שכנוע - הקצנה לצורך ניטרול - איך לשכנע את ההורים? חינוך ילדים / איך לשכנע ילדים? איך לגרום לילד לעשות שעורי בית? דיבייטינג / רטוריקה / כושר שכנוע / ... לאדם את מה שהוא אמר, בצורה מוקצנת, ובצורה שהוא עצמו לא ירצה להזדהות איתה. כמו ילדים, שרוצים לשכנע את ההורים שלהם לקנות להם משהו. וההורים מסרבים. שאז לפעמים השיטה של הילד לשכנע את ההורים שלו לקנות לו את אותו הדבר, היא על ידי זה שהוא מקצין את מה שההורה שלו אמר לו. כגון לדוגמה שהילד אומר להורה שלו, אתה לא אוהב אותי / לא אכפת לך ממני, וכיוב משפטים שונים, שהם בעצם הקצנה של הרעיון המקורי. ואז ההורה שלא רוצה להזדהות עם מה שאמרו עליו, אז הרבה פעמים הוא נכנע והוא הולך וקונה לילד את מה שהילד ביקש. או לדוגמה ילד שלא רוצה לאכול ארוחת ערב. שאז לפעמים ההורה מקצין את מה שהילד אמר, וההורה הופך את המשפט של אני לא רוצה לאכול ארוחת ערב למשפט כמו אני מבין שאתה לא רוצה יותר לאכול ...

