... את החיים. ולפעמים, הסבל לאבד את הדבר, יותר גדול מההנאה שהדבר עצמו מביא. כמו פחד לאבד ילדים, פחד לאבד הורים וכיוב, שזה פחד שהסבל שלו, יכול להיות יותר גדול מההנאה שהאדם מקבל מההורים / ילדים שלו וכיוב. וכאשר האדם שומע אזעקה, או התראה על התקפת טילים וכיוב, עליו לדעת שהוא יכול גם ...

שלום עם ההורים, בעיות במשפחה, קונפליקט במשפחה, רצונות מנוגדים, לבחור את הרצון, לדבר עם ההורים, שלום במשפחה, קונפליקט רגשי, חופש רגשי, שחרור רגשי, להיות אלוהים, להרגיש כמו אלוהים איך לפתור קונפליקט רגשי במשפחה? אליעד כהן מסביר לעומק כיצד להתמודד עם קונפליקטים משפחתיים ורגשיים, במיוחד במערכת היחסים מול ההורים. הוא מתאר מצב שבו יש לאדם רצונות מנוגדים: מצד אחד הוא רוצה להיות בשלום עם ההורים, מצד שני יש לו רצונות אחרים שסותרים את זה. הוא מסביר את הקושי בהתמודדות עם קונפליקט כזה ואת הדרך ... אנשים כן תלויים בגורמים רבים, הם יחוו קונפליקט תמידי בין הרצונות השונים שלהם. כיצד אפשר להשתחרר מהמחויבות לרצות את ההורים או את הסביבה? אליעד מדגים זאת עם דוגמה פשוטה: פעם האדם חשב שחייבים להיות נחמדים לאחרים או להורים. בשלב מאוחר יותר, לאחר למידה והתפתחות, הוא מגלה שזה כבר לא מחויב. עם זאת, הוא מציין שגם מצב שבו ... אחד, שהוא כביכול הפך להיות אדיש או לא אכפתי. לדוגמה, אליעד מתאר מצב שבו מישהו היה תלוי מאוד רגשית בהורים שלו כדי לקבל אהבה או הערכה. לאחר שהאדם הצליח להתנתק מזה, הוא עלול להרגיש ריקנות וחוסר משמעות. כך, מצד ... יכול לבחור בכל אחת מהדרכים מתוך הבנה עמוקה ששום בחירה אינה באמת מחויבת. האדם יכול לבחור להיות בקשר עם ההורים, ויכול לבחור שלא להיות בקשר, כאשר שתי האפשרויות הן לגיטימיות. אליעד מציע לאדם להגיע למצב שבו הוא מסוגל לשחק ... לאדם לפחות מטרה אחת שהוא באמת רוצה להגשים, גם אם הדבר כרוך בסבל. איך להשתחרר לגמרי מרגשות שליליים מול ההורים? אליעד מציע לאדם לקחת את הרצונות המנוגדים שלו ולהטיל בהם ספק עמוק, עד שיראה שאין אף רצון מחויב. למשל, כשהאדם חושב שהוא חייב לדבר עם ההורים או חייב לשמור איתם על קשר, הוא צריך לבדוק למה זה מחויב, מי אמר שזה נכון, ומי החליט שההפך ... לשחק את משחק החיים, הוא יכול ליהנות מהחופש לבחור מה שירצה, בין אם זה אומר לשמור על קשר עם ההורים ובין אם לא. איך להשתחרר רגשית מההורים? איך לפתור קונפליקט במשפחה? מהי תחושת החופש הרגשי? האם צריך לרצות את ההורים בכל מחיר? מה המשמעות של להיות אלוהים? איך להתמודד עם רצונות מנוגדים?

גלעד שליט, ההורים של גלעד שליט, לשחרר או לא לשחרר את גלעד שליט, ראש הממשלה, גלעד שליט בשבי האם ההורים של גלעד שליט באמת רוצים לשחרר אותו? אליעד כהן פותח בדיון עמוק סביב שאלת השחרור של גלעד שליט, תוך התמקדות בהוריו. הוא מסביר שלכאורה, ההורים של גלעד שליט נראים כאילו הם רוצים מאוד לשחרר אותו, הם מקריבים את החיים שלהם ואת חייהם המשפחתיים למען המאבק, אפילו מוכנים לוותר על קיום ליל הסדר כחלק מהמחאה. אולם, אליעד טוען כי בעומק העניין, ההורים של גלעד שליט אינם באמת פועלים בכל כוחם כדי לשחרר אותו, כי אם באמת היו רוצים, הם היו עושים הרבה יותר. כדוגמה להמחשה, אליעד מציין פעולות אפשריות שההורים של גלעד שליט יכלו לעשות ולא עשו, כמו למשל ליצור קשר עם קבוצות רדיקליות או אפילו לנסות לפנות ישירות ... להצליח. כמו אדם שנכשל בדיאטה שוב ושוב, עד שנוצר אצלו חוסר אמונה מוחלט באפשרות של הצלחה אמיתית, כך גם ההורים של גלעד שליט מתנהלים מתוך תסכול וייאוש. למה ההורים של גלעד שליט לא הולכים עד הסוף? לפי אליעד כהן, הסיבה העיקרית לכך שההורים של גלעד שליט לא עושים הכל לשחרור בנם היא שיש בהם ספק פנימי. מצד אחד, הם חושבים שחובתם כאוהבים וכהורים להוציא