... יש יתרון. למשל, מה היתרון של יד ימין שלי שאין בשום דבר אחר בעולם? שזו הישות היחידה שנמצאת ביחידת הזמן והמקום הזה. כל שאר הדברים בעולם אינם יד ימין שלי. בכל דבר בעולם יש יתרון וחיסרון. היתרון של כל דבר ... עלי לסבול? בכל דבר בעולם יש חיסרון. החיסרון של כל השיטות הרוחניות בעולם הוא בכך שאין בהם את ההפך. המקום היחיד שאין בו חיסרון הוא הפרספקטיבה של האחדות, שצריכה לבוא מתוך האדם כי אי אפשר להגדירה. אם תגדיר למעשה ...

... כהן טוען שלשניהם יש סוף ברור. סוף היקום הוא הפרספקטיבה שקיימת לפני תחילת היקום, כלומר, מצב שבו אין עדיין זמן ומקום. סוף הטיפשות הוא החוכמה, כלומר, הגבול העליון של הטיפשות הוא למעשה הגבול התחתון של החוכמה. כאשר האדם מגיע אל ... אחד? שאלות טיפשיות - מהו הסוף של הטיפשות ושל השאלות? הפעם אענה על השאלה, אדם מחפש את האמת, וכל הזמן מגלה שנותרות לו שאלות חדשות, והוא לא מבין איך להבין את האמת, איך לחפש את האמת. ומה זה אומר ... ליקום וגם לטיפשות יש סוף. והסוף של היקום הוא מה שהיה לפני היקום, לפני העולם, הפרספקטיבה של לפני היות הזמן והמקום, זה הסוף של היקום. והסוף של הטיפשות, זאת החכמה, כי גם לטיפשות יש סוף. והקצה של הטיפשות זאת החכמה. ... כי אם האדם מסתכל ימינה ושמאלה והיתה לו תפישה ששני הדברים ההפוכים הם אחד, וימינה ושמאלה הם אחד ואותו המקום ממש אם היה חווה את האחדות, לא היתה לו שום שאלה, למרות שקיימת גם הנפרדות אם היתה חוויה של ...

... מילוי רצון (שזה טוב), ולא מרגיש חוסר במילוי הרצון (שזה רע), אלא מרגיש רק תחושת שלמות מוחלטת. מה זה המקום שבו אין בכלל רצון עצמי? כדי לבטל את הרצון העצמי, אליעד מסביר שיש להגיע למקום שבו הרצון העצמי לא ... מדגים זאת על ידי הסבר פשוט - כל הדברים שנראים לנו כנפרדים במציאות, מחוברים במהותם ברובד הבסיסי של המציאות. המקום הכי פנימי של הדברים, כמו המהות של המקום, היא בעצם אין - מקום. לפני שהיה מקום, הייתה מהות של אין - מקום. כך גם לגבי סיבה ותוצאה: ... הבדל. מה זה ההוויה שמאחורי המציאות? אליעד מסביר שכל מה שקיים במציאות הפיזית והמטאפיזית - מחשבות, רגשות, תודעה עצמית, זמן ומקום - הכל קיים בתוך רובד מסוים של זמן ומקום. אך מאחורי רובד הזמן והמקום, קיימת הוויה אחת בסיסית שמהווה את כל המציאות. להוויה הזאת אפשר לקרוא כלום, בלתי נתפסת, שום דבר, או הדבר ... אפשר לחשוב עליו. זהו המכנה המשותף הרחב ביותר של כל הדברים הקיימים. מהו הקשר בין אני, לא - אני וזמן ומקום? אליעד מדגים שהמושג אני יוצר באופן אוטומטי את המושג לא אני. מכיוון שיש אני ויש לא אני, זה יוצר מקום וזמן - מקום שבו קיים האני והלא אני, וזמן שבו האני מתקיים בנפרד מהלא אני. אם לא היה זמן ומקום, לא הייתה יכולה להתקיים אף ישות. הכל היה אחד ללא נפרדות, ולכן לא היה קיים אני נפרד. איך כל ... כל מיני נפרדויות. ויש הבדלים של אני רוצה ואני לא רוצה, וכל הנפרדויות, מחוברים במהותם החיבור נמצא במקום, וההפך מהמקום, אין מקום, ויש סיבה