... להסתכל על הצורך הרגשי, שנמצא בתת המודע של הילד, ושהצורך הזה, הוא זה שבאמת יחליט לילד, האם הוא יקשיב להורים שלו, או לא יקשיב להורים שלו. כי בסופו של דבר, מי שיקבל את ההחלטה, האם הילד יקשיב להורים שלו, או יתמרד כנגדם, זה יהיה, תת המודע של הילד. ואם ההורה מבין את תת המודע של הילד שלו, שהילד עצמו לא תמיד מודע אליו, ואם ההורה יודע כיצד לדבר אל תת המודע של הילד בצורה עקיפה (פסיכולוגיה הפוכה), ולשכנע את תת המודע של הילד, שמה ... הילד ימשיך להתנגד לעשות, את מה שאומרים לו. גם אם לא מבינים, למה זה קורה. כי לפעמים, לא ברור להורה, למה הילד שלו לא מקשיב לו. כי ההורה מסתכל רק על הצורך החיצוני של הילד. דהיינו, על מה שהילד אמר שהוא רוצה. ולפעמים, ההורה ממלא את הצורך שאותו הציג הילד, ואעפכ הילד מתעקש לעשות דווקא את ההפך ממה שאמרו לו, והוא מסרב להקשיב ... בכלל לא מוכן להודות, שיש לו צורך כזה. כי להודות שיש לך בעיה, זה עצמו משדר חולשה נוספת וכולי. וההורה, צריך לזהות את הצורך הרגשי הפנימי ביותר שיש בתת המודע של הילד שלו. וכל התקשורת של ההורה, צריכה להיות עם תת המודע של הילד שלו. כי בסופו של דבר, מי שיחליט מה הילד יעשה, זה יהיה ... מרגיש שהוא צריך בתת המודע שלו? תשובה: את זה ניתן לעשות בשתי דרכים. הדרך הראשונה היא, על ידי זה שההורה מפתח את המודעות העצמית שלו עצמו כהורה (אינטליגנציה רגשית / אינטליגנציה חברתית / אינטליגנציה הורית). הן כלפי עצמו, והן כלפי סביבתו. ולפתח את המודעות העצמית, פירושו, שההורה מתחיל להתבונן על החיים בצורה מעמיקה יותר. וההורה מתחיל לשאול את עצמו, כל מיני שאלות, על עצמו ועל ההתנהגות שלו עצמו. שאלות, שמטרתן היא לגלות את תת המודע של ההורה עצמו. כי כל אדם, מונע מתוך תת המודע שלו. וכאשר ההורה מצליח להיות מודע לעצמו, ומפתח אינטליגנציה רגשית גבוהה כלפי עצמו, אז ממילא הוא גם יודע לזהות את מה שקורה ... אני רוצה כך ולא אחרת? וכיוב. וזה מגלה לאדם מה קורה בתת המודע שלו, ומפתח את האינטליגנציה הרגשית והאינטליגנציה ההורית שלו, כדי שהוא יבין את הצרכים הרגשיים של הילד שלו. וכבר ביארתי את העניין הזה לעומקו, במקומות אחרים. והדרך ... מבין את עצמו בשלמות, הוא גם מכיר את החוקיות שלפיה פועל המנגנון האנושי. והוא יכול לעזור לכל אחד בכלל, ולהורה שרוצה לעזור לילד שלו, וגם לעצמו בפרט. חכם אמיתי שכזה, הוא יכול לעזור לכל אחד, להבין את מה שקורה ... לעזור לו למצוא פתרונות, כיצד לעשות שלום, בין הצרכים הרגשיים השונים, ובין האילוצים השונים וכולי. דהיינו, דרך אחת, על ההורה לפתח מודעות עצמית כלפי עצמו, והיא תאפשר לו להבין את תת המודע של הילד שלו. דרך שנייה, להיעזר באדם אחר, שפיצח את תת המודע שלו עצמו, והוא יכול לעזור להורה להבין את תת המודע של הילד שלו, וגם את תת המודע שלו עצמו כהורה, אם ההורה ירצה בכך. ואחרי שמזהים את הצרכים של הילד, גם את הצרכים הגלויים, שאותם הילד אומר שהוא רוצה, וגם את ... הילדים יצליח. כי חינוך ילדים, יכול להיות תהליך של win win situation - דהיינו, תהליך, שבו כולם מרוצים. שגם ההורה מרוצה, וגם הילד מרוצה. וזה אפשרי, רק כאשר מבינים את הצרכים האמתיים של שני הצדדים, ורק כאשר הפתרון המוצע, גם הוא, מתאים לשני הצדדים. כי לפעמים, גם ההורה עצמו, פועל בדרך לא הגיונית, בגלל צרכים רגשיים שיש לו כהורה, בתת המודע שלו. כי לפעמים, ההורה סתם מתעקש עם הילד שלו, שהילד יעשה דבר כזה או אחר. ולהורה, זה נראה מאוד הגיוני, שהוא מתעקש עם הילד שלו. אבל באמת, לפעמים, גם ההורה עצמו יש לו דרישות לא הגיוניות, מהילד שלו. וכיצד זה קורה? תשובה: זה קורה, כאשר הדרישות של ההורה, הן לא תמיד מגיעות רק למען טובת הילד, והן לא תמיד נובעות מהשכל הישר של ההורה. אלא, לפעמים ההורה מבקש מהילד שלו בקשות, שנובעות מתוך תסביכים רגשיים ובעיות רגשיות, שיש בתת המודע של ההורה עצמו. כגון לדוגמה, הורה שמתעקש שהילד שלו יעשה כך או אחרת. וההורה מבקש מהילד שלו לעשות את הדבר הזה, רק בגלל שבתת המודע שלו, נמצא זיכרון ילדות שלו, שביקשו ממנו לעשות את אותו הדבר. ובתת המודע של ההורה, כאשר הוא היה ילד, הוא כעס על כך שאמרו לו לעשות את הדבר הזה. וההורה מתמודד בתת המודע שלו, עם זה שבילדותו ביקשו ממנו לעשות כך או אחרת. על ידי זה שהוא אומר לעצמו, שזה היה מוצדק שאמרו לו לעשות כך או אחרת. ואם ההורה יודה ויחשוב מול עצמו, שמה שביקשו ממנו לעשות כאשר הוא היה ילד, שהבקשה עצמה הייתה מטופשת ומיותרת, הרי שזה יפגע בכבוד העצמי האבוד של ההורה. בגלל שהוא ירגיש, שסתם השפילו אותו כאשר הוא היה ילד. וזה יכול לגרום לכך, שההורה יתעקש לחשוב על דבר כלשהו, שהילד צריך לעשות כך או אחרת. למרות שבאמת הילד בכלל לא צריך לעשות כך או אחרת. והכל, זה רק בגלל כל מיני תסביכים רגשיים שנמצאים בתת המודע של ההורה, ושהם אלו שגורמים להורה, להתנהג בצורה כלשהי, כלפי הילד שלו. או לדוגמה, הורה שמתעקש שהילד שלו יעשה כך או ...