את בנם מהשבי בכל מחיר, אך מצד שני, במעמקי ליבם הם יודעים שהמחיר של שחרור בנם עלול להיות ... להודות בכך בקול רם. יש כאן מאבק פנימי בין מה שנכון מוסרית או רציונלית לבין התחושה הרגשית האישית שלהם כהורים. איך ההורים של גלעד שליט יכולים להשפיע על ראש הממשלה? אליעד כהן מסביר שכדי לשחרר את גלעד שליט, ההורים שלו היו צריכים להשפיע ישירות על האדם שאחראי לקבל את ההחלטה הזו, שהוא ראש הממשלה. לטענתו, כל אדם, כולל ראש הממשלה, מונע על ידי אינטרסים ורגשות. ההורים של גלעד שליט, לפי אליעד, היו צריכים לגרום לראש הממשלה להרגיש רע במידה מספקת לגבי העובדה שגלעד עדיין בשבי, ... הזו אצל ראש הממשלה, ולכן לא מגיעים לתוצאה הרצויה. לדוגמה, הוא מספר על המחאה שנערכה לפני ליל הסדר, שבה ההורים של גלעד ישבו על המדרכה כדי להפעיל לחץ ציבורי, אך לטענתו, זה לא היה מספיק אפקטיבי. הם היו צריכים ... לחגוג את ליל הסדר עד שישחרר את בנם. כך היו מצליחים ליצור סיטואציה בלתי נסבלת עבור מקבל ההחלטות. האם ההורים של גלעד שליט נהנים מהמצב הקיים? אליעד כהן מביא נקודת מבט נוספת, שלפיה יכול להיות שההורים של גלעד שליט, במידה מסוימת, מרוויחים או לפחות נהנים מהמצב שנוצר סביבם. אליעד מבהיר שלא מדובר בכך שהם שמחים ... באופן מוחלט, כי הוא ממלא עבורם צורך רגשי ותכליתי. אליעד מוסיף דוגמה פשוטה: לפעמים אדם עובד קשה מאוד כשהוא הורה, כי הילדים מעניקים משמעות לעבודה הקשה. באותו אופן, המאבק לשחרור בנם הפך עבור ההורים של גלעד שליט לסיבה המרכזית לקום בבוקר, ובכך, באופן בלתי מודע, המאבק מספק להם תחושת תכלית ומטרה לחיים. כיצד ... מתו, אמר שאלוהים רצה אותם קרוב אליו, ולכן קיבל את המצב כפי שהוא. אליעד טוען שמנקודת מבט של אחדות, ההורים של גלעד שליט היו אמורים להבין שאין להם באמת שליטה, ולקבל את העובדה שאלוהים החליט שבנם יהיה בשבי. הוא ... לטובה ואין טוב או רע במובן הרגיל של המושגים הללו. האם כדאי לשחרר את גלעד שליט? מה באמת חושבים ההורים של גלעד שליט? כיצד להשפיע על החלטת ראש הממשלה? למה אנשים לא פועלים עד הסוף? מה זו תודעת אחדות?

אם חד הורית, אב חד הורי, ילד מתגעגע לגרוש, הילד לא אוהב אותי, חינוך ילדים, לגדל ילדים מאושרים, משמורת משותפת, משמורת חלקית, משמורת מלאה, ילד מתגעגע להורה השני, קנאה בבן הזוג איך להתמודד עם ילד שמתגעגע להורה השני? הנושא המרכזי בהרצאה הוא כיצד להתמודד עם מצבים בהם ילד מתגעגע להורה השני, במיוחד כשיש תוצאות רגשיות כמו תחושת קנאה או עיכוב בחינוך ילדים. בסיטואציה כזו, הורה אחד מוצא את עצמו מרגיש לא נעים או מודאג מהמחשבה שהילד מעדיף את ההורה השני. מה עושים כאשר הילד אומר שהוא מתגעגע להורה השני או שהאהבה שלו מופנית יותר אליו? בהתחלה, מדברים על איך להורה יכול להתמודד עם תחושת חוסר הערכה או עם תחושת הכאב מכך שהילד מביע געגועים להורה השני. כל שיחה מתחילה בכך שההורה צריך להפסיק לחשוב על הבעיה כמכשול אישי, אלא להימנע מלחשוב שזהו מצב שדורש פתרון מיידי. יש מספר אפשרויות שאותן ניתן להציע להורה: ראשית, אם הילד מתגעגע להורה השני, כדאי להבין מה בדיוק הוא מחפש או חווה שם. כל ילד מתגעגע למשהו שונה - ייתכן שמדובר בפעילויות משותפות כמו טיולים, זמן חופשי או שגרת חיים פחות מחייבת. אם ההורה לא יכול לספק את מה שהילד מתגעגע אליו, כדאי להראות לו את היתרונות של המצב הנוכחי ולנסות לשדר לו שמה שהילד עושה עם ההורה השני לא תמיד מביא לו את מה שהוא חושב שהוא מקבל. לדוגמה, אם אבא לקח אותו לחופשה, האם כל ... דרך נוספת היא להדגים לילד את החסרונות שבמה שהוא רוצה. לדוגמה, אם הילד נהנה מההיתר להישאר ער מאוחר עם ההורה השני, אפשר להסביר לו איך הדבר משפיע על השגרה היומיומית או על הלימודים, דבר שיכול להוביל