... להפסקת הסבל מהתלות הרגשית הוא להבין שהחסר עצמו הוא מושלם. הוא מסביר בצורה מפורטת, שאם האדם יצליח להבין לעומק שהחסר, הצמצום, הזמן והמקום - כולם למעשה אחד מוחלט, כלומר, הכל מושלם כפי שהוא, אז הוא יוכל לחוות את המציאות בצורה אחרת לחלוטין. ברגע שאדם מבין שהחיסרון עצמו הוא סוג של ... לו. אליעד: נכון אלא אם כן תבין שהחסר הוא מושלם וזה מה שאנחנו עושים פה, מה זאת אומרת תבין שהחסר הוא מושלם אם תבין שהחסר הצמצום הזמן המקום הם אחד, אם תבין שהצמצומים האלה הם בעצם אחד מוחלט אם תבין שזה מוחלט אחד אז תחווה כל דבר כמושלם ואז אתה או שתעשן או שלא תעשן ואם תעשן או שזה ...

... מקבילים, ריבוי עולמות מקבילים, אחדות המהות והצורה, אחדות המציאות, מחויב המציאות, אפשרי המציאות, מרחב המקום, מרחב הזמן איך צורת הספר יכולה להימצא בכל מקום ובכל זמן? אליעד כהן מסביר שהרעיון הבסיסי של צורת הספר הוא שאנחנו תופסים אותה בדרך כלל כמוגבלת למקום ולזמן מסוימים בלבד. לדוגמה, ספר פיזי הנמצא על השולחן מולנו נתפס בעינינו כמצוי רק בנקודה אחת במרחב ובזמן מסוים. אולם אליעד טוען שמנקודת מבט עמוקה יותר, הצורה של הספר הזה ממלאת למעשה את כל מרחב המקום ואת כל מרחב הזמן. כיצד? הוא מסביר שהסיבה לכך נעוצה בעובדה שאין באמת הפרדה בין המהות לצורה, ולכן, מכיוון שהמהות (ההוויה) נמצאת בכל מקום ובכל זמן, גם הצורה של הספר חייבת להשתתף בתכונה זו ... דרך של שכל קטן לתפוס משהו שהשכל הגדול יותר מבין כאחד. מה המשמעות של לשים את כל הצורות האפשריות באותו מקום ובאותו זמן? הרעיון של לשים את כל הצורות האפשריות יחד באותו המקום ובאותו הרגע נראה כמופרך ובלתי נתפס. השכל שלנו רגיל לתפוס מציאות נפרדת ומוגבלת, ולכן כדי להקל עליו אנו משתמשים ברעיון של יקומים מקבילים. אליעד מסביר שאם באמת היינו מצליחים ... צורת הספר ללא שום צורה אחרת, הרי לא היתה לה שום משמעות נפרדת. אך הטענה היא שכיוון שהצורה והמהות הן אחד, הצורה חולקת את תכונות המהות, ולכן היא בעצם אינסופית במובן של המקום והזמן. מדוע אין הבדל בין מהות לצורה? בבסיס הרעיון, אין באמת הבחנה בין מה שנקרא ההוויה או המהות לבין הצורה שאנו תופסים בחושים. מהות המציאות ממלאת את כל המקומות ... לפי אליעד, הרעיון של יקומים מקבילים הוא דרך לצמצם את ההבנה האמיתית שכל צורה נמצאת בכל מקום ובכל זמן. עבור השכל הרגיל, קשה לקבל שכל הדברים מתקיימים בבת אחת באותו המקום ובאותו הזמן. לכן נוח יותר להסביר זאת באמצעות מודל של ריבוי יקומים מקבילים. אך כשמגיעים להבנה שהמהות והצורה הן אחד, מבינים שמדובר באותה מציאות ממש, ולא ביישויות נפרדות. למעשה, יקומים מקבילים הם שכל קטן יותר לעומת ההבנה שהכל אחד ממש. איך ייתכן שכל הצורות ממלאות את כל המקום והזמן בו זמנית? השאלה עולה כשרוצים להבין כיצד גם צורת ספר וגם צורת מעיל וגם כל צורה אחרת נמצאות כולן בכל מקום ובכל זמן. לפי ההסבר, אם כל מה שנכון לגבי המהות ... הדימוי של מראות אינסופיות עוזר להבין את הנושא? אליעד מביא את הדוגמה של אדם שעומד מול מראה, ומאחוריו מראה נוספת. כך נוצרות השתקפויות רבות לאינסוף. בפועל, נראה לנו שהמקום עצמו התרחב, ושיש אינסוף מופעים של אותו אדם. זה דומה לרעיון שהמציאות מלאה באינסוף דרכים וצורות, גם אם איננו יכולים לגשת לכולן בו זמנית. הדימוי עוזר להמחיש את הריבוי הכמעט ... על מקומות, זמנים, יקומים מקבילים, ריבוי אלוהים וכולי, כולן נובעות מאותה הבנה שאם הצורה והמהות הן אחד, הרי שכל מה שאפשרי הוא גם מחויב, ושיש אינסוף אפשרויות באותו המקום ובאותו הזמן. המציאות כולה, על כל מופעיה, היא אחדות אחת שאנו מנסים לתפוס בשכל מקוצר