... זה אכזרי. כי כאשר האדם נושם אז הוא גורם לכל מיני חומרים להשתנות. וגם זה סוג של אכזריות. וגם רגעי הזמן שעוברים, גם זה מאוד אכזרי. כי כל רגע חדש שבא, הוא כאילו משמיד את הרגע הקודם. ... שעצם זה שקיימים דברים, גם זה עצמו אכזרי. כי כאשר קיים דבר כלשהו, זה מונע משאר הדברים להיות באותו המקום. וזה אכזרי. ומצד האמת, גם זה שהעולם קיים, גם זה אכזרי. כי אם העולם לא היה ... נמצא בגיהנום. ולהפך, האדם יכול להיות במקום שנחשב עבור אחרים לגיהנום מבחינה חיצונית, אבל עבורו המקום הזה נחשב לגן עדן של ממש. כי בסופו של דבר, זה הכל בעיני המתבונן בלבד. ובחזון ...

... החל מאלימות נגד ילדים חסרי ישע ועל אלימות נגד נשים. החל מאלימות רגשית ואלימות מילולית ועד אלימות פיזית של ממש וביצוע מעשי פשע נגד אנשים אחרים. וככל שעובר הזמן, כך תופעת האלימות גואה ומתחזקת. והשאלה המתבקשת היא, מה גורם להתפתחות האלימות החברתית? אבל ...

... האישי שלו, ואת כל התכונות שלו, כדי שעם כל הכוח הזה הוא יוכל לתת מכת מחץ ליצר הרע, ולהשתיק אותו לנצח באופן סופי ושלא תהיה לו תקומה נוספת. והנה, האדם מנסה כל הזמן לגייס את כל הכוחות שלו, כדי לגרום לחוסר המצב רוח להיעלם באופן סופי. אך זה ... דהיינו, האדם הוא העולם. בעולם יש מדינות רבות ובאדם כוחות רבים. הכוח שמייצר רע בעולם הוא היצר הרע שמייצר רע אצל האדם. והכוח באדם שרוצה להרגיש טוב ושמנסה כל הזמן להרגיש טוב, זה היצר הטוב שיש באדם. ויש גם את כל שאר הכוחות שיש לאדם, שלהם לכל ... הוא יכול להשתמש בכל יכולת ויכולת שיש לו, לטובת המאבק בעצבות ובחוסר השמחה. ועד שמדינת ישראל תחליט האם ואיך ומתי לפעול נגד איראן, הרי שבינתיים מדינת ישראל כל הזמן עושה תרגולות לטובת העניין הזה. ומדינת ישראל כל הזמן מנסה לשפר את היכולות הצבאיות שלה, הן ההתקפיות והן ההגנתיות לטובת המלחמה הבאה שאולי תתרחש. וכך גם על האדם לשפר כל הזמן את היכולות האישיות שלו. כי מצד האמת, הדרך הנכונה ביותר להשתיק את האירנים, זה ... אמת רצוי שהאדם יהיה כמה שיותר מוכן לקרב. והמשמעות של זה היא, שעל האדם לנסות לשפר את היכולות האישיות שלו עד כמה שהוא יכול. כי כל היכולות האלו, יעזרו לו בבא הזמן, במלחמה האחרונה שלו ביצר הרע שמייצר לו תחושת רע בחיים. ובפועל על האדם פשוט ...

... דעת, הוא מבין שמצד האמת, גם המבוגרים מתעסקים במשחקי ילדים, וגם המבוגרים מקדישים המון מהזמן שלהם, לעיסוק בשטויות של ילדים. וההבדל בין המשחקים של הילדים לבין המשחקים של המבוגרים, ... לריב על שטויות של ילדים, לא צריך לשם כך כישורים מיוחדים. וכאשר האדם מתבגר, אז הוא כל הזמן רוכש כישורים חדשים ויכולות חדשות, וכל הזמן הוא משדרג את רמת המשחקים, שבהם הוא משחק. ורמת המורכבות של הדברים שבהם האדם מתעסק, היא עולה כל הזמן, לפי רמת הכישורים האישיים של האדם, שהם בדכ משתפרים כל הזמן. ועל האדם חובה להבין ולזכור, שכמו שהוא מייחס חשיבות גדולה לעיסוקים המהותיים שלו, כך ... להקנות לו את היכולות המתאימות ואת הכישורים המתאימים, כדי שהוא יוכל באמצעותם לשחק בבא הזמן, בעולם המשחקים של המבוגרים. כאשר הדגש המרכזי הוא, שאנחנו מנסים להקנות לו, הרגלי ...

... מה ואיך אפשר לשפר את המערכת. וכל הדבר הזה נכון גם לאדם עצמו באופן אישי. כי כל אדם בחיים, מתמודד עם מצבים שונים. וכל אדם בחיים מפתח עם הזמן, נוסחאות שונות לאיך להתמודד עם החיים. וכאשר קורה לאדם אירוע כלשהו, האדם באופן אינסטינקטיבי מכניס את האירוע שאיתו הוא מתמודד, אל הנוסחה שלו שמתאימה להתמודדות עם ...

