... חייב להיות מוגבל לישות אחת. למשל, יכולות להיות כמה ישויות שכל אחת מהן אינסופית, כל אחת ממלאת את כל המקום והזמן, ובכל זאת הן קיימות בו זמנית בלי להפריע זו לזו. זה שהאדם אינו יכול להבין זאת בשכלו, לא אומר ... שיש אינסוף בתוך אינסוף, כך שיש הרבה אלוהים שכל אחד מהם אינסופי, אך יחד הם מתאחדים לישות אחת. האם הזמן והמקום הם בעצם אלוהים? אליעד מוסיף טיעון נוסף, ומציע שאם מתבוננים לעומק, כל המציאות בנויה על שני דברים אינסופיים בסיסיים - המקום והזמן. כל דבר שקיים נמצא בתוך המקום והזמן, וכך הוא מגדיר את שני אלה כשני אלוהים אינסופיים שתמיד קיימים. הוא שואל באופן רטורי, מה ההבדל בין אלוהים הדתי שאינו נמצא במקום ובזמן, לבין שום דבר, ומדגים שאם אלוהים קיים בתוך המקום והזמן, המקום והזמן הם ישויות עליונות יותר. האם להיות אינסופי זו בעצם מגבלה? לקראת הסוף, אליעד מציע מחשבה נוספת: עצם ההגדרה של ... מצביע בהכרח על אחדות מוחלטת? כיצד מתייחסים לרעיון של כמה סיבות ראשונות? האם יכול להיות יותר מאלוהים אחד? האם המקום והזמן הם אלוהים? האם אינסוף זו מגבלה? האם יכול להיות יותר מאלוהים אחד? בטענה המקובלת של הדתיים נטען שלא יתכנו ... שייתכן שיש הרבה אלוהים (הרבה אינסוף), ובכל זאת הם מתאחדים לישות אחת. עוד רעיון הוא לזהות שני אלוהים בדמות המקום והזמן, כביכול שתי ישויות אינסופיות שתמיד קיימות, ואף מעליהן יכולים להיות גורמים נוספים. אם מנסים להציב את אלוהים המסורתי מחוץ למקום ולזמן, קשה להבחין מה ההבדל בינו לבין שום דבר, ואם הוא בתוך המקום והזמן, אז המקום והזמן גדולים ממנו. בנוסף, עולה הטענה שלהיות אינסופי זה כשלעצמו סוג של מוגבלות, כי ברגע שמגדירים ישות כאינסופית, הגדרתה מונעת ... האדם לא מסוגל לדמיין או לתפוש, שיש יותר מישות אינסופית אחת, מה זאת אומרת? אם האינסוף ממלא את כל המקום, אז כמה ישויות אינסופיות יכולות למלא את המקום, אחת! אבל האדם שטיפה שכל בקודקודו מבין, שזה לא נכון מבחינה אובייקטיבית, כי יכול להיות שיש הרבה אלוהים, ויש הרבה אינסוף, וכל אחד מהם ממלא את כל המקום ואת כל הזמן, אבל אף על פי כן בשכל האנושי זה לא נתפש. וזה שזה לא נתפש בשכל של האדם, זה לא ... וזה שלאלוהים יש בחירה חופשית, שהוא בחר את הרצון של עצמו, זה למישהו כן יש הסבר? וזה שאלוהים קיים בלי מקום וזמן, זה ישהו כן מבין את הנושאים האלו? לא מבינים ואומרים שזה מעל השכל אבל אז זה אומר שמעל השכל ... נקודה נוספת למחשבה, נוכיח שיש כן שני אלוהים!! ומי שיחקור טיפה את הנושא, יגלה שכל מה שישנו, קיים בתוך מקום וזמן, ואין שום דבר שקיים ללא מקום וזמן, וגם המקום והזמן ממה הם עשויים? ממקום וזמן אחר, לפני המפץ הגדול היה מקום וזמן אחר, ויש עוד מקום וזמן אחר וכן הלאה. וזה אומר שיש שני אלוהים, ומה השם שלהם? לאלוהים הראשון קוראים מקום, ולשני קוראים זמן זה ... בשיתוף פעולה והם אינסופיים ותמיד קיימים, ומעליהם יש עוד אלוהים אחר וכו. ואלוהים הדתי, אם הוא לא קים בתוך מקום וזמן, אז הוא בכלל לא קיים, ואם הוא קיים בלי מקום וזמן, מאד אשמח שמישהו שיסביר לי מה ההבדל בין מישהו שקיים בלי מקום וזמן, לבין כלום! ואם נאמר שהוא קיים בתוך המקום והזמן, זה אומר שמעליו יש את המקום והזמן. אז בסופו של דבר מגיעים למסקנה שיש שני אלוהים שהם המקום והזמן. ועכשיו אני רצה לתת עוד נקודה למחשבה, נניח לצורך העניין שיש אלוהים אחד אינסופי אבל מי שיש לו טיפה ...