לתוצאות פחות טובות. ... לתת לו את מה שהוא מתגעגע אליו אם זה אפשרי במסגרת המשמורת הנוכחית. האם יש פתרונות לצמצום הקנאה בין ההורים? לאורך כל הדיון, עולה נושא של קנאה בין ההורים, כאשר אחד מהם מרגיש שהילד לא אוהב אותו מספיק בגלל השפעתו של ההורה השני. יש כאן דילמה שמלווה בהרגשה של תחרותיות בין ההורים, ותחושת חסר מול מה שההורה השני יכול לספק. אליעד מציע להורים לא להתמקד בפתרון מיידי של הצהרות רגשיות, אלא להבין אם ההתמודדות עם הבעיה היא באמת אפשרית. לפני שנכנסים לעימותים או פותחים בשיחות על הרגשות הללו, כדאי לשאול את עצמכם אם המטרה היא לגרום לילד לאהוב יותר את ההורה שמרגיש דחוי או אם זו שיחה שמטרתה להביא לשינוי עמוק ולקבל את הקיים. ההורים צריכים גם להבין, במיוחד במקרה של משמורת משותפת או חלקית, שלעיתים לא ניתן לשנות את דפוסי ההתנהגות של הילד ... שיכולות לכלול עידוד לסבלנות. איך להימנע מהשפעות רגשיות שליליות על הילד? כחלק מההבנה של המורכבות הרגשית שמתפתחת בין הילד להוריו, חשוב גם לשאול איך אפשר למנוע מהילד להרגיש אשמה או לחץ. אם הילד מרגיש צורך לבחור בין ההורים או נמשך לאחד מהם יותר, ההורה שמרגיש מאוכזב לא חייב להכריח אותו לבחור בינו. אליעד מדגיש שחשוב לא להעמיס על הילד רגשות שליליים ותחושות של אשמה. ההורים יכולים לשדר לילד שמה שחשוב זה שהוא ירגיש נאהב ומוערך על ידי שני ההורים, גם אם יש לו חוויות שונות עם כל אחד מהם. חשוב לעודד את הילד להיות כנה עם הרגשות שלו בלי לחוש שהוא פוגע באחד ההורים. ההורים צריכים לקבל את המצב על פי טבעו ולזכור שלפעמים אין פתרון מושלם. לפעמים עליהם פשוט לקבל שהילד לא יכול ... וזה בסדר. האם יש מקום לנסות לתקן את הרגשות של הילד? בדיוק באותו הקשר, אם ילד מצהיר שהוא מתגעגע להורה השני, האם יש מקום לתקן את הרגש הזה? אליעד מציע להורים לבדוק האם אפשר באמת לשנות את המצב, או אם זה מצריך עיבוד אישי של כל אחד מההורים. אם הדבר לא ניתן לשינוי, וההורה חושב שהילד לא מקבל את מה שהוא זקוק לו, אז כדאי להשלים עם זה. במקום להילחם או לנסות לשנות את תחושות הילד, אפשר להתמקד בהבנה של המצב ולהימנע מלפתוח את הנושא באופן שמעשית לא יעזור. אם חד הורית משמורת משותפת חינוך ילדים קנאה בין בני זוג ילד מתגעגע להורה השני רגשות אשמה בילדים הורות אחרי פרידה

... באמת הוא לא רוצה לקנות את המוצר. דהיינו, יש המון דברים בתת המודע של הילד, שגורמים לו להתנגד להקשיב להורים שלו. גם אם ההורים שלו מציעים לו, לעשות משהו לטובתו האישית. לדוגמה: ילד שסובל מרגשי נחיתות, גלויים וסמויים. שבתת המודע של הילד, הוא ... כמעט אוטומטית, יתנגד לכל מה שיגידו לו. כי זה גורם לו להרגיש בתת המודע שלו, כאילו הוא נחות ביחס להורים שלו, שאומרים לו לעשות כך או אחרת. ולכן כמעט אוטומטית, הוא יתנגד להקשיב להם. כי מצד האמת, כמעט מוכרח שיהיו לילד רגשי נחיתות ביחס להורים שלו וביחס לעולם שסביבו. ולמה? כי בפועל, הילד תלוי ברמה הפיזית, בהורים שלו. כי הוא חי על חשבונם, והם מחליטים את סגנון החיים של הילד. והם שולטים, במשאבים של הילד. והילד מרגיש, כאילו הוא ממש נתון לחסדי ההורים שלו. שזו תחושה של נחיתות ושל פגיעה באגו ובכבוד העצמי של הילד, גם אם הוא בסך הכל ילד קטן. ... בעולם, שנמצאים סביבו. וגם זה גורם לכך, שהילד יחווה סוג של רגשי נחיתות, באופן כללי בכלל, ובאופן פרטי מול ההורים שלו, בפרט. ובנוסף, ההורים של הילד, הם כאילו נחשבים לחכמים יותר ולחזקים יותר מהרבה בחינות, ביחס לילד. ואז, הם מבקשים / דורשים / ... העצמית שלהם. שאז, הם בדכ לא יסכימו להמשיך להרגיש, שהם פחות שווי ערך ביחס למישהו אחר. גם אם אלו, ההורים שלהם. וילד בעייתי או ילד שנראה כעקשן, זה לא סתם כך בגלל שיש לו הפרעת התנהגות