גישות לטיפול בהפרעה נפשית, איך התחילה ההפרעה הנפשית? הכל בגלל ההורים, לגלות את שורש הבעיה, טיפול פסיכולוגי, טיפול קוגניטיבי, טיפול נפשי, טיפול פסיכותרפי, גישות טיפוליות, שיטות טיפוליות, הילד הפנימי האם ... אך הסיבה להפחתת הפחד במקרה כזה אינה הזיכרון עצמו, אלא ההבנה שהתנאים הנוכחיים השתנו. מה הבעיה בגישה שמאשימה את ההורים או הילדות? אליעד מתייחס גם לגישה הטיפולית שמנסה למצוא את האשמה בילדות, בהורים או באירועים שהיו בעבר הרחוק. הוא מציין שגישה זו אינה אפקטיבית מכיוון שהיא מתעלמת מהעובדה שהסיבה האמיתית לפחד היא ... פסיכולוגי במקור הבעיה? האם הפחד שלי מוצדק? למה אני עדיין מפחד? גישות פסיכותרפיות להפרעות נפשיות האם הכל באמת בגלל ההורים? האם הילדות אשמה בחרדות שלי?

... מעריך את הנתינה שלך? למה מישהו לא מעריך את הנתינה שלך? מרגיש מנוצל, לתת המון, לקבל קצת, הערכת ילדים להורים למה לפעמים נותנים הרבה ומקבלים מעט הערכה? שאלה נפוצה במערכות יחסים היא איך יכול להיות שאדם נותן המון לאחרים, ... בלבד, הוא עשוי להביע הערכה רבה בקלות, כי לא ירגיש מחויב. מדוע לפעמים הילדים לא מעריכים את הנתינה של ההורים? אליעד נותן דוגמה של הורה וילד. לפעמים הורה משקיע רבות בילדיו, אך הילד מרגיש שההורים חייבים לו את ההשקעה הזאת. במקרה כזה, הילד לא מעריך במיוחד את מה שהוא מקבל, כי הוא תופס את ... להבין את ההיבטים הללו, כדי לא לחוש תסכול או אכזבה מנתינה שלא זוכה להערכה. למה ילדים לא מעריכים את ההורים? למה מתאהבים בך? חוסר פרופורציה בין נתינה לקבלה למה לא מעריכים את מה שאני נותן? לתת ולקבל במערכת יחסים ... לתת לו? דבר נוסף שמשפיע על ההערכה הוא האם האדם חושב שהיית חייב לתת לו או לא. לדוגמה, אם הורה נותן כסף לילד שלו, הילד עלול להרגיש שזה מובן מאליו - ולכן הוא לא יעריך זאת במיוחד. אבל אם ... בין השניים מתי אנשים מעריכים יותר ומתי פחות? השפעה של מצב רגשי על הערכה למה ילדים לא מעריכים את ההורים? לא רוצה להרגיש מחויב, חוסר פרופורציה בין נתינה לקבלה, רצון לתת, רצון לקבל, פער בין נתינה לקבלה, למה מתאהבים ...

... לפתור בעיות מהעבר? איך להחזיר את הגלגל לאחור? איך להתמודד עם טראומה מהעבר? טיפול בבעיות מהילדות, טראומה מהילדות, טראומה מההורים, טראומה מבית הספר, טראומת אונס האם באמת אפשר לשנות את העבר ולהתמודד עם טראומה מהילדות? אליעד כהן מסביר שישנם אנשים הסובלים מאירועים טראומטיים שקרו להם בעבר, כמו תאונת דרכים, חרם בבית הספר, התעללות מצד ההורים, אונס או כל דבר קשה אחר שעבר עליהם. האדם מרגיש רע מאוד בהווה בגלל הדברים האלה והוא שואל את ... מהילדות? האם אפשר לשנות את העבר? כיצד לפתור בעיות מהעבר? איך להשתחרר מטראומת אונס? מה לעשות עם זיכרונות רעים מההורים? איך להפסיק לסבול מחרם בבית הספר? איך להחזיר את הגלגל לאחור?