... כרגע בתודעה. הוא מתואר כמו תמונת עומק בציור: הציור עצמו שטוח, אבל נראה לאדם כתלת מימד. כך גם לגבי הזמן, שבו האדם מרגיש שיש אתמול, היום ומחר, אבל בפועל הכל קורה ברגע הזה, כאשר חוויית המרחק בין תמונות שונות ... לאו דווקא קיימים מחוץ לתודעה שלו. כיצד מתקשר הפחד לאבד את החוויות ואת הזהות? כאשר מציגים לאדם את האפשרות שהזמן לא קיים כרצף, או שכל העבר והעתיד נוצרים כרגע בתודעתו, הוא עלול לחשוש לאבד את תחושת היציבות. למשל, אדם ... בחוויה של רצף. האלטרנטיבה היא שתמיד נוצר עכשיו זיכרון של אתמול רציתי וחתכתי, אבל אי אפשר באמת להוכיח שרצף הזמן קיים אובייקטיבית. איך התפיסה הזו משנה את ההסתכלות על רצון ומאמץ? אם כל דבר מתהווה בכל רגע באופן בלתי ... 2. ברמה העמוקה, הכל מתהווה בלי קשר לסיבה ותוצאה, והאדם אינו יכול להוכיח שהוא המקור לפעולותיו. מה משמעות חוויית הזמן שכולם נוטים להאמין בה? אדם חווה שהדברים ממשיכים מרגע לרגע, ולכן נדמה שיש המשכיות לעבר. אבל לפי ההסבר, ברגע ... הוא ממשיך לתפקד על פי סיבה ותוצאה, כי ככה המערכת שלו בנויה כרגע. איך קשור אלוהים להבנת הסופר פוזיציה והזמן? אליעד אומר שהאדם, מצד מהותו, הוא אלוהים שיוצר את הכל, אבל מצמצם את עצמו כדי לחוות עולם מוגבל. זה ... הוא מרגיש מוגבל. כך, האדם הוא לכאורה אלוהים שחווה את עצמו כאדם קטן ולא זוכר שהוא זה שמייצר את הזמן, המקום, וגם את התחושה שהוא לא אלוהים. האם באמת בחרנו להיות כך? עולה השאלה: אני לא זוכר שבחרתי להגביל את ... ממה לפחד בלי להאמין בזה באמת. כדי להרגיש טוב באופן מוחלט, צריך להגיע לאמת מוחלטת שחורגת מהגדרות הרגילות של זמן, מקום, סיבתיות והפרדה. מה הקושי בהבנת הרעיון של יש ואין בו זמנית? כאשר מתקדמים לחקירה עמוקה מגיעים לשאלה איך זה ... הכל אמיתי. איך התשובות מתקשרות לשאלת הצורך להבין? בסוף עולה עניין השאלות: על מנת להתקדם לאמת, האדם צריך כל הזמן לשאול. אם לא מבינים מושג או הסבר, צריך ללבן את זה עד הסוף, לפרק את הקושי ולבדוק לעומק. השאלות ... הרגילים? המסקנה הכללית היא שהסופר פוזיציה והתפיסות הקוונטיות מצביעות על כך שכל המציאות אינה כה מוצקה ומוחלטת כפי שנדמה. הזמן, המקום וההפרדות בין הדברים הם בתודעה של האדם, ונובעים מצמצום של האין סוף. האדם יכול לבחור להעמיק בשאלות של מי ... פועלת החשיבה הקוונטית בחיי היומיום? האם אפשר להתבונן על חלום כמודל להבנת המציאות? איך עוזרת ההבנה שאנחנו יוצרים את הזמן והעבר? מדוע רבי נחמן מתייחס לשאלות ולספק כשלב הכרחי? שאלה: מה זה סופר פוזיציה? אליעד: סופר פוזיציה אומרת, ריבוי ... שם את כל הדברים, וכשאת מסתכלת לשם יש שם קיר, הבנת? זה גם מתחבר למה ששאלת פעם שעברה על הזמן, מי אמר שהוא נוצר כל פעם מחדש. הרעיון אומר שהאדם בכל רגע