כלשהי. אלא, זה בגלל שילדים בעייתיים וילדים עקשנים, יש להם צרכים רגשיים בתת המודע שלהם. צרכים, שגורמים להם להתעקש מול ההורים שלהם. ובפרט, ילדים בגיל ההתבגרות כנל. והרעיון הוא, פשוט, שעל ההורה לזכור תמיד, שמאחר שהילד שלו, תלוי בו ברמה הפיזית, הרי שמלכתחילה, הילד מרגיש חולשה מול ההורים שלו. והרי שתת המודע של הילד, רוצה להוכיח לעצמו, שהוא לא חלש. אלא, שהוא יכול לעשות דווקא נגד ההורים שלו, כדי להוכיח לעצמו שהוא חזק, ושיש לו דעה עצמאית משל עצמו. ובפרט ילד שמרגיש פגוע מאוד, מכך שההורים שלו אומרים לו מה לעשות, כי זה הרי פוגע לו באגו שלו, שזה כמובן נכון, גם אם זה מוכרח להיות כך, שהדבר הזה גורם לכך, שהילד באופן בלתי מודע וגם לפעמים באופן מודע, רוצה לנקום בהורים שלו, על זה שהם פגעו לו באגו שלו, ועל זה שהם כל הזמן גורמים לו להרגיש שהוא לא מספיק ... מה שאמרו לו, שנכון עבורו לעשות. ועוד נחדד את העניין עמוק יותר, והוא, שלא רק שהילד מרגיש נחות מול הוריו, מה שגורם לו לרצות להתמרד כנגדם, אלא בנוסף על כך, הילד עובר מהפך רציני בתהליך הגדילה ובתהליך ההתבגרות שלו ... לעשות דברים טובים ולא לעשות דברים רעים. שזוהי בעצם, כל המהות של חינוך הילדים. ומי שיתבונן יראה, כי כאשר ההורים מלמדים את הילד, להבדיל בין טוב לבין רע בכל תחום, אז מצד אחד, הם עושים איתו חסד. כי אם ... הוא יוכל להיפגע מדברים רעים, והוא לא ישרוד בעולם. אבל, יש גם את הצד השני של המטבע. והוא, שברגע שההורים מלמדים את הילד, להבדיל בין טוב לבין רע, הם בעצם לוקחים מהילד את החופש הטבעי שלו, והם מכניסים אותו ... ואחרות, כדי להחזיר את תום הלב שהיה בהם, כאשר הם היו ילדים. שאז, הם עוד לא סבלו מחרדות וכולי. והורים מביאים ילדים, גם כדי להיזכר בילדות שלהם, וגם כדי לחוות מחדש, את הילדות האבודה שלהם. כי להורים יש רגשות נוסטלגיה וגעגועים, כלפי דברים טובים שהיו להם, בתקופת הילדות שלהם. כי הילד, שעדיין לא יודע טוב או ... בעולם שלנו. וגם העניין הכללי הזה, שהילד מרגיש, שהחופש הטבעי שלו נלקח ממנו. וגם העניין, שהילד מרגיש נחות מול ההורים שלו. וגם זה, שההורים בדכ טורחים להזכיר לתת המודע של הילד, שהוא בעצם חייב להקשיב להם, ושהוא מוכרח לעשות את מה שאומרים לו. ... וללחצים נפשיים קשים מאוד. והם כמובן גורמים לילד להיות בדיכאון, ולפעמים אפילו לשנוא את העולם, ולמרוד במוסכמות חברתיות, ולמרוד בהורים שלו. שהם אלו שבעצם אחראיים, לכך שהחופש הטבעי שלו נלקח ממנו וכולי כנל. ויש כאן תהליכים מאוד עמוקים בנפש ... שהאדם ירצה שייקחו לו את החופש שלו? את כל זה כבר ביארתי במקומות אחרים. ונוסיף, שבגדול אפשר לומר, שככל שההורה כהורה, מצליח לבטא טוב יותר, גם את ההורה הבוגר שבו, וגם את הילד הילדותי שבו, הרי שהוא יצליח טוב יותר, לחנך את הילד שלו להתבגר. כי השלמות, ... גם את הדרך לחשוב כמו מבוגר, וגם את הדרך לחשוב כמו ילד, והכל בו זמנית. ועוד נאיר בנושא: שכמו שההורה מצפה מהילד שלו, שיחנך את עצמו ושישנה את ההרגלים שלו ויתנהג בצורה ראויה, כך גם ההורה עצמו, צריך לשנות את הרגלי החשיבה שלו, ולדעת לחנך את הילד בצורה הנכונה, שביארתי אותה לעיל. כי הורה שמצפה מהילד שלו, להתאמץ ולשנות את ההתנהגות שלו, ראוי שהוא עצמו יתאמץ וישנה את ההתנהגות שלו כהורה וכולי כנל. ונסכם: ככל שההורה מצליח לחנך את הילד שבתוכו בצורה הטובה ביותר, וככל שההורה מצליח להמשיך להיות ילד, ועדיין להתנהג בצורה בוגרת, בלי ששום צד יקופח בגלל הצד השני, על ידי זה הוא ... בעצם, הילד כן רוצה גם להתבגר? ואיך אפשר להעביר מסרים לילד, בשפה האישית שלו? ואיך לגרום לילד לרצות להקשיב להורים שלו? ואיך לקחת את הרצון של הילד, ובאמצעותו להוביל אותו אל הטוב ביותר עבורו? וכל הנושאים האלו, ביארתי אותם ...