... שהן בעצם ייצוג לפעולות שאותן האדם עושה, למרות שהן מיותרות, בדיוק כפי שהקידוח היה מיותר. ואותם שכנים שגרים באותם המקום, הם היו הנפגעים העיקריים מעבודות הקידוח המיותרות. והשכנים האלו הם הכוחות השונים שיש בתוך האדם, שהם נפגעים לרעה מכך שהאדם משקיע את המשאבים שלו, ... במקום זה הם מייפים את ההרס של העיר, והופכים את רחובות העיר לתעלת מים. דהיינו, כי מגיע שלב שבו האדם קולט שהוא בזבז את הזמן שלו לריק. כי האדם עובד ועובד, ולבסוף כשהוא משיג את מה שהוא רצה להשיג, עכשיו בתוך תוכו מבין האדם שהמירוץ הזה היה מיותר. משום שהאדם מבין שגם עכשיו ... לא באמת מאושר. אבל האדם לא מוכן להודות על הטעות ועל המרוץ המיותר שלו, ואז האדם מייפה את הכישלון, ובמקום לקרוא לבזבוז הזמן בשמו, במקום זה האדם מגדיר את בזבוז הזמן כהצלחה גדולה. דהיינו, האדם חוגג את זה שהוא עבד על עצמו ורדף אחרי מטרה שהוא לא היה בכלל צריך אותה, ושהיא לא באמת משרתת את האושר שלו. ולצד כל אלו, יש ...

... עם המציאות, ולאהוב אותה באמת וליהנות מהטוב שיש בה. אבל למרות שכל אדם בעולם רוצה את הרצון הזה, הרי שעדיין רוב בני האדם רוב הזמן, לא זוכרים את הרצון הפנימי הזה שלהם. כי מי שזוכר את הרצון הפנימי שלו, הרי ... מוצא את האושר, אז הוא מחפש דרכים חדשות להיות מאושר. וכאשר האדם משיג איזה דבר חדש, על ידי זה מתעוררת אצלו שמחת החיים. אבל כאשר הזמן עובר, האדם קולט שהדבר הזה עדיין לא עשה אותו למאושר, ואז השמחה דועכת והאדם ... שהוא צריך את השדרוג הזה לצרכים משפחתיים וכיוב. אבל האמת, היא אחרת. והאמת היא, שהאדם מרגיש ריקנות מכל מה שיש לו, ולכן האדם כל הזמן מעלה את הרף. וכל הזמן נדמה לאדם, שאם הוא רק יעשה איזה דבר, אז הוא יגיע לשקט הנפשי. וכל ההסברים ... שלפיה פועלת המציאות, ושמשום כך הדברים הם כפי מה שהם. וניתן דוגמה מתחום חינוך ילדים. מי שיתבונן בעניין יראה, כי ההורה מעביר כל הזמן מידע לילד, כחלק מהחינוך של הילד. אבל הילד, לא תמיד מבין את המידע בצורה ... עשיתי כך, קרה דווקא כך, ולא קצת אחרת? למה הפעולה הזאת הובילה דווקא לתוצאה הזאת? וכיוב, על ידי זה כל זה, האדם בעצם מתעסק כל הזמן בלימוד. וכאשר האדם מתעסק בלימוד, על ידי זה האדם מתחיל להרגיש סיפוק בחיים. מאחר שהוא גם מתחיל להשיג את המטרות שלו טוב יותר, כי הרי רמת המקצועיות שלו עולה. וגם האדם מגיע כל הזמן לתובנות חדשות, שזה הדבר העיקרי שמביא את האושר. וגם על ידי זה האדם מתקרב כל הזמן, אל הבנת המציאות ככלל. דהיינו. אל האושר האמיתי. ...

