג את האפשרות שהעולם תמיד היה קיים, והמקום והזמן הם אין סופיים. ההיגיון הפשוט מבחינתו הוא שהמקום ... של דבר, מגיעים לרעיון שהיש והאין הם היפכים שמתקיימים בו - זמנית, והם למעשה הישות האחת. מכאן אין כבר הפרדה בין אלוהים לעולם, כי אלוהים מקבל הגדרה ככלום שממנו נוצרים הזמן, המקום וכל הביטויים הרבים. אליעד מסביר שהמוח האנושי ... הרעיון שהיש והאין אחד, ושמקור כל הדברים הוא כלום, משנה לגמרי את חוויית האדם. במקום שהאדם יתמקד אך ורק בהפרדה, במרחק, בזמן, בטוב וברע, הוא מבין שבעומק הכל אחד. ברמה המעשית, האדם אומנם יחווה שעדיין יש מציאות יום - ... תכלית או התכלית היא להיות כפי שזה, ושתי הגרסאות שוות באותה מידה, כי כשמגיעים לאחדות, כבר לא באמת נותרת הפרדה בין יש תכלית לאין תכלית. האלוהים כאן אינו דמות חיצונית שבראה עולם אלא עצם האין שמהווה את היש, והבנת ... הוא ממשיך בשגרת חייו אבל ברמה פנימית חווה את הדברים אחרת. אפשר לומר שהוא חווה גם את המשחק של ההפרדה (מקום, זמן, טוב, רע) וגם את הידיעה שהכל אחד ושהכל עשוי מאין. לכן, הוא מתנהל בעולם שבו ישנה נפרדות, ... נפרדות. אני אומר שאפילו אם נמחק עכשיו את כל היקום, מה שיישאר לנו פוטנציאל, למעשה כשיש פוטנציאל תמיד תהיה הפרדה, ההפרדה תמיד קיימת. מה זה מקום וזמן, אפשר להגיד שמקום וזמן זה פיסי, המקום הוא המרחב של המציאות, והזמן הוא ...

... בין עכשיו לאחר כך. הכל היה מרוכז במקום ובזמן אחד. רק לאחר הבריאה או המפץ הגדול, התחיל תהליך של הפרדה. תמונה אחת זו, שמכילה את כל האפשרויות יחד, החלה להתפרד לתמונות רבות ושונות, וכך נוצרה המציאות המוגדרת שאנו חיים בה כיום. מדוע הגדרה יוצרת מציאות נפרדת? אליעד כהן מסביר שהגדרה היא תהליך של הפרדה. בכל פעם שאדם מגדיר משהו, הוא בעצם יוצר הפרדה: את זה אני רוצה ואת זה אני לא רוצה. הגדרות גורמות לאדם לראות דברים כנפרדים זה מזה, וההפרדה הזו יוצרת למעשה את המציאות שבה אנו חיים. העולם כפי שאנו מכירים אותו, העולם המוגדר, מורכב מהבחנות והפרדות כאלה. ... - הזמן מוגדר בכך שיש לפני ויש אחרי, יש עכשיו ויש אחר כך. כל אחת מההגדרות האלה היא בעצם הפרדה. לפני המפץ הגדול לא הייתה אפשרות להבחין בזמן, ולכן לא הייתה מציאות מוגדרת ונפרדת. איך לחזור למצב הראשוני שלפני ... אומר, כל המצבים האפשריים של היקום היו מאוחדים בנקודה אחת, בתמונה אחת יחידה. הבריאה היא בעצם תהליך הפוך של הפרדה. במקום שתהיה תמונה אחת שמכילה הכל, התמונות התחילו להתפרד ולהיווצר כמציאויות נפרדות. כך נוצרו ההגדרות, ההפרדות והבחירות השונות של ... מי שרוצה להגיע להבנה עמוקה יותר של המציאות, חייב לוותר על ההגדרות. על ידי ויתור זה, האדם משתחרר מהצמצום וההפרדה וחוזר לנקודה של האחדות המוחלטת. ההימנעות מהגדרה היא הדרך היחידה לחזור למצב שלפני הבריאה. מה היה לפני המפץ הגדול? ...

... אך ורק במצב של נפרדות וצמצום. במילים אחרות, המושג של בחירה חופשית מתאפשר אך ורק כאשר קיימת תחושה של הפרדה בין אלוהים לבין המציאות או בין האדם לבין הסביבה שלו. איך מתאפשרת חוויה של בחירה חופשית בנפרדות? כאשר קיימת ... בחירה חופשית. הסיבה לכך היא פשוטה: כדי לבחור משהו, חייב להיות משהו נוסף, משהו שונה ממה שנבחר, חייבת להתקיים הפרדה כלשהי בין זה שבוחר לבין האפשרויות העומדות לבחירתו. כאשר האדם נמצא במצב אחדותי, שבו הכל נתפס כדבר אחד בלתי ... הנקודה שהיכולת להבחין ברע ולהגדיר משהו כרע קיימת רק מנקודת המבט של הנפרדות. מדוע? מפני שרק מנקודת מבט של הפרדה וחוסר מושלמות, האדם מסוגל לזהות חיסרון, קושי או רע. ברגע שקיימת הבחנה זו של טוב ורע, של חסר ומלא, קיימת בהכרח הפרדה, ולכן גם קיימת הבחירה. אליעד מציין שברגע שהאדם אומר לעצמו: בחרתי מלכתחילה את הרע הזה, הוא למעשה מזהה ומקבע ... להתחיל להבין כיצד ליצור שלום פנימי עמוק יותר. הוא יבין שכל מה שנראה רע, הוא רק פרי תפישה של הפרדה מהמציאות. לעומת זאת, אם האדם לא מבין זאת, הוא עשוי להמשיך לסבול ולחוש תחושת אשמה על החלטותיו, מתוך אמונה ...