ותוצאה, מה היה לפני היה מקום שהסיבה והתוצאה, היו כישות אחת. גם הביצה והתרנגולת, ישות ... ולא אני, יש מקום ואין מקום יש שתי ישויות גם אם הן באותו מקום, זה בשני רגעי זמן באותו המקום, אז זה שניים בכל מקרה. כי אם יהיה, אם יש רק רגע אחד, אין נפרדות, ואז לא שייך להגיד אני ולא אני אין שייכות להבדיל בכלל בכלום. וכל מקום שיש הבדלה, זה מקום וזמן, כל המציאות, כל מה שיש, שקיים, זה בתוך זמן ומקום ומאחורי הדברים הקיימים, יש הוויה של אין הבדל בין כלום. אם אתה רוצה משהו, זו רק חוויה של תחושה ... לאדם, האדם רק חש שהוא רוצה, האדם מרגיש אני, והרובוט לא מרגיש אני שהאני זו רק תחושה, ובהוויה אין מקום וזמן, כל הישויות הן אחת, ולא שייך לרצות או לא לרצות, הכל אחד, אין משמעות בפרספקטיבה שכל הרגעים באותו רגע, ...

... בחירה או לא? אליעד מציין כי כאשר מדברים על הנקודה הראשונה, הפרספקטיבה משתנה, כיוון שבשורש של הדברים, שהוא מעל לזמן ומקום, לא ניתן לדבר על רצון ועשייה כפעולות נפרדות בזמן. במקום זה, בשורש הדברים, הרצון והעשייה הם דבר אחד, מתרחש ... האם מישהו בחר את הרצון של עצמו, ומדובר ביחס לכוח הראשון ביחס לישות הראשונה. ויש לציין שמצד הפרספקטיבה שמעל הזמן והמקום, לא שייך להגיד רצה ועשה כי רצה ועשה, הן שתי נקודות בציר הזמן. ובשורש אין פער בין רצה ועשה, הרצה ועשה הם בו זמנית, אין זמנים בכלל באחדות, בשורש. ובעצם זה אומר ...

... אחת. זו ישות אחת שהיא בסיס כל הדברים, שאין בה מקום, אין בה זמן, והיא למעשה הישות שממנה מתפצלים המקום והזמן והדברים השונים. כיצד ייתכן שמישות אחת יווצרו דברים שונים? השאלה הזו, של איך יכולה להיות ישות אחת ויחידה שאין ... מחומר אחד שאינו מוגדר, שאינו נמצא ואינו לא - נמצא, שאין בו מקום או זמן, יכולה להיווצר מציאות של זמן, מקום, אירועים, וחוויות? אליעד מדגיש שזהו הפרדוקס הגדול ביותר של הקיום. החומר שממנו הכל עשוי הוא בעצם נקודת החיבור של ... כל ספק או שאלה. מהי השאלה הקשה ביותר בעולם? איך יכול להיות שהכל אחד? מהי מהות המציאות? איך נוצר הזמן והמקום? איך נוצרו ישויות שונות מישות אחת? איך מתמודדים עם שאלות שאין להן תשובה? מהי התשובה לכל השאלות? השאלה והתשובה ... מאחריו. ואם אדם יתבונן הוא יראה שכל הישויות האלה מתאחדות לאחת. עד שמגיעים ליישות אחת בשורש של הכל כל המקום האינסופי שלנו שהוא לכאורה שונה והזמן שלנו כל הזמנים מה שמהווה אותם היא יישות אחת שהיא בסיס כל הדברים. ממנה מאותה יישות מתפצלים המקום הזמן וכו. השכל שיש בדבר שיש בדבר הזה הוא השכל הגדול ביותר בעולם. מי שמתבונן לעומק על המהות של המציאות ... האנושי שדברים מנוגדים הם דבר אחד. הכל עשוי מדבר אחד ויש דברים שונים זה דבר בלתי נתפס במחשבה. אפילו זמן ומקום אין שם. אפילו מקום ואין זמן. ממה עשוי המקום והזמן? והדברים השונים? כל המקום הזה עשויים מדבר שאיננו מקום וזמן וזהו הדבר הבלתי נתפס. שאדם מתבונן היטב בחיבור של כל ההפכים שהכל אחד שכל הדברים המנוגדים הוא מבין שהם ...