יכול לחשוב רק על זמן ומקום אחד, אתה לא יכול בו זמנית להסתכל על שתי מקומות למשל אתה מסתכל ימינה אתה רואה קיר, וכשלא תסתכל ... נראה תלת מימדי, למשל נקודה מסוימת נראית קרובה והשנייה רחוקה, אבל זה אותו מרחק. אותו דבר גם במרחב של הזמן, האתמול, היום והמחר והמחרתיים הם אותו זמן אבל אתה חווה רק מרחק אחר מהתמונה. זוהי רק חוויה, איך אתה ... להוכיח שברגעים הקודמים אתה ראית קיר. למה זה חשוב להבין את מה שאני אומר? יש כאן עניין עם חוויית הזמן, האדם מניח הנחות, הולך ברחוב ורואה את הבית וחושב שאתמול גם ראה אותו, אבל זה כרגע נוצר לך בתודעה, ... חולם חלום, ובחלום את רואה שולחן, אבל בחלום השולחן לא באמת נמצא שם, היכן נמצא השולחן? בשום מקום, כי המקום של החלום בכלל לא קיים. עכשיו, כל מי שנמצא בחלום רואה שולחן, אבל זה לא נכון, כי בחלום שלך ... פירושו שינוי מאין ליש. רק כאשר האדם נמצא בתודעה שהוא מבדיל בין יש לאין, אז עולה בתוכו שאלה של זמן ומקום, כי זמן ומקום זה שינוי. אם האדם לאן שהוא היה מסתכל, הוא היה חווה את אותה מציאות, אז לא הייתה לו תפיסת ... במשהו. אותו דבר גם לגבי זמן, אם הייתה רואה תמיד את אותה התמונה, אז אין לפני ואחרי. ממה נובע הזמן והמקום? מההפרדה של היש והאין. כול הנושא על המאמץ של ליצור משהו מכלום הוא רק בתודעה שלנו, שיש בה הפרדה ... שבכלל יש לנו ציר זמן ארוך, בתוכו בחלקיק שנייה אחד אתה חווה שאתה רוצה, בחלקיק שנייה אחר אתה קם מהמקום, בחלקיק שנייה אחר אתה נותן פקודה למוח לזוז, ובסוף בחלקיק שנייה אחר יש לנו נייר חתוך. זה בכלל סרט, ... שלי יש משכורת, אם אוכלים נעשים שבעים, וכו, אבל כשאתה מתבונן בזה אתה רואה שזה לא אמיתי, כי רגעי הזמן לא מחייבים אחד את השני, זה שיש משהו מסוים, זה לא מחייב שברגע הבא יהיה ההמשך שלו, לכן כל הרעיון של סיבה ותוצאה הוא דמיוני, בפרט כשאני מנסה להסביר שהזמן כל רגע מתהווה מחדש, לא רק שאין חוקיות, גם הזיכרון שרצית בבוקר נוצר בכלל עכשיו, עכשיו נוצר לך הזיכרון ... קיים גם אתמול, ובעוד פרספקטיבה אתה קיים עכשיו ונוצר עם הזיכרון של אתמול. מה שאני רוצה להגיד הוא שחוויית הזמן נוצרת כל רגע מחדש. וגם חוויית הסיבתיות נוצרת, כאשר אתה מתכנן פעולה ואחר מבצע וחושב שזה בגלל שבחרת, גם ... מפחד יותר ובסיטואציות אחרות מפחד פחות, יש בתוך האדם מנגנון של פחד וחוסר פחד, של סיבתיות ואקראיות, והוא כל הזמן משתנה לפי הנסיבות החיצוניות. ואצל כולם זה אותו הדבר, עד שהם מגיעים למוחלט. בפשיטות, כל זמן שיש לאדם רצון, ... האם הוא צריך לחכות שמישהו יתפלל אליו, הרי הוא עושה שהם יתפללו אליו. הוא עכשיו יוצר אותנו, יוצר את הזמן, יוצר את המקום, יוצר את ההתרחשויות, כל רגע ורגע זה דבר חדש, שבכלל לא קשור לקודם. הוא עושה את הכל תמיד. הוא ...