... בחרדה, טיפול בפחד, הקטנת גורם הסיכוי, איך לטפל בפחד? בדיקת הנחות היסוד של הפחד, מפחד לקבל התקף לב, מפחד שההורים ימותו, הדרכת מטפלים, ללמוד להיות מטפל, יעוץ למטפלים מהו פחד ואיך הוא נוצר? אליעד כהן מסביר שפחד הוא למעשה ...

למה לטפל בטראומה? טראומה זוגית, טראומה מהאקסים, טראומה מהילדות, טראומה מההורים, איך טראומה משפיעה עליך? למה חשוב לטפל בטראומה? למה לא להדחיק טראומה? איך טראומה משפיעה על החיים שלך? למה ...

... בסביבה. כיצד נוצרות חרדות אצל ילדים? הפחדים אצל ילדים לא נובעים מתוך הילד עצמו, אלא הם תוצאה של השפעת ההורים והסביבה. לפי אליעד כהן, ההורים הם הגורם המרכזי לכך שילד פיתח פחדים. ההורים מלמדים את הילד לפחד על ידי יצירת פחדים סביבם, לדוגמה על ידי שיחות על סכנות, מחשבות על מה יקרה מחר, או חשש ממוות. ילדים מקבלים את ההבנה הזו מההורים, והם משדרים להם את תחושת החרדה. כהן מבהיר כי החרדות של ילדים הן השתקפות של החרדות של ההורים עצמם. מה עושים אם הילד מפחד? הצעדים הראשונים להתמודדות עם פחדים וחרדות אצל ילדים הם להכיר בכך שהפחדים לא באים מהילד עצמו, אלא הם נגרמים מתוך הדרך שבה ההורים מגיבים ומחנכים את הילד. כהן מציין כי אם ילד מפחד, זהו סימן לכך שההורה צריך להבין את הדרך בה הוא עצמו מגיב ומעביר פחדים לילד. פתרון יעיל הוא לחנך את הילד לחשוב בהיגיון. ... הוא יפחד ממה שאין בו פחד אמיתי, לדוגמה פחד מהמפלצת מתחת למיטה. האם הפחדים אצל ילדים הם בעיה של ההורים? אליעד כהן מציין שמחנכים צריכים לקחת אחריות על הפחדים של ילדיהם. הפחדים אינם תוצאה של בעיה אצל הילד, אלא הם נגרמים מדרך החינוך. אם הילד מפחד, ההורה צריך לשאול את עצמו כיצד הוא גרם לכך, ולא להאשים את הילד. כהן מדגיש שהילדים לומדים מהסביבה שלהם כיצד ... המרכזי שההרצאה מעבירה הוא שלילדים אין פחדים באופן טבעי. הפחדים אצל ילדים הם תוצאה של השפעות חיצוניות, בעיקר של ההורים, ולכן יש לקחת אחריות עליהם. על ההורים ללמד את ילדיהם לחשוב בצורה רציונלית, ולא להרגיל אותם לחשוב בצורה לא הגיונית. על ידי שינוי בגישה החינוכית ובלמידת ...