... האדם. ככל שהאדם מתעקש יותר לשלוט ולהכריח את המציאות להיות אחרת, כך הוא חווה אכזבה רבה יותר, וזהו בדיוק המקום בו נוצר הסבל. כיצד מקבלים את המציאות בצורה מלאה? אליעד מסביר שהדרך להשתחרר מהסבל היא באמצעות קבלה מלאה של ... הדרך שלו היא שאין דרך אחת נכונה, ושהדרך לא יכולה להיות מקובעת או מוגדרת. הוא טוען שמצבים משתנים כל הזמן, וכשאדם מגדיר דרך אחת לחיות את הרגע, הוא למעשה מונע מעצמו להסתגל למצבים חדשים. כל אדם מכיל בתוכו את ... לא מגדיר אתה בעצם חוזר לעמדת הכוח לנקודת ההתחלה. הנושא הזה של אחדות ונפרדות הוא בכמה רמות, הדברים כל הזמן מתרחבים עצם זה שהנשמה קיימת זה עצמו תהליך של צמצום והיפרדות. יש אני ולא אני. זה עצמו תהליך של ... זה האני. מצד המציאות הכללית יש הבדל. יש פה חדר ובחדר יש דברים ויש דבר במקביל לכל הדברים והוא המקום. גם אם נוציא את כל הדברים המקום יישאר אותו מקום. המקום לא משתנה בהתאם לדברים שמכניסים לחדר. נניח שהיישות של האדם זה המקום, יש את האני יש את הגוף שלי ויש את הכסא והשולחן, הדברים האלה שונים. אבל יש את המקום המקום נשאר אותו סך מקום בין אם נמלא או נרוקן אותו המקום כביכול לא מרגיש אותי מבחינתו הוא לא השתנה. אם לדוגמה מישהו מפה היה חווה את עצמו כאילו הוא המקום האם היה שייך להגיד אני לא אני על דברים. המקום והזמן הן שתי ישויות שונות המקום אומר על הזמן לא אני והזמן אומר על המקום זה לא אני. אדם אמור להגיע לחוויה מסויימת שבה הוא לא יחווה אני ולא אני. דבר ראשון, ההיפרדות של האני היא עצמה צמצום. עצם קיומו של האני זה כבר פיצול. קיומו של המקום זה פיצול. הוא פיצול מהזמן ולפני זה הזמן והמקום היו ביחד. אחרי שהאני נוצר, השורש זה לא להתחבר לאני זה להתחבר לשורש של עצמך. זאת אומרת לא תתחבר ... אלא לאני האמיתי שלך זו המציאות שהוא היה לפני כל מה שהיה. ומצד האמת צריך להתחבר למה שהיה לפני המקום. צריך להתחבר ללפני הכל ללפני ההגדרה בכלל, כי צריך לדעת מה המטרה הסופית. אם יודעים מה המטרה הסופית יותר ... רכב. 2 הדברים קיימים בו זמנית, אם יבוא רכב אזוז הצידה אבל שניהם קיימים בו זמנית. יש יישויות שונות. המקום קיים הזמן קיים יש הבדלים. בו זמנית אין הבדלים. מי שיחקור לעומק יגיע להבנה שכל הדברים נמצאים באותו מקום כרגע. כרגע ... הדברים קיימים בו זמנית, עניין של הבנה בחלום קיימות 2 מציאויות, שאתה חולם חלום איפה מקום החלום? באיזה כתובת? המקום של החלום, חלמת חלום, האירוע מתרחש, האם בפועל מתרחש? לא הוא מתרחש במחשבה, מחשבה שום מקום או אין מקום שבתוכו מתרחש החלום. מקום לא באמת תופס מקום את כל המקום כולו אפשר להכניס למחשבה