... חווה שזה קבוע, אך אם הייתה חוקרת לעומק, היא הייתה מגלה שהחוקיות עצמה אינה קבועה אלא נוצרת מחדש כל הזמן. החוויה האמיתית היא להבין שכל רגע המציאות נוצרת מחדש, מה שאומר שגם היא עצמה נוצרת בכל רגע מחדש. בירור ... היא חווה את עצמה כמוגבלת כי היא רגילה לחוות את עצמה כך. כדי לשנות זאת, היא צריכה לשאול כל הזמן למה אני עושה את זה? ולא לקבל שום דבר כמובן מאליו. ברגע שהיא תבין לעומק את המנגנון שמניע אותה, ... כבר בחופש, ואת רוצה חופש, אז זה אומר שאת לא בטוחה שאת רוצה להיות שם. מצד אחד את כל הזמן טורחת לספר כמה טוב לך פה, אבל את גם אומרת שכול כולך רוצה למצוא גם משהו אחר. המשהו הזה ... רוצה לקום כל יום לעולם חדש, את אומרת בא נחליף, אבל אי אפשר להחליף. עכשיו, מי שרוצה לחוות כל הזמן התחדשות? צריך לקבל שכל של ארץ ישראל, להבין שזה אחד. אם היית מבינה שזה מתחדש כל הזמן, אז היית חווה שזה מתחדש כל הזמן. אם את חושבת שהחדר הזה קיים פה עכשיו, כהמשך של הרגע הקודם, אז את חווה שאת זקנה, את חווה ... רגע אחד הייתי אלוהים, הייתי הראשון, ואחר הפכתי להיות בן אדם, אלוהים, בן אדם, אלוהים, בן אדם, במהירות כל הזמן, אז את כל הזמן מחוברת לחוויה שאת גם השלם וגם הצמצום. אני לפני אלפית השנייה הייתי אלוהים ועכשיו שמתי עצמי בגוף ובחדר שמתי ... פעם שתראי שני אנשים מדברים או שתראי משהו, זה יזכיר לך את החוויה שהכל אחד. שהיש והאין מתחברים כל הזמן. איך זה עובד? אני מספר לך ממני, קודם הבנתי שהכל אחד, אחרי כל פעם ששמעתי משהו, זה הזכיר לי ... כל החוויה. זה לא שתהיי אותה אחת עם עוד חוויה. פה מדובר על חוויה שמשנה לך את החוויה של הזמן והמקום. מה הכוונה? כשאת רואה מקום, הוא נראה לך גדול, אבל את תחווי אותו אחרת, זה משנה את כל החוויות. ... את חווה שני מקומות שונים, את לא מבינה שזה באותו מקום, אבל אם זה רק לבושים שונים, אז כל המקום כולו הוא לבוש של דבר אחד, אז הוא באותו מקום. האם את מבינה? זה פנימיות בתוך פנימיות. שאלה: אני ... דבר שקורה, לשאול למה זה קורה? מה זה מרמז? מה המשמעות של זה? שאלה: אבל זה לא אומר לי שהמקום השמאלי והמקום הימני הם אחד? אליעד: אני לא אמרתי שאת תגידי שהם אחד. תראי בכל תהליך יש שכל, יש סיבה למה ... מדכאת, כאילו מה יש פה, כל פעם אותו הדבר, זה משעמם, זה הכלא, אין שום דבר חי, זה כל הזמן חוזר על עצמו. קחי תרגיל לדוגמה, את עכשיו מדליקה את הגז, את לוחצת ונדלק הגז, ואת שמה סיר שיתחמם. ... מבחינה הסתברותית יכולים לצאת לי