... אושר מתמשך. הם פועלים מתוך חוסר מודעות אמיתית לכך שמה שהם מחפשים כלל אינו נמצא במקום שבו הם מחפשים אותו. רוב האנשים פשוט מעבירים את הזמן בלרדוף אחרי מטרות לא אמיתיות, מכיוון שאין להם מושג מה לעשות עם עצמם, ובכך ... לרצות את המציאות כפי שהיא למה אנשים מתקשים כל כך להיות מאושרים? כל בני האדם מתעסקים ללא הרף בשאלה כיצד להרגיש טוב יותר, אבל רוב הזמן הם פשוט רודפים אחרי הזנב של עצמם. אדם מתאמץ ומשקיע המון אנרגיה ומשאבים ... יודע מראש, עמוק בפנים, שגם אם ישיג את מה שהוא רוצה, הוא לא באמת יהיה מאושר מזה. למעשה, רוב האנשים הם סוג של טיפשים, כי הם מבזבזים את הזמן והאנרגיה שלהם להשגת מטרות שאינן מביאות אושר אמיתי. הם מדחיקים את הידיעה ... האם אפשר להיות מאושר באמת? לרצות את המציאות כפי שהיא הפעם אני אענה על השאלה, למה כל כך קשה להיות מאושרים? כל מה שכולם מתעסקים כל הזמן זה איך להרגיש יותר טוב. וכמו שכבר הסברנו כולם עסוקים בלרדוף אחרי הזנב של ... האדם הם סוג של טיפשים, ולמה? כי האדם מתאמץ ומתאמץ ומשקיע משאבים להשיג משהו שממילא בסוף לא יעשה אותו מאושר. חוץ מזה שאנשים מבזבזים את הזמן שלהם בלהשיג דברים, כי אין להם מושג מה לעשות עם עצמם, ומדחיקים את זה שזה ...

... נופל ברוח זה אותו מקור, אותו כוח שגורם לעלה ליפול, או לגרגיר אבק הרוח, הוא אותו הכוח שגורם לאדם לסבול, אותו הכוח שגורם לשמש לזרוח. ועל האדם להבין את מקור הזמן, המקום , מה גורם להם לפעול, להבין את סיבת האירועים את תכלית האירועים, לנסות להבין מפרספקטיבה של מחוץ לזמן מה גורם לו לאדם להיות ...

... ולכן הקשר הלוגי של סיבה ותוצאה הופך להיות חסר משמעות. האם האירוע הראשון בזמן חייב סיבה? אליעד מסביר שגם אם מנסים לדמיין את האירוע הראשון בציר הזמן, כמו למשל רגע בריאת הזמן עצמו, מגיעים למסקנה שלא יכול להיות לאירוע הראשון סיבה קודמת, כי לפניו לא היה שום דבר. הוא מסביר שכיוון ... הבא מובטח? אליעד שואל האם יש משהו שמחייב את קיומו של העולם או את קיום האדם בעוד רגע אחד קדימה. הוא טוען שאין שום דבר בעולם שיכול להבטיח שהתודעה, הזמן, המרחב או העצמי של האדם ימשיכו להתקיים ברגע הבא. הוא נותן דוגמה קיצונית של נייר שנקרע: העובדה שהנייר נקרע ... רגע אחד לא היה שייך סיבה ותוצאה, כל המציאות כולה רק רגע אחד, כל דבר הוא הסיבה בעצמו הכל הוא רק התוצאה, הכל הסיבה והתוצאה בו זמנית. ואם ניקח את ציר הזמן , למרות שאי אפשר לדמיין את הרגע הראשון, לצורך העניין ניקח את האירוע הראשון לכל האירועים, הסיבה הראשונה שבו נוצרה הסיבה הראשונה, ולפני הסיבה הראשונה אין שום דבר, והאירוע הראשון הוא היווצרות הזמן, האפשרות של היווצרות האירועים ולרגע הזה שלפניו אין שום דבר, אין סיבה. וכל מה שאני בא לאמר שכל הסיבה ... הדבר כאקראי כי המציאות היא אפשרית, והאם יש משהו שמחייב את העולם שלנו להיות קיים בעוד רגע ולכל מי שאומר שהעולם נברא, וגם מי שלא אומר כך, האם מחייב שהמקום והזמן ימשכו אפילו שהאדם עצמו קיים, הוא אומר אני ואני ואני, האם אתה מתחייב שתהיה קיים אני לא ...