קטנה. כל החדר כדי להכניס אותו צריך מחשבה. כמה זמן לוקח לחוות זמן אינסופי? רגע. גם כרגע המקום והזמן שלנו נמצאים בשום מקום ואין זמן. איך חווים את זה? ככל שמבינים טוב יותר שהדברים מחוברים אחד לשני, כך ... ובזמן ואחר כך זה אחד לגמרי. כדי להקשות את השאלה נגיד שהשכל זה הכלי היחיד. הנושא פשוט השכל חווה מקום וזמן איך אתה מצפה שיחווה אין מקום וזמן. בשכל אי אפשר. זה לא נכון. כי אז זה אומר שתצטרך לברוח לאיזה מקום. מדי פעם משתמשים בשכל. התשובה ... הנפרדות עברה לאחדות ממשנה עבר ללא משנה. אם אדם על שטות לא מבין שזה לא משנה הסיכוי שלו להבין שהמקום ההוא המקום ההוא נמצאים באותו מקום קלוש. אדם חווה על דברים שזה לא משנה לא משנה מה אומרים עלי. אחדות זה לא 2 זה בתוכי בסופו של דבר אדם חווה את הלא משנה של המקום / הזמן. אם אדם בחוויה של הלא משנה זה החוויה הכי טובה בעולם. לא משנה שמשעמם לך. שני הדברים קיימים בו ... לא יכול לדמיין את עצמו מחוץ למקום, כי עדיין יש מקום בתוך מקום. איך כן אפשר? לא צריך לצאת מהמקום התודעה צריכה להבין שהמקום נמצא בין מקום. המלך שבכלא יודע שהיה מלך. זה לא משנה כיש או אין פתרון, מהות העניין שמשנה לו ... יכול לדמיין את כל המספרים, האינסוף יותר מופשט מכל המספרים זה העדר של כל המספרים, האם לדמיין את כל המקום / אין מקום? ברור שלא. אם זה נכון או לא נכון זאת השאלה שצריכה להישאל אם אדם חווה את ...

... כבר לא יזדהה עם האני הנפרד שלו, אלא יחווה עצמו כישות אחת עם כל המציאות. דוגמה טובה לכך היא המקום שבו מתקיימים הדברים: אם ניקח חדר ונוציא ממנו את כל הרהיטים, המקום עדיין יישאר אותו מקום בדיוק. המקום אינו משתנה לפי הדברים שבתוכו. כך, אם האדם יצליח להזדהות עם המרחב שבו הכל מתרחש, הוא לא יחווה יותר ... לנקודה שלפני האני. במובן מסוים, אין הבדל בין אני ללא אני, אך בו בזמן, האני והלא אני הם אחד. המקום והזמן - יחסים של נפרדות ואחדות הפיצול הראשון שכל אדם חווה הוא תחושת האני. אך במבט רחב יותר על המציאות, ישנה הבחנה בין הדברים השונים לבין המקום שבו הם קיימים. החדר יכול להיות מלא או ריק, אך המקום שבו הוא קיים נשאר קבוע. גם אם נוציא את כל החפצים מחדר מסוים, המקום שבו הם היו לא משתנה. אם מתייחסים לעצם הוויית האדם כמקום ולא רק כיישות חומרית, עולה השאלה האם ניתן להבחין בין אני ללא אני באותו אופן שבו אנו תופסים חפצים בתוך מרחב. המקום והזמן הם שתי ישויות שונות: המקום אומר על הזמן לא אני, והזמן אומר על המקום לא אני. אך ברמה מסוימת, שניהם יכולים להיות חוויה אחת. כאשר אדם מצליח לראות את עצמו לא כיישות נפרדת בתוך המקום, אלא כעצם