אל הורות, אל הוריים, פחד להביא ילדים, פחד מאמהות, פחד מהורות, לא רוצה להביא ילדים, לא רוצה ילדים, פחד להיפגע, פחד להתאהב, פחד מלידה, בחירה בחיים ללא ילדים, זוגיות ללא ... לא רוצות להיות אמהות למה אנשים מפחדים להביא ילדים לעולם? רבים מתלבטים האם להביא ילדים או להישאר אל - הוריים, מתוך חשש מפני ההשלכות הרגשיות, הכלכליות והחברתיות של ההורות. אנשים שבוחרים להיות אל - הוריים עושים זאת לעיתים מתוך חשש כבד מפני פגיעה רגשית שעלולה להיגרם להם אם יקרה משהו רע לילדם. למשל, אישה ... לוודא מראש כיצד יוכל להחזיר אותה, כך אותה אישה רצתה להיות בטוחה במאה אחוז שתוכל לעמוד בלחץ הנפשי של הורות. היא תכננה מראש את כל ההיבטים הכלכליים והרגשיים, ונמנעה מגישת הנזרום ונראה מה יהיה, מחשש להסתמך על אחרים במקרה ... כמעט בלתי אפשרי מבחינתה לדמיין כיצד תגן על ילד חסר ישע. בעקבות כך, היא שקלה ברצינות לבחור באל - הורות - החלטה מודעת שלא להביא ילדים לעולם, כדי להימנע מהחרדות והכאבים הצפויים. איך להתמודד עם הפחד מהורות? אליעד כהן הסביר שהפחד של אותה אישה דומה לפחדים רבים אחרים שיש לאנשים, כגון הפחד להיכנס לזוגיות, הפחד מבגידה, ... אפשר לחוש טוב ללא תלות בתוצאה, הפחד מתפוגג. איך להרגיש טוב בלי להביא ילד? על מנת להתמודד עם הפחד מהורות, אליעד הציע שהאישה תדמיין את עצמה כאמא שחווה רגעים טובים עם הילד שלה, ותשאל את עצמה מדוע היא נהנית ... עשוי לבחור שלא להביא ילד כלל, אך זו תהיה בחירה אמיתית ולא כפויה. מה באמת מניע אנשים אל - הוריים? רוב האנשים האל - הוריים אינם בוחרים בכך באמת, אלא מתוך פחד. רבים מהם רואים את העולם כאכזרי, ולו היו יכולים לבחור מראש האם ... חופש אמיתי. המטרה היא להבין מה טוב שילדים יכולים להעניק, ולהשיג את הטוב הזה באופן עצמאי. רק אז הבחירה להורות הופכת להיות נקייה מלחץ ופחדים, ובאמת חופשית. איך להתגבר על פחדים? מהי בחירה חופשית אמיתית? כיצד לשפר ביטחון עצמי? ... ונראה מה יהיה, היא לא רצתה להיות תלויה בחסדי אחרים. היא רצתה לתכנן מראש את ההיבטים הכלכליים והרגשיים הכרוכים בהורות. בסופו של דבר, היא הגיעה למסקנה שאם תביא ילד, היא תהיה בלחץ רגשי תמידי: היא תאהב את הילד שלה ... להגן על עצמו, אז איך הוא יכול להגן על מישהו אחר? בשל הפחדים הללו, היא שקלה להיות אל - הורית, כלומר, לבחור במודע לא להביא ילדים לעולם. כיצד להתמודד עם הפחד? האישה רצתה לדעת איך להתמודד עם הפחד שלה ... לא נובע מהפעולה עצמה, אלא מהאפשרות להרגיש רע אם הדברים לא יסתדרו כפי שהוא רוצה. יישום הפתרון לגבי פחד מהורות כדי להתמודד עם הפחד מהבאת ילדים, האישה צריכה לדמיין את עצמה כאמא ולדמיין כמה טוב יוצא לה מהחוויה הזו. ... מה שהיא מחפשת ממקום אחר, ייתכן שהיא לא תרגיש צורך בילד כלל. מה מניע את רוב האנשים האל - הוריים? לרוב, אנשים שבוחרים לא להביא ילדים עושים זאת לא מבחירה אמיתית, אלא מתוך פחד. רובם חושבים שהעולם הזה אכזרי, ... לשמור עכשיו היא הולכת לשמור על מישהו אחר בקיצור היא מאוד פחדה להביא ילדים והיא כבר שקלה להיות אל הורית אני לא רוצה ילדים רוצה לא להביא ילדים בכלל להיות אל הורית זה נקרא, מפה לשם משם לפה היא עכשיו אמרה אני רוצה לדעת איך אני יכולה להתמודד עם הפחד להביא ... תשיג את זה כבר ממקום אחר אז היא גם לא תרצה ילד כי זאת האמת. עכשיו רוב האנשים האל הוריים רוב האנשים האל הוריים אלא שלא רוצים ילדים רובם הם לא רוצים ילדים לא מבחירה רובם לא רוצים ילדים מחוסר בחירה הם חושבים שהם לא יסתדרו עם הילדים הם חושבים שהעולם הזה אכזר רוב האנשים האל הוריים הם חושבים שהעולם הזה אכזר בסדר זה רובם, רוב האנשים האל הוריים גם אם הם היו יכולים להתאבד הם היו מתאבדים ורובם כאילו אם הם היו יכולים לא להיוולד לא היו ... הוא אומר עזוב לא רוצה להיוולד מי צריך את הכאב ראש הזה זה רוב האנשים תבדוק רוב האנשים האל הוריים אם הייתה אפשרות לא היו מביאים את עצמם לעולם. כי אם אתה אומר הייתי בוחר להיוולד אז החיים שלך ... טוב מה עכשיו צריך לסבך עוד מישהו בבעיה הזאת ואני עוד אמור לאהוב אותו אבל זאת אומרת שרוב האל הוריים הם אל הוריים לא מבחירה הם אל הוריים הם כאילו חושבים שהם בוחרים לא להביא ילדים הם לא בוחרים לא להביא ילדים כמו אלה חייבים להביא ילדים ...