ומפריד. איך ליישם את רעיון אחדות הצורה והמהות בחיי היומיום פירוש מושגי מחויב המציאות ואפשרי המציאות ... מסוים ובזמן מסוים. אני טוען שהספר הזה, מבחינה אובייקטיבית, נמצא בכל המקומות ועד אין סוף, שאפילו מאחורי השמש יש את הספר הזה, וכן הצורה של הספר הזה, ממלאת את כל מרחב המקום, וגם את כל הזמן. זאת אומרת שהדבר היחיד שקיים זה הצורה של הספר הזה. שאלה: אבל זה לא אפשרי. אליעד: למה? כי אם רק צורת הספר קיימת, אז מה המשמעות של צורת הספר? אם רק צורה אחת קיימת אז אין משמעות לצורה הזאת ולמשהו אחר. מה קיים בכל מקום ובכל זמן? ההוויה של המקום והזמן. מה לא קיים בכל מקום ובכל זמן? הצורה שקיימת בזמן ובמקום. אני אומר שאין הבדל בין מהות לצורה, מה שנכון לגבי המהות נכון לגבי הצורה. מה נכון לגבי המהות? שהיא קיימת בכל מקום ובכל צורה, ולכן הצורה של הספר קיימת בכל מקום ובכל זמן, עד כדי כך שהספר הוא יותר גדול מהמקום ומהזמן. כי ההוויה גדולה מהמקום ומהזמן. הספר יותר גדול מהמקום והזמן. וזה נכון לגבי כל צורה. אבל איך זה יכול להיות? איך זה יכול להיות שזה יהיה לגבי שתי צורות? זה סוג של יקומים מקבילים, זה לא יקומים מקבילים, זה למעשה אחד. ... זה שכל קטן יותר. כאילו דמיינו שיש תמונה ואין אותה, שיש תמונה ואין אותה וכן הלאה. היקומים המקבילים שאני מדבר עליהם זה משהו שונה קצת. יש את ההבנה שכול צורה ממלאת את כל המקום וכל הזמן, כי הצורה היא אחת עם המהות. כל צורה יש לה את כל תכונות המהות, ממלאת את כל המקום והזמן, היא הסיבה הראשונה וכו, ובו זמנית היא גם כן רק צורה. אבל לא יכול להיות שהיא רק צורה אם היא ממלאת את הכל, אז למה אתה אומר שזאת צורה? ואף על פי כן. ודבר נוסף זה לא יכול להיות לגבי כל הצורות, איך יכול להיות שכול הצורות ממלאות את כל הזמן והמקום? זה נקרא ריבוי אלוהים. זה לא יקומים מקבילים, יקומים מקבילים זה בכלל משהו אחר, זה שכל קטן יותר מההבנה שהכל אחד. אם אתה מבין את האחד, אז אתה יכול להבין את ... סוף ישויות? זה לא יכול להיות, ולכן אנו אומרים שזה באין סוף יקומים. גם בשכל הגדול יותר להגיד שכול דבר נמצא בכל מקום ובכל זמן זה גם לא נכון כי יש אחד יותר גדול, כי גם המקום והזמן זה אחד. דמייני את המקום הזה, ואחר דמייני מקום דומה ועוד אחד, וזה כפול אין סוף. מה אנחנו בסופו של דבר? צורה, זה מקום ששמו צורה וצליל. וזה הכל, ואם זה כמה צורות, זה יוצר לך משמעות. וזהו זה, אבל יש את ... בתודעה יש לך קריסה, זה לא סופר פוזיציה, אלא צורה שאתה רואה אותה. זאת אומרת שההבנה של היקומים המקבילים היא נגזרת מההבנה שכול דבר נמצא בכל מקום ובכל זמן, על אותו מרחב מקום וזמן. אתה לא יכול לקבל את זה שבמקום הזה יש לך את זה ואת כל סך הדברים באותו זמן. ולכן אני אומר לך שזה באין סוף יקומים. תרכיבו את כל הצורות האפשריות באותו מקום ובאותו זמן וזה מה שתקבלו. למשל אדם עומד מול הראי, ושמים עוד ראי, ואז הוא רואה אין סוף השתקפויות. מה קרה? הוא נמצא באותו חדר עם אותו מרחב, אבל המרחב גדל, המקום גדל, זה למעשה אין סוף מקום. אבל אף על פי כן אתה לא יכול לגשת לכל מקום, ויש מקומות שרחוקים ממך יותר ויש כאלה שרחוקים ממך פחות. זה קצת דומה למה שדברנו עליו. מה הבנת? שאלה: ... שאנחנו רואים בחושים אלא גם צורות הרגש וכו. תמשיכי, מה הבנת? שאלה: בגלל שהשכל שלי לא מסוגל לתפוס שהכל כאן ועכשיו, והכל נמצא באותו מקום ובאותו זמן אליעד: קחי את כל הזמן ואת כל המקום ושימי אותם באותו מקום, שימי אותם ביחד, ותערבבי ביניהם וגם עם ההפוך שלהם. אפשר לקבל סחרחורת מזה. שאלה: ולכן כדי שהשכל שלנו יתפוס מה קורה אתה מדבר איתנו על יקומים מקבילים, כדי ...