המקום עצמו, אזי מתבטלת ההבחנה בין אני ללא אני. זהו תהליך שבו האדם מפסיק לחוות את עצמו כמציאות מוגבלת, ומתחבר ... בחירה חופשית משמעות האגו איך לחוות את המציאות האמיתית הנושא הזה של אחדות ונפרדות הוא בכמה רמות, הדברים כל הזמן מתרחבים עצם זה שהנשמה קיימת זה עצמו תהליך של צמצום והיפרדות. יש אני ולא אני. זה עצמו תהליך של ... זה האני. מצד המציאות הכללית יש הבדל. יש פה חדר ובחדר יש דברים ויש דבר במקביל לכל הדברים והוא המקום. גם אם נוציא את כל הדברים המקום יישאר אותו מקום. המקום לא משתנה בהתאם לדברים שמכניסים לחדר. נניח שהיישות של האדם זה המקום, יש את האני יש את הגוף שלי ויש את הכסא והשולחן, הדברים האלה שונים. אבל יש את המקום המקום נשאר אותו סך מקום בין אם נמלא או נרוקן אותו המקום כביכול לא מרגיש אותי מבחינתו הוא לא השתנה. אם לדוגמה מישהו מפה היה חווה את עצמו כאילו הוא המקום האם היה שייך להגיד אני לא אני על דברים. המקום והזמן הן שתי ישויות שונות המקום אומר על הזמן לא אני והזמן אומר על המקום זה לא אני. אדם אמור להגיע לחוויה מסויימת שבה הוא לא יחווה אני ולא אני. דבר ראשון, ההיפרדות של האני היא עצמה צמצום. עצם קיומו של האני זה כבר פיצול. קיומו של המקום זה פיצול. הוא פיצול מהזמן ולפני זה הזמן והמקום היו ביחד. אחרי שהאני נוצר, השורש זה לא להתחבר לאני זה להתחבר לשורש של עצמך. זאת אומרת לא תתחבר ... אלא לאני האמיתי שלך זו המציאות שהוא היה לפני כל מה שהיה. ומצד האמת צריך להתחבר למה שהיה לפני המקום. צריך להתחבר ללפני הכל ללפני ההגדרה בכלל, כי צריך לדעת מה המטרה הסופית. אם יודעים מה המטרה הסופית יותר ... רכב. 2 הדברים קיימים בו זמנית, אם יבוא רכב אזוז הצידה אבל שניהם קיימים בו זמנית. יש יישויות שונות. המקום קיים הזמן קיים יש הבדלים. בו זמנית אין הבדלים. מי שיחקור לעומק יגיע להבנה שכל הדברים נמצאים באותו מקום כרגע. כרגע ... הדברים קיימים בו זמנית, עניין של הבנה בחלום קיימות 2 מציאויות, שאתה חולם חלום איפה מקום החלום? באיזה כתובת? המקום של החלום, חלמת חלום, האירוע מתרחש, האם בפועל מתרחש? לא הוא מתרחש במחשבה, מחשבה שום מקום או אין מקום ... למחשבה קטנה. כל החדר כדי להכניס אותו צריך מחשבה. כמה זמן לוקח לחוות זמן אינסופי? רגע. גם כרגע המקום והזמן שלנו נמצאים בשום מקום ואין זמן. איך חווים את זה? ככל שמבינים טוב יותר שהדברים מחוברים אחד לשני, כך ... אומרים עלי. אחדות זה לא 2 זה בתוכי בסופו של דבר אדם חווה את הלא משנה של המקום / הזמן. אם אדם בחוויה של הלא משנה זה החוויה הכי טובה בעולם. לא משנה שמשעמם לך. שני הדברים קיימים בו ...