... אותי? למה אני לא אוהב את עצמי? מתי תינוק מתחיל לרצות שיאהבו אותו? איך לאהוב את עצמי? להאשים את ההורים, מה היתרונות בחוסר אהבה עצמית? האם עדיף לאהוב את עצמי? שטיפת מוח חברתית לחוסר אהבה עצמית למה אני רוצה ... מהצורך הזה, עד כדי כך שזה הופך למקור לסבל, דיכאון ולעיתים אף רצון להתאבדות. אנשים שואפים לאהבה מהסביבה הקרובה, מההורים, מהחברים או אפילו ממעריצים, ומרגישים רע כשזה לא מתממש. אליעד מציע שהבעיה נעוצה בשטיפת מוח חברתית שמתרחשת מאז הילדות, ... הזו מחלחלת ומרקיעה שורשים בתודעה, והאדם מתחיל לרצות שיאהבו אותו על מנת להרגיש טוב עם עצמו. שטיפת מוח חברתית ההורים, החברה והתרבות תורמים להתפתחות הרצון הזה לאהבה. כל הישג קטן בחיים מתוגמל באהבה או בהכרה. לדוגמה, ילד שמצליח בלימודים ... הם חווים משבר נפשי קשה. כך נוצר מעגל שבו הערך העצמי תלוי תמיד באהבה או בהכרה שמגיעה מאחרים. האם ההורים והחברה אשמים? ישנו פיתוי להאשים את ההורים או החברה בתהליך זה של שטיפת מוח. אך למעשה, יש לזה צדדים חיוביים. הרצון לאהבה גולל את האדם להתאמץ, ... אנשים רבים חווים סבל מכך שהם כל הזמן רוצים שיאהבו אותם. הם רוצים שהשכנים יאהבו אותם, שהחברים יאהבו אותם, שההורים יאהבו אותם, שחבר או חברה יאהבו אותם. יש אף כאלה שרוצים להיות מפורסמים רק כדי שיאהבו אותם. הבעיה מתעוררת ... לחיים שלך. איך ממשיכים לחפש אהבה גם בחיים הבוגרים? האדם שגדל לתוך תפיסה כזו מנסה להשיג אהבה בכל מקום: מההורים, מהמשפחה, מהחברים, מהחברה או החבר, ועוד. כשהוא מצליח להשיג אהבה, הוא מרגיש טוב, וכשהוא נכשל או כשמופיעה תחושה שלא אוהבים אותו מספיק, הוא מרגיש רע. כך נוצרת דינמיקה תמידית של מרדף אחרי אהבה והערכה מבחוץ. האם ההורים והחברה אשמים במצב? יש מי שעלול לחשוב שעליו לכעוס על הוריו או על החברה שגרמו לו לרצות אהבה בצורה מוגזמת. אבל חשוב לזכור שלימדו אותך לרצות אהבה גם כדי שתשרוד, ...

הורות / חינוך ילדים - איך לדבר עם הילד בשפה שלו? איך לחנך ילד קטן לחשיבה בוגרת? ובו יתבאר, כיצד ... לכל רעיון, מעולמם של המבוגרים? כי כל אחד רוצה, שהילד שלו יצליח. וכדי להצליח, לפעמים צריך לחשוב בצורה בוגרת. וההורה מנסה ללמד את הילד שלו את צורת המחשבה הבוגרת. אבל יש פער, בין צורת המחשבה הבוגרת, לבין יכולת ההכלה של הילד. כי האדם הבוגר, לא הפך להיות אדם בוגר ביום אחד. ואף אחד לא נהיה הורה, ביום אחד. והאדם מתפתח בחייו, ולאט לאט הוא לומד דברים חדשים וצובר ידע, והיכולות השכליות של האדם מתפתחות. עד שבסופו של דבר, האדם מגבש לעצמו את צורת המחשבה הבוגרת. ועכשיו ההורה רוצה להנחיל את המורשת שלו ואת התובנות שלו, לדורות הבאים. והאדם לומד מהניסיון של עצמו, אך גם מניסיונם של אחרים. וההורה רוצה שהילד שלו יחסוך לעצמו טעויות, ושילמד מהניסיון שלו כהורה. אבל לילד, יש את היכולת השכלית שלו. וההורה לא תמיד יודע לדבר בשפת הילד. והשאלה היא, איך אפשר להעביר צורת מחשבה בוגרת, לילד קטן? ונוסיף ונאמר, כי השאלה הזאת, היא גם כללית יותר. כי יחסי הורה וילד, קיימים בין כל שני גורמים בעולם, שאחד מהם מנסה ללמד משהו מישהו אחר. כי כל אדם בעולם שמנסה להסביר משהו למישהו, הרי שהוא בעצם סוג של הורה, שמנסה לשתף את חוכמתו וניסיונו האישי, עם האדם האחר. והשאלה המרכזית היא, איך אפשר לגרום למישהו, להבין דברים מסובכים, ... יודע את הדרך ואת הקשר שיש, בין כל הדברים ובין כל הדעות שיש בעולם. מה יעשה הוא, וכיצד יחנכו ההורים את ילדיהם? והתשובה היא, כי הדרך להעביר לילד, כל מסר בוגר, היא על ידי זה שמדברים איתו בשפה שלו. ... כל רעיון שיש בעולם. אלא שהוא יכול להכיל כל רעיון, במינון יותר חלש ובמינון שונה, משל האדם הבוגר. וכאשר ההורה רוצה ללמד את ילדו איזה שכל כלשהו של אדם בוגר, על ההורה לנסות להתבונן היטב, ולנסות לראות, כיצד השכל הזה הבוגר, כיצד הוא יכול לבוא לידי ביטוי בעולמו של הילד. ולאחר מכן, במקום שההורה יאמר לילד, את מה שהוא רוצה לומר בצורה ישירה, על ההורה לנסות להורות לילד את הדרך, בצורה עקיפה ובשפה של הילד. והדוגמה הפשוטה ביותר להסביר את העניין הזה, היא