... מישהו אחר הרים לו את היד נגד רצונו, הוא יחוש שלא בחר בכך. מכאן, בחירה חופשית תלויה בשני רגעים לפחות בציר הזמן: רגע שבו האדם חווה רצון ורגע אחר שבו הוא חווה פעולה המתרחשת בהתאם לרצונו. אליעד מדגיש שאם היינו מסתכלים רק על רגע אחד של מציאות, לא היינו יכולים ... עבורו להרים אותה. ולהרים את היד, לבחור להרים את היד, צריך שיהיו שתי שניות, רצף של שני אירועים על ציר הזמן. והאדם בעצם אומר את זה אני בחרתי, את זה לא בחרתי, וכן הלאה בנוגע לכל דבר. ניקח לדוגמה רק רגע אחד מציר הזמן, ונשאל האם אדם יכול להבחין מה נעשה מתוך בחירה חופשית, ומה לא? האם ברמת רגע אחד יש הבדל בין מה שיש בו בחירה למה שאין? כאשר יש יותר מרגע אחד של ...

... רק תחושה של תמונה בתודעה, ולא עדות חד - משמעית למה שבאמת התרחש במציאות. מהי תחושת הזמן ולמה היא אינה מהימנה? אליעד מתאר כיצד תחושת הזמן אצל בני אדם, במיוחד אצל ילדים אך גם אצל מבוגרים, יכולה להיות מטושטשת ולא מדויקת. אנשים מתקשים לעיתים לזכור בדיוק מתי אירוע התרחש, ואינם יכולים להבדיל בוודאות בין אירוע שהתרחש אתמול או לפני שנים רבות. תחושת הזמן אינה אלא תפיסה סובייקטיבית. כל האירועים של העבר והעתיד קיימים בתודעה רק ברגע ההווה. הוא מסביר שאנשים יכולים לשכוח או אפילו לזכור אירועים שמעולם לא ... ומציע למאזינים לנסות להתבונן במציאות מתוך נקודת מבט זו, כדי להבין לעומק את מהות הזמן. בסיום, הוא מאחל זיכרונות עתידיים טובים בהווה, ומבקש שהמאזינים יעמיקו בהבנת הטבע של הזיכרון, הזמן והמציאות עצמה. האם הזיכרון הוא אשליה? האם אפשר להוכיח את הזיכרון? האם תחושת הזמן היא סובייקטיבית? האם הזיכרון והדמיון דומים? האם העבר קיים רק בתודעה? מה ההבדל בין דמיון למציאות? הפעם אני רוצה לדבר על הנושא של הזיכרון האנושי וזה ... פעמים רבות. ואדם זוכר שחווה משהו אתמול, והוא משוכנע שהוא זוכר, יש לו תחושה של רצף הזמן והוא בוודאות מספר את מה שקרה לו. כמו גם קבוצה של מליון איש שזוכרים את אותו האירוע, והם משוכנעים שאכן זה קרה. ואנשים בטוחים כי אם מליון זוכרים ... כרגע בראש. לכן אדם אומר שהוא חווה תמונה בזמן זה או אחר. גם ילדים מאבדים מהר את תחושת הזמן, כל התחושה לא מדוייקת אם זה קרה אתמול או לפני חודש. וגם לאנשים מבוגרים קורה הרבה פעמים שנעלמת תחושת הזמן, יש ערפול. ואדם אומר, אני מוכן להישבע שזה קרה, הוא מדבר על מה שנדמה לו כרגע שקרה. אבל כל העבר כולו אבל כל העבר כולו, הכל מתרחש בראש שלך ממש עכשיו. ...

