עובדה או פירוש, איך להבדיל בין עובדה לפירוש? מה ההבדל בין עובדה לפירוש? האם זו עובדה או פירוש, האם זו עובדה אובייקטיבית? האם זה פירוש סובייקטיבי? יופי הוא בעיני המתבונן, מה זה עובדה? מה זה פירוש? עובדה ביחס למה, פירוש ביחס למה, הכל זה רק פירוש, כל דבר הוא רק פירוש, שום דבר הוא לא עובדה, כל דבר הוא או עובדה או פירוש, מה הופך משהו לעובדה? איך להבדיל בין פירוש לעובדה? פירוש או עובדה, האם כל דבר הוא פירוש? מה ההבדל בין פירוש לעובדה? איך לפרש דברים?... ויש משהו שהוא רק בעיני המתבונן בלבד. אבל מה הופך משהו לנכון עובדתית? מה הופך משהו לעובדה אובייקטיבית? תשובה: הנחות היסוד שאנחנו מניחים, ביחס להסקה הלוגית שלנו מהנחות היסוד שאנחנו מניחים. ואני אסביר: כל מחשבה שיש לבן אדם בראש, כל רעיון שהאדם חושב עליו שהוא נכון או לא נכון, יש לו הנחות יסוד כלשהן. לאחר מכן, המוח עושה חישובים לוגיים, בהתבסס על הנחות היסוד האלו. וביחס לזה המוח קובע, האם מדובר על עובדה או על פירוש. דהיינו, אם לוגית ניתן להוכיח שמשהו נכון, בהתבסס על הנחות היסוד, הרי שמדובר על עובדה. אבל אם בהתבסס על הנחות היסוד, לא ניתן להוכיח לוגית שמשהו הוא נכון, הרי שהוא פירוש. לדוגמה: נניח שאנחנו רואים שולחן שיש לו 4 ... אנחנו מניחים שהחושים שלנו נכונים. בנוסף, אנחנו מניחים שלצורה מסוימת קוראים שולחן ולצורה מסוימת קוראים רגל של שולחן. ואז בהנחה שאנחנו רואים בחושים שלנו, בחוש הראייה, את הצורה המלאה של השולחן, אז בהנחה שאנחנו רואים שבצורה של השולחן, יש צורה של רגל 4 פעמים, הרי שזה אומר שיש לשולחן הזה 4 רגליים. ... שולחן ומה זה רגל של שולחן וכולי. ובהתאם לזה, זאת עובדה שיש לשולחן 4 רגליים. כי אין אפשרות לוגית שהנחות היסוד האלו נכונות ושאין לשולחן 4 רגליים. ולכן, זה שיש לשולחן 4 רגליים, זאת עובדה. עכשיו, ניקח לצורך העניין ... שיהיה ניתן להסיק מכך לגבי כל שאר האנשים. אלא בעיקר לגבי האנשים שבדקו את האוכל, בזמן מסוים, בתנאים מסוימים, בהנחה שהם אמרו את מה שהם חשבו לגבי הטעם של האוכל. אבל זה משהו שאפשרי לבדוק אותו. ולכן כשמישהו אומר ... כמות של רגליים. אז, אם נניח שראינו שולחן אחד שיש לו 4 רגליים, שזאת עובדה, שהיא עצמה מבוססת על הנחות היסוד הנל, הרי שזה אומר שזאת תהיה עובדה לומר שלכל השולחנות יש 4 רגליים. כי אם נניח שכל השולחנות ... הזה טועה! כי אלו עובדות שניתן לבדוק אותן. כי טכנית לא יכול לרדת גשם תוך דקה אם השמים בהירים, בהנחה שחוקי הפיזיקה והאקלים לא ישתנו. והטענה שאומרת שיש סיכוי גבוה שירד גשם באמצע הקיץ סתם כך בלי לנמק, היא ... כאל פירוש בלבד. אז מהי בעצם עובדה? עובדה היא כאשר ניתן להוכיח שרעיון כלשהו נכון, בצורה לוגית, על בסיס הנחות יסוד שהן עצמן פירוש ולא עובדה. לדוגמה, זה שהחושים מייצגים את האמת, זה פירוש. אבל בהנחה שהפירוש הזה נכון, אז לוגית ניתן להוכיח שמשהו מסוים קורה. כאשר ניתן להוכיח לוגית שמשהו נכון, על בסיס פירושים ... חושב ולחלק אותה לחלקים, כדי לבחון כל חלק בפני עצמו, האם הוא עובדה או פירוש. והוא צריך לדעת למצוא הנחות יסוד דהיינו, לחקור לעומק את כל העניין של הנחות יסוד. דהיינו, לדעת לזהות מה הנחות היסוד של המחשבה שעוברת לו בראש. אחרי שמבינים מה הנחות היסוד של המחשבה שעוברת בראש, עכשיו צריכים ללמוד ולדעת לעשות ניתוח סיבתיות בצורה נכונה. דהיינו, צריכים לדעת איך לחשוב ... בצורה לוגית, איך להסיק מסקנות בצורה נכונה, איך לנתח נכון דברים מבחינת חוקי הלוגיקה. ואז כאשר האדם מבין את הנחות היסוד של הרעיון ומבין איך מסיקים נכון בצורה לוגית נכונה מסקנות, אז אפשרי להבין, האם מדובר על עובדה או פירוש. האם המחשבה הזאת, היא עובדה לוגית, שניתן להוכיח לוגית, בהנחה ש X אז ניתן להוכיח ש Y דהיינו, עובדה לוגית, או שמדובר רק על פירוש אישי / פירוש סובייקטיבי ...