באמצעות העניין של ... איזה עניין, ומסבירים לו את העניין באמצעות משל ונמשל. כאשר המשל, הוא מעולמו של זה ששומע את המשל. וכאשר ההורה רוצה להסביר לילד שלו איזה רעיון בוגר, על ההורה לנסות למצוא איזה דבר פשוט, שבתוכו יהיה ניתן להכניס צמצום חלקי של השכל הגדול. ואת הצמצום הזה של השכל, ... שלו. ואם נהפוך את העניין לעוד יותר מעשי, אז הצורה הפשוטה ביותר לעשות את זה, היא על ידי זה שההורה לוקח את צורת המחשבה הבוגרת, ומנסה לחבר אותה לילד, בתוך החיים של הילד עצמו ובתוך העולם האישי של הילד. וניתן דוגמה: ילד שמסרב להתבגר וממשיך לשחק בבובות ובמשחקי ילדים שונים של ילדים שקטנים מגילו. ולפעמים ההורים נכנסים ללחץ, מכך שהילד לא מתפתח מבחינה אישית. וההורים רוצים לראות את הילד שלהם, מתחיל לשחק במשחקים של ילדים יותר בוגרים. ואז בדכ נוצר עימות כלשהו, בין הילד לבין ההורים. וההורים מנסים לגרום לילד להתבגר, ולזרוק את משחקי הילדים שלו, ולהחליף אותם למשחקים של ילדים יותר בוגרים. אבל, הדבר הזה, ... אותו לשנות את הצורה החיצונית של המעשים שלו. וכיצד? ובדוגמה הנל של הילד שמשחק בבובות ובמשחקים שאינם לגילו, על ההורה לא להילחם בילד שלו. אלא במקום זה, על ההורה לעודד את הילד שלו להמשיך לשחק במה שהוא רוצה, אבל להוסיף לזה תוספת בוגרת. ובדוגמה של הילד שמשחק בבובות, על ההורה לאפשר לילד שלו להמשיך לשחק בבובות, אבל לגרום לו להתייחס למשחק בבובות בצורה יותר בוגרת. כי אפילו לשחק בבובות, ... מסיבה כלשהי, לא צריך להילחם בו, אלא צריך לנסות לנתב את המשחק שלו עם הבובות, למשהו יותר בוגר. ולדוגמה, ההורה יכול להציע לילד שלו, לעשות איזה משהו שכלי עם הבובות. כגון להציע לילד ליצור איזו הצגה של הבובות, או ... יותר מהר, לא בגלל שהוא יתחיל לעשות דברים אחרים, אלא בגלל שהוא יתחיל להסתכל על הדברים אחרת. ולפעמים נדמה להורה, שהילד שלו צריך לעשות דווקא משהו מסוים. אבל הילד, לא בהכרח מסוגל להכיל מבחינה שכלית ורגשית את השכל ואת המחשבה של ההורה. ובמקרה כזה, אם זה לא ממש עקרוני, אז על ההורה להיות חכם ולהשתמש בסוג של פסיכולוגיה הפוכה. דהיינו, במקום לומר לילד, לעשות את מה שאתה רוצה שהוא יעשה, במקום ... שהוא יתרגל לחשוב לפיה. כי אם הילד היה חושב בצורה בוגרת, ממילא לא היו שום חילוקי דעות בינו לבין ההורים. והפער, הוא רק בגלל צורת המחשבה של הילד ושל ההורה. ומי שהוא הורה חכם, הוא מקיים את מה שנאמר, חנוך לנער על פי דרכו. דהיינו, שהוא מנסה לגרום לילד לחשוב בצורה בוגרת, בתוך הדברים שהילד עצמו רגיל לעשות. ועל ההורה, במקום לנסות לשנות את החיצוניות של הילד, במקום זה על ההורה, לנסות לקחת את השכל ואת צורת המחשבה הבוגרת, ולנסות לשלב אותה בחוכמה, בתוך הדברים שאותם הילד עושה ושאליהם הוא ... הגדולה היא, במקום להילחם בו, פשוט לנסות לגרום לו לעשות את מה שהוא כבר עושה, בצורה יותר חכמה. ועל ההורה להכניס את עצמו לנעליים של הילד. ופשוט לשאול את עצמו, כיצד יכול הילד שלי, להשיג את המטרות האישיות שלו, באמצעות צורת החשיבה הבוגרת יותר שלי כהורה. ועל ההורה לנסות לגרום לילד, להצליח להשיג את המטרות האישיות שלו כילד, באמצעות צורת חשיבה יותר בוגרת. ובאופן כללי נאמר, כי ...

... פנימית של האדם לדעה של עצמו, עי החלפת הסיבה שלו לסיבה רעה - חינוך ילדים / איך לשכנע את ההורים? מניפולציות / לשכנע אנשים / דיבייטינג / לשתול מחשבות וכאן אבאר עוד שיטה, איך באפשרותך לגרום למישהו לשנות את ... כזה או אחר, בסיבה רעה שאיתה האבא לא ירצה להזדהות. שהיא בעצם הסיבה של חוסר אהבה כלפי הילד. כי ההורה לא מוכן ולא רוצה שהילד שלו יחשוב שהוא לא אוהב אותו / שונא אותו וכיוב. ובדכ ברגע שהילד מצליח לגרום למצב להראות, כאילו באמת הסיבה להתנהגות של ההורה, היא סיבה רעה שגם ההורה עצמו מתכחש אליה, על ידי זה הוא גורם להורה לעשות את מה שהוא רוצה. ועוד אחדד, כי בדכ תמיד יש שמץ של אמת, בכל טענה שהיא. זא כאשר הילד אומר לדוגמה להורה שלו, שהוא לא רוצה לקנות לו את הדבר, בגלל שהוא לא אוהב אותו, תמיד ובכל מקרה יש שמץ של אמת בטענה הזאת. כי אף אחד לא אוהב אף אחד אחר