... האמת נתקל בשאלות חדשות כל הזמן? אדם שמחפש את האמת באופן אמיתי מנסה להבין את המציאות בדיוק כפי שהיא. אליעד כהן מסביר שהאמת ... שלפני היקום, לפני מימד המקום והזמן . והסוף של הטיפשות הוא החכמה. אליעד מדגיש שהטיפשות הגדולה ביותר קשורה באופן ישיר ... שהימין והשמאל הם אותו המקום בדיוק, הוא היה מבין שליקום יש סוף, ויותר מכך, היה קולט שכל היקום כולו בעצם לא נמצא בשום מקום. ... שהיה יקום, לפני המימד הזמן זה הסוף של היקום. והסוף של הטיפשות זאת החכמה, כי גם לה יש סוף. הטיפשות הגדולה בעולם מתחברת לחכמה ...

... אליעד ממשיך וטוען שאפשר לדמיין שהכל מחובר בחבלים שקופים - מחשבות, רצונות, תנועות, וכל מה שקיים. כל דבר, לדבריו, מחובר בצורה בלתי נראית לנקודת המרחב והזמן, ואלו מחוברים גם הם לדבר שהיה קיים לפני המרחב והזמן, שהוא למעשה המציאות עצמה, המקור של הכל. כדי להסביר זאת בצורה יותר מוחשית, אליעד נותן דוגמה נוספת: כשהיד זזה, האצבע אינה מחליטה לאן לזוז, אלא היד היא ... אחד שלם שבו הכל אחד. האדם חושב שיש לו בחירה חופשית משום שהוא אינו רואה את החוטים השקופים שמחברים אותו למציאות כולה, אך למעשה הכל מחובר למקשה אחת של מקום וזמן, ולדבר שהיה לפני המקום והזמן. הוא מוסיף שהבנה אמיתית ומעמיקה של הדברים הללו תביא לכך שהתודעה העצמית של האדם תתמזג עם המציאות עצמה. אז האדם יוכל לראות שהטענה יש בחירה ... היה מחובר בחבלים אז היתה הבנה שמזיזים אותו, ומצד האמת האדם מחובר לחבלים וכל העולם מלא בחבלים שקופים, והחבלים אליהם מחובר האדם, מחוברים לנקודת המרחב והזמן הכל כולל הכל מחובר, הרצונות, המחשבות, כל מה שאינו נראה, ובטח מה שכן נראה כמו הידיים וכל אלו מחוברים למקשה אחת של מקום וזמן, וגם המקום והזמן, מחוברים למקשה למה שהיה לפני המקום והזמן. ניקח לדוגמה, שהיד זזה, היא מזיזה איתה את האצבע, האם זה אומר שהאצבע בחרה לאן לזוז? לא, מי החליט לאן האצבע תזוז? היד! ומי החליט ליד לאן ... שהיא מחברת את הכל והאדם צריך להתבונן בזה באופן אובייקטיבי, כי מי שיתבונן יראה שמבחינה שכלית הדברים כולם מחוברים אחד לשני, והאדם לא קולט שהכל זז כאחד כל הזמן וישנו מקום מרחב וזמן, שמחוברים למקום שמחוץ למקום והזמן, שהיה לפני המקום והזמן שמהווה כרגע את המקום והזמן, אבל כל מה שקיים כולל הכל נמצא בתוך מקום וזמן וכל שינוי במקום ובזמן, הוא יוצר את כל השינויים. וכששני אנשים רוצים דברים שונים, זה רצה ככה וזה רצה ככה, הם לא מבינים שזה בכלל תהליך אחד, ממנו מתהווים ...

... מהו הקשר בין אירועים בציר הזמן? אליעד שואל עוד שאלה לגבי הקשר בין הרגעים השונים בציר הזמן. הוא מציין ששום רגע קודם לא בהכרח מחייב את הרגע הבא. ... מתרחשת אין סוף זמן ובציר הזמן כל הזמן מתרחשת אירוע אחר מסך כל המצבים, ומה שנראה כזהה באירועים ... שיש בין הרגעים השונים בציר הזמן, האם הוא מחייב או לא מחייב? ועכשיו אני אתן, עוד נקודה, או ... ולגבי האירועים השונים שעל ציר הזמן. ואתן נקודה פשוטה נוספת בנוגע לאקראיות וסיבתיות האם יש ...