... שזאת השמש, וזה אני, והשמש נפרדת ממני, ואני לא גורם לשמש לזרוח, ולכן אני סובל. ומה אני אומר לך, תפסיק להבין שאתה לא השמש. אני מדבר על דבר שהוא יותר גדול מכל הזמן והמקום, ואומר לך שזה אתה. זה לא שאני אומר לך שאת גדולה יותר מכל המקום והזמן, אני לא אומר שאת רק אלוהים, אני אומר שאין הבדל בין הוויה של כל המציאות לבין השולחן. אני מנסה להסביר לכם, שהשולחן שהוא ישות מצומצמת אין הבדל בינו לבין ההוויה שהיא יותר גדולה מכל המקום והזמן . אני אומר שזה שולחן, אבל אין הבדל ... זה הדבר הכי לא הגיוני בעולם. השכל אומר לך, איך זה יכול להיות שאני מהווה את השמש? הרי אני פה והשמש שם. מה זאת אומרת שאני ההוויה שלא משתנה לעולם? הרי אני כל הזמן משתנה. השכל אומר לך שיש שינוי, יש הבדל, אתה לא יכול ...

... המהות הפנימית הזו הוא מכנה כסוד הצמצום, כלומר, כל הדברים בעולם נראים לנו שונים בגלל שהן נפרדות במימדים של זמן ומקום, אך בעצם כל הדברים הם אחד, מכיוון שמהותם הפנימית זהה. לא ... צמצום שכלי מתייחס לאותה תפיסה שמגבילה את השכל האנושי להאמין שיש נפרדות מוחלטת בין כל הדברים, בגלל חוויית הזמן והמקום . בעצם, השכל שלנו מוגבל בתפיסת האחדות שבין ...

... הוא גם יש וגם אין באותו הזמן. מדוע השכל לא יכול להבין את הפרדוקס של היש והאין? אליעד מסביר שהשכל הרגיל שלנו עובד על בסיס ניגודים: או שיש דבר, או שאין דבר. הוא לא יכול לקבל את העובדה שדבר והיפוכו קיימים ... נמצאים בדיוק באותו המקום ובאותו זמן. אז מה זה באמת? שולחן או עץ? אם מעמיקים עוד יותר, ומתחילים לפרק את העץ, להוריד ממנו את כל הצורות וההגדרות, האדם יגלה שבעצם אין שם שום דבר חוץ מחומר פשוט ללא כל צורה ... את כל ההגדרות של הצורה, הזמן, והמקום, נישאר בלי כלום מוחלט - אפילו לא מקום ריק, כי גם המקום הוא סוג של הגדרה. כך בעצם האדם מגלה שכל צורה בעולם אינה קיימת בפני עצמה, אלא תמיד נשענת על משהו אחר. אם האדם ימשיך להוריד את הצורות עוד ועוד, הוא יגיע להבנה שבסוף כל היש והאין ...

... מסביר, למשל, שהשולחן נראה כקיים רק משום שאנחנו תופסים אותו בתוך זמן ומקום מוגדרים. אבל, הוא ממשיך, אם ננסה להסיר את הזמן והמקום, נגלה שהשולחן לא יכול להיות קיים באופן מוחלט. לדוגמה, הוא מתאר מצב שבו מדמיינים ... זמן ואין מקום. מאחר שכל הגדרה דורשת צורה כלשהי, מצב חסר צורה, זמן ומקום הוא בעצם כלום. אך דווקא היעדר ההגדרה הזה מוביל לכך שאי אפשר לחשוב עליו, ובמובן מסוים - הוא הופך לדבר ...