בלב שלם. וההורה מדחיק בתת המודע שלו, את זה שהוא לא אוהב בלב שלם את הילד שלו, וההורה לא מספיק אוהב את עצמו, בגלל שהוא יודע שהוא לא באמת אוהב את הילד שלו, בלי שום תנאים וכיוב. ואז הילד מנגן על המצפון של ההורה, על ידי זה שהוא מזכיר להורה, את מה שההורה לא רוצה לחשוב על עצמו. וזה דומה לשיטה של הקצנה לצורך ניטרול, שבה בעצם מקצינים את הרע שבדבר, כדי ... הסיבה הרעה, והוא מתחיל לקבל אותה כלגיטימית, כדי להגן על עצמו. כגון לדוגמה, שיש סיבה מאוד חזקה ומוצדקת, לכך שההורה לא רוצה לקנות לילד שלו דבר כלשהו. והילד שמנסה לגרום להורה שלו לחשוב שהוא לא רוצה לקנות לו את הדבר, בגלל חוסר אהבה כלפיו, בכך לפעמים הילד משיג בדיוק את התוצאה ההפוכה. דהיינו, הסיבה האמיתית לכך שההורה לא רוצה לקנות את הדבר, היא ככ חזקה, עד כדי כך, שגם אם ההורה משתכנע בכך שזה שהוא לא רוכש את הדבר לילד, שזה מבטא חוסר אהבה כלפי הילד, הרי שבגלל שהסיבה האמיתית היא ככ חזקה, אז זה בעצם גורם להורה לקבל את זה שהוא לא אוהב את הילד שלו. וזה בעצם מתרחש, כי התודעה של ההורה מנסה להגן על עצמה, מתחושת הרע שההורה מרגיש מכך שהוא לא אוהב את הילד שלו. זא שבדכ אם ההורה חושב שהפעולה שלו מבטאת חוסר אהבה כלפי הילד, אז בדכ המחשבה הזאת גורמת לו להרגיש רע, והוא ימנע מלעשות את אותה הפעולה. אבל אם ההורה מרגיש שהוא מוכרח לעשות את אותו הדבר בכל מקרה, אז לפעמים כדי לא להרגיש רע מכך שהוא חושב שהוא ... שאנשים אחרים חושבים שהוא פועל מכוח אותה הסיבה הרעה, אז ממילא הוא נלחץ עוד יותר. כמו לדוגמה הילד שאומר להורה שלו, כל המשפחה יודעת, שאתה לא אוהב אותי, ושבגלל זה אתה לא קונה לי דבר כלשהו. או לדוגמה, אני ... כדי כך, שהאדם נלחץ מכך שחשפו אותו, וכדי לא להזדהות איתה, הוא מחליף את דעתו. כמו לדוגמה הילד שאומר להורה שלו. אתה לא קונה לי את המוצר, לא רק בגלל שאין לך כסף, אלא גם בגלל שאתה קמצן וגם ...

... מפחד להיכשל במבחן, כי אז אני יאכזב את עצמי. סיכון אני מפחד להיכשל במבחן, כי אז אני יאכזב את ההורים שלי. סיכון אני מפחד להיכשל במבחן, כי אז אני יאבד את הביטחון העצמי שלי. למה אני חושב שיש סיכוי ... מפחידה / מחשבה מטרידה / מחשבה שלילית: אני מפחד להיכשל במבחן, כי אם אכשל במבחן, אז אני יאכזב את ההורים שלי. הנחות יסוד / אמונות מגבילות: אם אכשל במבחן, ההורים שלי יתאכזבו ממני אם ההורים שלי יתאכזבו ממני, אני ארגיש שאני מאכזב את ההורים שלי אני לא רוצה להרגיש שאני מאכזב את ההורים שלי אם ארגיש שאני מאכזב את ההורים שלי ארגיש רע אני חושב שיש אפשרות שאכשל בבחינה (צריך לבדוק את הסיכוי האמיתי לכך) מסקנה שיוצרת פחד וחרדה: אני מפחד להיכשל במבחן, כדי לא להרגיש רע מכך שאני אאכזב את ההורים שלי על המחשבה הזאת אפשרי וכדאי לשאול את השאלות הבאות: שאלה 1 - האם זה שאני חושב שאם אכשל במבחן אאכזב את ההורים שלי וארגיש רע מכך, האם זו היא אכן האמת כל האמת ואך ורק האמת? האם באמת אאכזב אותם? כמה ... אכפת לי שאאכזב אותם? אז מה אם אאכזב אותם? האם אסור לי גם לאכזב אותם? למה אכפת לי מה ההורים שלי חושבים עלי? איך אדע שהם מאוכזבים ממני? אולי הם יהיו מאוכזבים ממני, אבל פחות ממה שנראה לי? האם ... מישהו, שאוהב אותי רק אם אני מצליח במבחן? שאלה 2 - האם זה שאני חושב שאם אכשל אאכזב את ההורים שלי, מחייב בהכרח את זה שאני אפחד להיכשל במבחן ושתהיה לי חרדה ממבחנים? אולי אפשרי שלמרות שאני חושב שאם אכשל אאכזב את ההורים שלי, עדיין ואעפכ אפשרי שלא אפחד מהמבחן ושלא יהיו לי חרדת בחינות ופחד מבחינות? ואולי אדרבה מהיבט מסוים ניתן לראות, שדווקא בגלל זה שאני חושב שאם אכשל אאכזב את ההורים שלי, דווקא בגלל זה, אני אתגבר על הפחד שלי ממבחנים ולא אפחד ממבחנים? כגון לדוגמה כדי ללמוד לא לפחד מזה שאם אכשל אאכזב את ההורים שלי? כדי ללמוד שלא אכפת לי מה ההורים שלי חושבים עלי? שאלה 3 - האם זה שאני מפחד שאני אכשל במבחן, האם אני חושב שזה אך ורק בגלל זה שאני חושב שאם אכשל אאכזב את ההורים שלי? או שמא אני מפחד להיכשל בבחינה, גם בגלל סיבות אחרות / נוספות, שצריך לטפל גם בהן, כדי לטפל ...