הדרכת הורים, הילד לא עושה כלום, הילד בדיכאון, הילד סגור בחדר, הילד לא יוצא מהחדר, הילד לא רוצה לעשות כלום, הילד לא מתקשר, הינדיק, הילד בלי חברים, הילד מסתגר, הילד לא רוצה לצאת מהחדרהדרכת הורים, הילד לא עושה כלום, הילד בדיכאון, הילד סגור בחדר, הילד לא יוצא מהחדר, הילד לא רוצה לעשות כלום, הילד ... הילד בלי חברים, הילד מסתגר, הילד לא רוצה לצאת מהחדר איך אפשר לעזור לילד שמסתגר בחדר ולא עושה כלום? הורים רבים מתמודדים עם סיטואציה שבה הילד שלהם, לרוב בגילאי עשרים ומעלה, מסתגר בתוך חדרו, לא עושה שום פעילות משמעותית, ... להיות ער כל הלילה, ולמלא את זמנו בעיקר במחשב, בטלוויזיה או בסמארטפון. לעיתים הוא אפילו לא מוכן לדבר עם ההורים או עם אף אחד אחר, ואם כבר מתקיימת איזו תקשורת, היא מינימלית ומסתכמת במשפטים קצרים כמו הכל בסדר, או ... ומדגים אותה דרך ילד בן 22, שמצופה ממנו להתנהג בהתאם לגילו אך בפועל נמצא במצב קשה של הסתגרות ודיכאון. ההורים מתמודדים עם רגשות אשמה ואכזבה עצמית, כי הם תוהים האם הם אשמים במצב הזה, מה שמוסיף לחץ עליהם ועל הילד. אליעד מדגיש כי הגישה המוכרת, שבה ההורה דוחף את הילד לעשות דברים או כופה עליו שינוי התנהגות, לא רק שאינה מועילה, אלא עלולה אף להזיק ולגרום ... להיסגר עוד יותר בתוך עצמו. האם הפתרון הוא לזרוק את הילד מהבית כדי שילמד לקח? אליעד מסביר שלמרות שלעיתים הורים חושבים לזרוק את הילד מהבית, הדבר לא תמיד נכון או מועיל. להיפך, לפעמים זה יכול להחמיר את המצב ולסכן ... שלו בכוח יכולה להוביל אפילו לתוצאה טראגית כמו ניסיון התאבדות או פגיעה עצמית. אליעד כהן מסביר כי השאלה האמיתית להורה היא עד כמה רחוק הוא מוכן ללכת. אם ההורה מוכן אפילו לשבת שבעה על הילד, כלומר, מוכן שהילד יגיע למצב של סיכון חיים, זו נקודת הגבול. אך רוב ההורים לא מוכנים לכך, ולכן צריכים למצוא דרך אחרת לעזור. איך התקשורת בין ההורה לילד יכולה לשפר את המצב? הגישה שאליעד מציע מתחילה קודם כל בשינוי תפיסתי אצל ההורים עצמם. לדבריו, הצעד הראשון לעזרה לילד הוא לעזור להורה להפסיק להאשים את עצמו. אם ההורה חושב שהוא כישלון, הוא לא יוכל לעזור לילד כראוי. לדוגמה, הוא מביא מקרה של אב לילד אוטיסט שלא מוכן ... לו או עושה דווקא, ומתכחש לכך שיש לילד בעיה אמיתית. אליעד מדגיש כי השלב הראשון בעזרה לילד חייב להיות שההורה יפסיק להאשים את עצמו, ויקבל את עצמו ואת הילד כפי שהם. מהי הגישה הפרקטית לטיפול בילד שמסתגר ומסרב לשתף ... אל הילד דרך הדבר שהוא כן עושה, ולא לנסות לשנות אותו בכוח. למשל, אם הילד רואה טלוויזיה כל היום, ההורה צריך לשבת איתו ולראות יחד איתו, בלי להעיר ובלי לנסות לחנך או להוכיח אותו. המטרה היא ליצור אמון בין ההורה לילד. אליעד מסביר שבדרך כלל הילד מסתגר כחלק ממנגנון הגנה לאחר שחווה טראומה רגשית, כמו חרם בבית הספר או אירוע אחר שגרם לו להרגיש פגיע. כאשר ההורה מנסה לשנות את הילד בכוח, הוא למעשה מאיים עליו ומגביר את תחושת האיום. לכן, חשוב להתקרב אליו בעדינות ולא להלחיץ אותו. לדוגמה, אם הילד מתעניין בטלוויזיה, ההורה יכול לשבת לידו ולראות איתו, מבלי להעיר או לבקר. באופן כזה, הילד מתחיל להרגיש שההורה אינו מאיים עליו ואינו שופט אותו. לאט - לאט, ההורה יכול להציע לעשות פעולות קטנות ופשוטות, כמו לפתוח חלון לאוויר, או לסדר מעט את החדר, אך לעולם לא באופן ... אותו בכוח או לאיים עליו ייכשל, ואף יכול להחמיר את המצב. לדוגמה, אם הילד משתמש בסמים כל היום, על ההורה לשדר לילד מסר תומך שמכיר בבעיה אבל לא מאיים עליו: אם אתה כבר מעשן, תעשה זאת באופן בטוח יותר. בכך ההורה מצליח לשמור על קשר של תקשורת פתוחה, תוך שהוא מקטין את הנזק האפשרי לילד. כיצד לשמור על יציבות נפשית של ההורה במצב כזה? אליעד מדגיש נקודה חשובה נוספת והיא שההורה חייב להיות רגוע ושלם עם עצמו כדי לעזור לילד. ההורה צריך לשדר לילד שהוא מקובל כפי שהוא ולא מהווה אכזבה עבורו, מכיוון שילדים מרגישים מיד מתי ההורה מנסה לשנות אותם. ברגע שהילד מרגיש מקובל ללא תנאים, הוא נפתח ומוכן יותר לשתף פעולה. לבסוף, אליעד מציין שלמרות ... ומשם להוביל אותו בהדרגה לשינוי. איך לעזור לילד שמסתגר בחדר? הילד לא רוצה לעשות כלום הילד לא מתקשר עם ההורים איך להתמודד עם דיכאון אצל בני נוער? הילד משתמש בסמים מה לעשות? איך לעזור לילד בלי חברים? עכשיו יש ... לאותו בן אדם לצאת מהלופ זאת השאלה עכשיו וגם שתי ווריאציות יש וריאציה אחת שהוא גם לא מדבר עם ההורים שלו שהוא לא מדבר איתם לא כלום ווריאציה אחת שכן מדבר, אז בא נלך על האופציה שכן מדבר מה עושים? ש: לבוא לטיפול הוא מוכן? אליעד: הוא לא מוכן. ש: אז רק התקשורת דרך ההורים. אליעד: כן כשאתה אומר לו בוא לטיפול מה הוא אומר לך הכל בסדר מה טיפול כי מבחינתו הכל בסדר אין מה לטפל הוא לא רוצה להכיר בכך שיש בעיה, מה עושים? ש: קודם כל צריך ללמוד מההורים מה הגבולות שלהם זאת אומרת עד כמה הם מוכנים ללכת בקטע הזה זאת אומרת לדוגמה. אליעד: עד כמה הם ... חבל או משהו, עכשיו שזה לגיטימי השאלה אם אתה רוצה את זה זה הכל לגיטימי. ש: אז בא נניח שההורים לא רוצים את זה נכון? אליעד: נכון בדיוק השאלה איך הם אומרים אני רוצה להתעקש להציל אותו זאת השאלה. ... לעשות פרקטית זה נכון אבל מה לעשות פרקטית אז בוא נוסיף לבעיה הזאת עוד בעיה מה שקורה בדרך כלל כשהורים יש להם כזה ילד אז יש שתי בעיות שנוצרות בעיה אחת שהם רוצים לעזור לילד אומרים אנחנו רוצים לעזור ... בכך שיש לו נכות רגשית זה בעצם אומר תכיר בכך שאתה, האבא אומר לעצמו כנראה יש משהו דפוק בי ההורים אומרים משהו דפוק בנו. ש: צריך להסביר להם. אליעד: רגע שנייה ואז מה שקורה שהם לא מה אני אהיה חבר שלו אני לא רוצה שהוא יהיה ככה מה חבר שלו אני רוצה שהוא ישתנה, עכשיו האבא רוצה ההורים רוצים שהוא ישתנה לא רק בשביל הילד אלא גם בשבילם אז זה כאילו גם ההורים צריכים את זה, היה מישהו לדוגמה שיש לו ילד אוטיסט אוקי ילד אוטיסט ולא רק ילד אוטיסט אלא ילד ... צריך להסביר לו. אליעד: רגע שנייה אז מה עושים עם הילד אז קודם כל כמובן השלב הראשון זה לעזור להורה לא להאשים את עצמו כי אם הוא יאשים את עצמו הוא לא יפעל נכון קודם כל שההורה יקבל את עצמו או להגיד לאחד ההורים תעזור להורה השני לבן בת הזוג לקבל את עצמו ולא להאשים את עצמו כי בדרך כלל ההוא שמאשים את עצמו יפעל ... הוא עושה כל היום? כלום כל מה שאני אומר לו לעשות הוא לא עושה כלום למה כי ביחס למה שההורה רוצה שהילד יעשה הילד באמת לא עושה כלום זאת באמת האמת אבל מה האמת האם באמת הילד לא עושה ... את עצמך בלי תנאים זאת אומרת שאתה אומר אני לא מרגיש רע מזה שהוא לא מספיק טוב בעיני אני כהורה לא לא טוב בגלל שהוא לא טוב זה אחד, שתיים זה שהוא לא טוב זה לא הופך אותי ללא ...