... סופי. כי כדי לחשוב על איזה דבר, לשם כך על האדם לעשות סוף וגבול לדבר שעליו הוא רוצה לחשוב. ולכן האדם לא יכול לחשוב בבת אחת על כל המספרים שיש בעולם, או על כל הזמן כולו, או על כל המקום כולו וכיוב. כי כדי לחשוב על כל המספרים הזמן מקום וכיוב, לשם כך על האדם להיות מסוגל לדמיין את הנקודה הראשונה והאחרונה של הדבר. וזה כמובן לא אפשרי. כי האדם לא יכול לדמיין במחשבתו את הרגע הראשון של הזמן. כי ברגע שקיים רגע כלשהו, הרי שתמיד קיים גם לפניו עוד זמן. וזה שהמדע אומר שהזמן נוצר בעת המפץ הגדול, המשמעות של זה היא שהזמן שלנו נוצר בעת המפץ הגדול. אך הזמן היה קיים כבר קודם לכן. כי גם מפץ גדול ויצירת זמן, גם אלו אירועים שקיימים בתוך ציר זמן אחר גדול יותר. וכך גם לגבי מימד המקום. כאשר המדע אומר שמרחב המקום נוצר בזמן המפץ הגדול, הרי שזה מתייחס רק למרחב המקום שלנו. אך בוודאי שגם הוא עצמו נמצא בתוך מרחב מקום אחר גדול יותר. ולכן לעולם האדם לא יכול להבין איך נוצר הזמן וכיוב. כי כדי להבין איך נוצר הזמן, לשם כך צריך האדם לדמיין מציאות של אין זמן, שממנה נהיה זמן. אבל ברגע שאנחנו אומרים שיש מציאות ללא זמן, שממנה נוצר זמן, ממילא תיארנו סוג זמן נוסף ושונה מהזמן שעליו אנחנו אומרים שהוא נוצר. וממילא לא מצאנו את ההסבר לאיך נוצר הזמן עצמו, כישות של זמן. וזה בדיוק עניין אחד עם מה שביארתי קודם לכן, שגם אם המדע יסביר איך נוצר העולם, עדיין הוא לא יהיה מסוגל להסביר איך נוצר התהליך שיצר את התהליך שיצר את העולם וכן הלאה. וכך גם לגבי מהותו של הזמן. שאין האדם יכול להבין איך נוצר הזמן. כי כל הסבר לאיך נוצר הזמן, הוא עצמו יוצר עוד ציר זמן גדול יותר. וממילא תמיד נשאל איך נוצר הזמן הגדול יותר, שבתוכו נוצר הזמן שלנו. ובין כך ובין כך, האדם לא יכול לדמיין את נקודת הזמן הראשונה. ומאותה הסיבה בדיוק האדם לא יכול לדמיין גם לא את נקודת הזמן האחרונה. וגם לא את קצה היקום. וגם לא את המספר הגדול הקטן ביותר וכל כיוב. ומשום כל זה, האדם לא יכול לתפוס במחשבתו בבת אחת את כל הזמן מקום. כי כדי לתפוס משהו במחשבה, לשם כך צריך לעשות לו סוף. והמחשבה מכילה את הדבר שנמצא בתוכה. ואם הדבר נמצא בתוך דבר אחר, הרי שהוא לא ...

... הוא תמיד ימשיך לגלות שאלות חדשות עד אין סוף. ולהבין מהי הסיבה הראשונה האמיתית, זה בערך כמו לדמיין את הרגע הרחוק ביותר, או לדמיין את המקום הרחוק ביותר, או לדמיין את המספר הגדול ביותר וכיוב, שכל זה כמובן דבר שאינו אפשרי. וכדי שהאדם יהיה מאושר, עליו להבין את הסיבה הראשונה ... אולי דרך זה יוכל האדם להבין מהי מטרת המציאות ומהי הסיבה הראשונה. אלא שגם זה אינו אפשרי. כי האדם לא יכול לדמיין את הרגע האחרון של ציר הזמן . כי כל רגע שאותו ידמיין האדם, תמיד יהיה רגע אחר אחריו. ולא משנה כמה ינסה האדם לתפוס במחשבתו את תמונת המציאות האחרונה והרחוקה ביותר, כדי ... בעולם פתרון לבעיה הזו. מלבד לחכם האמיתי שהצליח לנצח את המשחק, והוא מבין היטב את הסיבה הראשונה וגם את התוצאה האחרונה. והוא מנסה כל הזמן להאיר את עיני האדם וליצור אצל האדם כלי קיבול, שבו יוכל האדם להכיל בתוכו את הסיבה הראשונה ואת התוצאה האחרונה, כדי שגם הוא יוכל להיות ...

... ומבין את האמת מדוע כרגע המציאות היא כפי מה שהיא, וממילא האדם מקבל אותה כפי מה שהיא, או שהאדם עדיין לא מבין את הסיבה של המציאות, ואז הוא כל הזמן מנסה לשנות את המציאות. ובחוש ניתן לראות, שלא משנה מה יהיה לאדם בחיים, הוא ... אם האדם יהיה כל יכול ויוכל לשלוט במציאות כרצונו, עדיין הוא לא יהיה מאושר. כי מאושר פירושו שהאדם שלם עם המציאות בשלמות. ואם האדם עדיין כל הזמן רוצה לשנות את המציאות, למרות שהמציאות בדיוק כרצונו, הרי שזה אומר שלא משנה מה ... וכך הדבר הזה נמשך עד אין סוף ללא נקודת עצירה כלשהי. והסיבה הראשונה רחוקה ממחשבתו של האדם, בדיוק כמו שהאדם לא יכול לדמיין את הרגע האחרון של הזמן, או את המקום הרחוק ביותר, או את המספר הגדול ביותר. כי האדם לא יכול להכיל בתוכו את האין סוף ...