... קורה כך או אחרת. או תחימה לזמן מוגדר אחר, כגון: אתמול קרה כך או אחרת. שהגדרת הזמן והמקום של האירוע, לפעמים היא הופכת את הרעיון לעוד יותר ממשי, מאשר אם מדברים על ...

... לבין מה שלא הוא, הוא הספיק לנתח מקום וזמן, פה או שם, כרגע או אתמול, איזה ... העולם נברא, הזיכרון הסתכרן, תחושת הזמן - העתיד והעבר, תחושת המקום, כל המנגנון. ומה שאנחנו מסבירים ... כרגע ופה זה אותה דרגת קושי, זה זמן ומקום. אז אפשר להגיד, אני בזמן כל שהוא, ... מה שאני בטוח הוא שיש משהו, ולא משנה הזמן והמקום. מה נשאר לנו - אני, בזמן ומקום כל שהם, חושב, שיש, משהו. החוליה החלשה זה בזמן ומקום כל שהם, ונשאר אני חושב שיש משהו. ...

... כל מהידע על קיום, על טוב ורע, על הזמן והמקום, ורק לאחר מכן מתרחש תהליך המחשבה שמוביל לרצון. אליעד מסביר שזו הסיבה שלאנשים קשה לחוות את דבר והיפוכו בו - זמנית, כי כל מחשבה או רצון נתפסת דרך מסנני ... שהוא קיים, שהוא מודע לטוב ורע, לזמן ומקום, לחוויות ולזיכרונותיו, ואז עולה המחשבה על העוגה. המנגנון הזה, שמוביל להבדלה בין טוב לרע, בין דבר להיפוכו, מלווה את האדם בכל מחשבה והחלטה. לכן, באופן רגיל, האדם אינו ... הבדל בין דבר להיפוכו, אני מוכר את המקום שאתה מבדיל בין דבר להיפוכו, אבל אתה גם לא מבדיל בין דבר להיפוכו - בו זמנית. מה זה אומר פרקטית? ככול שאתה מתרגל יותר היפוכים ברמה העקרונית. כמו, מה ההפך? למשל המים ... כאן כוס ואני רק מדמיין? אתה כל הזמן מעלה את הרף, יש דברים שיותר קל לחשוב את ההפך שלהם ויש דברים שיותר קשה לחשוב את ההפך שלהם. לדוגמה, אולי הכוס עשוייה מפלסטיק? אולי אולי אין פה כוס? זה הפך שיותר קשה ...

... של אין סוף, הוכחה שיש אלוהים, הוכחה שאין אלוהים, מהות וצורה, סוגים של מהות, סוגים של צורות, מרחב הזמן, מרחב המקום מהי מהות וצורה, ומה ההבדל ביניהן? אליעד כהן מסביר לעומק את הנושא של מהות ... ולא ניתן לתפיסה או למדידה כלל. לעומת זאת, אין סוף יחסי הוא אינסוף שנתפס ככזה רק ביחס למשהו אחר. למשל, זמן ומקום יכולים להיתפס כאינסופיים באופן יחסי - זמן תמיד אפשר להאריך, ומקום יכול להיות אינסופי כשחושבים עליו באופן יחסי. אבל בפועל, גם הזמן וגם המקום הם צורות בלבד, ולא אינסוף מוחלט. לדוגמה, כשאומרים היקום הוא אינסופי, זו ... האינסוף האמיתי והמוחלט, לפי אליעד, הוא מעבר לכל מדידה והגדרה. לכן, כאשר מדברים על זמן, אפשר להגיד שהזמן הוא אינסופי כי תמיד יש עוד רגע ועוד רגע, אבל ביחס למציאות עצמה - גם הזמן הוא צורה בלבד, ולא מהות מוחלטת. האם אפשר להוכיח את קיום אלוהים באמצעות ... לא יכול להיות מיוצג או נתפס על ידי צורה כלשהי, בעוד שאין סוף יחסי תמיד מוגדר ביחס למשהו אחר. דוגמת זמן ומקום מופיעה כאן, כי הזמן והמקום הם דוגמאות למציאות בה יש מצבים שנראים כאילו הם אין סופיים, ... של אין סוף - יש אין סוף של סוף ואין סוף מוחלט, וההבנה של כל אחד מהם משפיעה על הדרך בה אנחנו תופסים את הזמן, המקום והיקום בכלל. מהות וצורה סוגים של אין סוף הוכחה לקיום ...