... בני הבית האחרים, אין צורך אמיתי לדרוש ממנו לסדר אותו. מנגד, כאשר הבלגן של הילד משפיע באופן ישיר על ההורה, כמו למשל כשההורה צריך לחפש בגדים בבוקר בתוך הארון המבולגן של הילד, כאן אליעד מדגיש שיש היגיון ברור בדרישה לסדר. הדוגמה מבהירה ... חייו ולא נשלט על ידי אחרים. לדוגמה, ילד יכול להרגיש טוב יותר דווקא כאשר הוא עושה בדיוק ההפך ממה שההורים דורשים, מכיוון שזה מחזק את תחושת הכוח והשליטה שלו, במיוחד אם הוא מרגיש שההורים מנסים להשליט עליו כוח בצורה שרירותית. איך להתמודד עם ילד שלא רוצה לסדר? אליעד מסביר שהגישה הנכונה לשכנע ילד לסדר את החדר צריכה להיות מתוך שיחה פתוחה, ולא מתוך כפייה או איומים. הוא נותן דוגמה לגישה שבה ההורה בא לילד ואומר לו במפורש: אני מבינה שאין לך חשק לסדר, ומבינה שיותר נוח לך לבלגן. זה טבעי שאין ... השלב הבא בגישה זו הוא להסביר לילד את הסיבות ההגיוניות מאחורי הדרישה לסדר. למשל, ניתן לומר לילד שהבלגן גורם להורה להרגיש עומס נפשי, וכאשר הבית מבולגן להורה קשה לבצע משימות אחרות או לסייע לילד בהמשך. אפשר להסביר לו שבמקום להילחם אחד בשני, אפשר להגיע לשיתוף פעולה. לדוגמה, ההורה יכול להגיד לילד: אם אתה עוזר לי לשמור על סדר מינימלי, יהיה לי יותר קל לסייע לך בהמשך בדברים ... שיחשוש מעונש. חשוב שהילד יבין שהמטרה היא לא לשלוט בו, אלא למצוא פתרון משותף שמכבד גם אותו וגם את ההורה. בנוסף, אליעד ממליץ להראות לילד שמבינים את הרצונות שלו, אבל גם להסביר לו את הרצונות של ההורה. אפשר להגיד לילד: אני מבינה את הצורך שלך לא לסדר, ואני מכבדת את זה. אך באותו אופן, הייתי רוצה שתבין שגם לי יש צורך בסדר מסוים. ההורה יכול להסביר את ההיגיון מאחורי הדרישה לסדר, למשל שקשה לה למצוא דברים כאשר החדר מבולגן, או שזה מפריע למהלך החיים בבית. כיצד למנוע מאבקי כוח סביב הסדר בבית? אליעד מתאר שלעיתים מאחורי הדרישה של ההורים לסדר מסתתר רצון לשלוט בילדים, בעיקר כשההורים עצמם מרגישים חוסר שליטה במקומות אחרים בחייהם. הוא מציע להורים לבדוק האם הם דורשים סדר מהילד מתוך אינטרס סמוי להרגיש חזקים יותר או מתוך צורך אמיתי. לדוגמה, הורה שמרגיש חלש במקום העבודה שלו או בחיים האישיים, עלול לדרוש מהילד לסדר רק כדי להרגיש שהוא שולט במשהו. אליעד מציין שאם ההורה באמת מעוניין לפתור את הבעיה, עליו להיות מודע למניעים הפנימיים שלו. אם ההורה יבין שהדרישה שלו מגיעה ממקום של שליטה, הוא יוכל לשנות את הגישה לילד ולבנות תקשורת טובה יותר. איך אפשר ... לילד לסדר מתוך רצונו האישי? הדרך הטובה ביותר, לפי אליעד, היא לגרום לילד לרצות לסדר על ידי הבנה והדדיות. כשההורה מסביר לילד שהוא מבין את הקושי ואת חוסר החשק שלו, אבל גם משתף את הילד בצורך האישי של ההורה בסדר, הילד מרגיש פחות מאוים ויותר מכובד. אליעד מדגיש שהדיאלוג הזה יוביל לכך שהילד יסדר מתוך רצון ולא מתוך ... לפי אליעד, הגישה האופטימלית בחינוך ילדים לסדר וארגון היא גישה המבוססת על תקשורת פתוחה, הבנה הדדית וכבוד הדדי בין ההורה לילד, ולא על עונשים ואיומים. ההורה צריך להיות מוכן להקשיב, להבין ולשוחח עם הילד בכנות, כדי להגיע להסכמה ולשיתוף פעולה לאורך זמן. איך לשכנע ילד ...

שמיעת קולות מפחידים, תלותיות רגשית בהורים, פחד להיות לבד, מה הגורם לקולות בראש ומה המשמעות האמיתית שלהם? מה משמעות קולות בראש? איך להתמודד עם פחד ... או אפילו להתעורר לבד בבוקר. אליעד ממחיש את הבעיה שלה כדומה לתינוק שלא יודע ללכת או להסתדר לבד כי הוריו תמיד עזרו לו. לכן, כאשר היא הבינה כמה היא תלויה באמה, התפתח אצלה פחד עמוק להתמודד לבד מול העולם. ...