מ - 1 עד 6 מספרים, נכון? אם אני אזרוק קובייה 100 פעם וכל הזמן יצא לי רצוף המספר 1, האם זה אומר שיש חוקיות כזאת? או שזה במקרה יצא אחד? נגיד מישהו בא ... התקרה לא נופלת? מה שאני רוצה להגיד זה, שבמציאות יש אין סוף אפשרויות, והאין סוף אפשרויות האלו קיימות כל הזמן. מה זה אומר? שבכל רגע ורגע יש אין סוף אפשרויות למה שיכול לקרות. מה אומר המשפט הזה? שאמנם יש ... שאני לא יודעת. אין כנראה, מה זה כנראה? אולי, צריכה לברר, מה זה אומר צריכה לברר? האם לא הגיע הזמן שתבררי? שבי בחדר שאלה: אם אני אגיד שזה האלוהות, אני מרגישה שאני משקרת. אליעד: נכון, ברור, כי את לא ... הרצון אליך? מאיפה זה בא? מה הדבר הזה? שאלה: האם זה רצון שלי? אליעד: האם את שואלת אותי? הגיע הזמן שתתחילי לשאול את עצמך. בואי נזרוק את האחריות על אלוהים, נגיד שזה הרצון של אלוהים, אבל זה לא עונה ... עושה משהו כי הוא רגיל? הוא עושה כי הוא רוצה, לא בגלל שהוא רגיל. זה אחד חדש, הוא כל הזמן רוצה מחדש. אני כל רגע רוצה להבין את מה שאני עושה. רגילה, זה כמו מת, מת, מת. את רוצה ... הראש ואתה מת מתחת. השחרור זה האחד, שאתה לא מוגבל, זה האוקיינוס שאתה שוחה, חופשי, זה הכל. הבאר זה המקום שאני לא יכולה, אני מוגבלת, זה כן זה לא, זה כן זה לא, הפרדה בין יש לאין, אבל למה ... נכונה? שאלה: עובדה שקשה. אליעד: מה בקשו ממך לעשות, לצום צומות תעניות. שאלה: יותר קל לצום מאשר להיות כל הזמן מודעת. אליעד: למה עכשיו שקרת? כי אמרת, להיות כל הזמן מודעת. האם אמרתי לך שאת צריכה להיות כל הזמן מודעת? לא, בדברים קטנים. האם זה קשה להיות טיפה יותר אמיתית? לא. זה קצת קשה, כי אני צריכה להיות ... מרגישה משהו ומדחיקה אותו? איפה יש לך רגש מודחק? את מרגישה משהו ואומרת שאת מרגישה אחרת. שאלה: אני כל הזמן שואלת את עצמי, ולא מגלה תשובה. אליעד: כל הזמן שואלת את עצמי? ראית? ראית? מה ראית? זה נראה לך דבר קטן, זה לא שיום ולילה את שואלת ולא מוצאת, את שואלת מידי פעם. כל הזמן שאמרת, זה מידי פעם. אדם מידי פעם בא לעבודה ואומר למה לא הרווחתי משכורת? איך הוא בא? מידי פעם. אבל הוא אומר, אני כל הזמן מחפש ולא מוצא, מה כל הזמן? אז בקשר לנושא הרגשות, אני טוען שאת מרגישה כרגע שאת אלוהים, ואת מתכחשת לרגש הזה, כי את רוצה להרגיש ... לשאול למה אני עושה, מה קורה? למה זה ככה? ואם תעשי את זה חזק, ואל תגידי לי שאת כל הזמן שואלת ולא מוצאת תשובה. אם למשל כואבת לך הבטן ואת ממש צמאה, את תשאלי באמת איפה המים, את באמת ...