... בו זמנית. כדוגמה נוספת הוא מתאר גוק, שכביכול נחשב חלש לעומת כל דבר אחר, אך בפועל הגוק נמצא בנקודת זמן ומקום שאף אחד אחר אינו נמצא בה. כלומר, מנקודת מבט אחרת, הגוק חזק משום שהוא תופס מקום וזמן ייחודיים. כך, כל הגדרה יכולה להיות הפוכה לגמרי מפרספקטיבה אחרת. האם התרבות יוצרת הבדל בין גברים לנשים? אליעד כהן ... הבדל בשורש, אז קל וחומר שאין סיבה להניח שקיים הבדל מהותי בין גבר לאישה. מצד שני, בעולם הנפרדות שבו הזמן והמקום קיימים, נוצרת אשליה של הבדלים. אולם ההבדל איננו נובע מעצם היות האדם גבר או אישה, אלא מהנסיבות, מהאירועים השונים ... בך הכל גם את האישה ובי יש את הגבר וכו עכשיו מצד הנפרדות איפה שמתחילה ההתהוות שוב פעם שהחיבור זמן ומקום ומשם נוצר הרגש הרצון המחשבות אז זה בעצם אשליה זה תחושה. אליעד: מה ההבדל אבל בין גבר לאישה באמת? ... בעולם הדבר הכי חלש בעולם יש בו משהו חזק, יש בו משהו שאין בשום דבר אחר הוא תופס נקודת מקום וזמן שאף אחד אחר לא נמצא באותו מקום וזמן אז מפרספקטיבה מסוימת הוא איש, כאילו נגיד קח נגיד גוק מה חזק בו ביחס לכולם שאיפה שהוא נמצא לא נמצא שום דבר אחר לדוגמה הוא תופס מקום וזמן ששום דבר אחר לא נמצא באותו מקום וזמן אז לצורך העניין כביכול אם תכלית העולם זה להיות הוא אז הוא האיש וכל השאר זה האישה כולם חלשים ... שאלה של משהו אחר. ש: אני מראש תמיד חשבתי שאישה חווה תמיד בדיוק את אותו דבר ואני חושב שעם הזמן הסביבה שהיא. אליעד: מה זאת אומרת אותו דבר? ש: שפשוט אין הבדל. אליעד: גם אתה עצמך אבל חווה אחרת ...

... ההפרדה האנושית הרגילה, ואילו השכל הרגיל שלנו לא יכול להכיל זאת. עוד דוגמה עמוקה שמביא אליעד היא ההסבר על זמן ומקום. הוא שואל: מה זה בכלל מקום? ומה זה בכלל זמן? לטענתו, המקום חייב להיות עשוי ממשהו שהוא עצמו חסר מקום, והזמן חייב להיות עשוי ממשהו שהוא עצמו חסר זמן. ולכן, אם המהות של הזמן והמקום חסרת זמן ומקום, המשמעות היא שכל מה שאנו תופסים כנפרדות של זמן ומקום הוא בעצם אחדות אחת גדולה. הרעיון הזה מנסה להבהיר את הנקודה שהשכל האנושי, המבוסס על תפיסת נפרדות, לא יכול ... כרוכה בהבנת האשליה של הנפרדות ובחוויית המציאות ללא הגדרה, כלומר, לחוות את הכל כאחדות אחת גדולה, ללא גבולות של זמן ומקום. מהו השכל של אלוהים? איך להגיע לשכל שמעל השכל? האם זמן ומקום הם אשליה? מהי תפיסת האחדות של המציאות? מה הכוונה שהאמת בלתי מוגדרת? האם אפשרי שדבר והיפוכו יהיו נכונים בו ...

... לחשוב על זמן או מקום במונחים מוגבלים כמו יום אחד או עיר אחת, אך אי אפשר לחשוב על כל הזמן או על כל המקום בבת אחת. עם זאת, אליעד מדגיש שאור אין סוף הוא מעבר לזמן ומקום - הוא הדבר שממנו עשוי הזמן והמקום עצמם, ולכן אין אפשרות לחשוב עליו במונחים של חלקים, אלא רק בשלמות או בכלל לא. איך אפשר ליהנות מאור ...