... הסוף, בין האינסופיות לבין הצמצומים. זוהי המציאות כמקשה אחת שמכילה את הכל - גם את המרחב והזמן, וגם את העדר המקום והזמן, גם את כל מה שהיה לפני הבריאה וגם את מה שאחרי הבריאה. אך גם האין סוף הגדול יותר, שמאחד ... סוף מוגבל בכך שאין לו סוף. האינסוף יכול להיות אחד, ניקח ציר מספרים אינסופי, ניקח את מימד הזמן או מרחב המקום, ניקח את האינסוף שמכיל בתוכו הכל, המציאות כמקשה אחת מכילה בתוכה את האינסוף וההיישויות האינסוף מוגבל בכך ... הפוך יש צמצומים שאיחדו לאינסוף אולי הצמצומים מהווים את האינסוף. כי הצמצומים מהווים את כל המקום. בעצם מכאן אנחנו מגיעים לאינסוף הגדול ביותר שבו יש אחדות שבין האיןי סוף לסוף, המציאות שמכילה הכל כיישות ...

... מה, אלא שאלה עקרונית שמבוססת על תפיסת הזמן, קיום והמהות. אם נבין את מהות השאלה ונחקור את כוונתה, נגיע להבנה שהתשובה היא לא בהכרח תשובה ישירה, אלא הבנת השורש של השאלה עצמה. כלומר, השאלה והתשובה הם אחד. השורש ... שאנחנו מביאים אליה. כל ההבנה נובעת מהמקום שממנו נשאלת השאלה, ואין בהכרח תשובה חד משמעית. כיצד נוכל להבין את השאלה האם העולם מתוכנן בצורה עמוקה? הבעיה העולה בשאלת האם העולם מתוכנן? נוגעת להסברת המושגים תכנון ... נמצאים באותו מסלול חיים. האחדות היא המקום שבו כל השאלות מאבדות את המשמעות שלהן, כי האדם רואה את כל הדברים כחלק מאותו שלם אינסופי. הבנת השאלה והתשובה כיחידה אחת הקשר בין סיבה ותוצאה בפילוסופיה העולם המתוכנן ... זה יש אינטראקציה, אחרת לא היית חווה את המקום, לא היית חווה את הזמן. אני קיים זה חוויה של הנפרדות. צריך את הנפרדות. אם האדם היה ביום יום היה חושב שאין הבדל בין יש סיבה לאין סיבה לא היית אוכל. למה אדם עושה פעולה? אני מדבר כדי שתבין. ... זה לוקח מלא זמן, וכמה זמן זה לוקח את הזמן שאתה חי. הנה עכשיו נגלה. המציאות מגלה לך מה יהיה אתך, לכן זה לוקח את הזמן. יש את התודעה האני שהוא חווה אירועים מישהו התחבר לך לכבל של התודעה ומסריט לך את החיים אבל זה לפרטי פרטים. העניין פשוט אם תדע מראש מה יהיה החיים לא יעניינו ולכן עדיף ... הכוונה? כי מה שנקרא רע, מסתכלים על הזה מהמקום של לפני הטוב והרע לפני ההגדרה, זה לא שאני אומר אין טוב ורע. כי יש טוב ורע. לפני הטוב והרע, אין הגדרות. ברגע שהאדם מחפש את האמת תבדוק, בסופו של דבר הוא יגיע למסקנה ... גם ביל גייטס, עושים פרוייקטים כל הזמן, אין לזה סוף. החשיבה שיהיה מחר יותר טוב היא שקר ולכן אתה לא שלם עם ההחלטה. מה האמת? יש 2 צדדים למטבע אתה חוסך כי אתה לא רוצה להיות פה אבל לא כי אתה לא רוצה להיות שם. ...