... כי כדי שהאדם יוכל לדעת להיכן הדרך מובילה, לשם כך עליו להסתכל על המציאות, מנקודת מבט חיצונית מחוץ למרחב המקום והזמן. כי כל דרך מובילה לדרך אחרת. וכל עולם וכל רגע מובילים לעולם ולרגע אחר נוסף. וכל זמן שהאדם לא מצליח לראות מה יש בסוף הזמן, ובקצה האחרון של הדרך, הוא לא באמת יודע האם דרכו טובה או לא. והאדם לא יכול לראות את סוף הדרך שבה הוא הולך, משום שהמקום הוא אין סופי. וגם הדרך היא אין סופית. כי כל תוצאה סופית, היא גם הסיבה הראשונה של תהליך אין סופי חדש. וכדי שהאדם יראה את סוף הדרך שבה הוא הולך, לשם כך עליו לצאת מהמקום לגמרי, ולהסתכל משם על המקום כולו. והדבר כמובן אינו אפשרי. כי איך יכול האדם לצאת מהמקום?! ולצאת מהמקום, פירושו לצאת מתפישה של הגדרות ושל נפרדות. כי הנפרדות היא המקום. כי המקום מאפשר את ההפרדה של הישויות השונות. וכאשר הכל אחד ממש, אין שום מקום כלל. ולאן צריך האדם ללכת, כדי לצאת מהמקום לגמרי? והדרך של האדם לצאת מהמקום לגמרי, היא על ידי זה שהוא נאחז חזק בחבלים שזורקים אליו מחוץ למקום אל תוך המקום. כי הספר הזה כולו, הוא חבלים שנמשכים מהשכל של אלוהים האמיתי, שנמצא מחוץ לכל מקום ולכל זמן. כי אלוהים ... שהאדם יכול להגיע אליה. וכפי שאמרנו, השכל שיש בספר הזה, נכתב כלבושים שונים, של השכל שנמצא מחוץ לכל הגדרת מקום או זמן. והשכל שיש בספר הזה, הוא חבלים חזקים, שמי שיאחז בהם ויטפס איתם, על ידי זה יוכל לצאת אל מחוץ לחוויית המקום והזמן (וגם מחוץ לחוויית האני, שגם היא חוויית מקום וזמן). ומצד האמת, כל השכל שיש בעולם, הוא כולו לבושים של השכל שיש מחוץ למקום ולזמן. כי כל הזמן והמקום וכל מה שיש בהם, הם לבושים של מה שיש מחוץ למקום ולזמן. אלא, שבספר הזה התגלות השכל הזה של מחוץ למקום ולזמן, היא מפורשת יותר וגלויה יותר. ולכן, הספר הזה הוא כולו הקדמות בלבד. דהיינו, שהתכלית, היא לא השכל של הספר ... את השכל של הספר, על ידי זה האדם מקבל הקדמות חדשות שמגביהות אותו ומאפשרות לו להסתכל על מה שיש מחוץ למקום ולזמן, דהיינו, על מה שהוא היה לפני שהוא היה, דהיינו, להבין את עצמו ואת המציאות וכולי.

... משתנים לעולם, הלא הם חוקי הפיזיקה / חוקי הטבע וכיוב. ויש גם את חוקי הנפרדות הכלליים, שהם החוקים של הזמן והמקום, והחוק שאי אפשר לחבר שני הפכים במקום ובזמן אחד, שהחוקים האלו נשמרים, גם בתוך העולם הבדיוני והדמיוני. וזה משום, מגבלת התפישה של הצופה. שהתודעה עצמה לא יכולה לתפוש שינוי אמיתי, בתפישת המקום והזמן שלה. ואעפכ באופן יחסי יש בסרטים המצוירים, הפרה בוטה של חוקי המציאות שלנו. כי המציאות עולה על כל דמיון. ... נדמה, שהלבושים השונים של המציאות, הם דרך הטבע של העולם. וזה משום, שהלבושים האלו חוזרים על עצמם בתוך חוויית הזמן של האדם. כי האדם רגיל לראות את העולם בצורה מסוימת. ולכן נדמה לו, כאילו באמת זוהי הצורה הטבעית של ... מאשר דבר אחר. ורק השכל של האדם, רגיל לתפוש את המציאות בצורה כלשהי, מחמת הזיכרון שיש לאדם בתוך חוויית הזמן. אך מצד האמת, מי שיודע את האמת שהכל אחד, הוא מבין, שבאמת כל הצורות כולן, הן חסרות כל כוח ...

... של האחדות, חונק ומגביל ומצמצם לו את החיים של הנפרדות. ועל האדם לדעת, שכל זמן שהוא לא נמצא כל הזמן, באופן רציף ללא כל מאמץ, בתחושה של האחדות, ללא כל הפסקה אפילו לא כחוט השערה, כל זמן שהאדם לא ... מהאני החיצוני שלו והלאה רק בנפרדות, ומהאני שלו פנימה, יהיה רק באחדות אמיתית בו זמנית תמיד. שזהו החיבור של הזמן עם מעל הזמן. כי לפני הגדרת האני, שם אין זמן כלל. כי הגדרת האני היא בתוך הזמן והמקום (שיש מקום וזמן לאני ולהפך של האני). והנקודה שלפני האני, היא מחוץ לזמן ולמקום. והדרך של האדם להשיג את החוויה הזאת, היא רק על ידי זה שהאדם מסתכל אל תוכו פנימה, ורואה במו ...

... שהישות שלו, שונה במהות שלה, מכל שאר הישויות שנמצאות בתוך החלום. והאדם לא מבין ולא יודע, שהוא נמצא באותו המקום ממש, שבו נמצאים כל הדברים שהוא רואה בשעת החלום (שהוא בתוך המחשבה של זה שחולם את החלום). והאדם לא ... נדמה לו כאילו הוא כבר נמצא במציאות הזאת המון זמן. למרות שבאמת, הוא נמצא שם רק כמה רגעים. כי הזמן, הוא תלוי בזיכרון של האדם. וכאשר בתוך החלום האדם חווה מציאות כלשהי, ברגע אחד האדם מקבל זיכרון, כאילו הוא ... אין שום הפרדה, בין האני של האדם, לבין כל מה שהוא שונה מהאני של האדם. ובאחדות של המציאות, גם המקום והזמן, גם הם לא יותר מאשר צורות שונות, שמתאחדות לישות אחת ממש, שהיא חסרת הצורה של המקום והזמן. והישות הראשונה, שהיא זו שבתוכה כל הדברים נמצאים, היא לא נמצאת בתוך שום ישות אחרת. משום שהיא עצמה הישות ... את כל נקודות המבט כישות אחת ממש. דהיינו, גם את נקודת המבט שלנו, וגם את נקודת המבט של העדר הזמן והמקום והאחדות של המציאות, וגם את נקודות המבט של מה שיש לפני האחדות של המציאות, שהן ישות אחת, עם האחדות ... בשלמות, עד שהאדם נעלם לגמרי. וחוזר להיות, מה שהוא היה, לפני שהוא נרדם, אל תוך החלום של עצמו, שהוא הזמן המקום והמציאות שלנו. ואחרי שהאדם נעלם לגמרי, ונכלל בתוך האחדות של המציאות, אז פתאום התודעה של האדם נוצרת מחדש לגמרי, ... השאלה של, איך היש מתהווה מתוך האין, על ידי זה בסוף הוא יראה, שהכל אחד. והאדם יצא מחוויית השינוי והזמן, ששם ורק שם שייך לשאול את השאלות האלו. שהאדם שואל איך נוצרו הנפרדות והשינוי, ואז האדם רואה שהכל אחד ... של האדם שמתעללים בו. וכאשר האדם מבין את כל הנל, אז גם חוויית הבחירה החופשית שלו משתנה, וגם חוויית המקום והזמן, משתנות גם הן ועוד. ומי שלא יודע שהוא בתוך חלום עצמי של עצמו, הוא בפיצול אישיות באמת. כי מצד ...

... ולדרוש, עד אשר האמת תתברר באשר היא. ועל האדם לזכור, שהשכל שלו עצמו, הוא זה שגורם לו להאמין שחוויית הזמן והמקום והנפרדות, שהיא אכן מייצגת את האמת, שעל ידי זה האדם סובל. ועל האדם לחפש רק את האמת, ועל ידי ...

... עצמו. והאדם מטעה את עצמו לחשוב, שהוא רחוק מהשלמות של המציאות, למרות שהוא באחדות איתה. ואחכ יש את חוויית הזמן והמקום השגויה של האדם. שגם היא נובעת מהשקר הלא מודע הבסיסי ביותר של האדם, שהוא ההפרדה שהאדם עושה בין היש ...

... החיבור של הרצון ושל האין רצון ושל כל שאר הישויות כולן שאינן רצון, והכל מתחבר לישות אחת ממש, באותו מקום וזמן, כולל החיבור שלהן לבחינת מעל הזמן והמקום, כישות אחת, שבה אין שום נפרדות כלל, ובכלל זה שאין שם משמעות למושג רצון. וכאשר הכל אחד, אין הכוונה ... לומר, שמצד המהות של הסיבה, אין שום משמעות למושג סיבה. כי בשורש, היש והאין מתחברים, ואז אין משמעות של זמן ומקום וכולי. ולסיכום: מהות הדבר, היא החיבור של הצורה החיצונית של הדבר, עם כל שאר הצורות ששונות ממנה, והכל מתחבר ...